| נשלח ב-23/11/2004 09:27 |
|
| |
משיריו של הרב אבינר
המאמר התפרסם בעלון "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר
חזר אחרי אשתך
הרב שלמה אבינר חיבר מזמור לרעיה שכל גבר נשוי חייב להפנים וליישם. גזור ושמור
NRG מעריב
23/11/2004 8:44
חזר אחרי אבדתך, חזר בהתחלה, חזר בסוף,
חזר בכל יום ויום, שאם לא תחזר אזי תאבד.
זכור תמיד את דברי רבותינו הקדושים:
דרכו של איש לחזר על אישה ואין דרכה של אישה לחזר על איש.
משל לאדם שאבדה לו אבדה. מי חוזר על מי?
בעל אבדה מחזר על אבדתו (קידושין ב', ב').
חיזור הוא דבר שבונה ולעולם אינו הורס.
חיזור הוא אורח חיים בבית ובחוץ,
חיזור הוא יחס ולאו דווקא כמות.
חיזור הוא העבודה שלך, הגבר, ואתה ראוי לכך.
אם לא תחזר תאבד -
הגוף יהיה בבית אבל הנשמה תחסר. הלב קמל, הקפיץ נשבר.
חיזור הוא מילה טובה, הוא צלצול בטלפון סתם כך,
חיזור הוא מתנה והַמְתָנָה
חיזור הוא שיחה, הוא הקשבה
חיזור הוא מבט, חיוך, הבעת פנים טובה
חיזור הוא הומור, הוא בדיחה, הוא צחוק של שמחה
חיזור הוא מחמאה, הוא הערכה.
חזר אחרי אשתך, פן תאבד לך - כי חיזור הוא חיוני
הוא בכלל לא ענייני, לכן הוא כל כך חיוני
הוא חכם כל כך וטוב כל כך
וכלל איננו מדע מדויק.
הוא סתם קשר, קשר טוב, כל כך נזקק, כל כך נצרך.
חיזור הוא להיכנס פנימה הביתה ולומר:
שמלתך יפה, ואת יפה עוד יותר. בעיני את יפה מכולם.
אל תסמיקי, זו האמת, התגעגעתי אלייך כל כך.
חיזור הוא התרופה הגדולה -
תרופה נגד מתח, נגד ריב העומד בפתח
תרופת פלא לגדל ילדים מאושרים
שאף הם ידעו לחזר ולהחזיר חיזורים
ילדים שמחים, ילדים אמיצים, ילדים עדינים.
***
עובדת סוציאלית קטנה פרטית שלך
שמעת אותי, הגבר? זו עבודתך לחזר - עבודה נעימה כל כך.
"ולמה אני הגבר צריך לחזר, אולי אשתי היא שתחזר?"
כי כך אמרו חז"ל, אל תתווכח איתם.
הם נימקו: כי איבדת אותה!
פעמים רבות כל כך איבדת אותה, כי שכחת אותה,
כי זלזלת בה, כי העלבת אותה, כי נזפת בה, כי פגעת בה,
כי מאסת בה, כי ביטלת אותה -
ובכל זאת היא נשארה לך נאמנה.
עובדת סוציאלית קטנה פרטית שלך
מחכה לשמש החיזור מבעד לעננים
וכאשר בא החיזור, היא נמסה ומתמוגגת
וכל כולה נתונה לך.
חיזור הוא גם כסף וגם עזרה
אבל מעל הכל חיזור הוא חיזור, סתם חיזור מתוק.
לזכור יום הולדת, לזכור יום נישואים
לזכור זכרונות מרגשים, כמו יום שנולד בו אחד הילדים,
דרך הכאב, השמחה, הבכי והחיוך,
אשריך הגבר שזו עבודתך הנעימה.
מעשה בתלמיד שהתחבא בבית רבו הזקן כי תורה רצה ללמוד,
ושמע איך הוא מחזר אחר אשתו, כאילו התחתנו אתמול.
וטרם הספיק לשבוע ממנה.
אשריך הגבר שיש לך מצווה מתוקה כל כך.
ויחד עם זה הכרחית כל כך וחשובה כל כך
חיונית כל כך לאשתך, כמו אוויר לנשימה -
יותר ממזון, יותר מבריאות, יותר מכל דבר אחר
אשריך שמצאת את אבדתך.
אל תאבד אותה מידי יום בגלל ויכוחים טיפשיים ואי הבנות
חזר אחריה מידי יום ביומו.
היה מחזר בטובך בכל יום אחרי מעשה בראשית
וזכור: חיזור אינו מדע מדויק.
כאשר הוא יוצא מן הלב הוא נכנס אל הלב
אם לב עקום לך - כך יתיישר וכך יתעדן
כך ייטיב לאשתך וכך ייטיב לך.
איזה בר מזל אתה, שיש לך אחרי מי לחזר בכל יום ויום.
http://www.nrg.co.il/online/11/ART/825/451.html
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 09:40 |
|
| |
ברנהארד
תודה על הציטוטים המחכימים. ויש מקום רב לדון בנושא בין איש לאשתו, וזה ודאי יהיה לתועלת לכולנו הנשואים כדי להתעורר בתשובה ולתקן הנהגותינו.
אמנם, מצד הדיוק, קשה לי להבין מה ההצדקה לכנות את הכתיבה הזו בשם "שירה". מן הסתם צריך לפרט את התנאים הנדרשים על מנת שכתיבה כלשהי תכונה בשם זה, אך דומה בעיני שמה שיש כאן אינו עומד בתנאים אלו.
כתיבה
בקטעי
שורות אינה
הופכת מאמר
לשיר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 11:22 |
|
| |
האשה כעובדת סוציאלית?
לא מגיע למשפחה ולאיש קצת יותר?
מעורר חלחלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 11:28 |
|
| |
מעורר התפעלות.
כל הכבוד לרב אבינר (וגם לרב שרלו) שנוהג לעסוק בענינים חשובים כאלו שרוב הרבנים נמנעים מלעסוק בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 12:37 |
|
| |
אני שב ותוהה על עיסוקו האובססיבי של הרב אבינר בעניינים אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 13:50 |
|
| |
עובדת סוציאלית קטנה פרטית שלך
וברשותכם, אחזור שנית:
עובדת סוציאלית קטנה פרטית שלך
לא, אני מצטערת, גם אחרי פעמיים זה לא בהיר יותר, לא נאה יותר ולא חכם יותר.
[אני תוהה מה מטריד יותר: "עובדת סוציאלית"? "קטנה"? "פרטית"? "שלך"? או שמא השילוב בין כל הארבע?]
תוקן על ידי - אמשלום - 23/11/2004 14:00:59
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 14:49 |
|
| |
אמשלום
בעניותי לא ברור לי מה רע.
עובדת סוציאלית קטנה פרטית שלך.
עובדת סוציאלית - מישהי שאתה יכול לבוא אליה, להישען עליה, לקבל ממנה תמיכה וסמיכה, חום ואהבה, קבלה ומאור פנים.
האם היה עדיף לומר: פסיכולוגית?
קטנה - בדרך כלל, הגבר אוהב להרגיש שהוא החשוב בבית. (סליחה מכל הגברים שנעלבו).
פרטית - אלא מה, ודאי שמדובר במערכת יחסים פרטית ואישית.
שלך - שוב, אלא מה? היחס של האהבה הוא יחס שאינו מוותר לאיש. את רק שלי. אתה רק שלי. כך מתייחסים בני הזוג זה לזו.
אולי לא הבנתי, וצריך להסביר לי יותר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 15:13 |
|
| |
מיימוני,
א. ממש לא עדיף "פסיכולוגית". עדיף "חברה", "אהובה", "רעיה", בת-זוג", "שותפה" וכו'.
פסיכולוגית/עו"ס, הן נשים שהמקצוע שלהן הוא להקשיב, לעזור ולתמוך. אין ביחסים איתן שום דבר הדדי, הן אינן מצפות מן הפציינט שלהן שיקשיב, יעזור ויתמוך בהן.
ב. מה זותומרת "קטנה"? חלקה בחייו הוא קטן או שמא, גודלה הפיזי קטן (כלומר, אנורקסית בפוטנציה)? האם היא קטנה בחשיבותה בעולם, או שאולי רק הפאסיביות המובנית שלה (לשיטת אי"צ) מקטינה את נוכחותה ומפנה מקום לזה שחשוב באמת?
אגב, אני שמחה שטרחת להתנצל בפני הגברים שנפגעו מכך, שייחסת להם ילדותיות ומצ'ואיזם פשטני. אני נעלבתי בשם חברי הטובים, שכמה מהם, ר"ל, גברים.
ג. "שלך" ו"פרטית" אין בהן כל רע, לטעמי, בהיותן בהקשר של אהבה ואחוה ושלום ורעות. בתוך ההקשר הפטרנליסטי של "קטנה", והנצלני של "עובדת סוציאלית", הן מרמזות על בעלוּת, ומקובלתני מאמותי שעלינו לשאוף ולהתקרב אל: "וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים".
תוקן על ידי - אמשלום - 23/11/2004 15:17:42
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 15:19 |
|
| |
.
אמא שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 16:01 |
|
| |
אמשלום,
מוסר לך אייקון ירקרק ומעודד...
גם שחר מאשר שבהגדרת התפקיד שלי לא נכלל עד כה הביטוי 'עובדת סוציאלית', וגם לא 'קטנה'...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 16:10 |
|
| |
אםשלום.
[שחרית, לא די לך שאת אמשלום גם שחר את רוצה להיות.]
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 16:21 |
|
| |
קעלעמר נו באמת,
שחר הוא האיש של שחרית (כשם שהמיימונית היא אשת מיימוני).
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 16:46 |
|
| |
אמשלום
האם אין זה תלוי איך אנו שומעים את המלים האלו? וזה תלוי גם בשאלה איך אנו מקשיבים להן?
מובן שהיחס הראוי בין איש לאשתו אינו ניתן להעמדה על טיפול פסיכולוגי, למשל, אך בכל זאת אלו שני מונחים שמתארים תופעות מקבילות - אם לא זהות - בחיים המשותפים.
וככל שאשה מסוגלת להבנה דקה יותר בתחושותיו של בן זוגה, כך היא יכולה להיטיב עמו.
צאי וראי מה שכתב רבנו הרמב"ם, שאשה צריכה לכבד את בעלה "יותר מדי" (ובניסוח של המיימונית: מה שלא עושים בשביל הבעל, זה יותר מדי - סמיילי ירוק ורענן בסגנון שחר ושחרית).
אשר ל"קטנה", עד כמה שהתרשמתי, אשה רוצה לחוש שהיא יכולה להישען על בעלה. וגם הבעל, בתוך מערכת היחסים המורכבת, רוצה לחוש שאשתו נשענת עליו.
ואולי טעיתי לגמרי? אם כן, אני מתנצל בפני כל הקוראים והכותבים.
(איקון צהוב עומד על הראש בנסיון לקבל מבט חדש על העולם. איקון סגול מגרד בראש. איקון אדום עם שתי עינים גדולות מנסה לראות איפה הטעות).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 16:58 |
|
| |
מיימוני
לי נראה שהמיימוני רוצה לחוש שהוא יכול להישען על המיימונית שתזכו לחיים ארוכים וטובים 
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 17:07 |
|
| |
מיימוני, לא מאמינה לך.
לא מאמינה לך שאידיאלי בעיניך כי יחסיך עם מיימונית יהיו של לקוח עם עובדת סוציאלית או פסיכולוגית, ולא יחסי רעות ושיתוף תוך יצירה הדדית של משפחה.
לא מאמינה לך שאידיאלי בעיניך שמיימונית תשען עליך יותר מאשר אתה עליה.
לא מאמינה לך שאתה רוצה להרגיש גדול ליד אשה קטנה, ולא ראוי לצד אשה כערכך.
לא מאמינה שראוי בעיניך שמיימונית תבין אותך, על כל הדקויות הכרוכות בכך, יותר מאשר אתה אותה.
תחשוב שוב. לפעמים בקריאה שנייה דברים נראים אחרת.
זה מתקשר, אגב, לעניין הטרמינולוגיה שהעלה אידך גיסא באשכול בית יעקב. אנשים שונים, ממגזרים שונים כפי שהוא הדגים בחכמה, אבל גם ממגדרים שונים, קוראים אותן מילים בדיוק באופן שונה.
כשאשה קוראת את כל העצות של הרב אבינר, היא חייבת לתהות איפה היא בכל העסק, מה יוצא לה מזה, מכל החיזור הזה, אם יחסים הדדיים בין אנשים מבוגרים, במקרים רבים אינטילגנטים ורגישים, אינם כלולים בהיצע או בהמלצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2004 17:53 |
|
| |
בהחלט דברי אידג מבהירים מעט אבל רק מעט כי אכן כדרך שאיש אוהב להיות חשוב גם אישה אוהבת להיות חשובה שניהם חשוב להם/ן להיות חשובים וחשובות וכי האיש לא יכול להיות משענת קטנה - לאישתו הגדולה ?
|
|
|
|
|