| נשלח ב-4/12/2004 22:34 |
 |
| |
שני תירוצים מחודשים על קושיית הבית יוסף
תירוץ תת...קט"ו:
שכן אילו היתה חנוכה רק שבעה ימים, כי אז היו נהפכים תת...קט"ו אותות ומופתים לסיבת החג בשמונת ימים, לקושיות על כך שקבעום לשבעה ימים. וכיון שקבעו לשמונת ימים נחסרו הקושיות בתת...קי"ד, ונשארה רק קושיא אחת...
תירוץ תת...קטז:
שבימי חשמונאים אחר שנצחו במלחמה לא מצאו להדליק המנורה אלא פך שמן אחד, שאין בו אלא לכדי הדלקה ליום אחד, ונעשה נס ודלקו הנרותשמונת ימים. ודי בזה למבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 01:13 |
|
| |
ירושלמי
אני מבין שהתירוץ הראשון אינו אלא בדיחה...
אולם את התירוץ השני פשוט לא הבנתי. האם תהיה מוכן לבאר יותר?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 01:30 |
|
| |
אומרים שהרבי מקלויזנבורג זצוק"ל היה אומר בכל שנה ושנה תירוצים חדשים לקושיא זו.
מספרים שהגאון רי"ד בעל בית הלוי אמר מה ביני לבין בני ר' חיים. כאשר בא אלי מישהו עם קושיא חזקה, אני מתאמץ ועונה לו תירוץ חריף ויפה, ושנינו נהנים ומרוצים, לשואל היתה קושיא נאה ולי יש תירוץ נאה. אבל אצל בני, הוא מוכיח לשואל שהקושיא מעיקרא אינה קושיא כלל, ונמצא ששניהם אינם מרוצים לשואל אין קושיא ולר' חיים אין תירוץ. דומה לזה על אף מאות התירוצים החריפים והמפולפלים שניתנו לקושיא זו, ישנו 'תירוץ' אחד פשוט, שמבטל את הקושיא מעיקרא. והוא גירסת בעל השאילתות (שאמנם כמדומני עדיין לא נמצא לה סיוע מכתבי יד או מראשונים אחרים) שגורס בגמרא שם: ולא היה בו להדליק א פ י ל ו יום אחד. והכל אתי שפיר, בעזרת מלה קטנה אחת.
כנגד זה דוגמה לתשובה הלכתית מפולפלת אפשר למצוא דווקא בספר תולדות יעקב יוסף, הגאון הגדול, תלמידו המובהק של הבעש"ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 09:00 |
|
| |
מימוני,
באמת לא הבנת את ה"תירוץ" השני? אתה??
התירוץ הוא שאין קושיא. פשוט, הנרות דלקו שמונה ימים, לכן מדליקים נרות שמונה ימים; מי אמר שצריכים להדליק דווקא כמספר ימי הנס?
טוב, כמו כל בדיחה טובה, גם זו נהרסה מרגע שהסבירו אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 20:12 |
|
| |
כתב הרמב"ם בהל' חנוכה הלכה ב'
וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור:
משמע מזה שהדלקת נר הראשון בביהמ"ק היה בליל כ"ו כסלו, והי' בו להדליק שמונה ימים מאז, וא"כ לא די שלא היה נס ביום הראשון, שהרי לא הדליקו כלל נר בכ"ה כסלו, אלא שבכ"ו כסלו שם קשה קושית הב"י, ואלפי התירוצים.
יש לאחד תירוץ על זה?
ועוד, האם אני הראשון המקשה את זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 21:46 |
|
| |
נראה די"ל דהרמב"ם לשיטתיה (פ"ג מתו"מ) שהדלקה בין בלילה ובין ביום, וא"כ כשנכנסו להיכל ביום כ"ה הדליקו תומ"י, וכשחשכה כיבו והדליקו שוב כדח לקיים מצוות הדלקה של ערב.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2004 11:01 |
|
| |
מיימוני
אני מצטרף לדברי אידך גיסא, גם לתמיהתו איך זה שאתה לא הבנת?
כי אכן במושגים של דרוש וקבלה יש צורך להסביר כנגד מה עומד כל יום בחנוכה, כי כך מקובלנו שכל דבר בתורתינו יש לו כמה רבדים של עומק, עד לספירה שבכל יום, והנס לשכנגדה.
אבל במישור ה'פשט' אין זה קושיא כלל לענ"ד, כי יהא זה משונה לחגוג רק חלק מהימים שדלקו הנרות. ולזה רמזתי ב'בדיחה' שבטוחני שהקושיות אז היו הרבה יותר קשות...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2004 12:11 |
|
| |
אין לי אלא להתנצל. לא ידעתי שהכוונה לדבר כה פשוט.
אמנם, כמדומה שהתירוץ או "התירוץ" הזה מופיע גם בחיי אדם. לאמור, מציאת השמן היתה נס.
על כל פנים, בדבריכם מצאתי הבהרה חשובה למה שכל קושית הבית יוסף עומדת עליו. שההדלקה צריכה להיות דווקא כנגד הנס ולא כנגד הימים.
וזה מעניין מאד. מדוע באמת סבר הב"י שההדלקה צריכה להיות כנגד הימים הנוספים ולא כנגד כולם?
האם יש מאחורי זה תפיסה תיאולוגית מסויימת? לגבי הנס, לגבי השגחה פרטית, לגבי מה ראוי לציין ומה פחות חשוב?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 23:54 |
|
| |
מיימוני
לדעתי עדיין אין צורך לחפש תפיסות 'תיאולוגיות' מחודשות. וכפי שכתבתי לעיל, קושיית הב"י ואלפי התירוצים עליה עומדים על ההכרה שמלבד ה'פשט' יש גם קדושה רוחנית מוגדרת בכל דברי חז"ל בכלל ובכל יום מימי החנוכה בפרט, למשל זה שבכל יום מדליקים מספר שונה של נרות מורה על שהנס הוא 'כפול שמונה' וכיו"ב הרבה.
כמדומה שהב"י האמין בקבלה... אולי זוהי התפיסה התיאולוגית המבוקשת...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2004 03:51 |
|
| |
באראפרקר:
זה לשון הפרי חדש ריש הלכות חנוכה [סי' עת"ר]:
"..ומדברי הרמב"ם מוכח בהדיא, שנצחו ביום כ"ה - אם כן קשה, איך אנו מדליקים בליל כ"ה הווה לן להדליק בליל כ"ו. ויש לומר עם מאי דמקשין [קושיית הב"י הידועה שנדונה באשכול דנן] שז' לילות הווה לן להדליק, שכך היה הנס? ובהכי ניחא, דלילה הראשונה הוא משום הנצחון, והז' לילות האחרות הוא משום הנס". עיי"ש עוד בהמשך דבריו.
ומרן החיד"א בברכי יוסף שם [אות א] הביא את דברי הפרי חדש, והקשה עליו: "וקצת קשה, דאכתי ליל כ"ו לא היה הנס, שכבר מצאו הפך מלא? ותו, דלפי זה לא הדליקו בשמן שבפך אלא ז' לילות, מליל כ"ו ואילך - והש"ס והרמב"ם קאמרי שהדליקו בו ח' ימים? ויש לומר, דלעולם שהדליקו ח' ימים מליל כ"ו ואילך. והאמת, דבליל כ"ו לא היה הנס. אך כי היכי דליהוו תמניא יומי כסדרן - תקון להדליק בליל כ"ו, כיוון דח' ימים בעו לאדלוקי, חד לנצחון ושבע משום הנס. ואמטו להכי, תקון להדליק בליל כ"ו.." - עיי"ש עוד.
והברכ"י מסיים במילים "ומיהו הדבר דחוק, ויותר נראה שכוונת הרמב"ם.." [נלאיתי להעתיק כל מש"כ, וקחנו משם].
עוד דיברו ביישוב דברי הרמב"ם הללו, ב"אור גדול" על מסכת יומא פרק ז' משנה ד'. וב"בנין שלמה" על הרמב"ם שם.
ויצויין, שאת מראי המקומות למקורות האמורים מצאתי בהערתו של הרבי מליובאוויטש - כפי שנדפסה בספר "שערי המועדים - חנוכה" שבהוצאת "היכל מנחם" [עמ' ק"י, הערה בשולי הגליון].
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2005 19:26 |
|
| |
אדם נפל בשנה שעברה מבנין בן 8 קומות ולא נשרט, קיבל על עצמו האיש לומר 8 פעמים 'נשמת' [בכל אופן נפל  טען לו חבירו :הרי מקומה אחת לא קורה כלום ויש לך לציין רק 7...
ונראה שזה תורף התירוץ דלעיל.
לקושית הפרי חדש נראה שהלקת המנורה הרי היתה נעשית בעוד היום גדול, שהרי תמיד קרב בתשע ומחצה ועבודה אחרונה היתה הדלקת הנרות <זבחים יא:> ומשמע בסמוך, לא מצאתי מפורש.
אם כן על ידי הנס התקיימה ההדלקה של כ"ה כסלו-ב/ג טבת, ונכון שאין אנו מדליקים באותם ימים כאז אלא מציינים את ימי הנס.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2005 20:12 |
|
| |
יצחק יונתן
אתה מערבב את הדלקת המנורה בבית המקדש שהיתה בין הערביים ביום . להדלקת נרות חנוכה שהם מצווה דרבנן ומטרתם פירסום הנס ולכן מדליקים אותם בלילה כי שרגא בטיהרה למה לי .
והקושיה לא קושיה כלל .
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2005 20:37 |
|
| |
דגים,
תיקון קטן: הסיפור על משפחת בריסק, היא על ההבדל בין ר' משה לר' וועלוועל.
ושמעתי מאחד מצאצאי משפחה זו אמר שסיפור זה הוא בדוי וחסר כל אמת!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 15:39 |
|
| |
תלמיד
מי עירבב?
יצחק יונתן טען [בשנה שעברה] שלשיטת הרמב"ם ההדלקה הראשונה מהפך שנמצא היתה בכ"ה ולא בכ"ו וכמו כן טענתי אני גם לשיטת שאר הראשונים משום שאף הדלקת בין הערביים היתה נעשית בעוד היום גדול, ולכן דווקא לאור ההבחנה שלך מתאים שנדליק בליל כ"ה כדי להזכיר את ההדלקה שהיתה אז ביום כ"ה, ומיושבת קושית ה'פרי חדש'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 16:18 |
|
| |
בחינת פורים שבחנוכה וכל תרי"ג המצוות הכלולות עימה.
התורץ המשפטי:
כידוע נצטוונו לאכל שישה ימים מצות:ככתוב ששת ימים תאכל מצות (דברים ט"ז ח) ובכל זאת אוכלים שבעה ימים.
מכאן שצריך להוסיף על החג יום אחד.
התרוץ המתמטי:
יש הוכחה באינדוקציה שהשמן לא אמור להפסק, שהרי הוא המשיך ביום n וגם ביום n+1 ומכאן שהוא אמרו להמשיך כל הזמן, אלא שנעשה נס והשמן הפסיק ביום האחרון.
|
|
|
|
|
