| נשלח ב-8/12/2004 11:38 |
 |
| |
מקור השיר 'כד יתבין ישראל וכו'
האם מישהו יודעי מה מקורו של השיר: כד יתבין ישראל וכו', שלפי המסופר החז"א לימד אותו פעם בשמחת תורה (הסיפור חזר לא מזמן בראיון עם הרב מנחם כהן ב'משפחה'.
האם זה ציטוט או יצירה שמקורה בליטא?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 13:21 |
|
| |
דגים
יש כאן שתי שאלות.
א. מקור הטקסט.
ב. איך הוא נהפך לשיר.
לגבי השאלה השניה אין לי תשובה. לגבי הראשונה, שמעתי שזה לקוח מהזוהר (ונדמה לי ששמעתי = תיקוני זוהר). אבל הרצתי עכשו חיפוש על מילים אלו בתקליטור של די.בי.אס ולא מצאתי.
אנסה שוב מאוחר יותר בל"נ לחפש וריאציות על המילים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 13:42 |
|
| |
בילדותי היו שרים אותו חברי בני ירושלים. אמנם אח"כ שמעתי, שאחד מבני ירושלים, כשהיה בהתוועדות אצל הרבי, התחיל לשיר שיר זה, והרבי עצר אותו, וכי למה יש לנו לשיר על הצרות של ישראל שבעת לימוד התורה שוכחים עליהם?! ואז הפסקנו גם אנו לשיר אותו.
אני מדבר על תקופה שלפני קרוב ליובל שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 16:32 |
|
| |
מיימוני
שמעתי שזה לא נמצא בזוהר ואין לזה מקור
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 16:50 |
|
| |
היה כבר דיון על כך באשכול "על מקורות לפתגמים" [או משהו כזה]
ושם העלתי את הסברא שזה זוהר. טענו נגד השערתי שם .
הלכתי ובדקתי ואכן לא נמצא בזוהר אפילו משהו דומה.
אגב אם כבר "כד יתבין" מנגינת הישיבות הידועה, והמילים, שונים ממה שלימד החזו"א באותו שמחת תורה מפורסם בפונוביז.
החזו"א החל בלשון הקודש.
כשהיו ישראל שמחים בשמחת התורה.
קודשא בריך הוא יושב בפמליא דיליה, ואומר,
חזו בני חביבי,חזו בני חביבי,
דמשתכחין מצרה דיליה, ועסקין בחדוותא דילי.
מה שיכול גם ללמד שהמקור אינו הזהר.
[על המנגינה תצטרכו לסמוך עלי, איני יודע תוים.]
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
תוקן על ידי - קעלעמר - 08/12/2004 16:55:21
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 18:03 |
|
| |
האם בארמית "דמשתכחין" פירושו "ששוכחים"? האין פירושו "שנמצאים"?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 18:24 |
|
| |
מיציץ
אכן, אמצתי זכרוני. המקור שר "משכחין צרה דיליה"
[בכולזות חלפו שנים.]
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 20:37 |
|
| |
הרב מאיר אורליאן שליט"א:/chochmat-yavne/chagim/shavuot
''ונסיים בדברי הזוהר:
כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קוב"ה אמר בפמליא דיליה: חזו בני חביבי דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי.
[כאשר ישראל יושבים ועוסקים בשמחת התורה, הקב"ה אומר בפמליא שלו: ראו בני חביבי הנמצאים בצער שלהם – ועוסקים בשמחה שלי]''.
do you think, there is much chochma here?
תוקן על ידי - נישטאיך - 08/12/2004 20:56:17
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2004 05:56 |
|
| |
שמעתי שמקורו מר' מאיר שפירא ז"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2012 12:26 |
|
| |
ב"לדופקי בתשובה מהדורה בתרא"נכתב כדלהלן:
בהמשך לתשובותינו אודות שאלתיך למקור השיר "כד יתבין ישראל"
כבר מילתינו אמורה שאין לכך מקור בחז"ל,
(למרות שבספר בן ימינו כתב שכמדומה שהוא בזוהר,
אך אין זה מופיע בזוהר על פי מפתחות הזוהר, ועל פי מחשב ועל פי ידענים)
אך יעויין במעשה רב החדש בסופו קונטרס הלכות הגר"א עמ' רפג אות טז,
שכתב את מנהג הגר"א בשמחת בית השואיבה,
וכתב שם שהיו אומרים ז' פעמים אשריכם ישראל,
אך שם הנוסח נוסח אחר קצת שונה משלנו,
אשריכם ישראל כשאתם עוסקים בשמחת בית השואבה
כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר
ראו בני החביבין שיש לי
שבקין צערא דידהו ועסקין בדידי
מיד נתמלא רחמים על ישראל.
וע"ש דיש עוד כמה חרוזים של אשריכם ישראל.
וע"ע בתהילים עם פירוש השל"ה בסוף הספר דף קלט סדר שמחת בית השואבה שעשה ונהג הגר"א,
וכתוב שם בדיוק נוסח זה ושם כתוב "זה מסר לי ר"ש לוריא נ"י" וכן הובא בספר "זה השולחן"
להרה"ג ר' שריא דבליצקי שליטא בחלק ג הערה קמו, וכתב שנוסח זה מופיע בבאור על תהילים בכלים לתושיה בשם הר"ש לוריא,
וכעת הראינו בספר שאלת רב לר' חיים קנייבסקי דנשאל על כך וענה שאין לכך מקור בחז"ל,
ובהגהה שם ציין למה שכתב בסוף פירוש השל"א על תהילים,
ועי' גם בספר שערי שמחה עמ' פג, והביא מקורות אלו,
ועי' בספר מעשה איש דהחזו"א הורה לשיר שיר זה בשמחת תורה,
סוף דבר יש כאן דבר מופלא שנכנס שיר בארמית בלי שום מקור בחז"ל,
וגם המקור בגר"א הוא נוסח אחר.
בכבוד רב
מערכת דופקי בתשובה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2012 12:27 |
|
| |
תוקן על ידי לאמר ב- 17/12/2012 12:27:54
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2012 12:54 |
|
| |
לאמר
ברוך הבא אל הפורום, ותודה!
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2012 14:12 |
|
| |
| לאמר כתב: |  | סוף דבר יש כאן דבר מופלא שנכנס שיר בארמית בלי שום מקור בחז"ל,
וגם המקור בגר"א הוא נוסח אחר.
|
|
אפשר לחשוב, לא שמעת על יה רבון עלם? אזמינו סעודתא? ואם בשם הגר"א הנוסח מעט שונה אז מה? גם הנוסח של החזו"א אינו ברור (חדוותא או שמחתא ועוד הבדלים "חשובים מאד") ולגופו של ענין, הקביעה לא נכונה. יש כאן בסה"כ חיבור של כמה לשונות זוהריים: 1. כד יתבין ישראל 2. ועסקין בשמחת התורה 3. קוב"ה אומר לפמליא דיליה 4. חזו בני חביבי 5. דמשתכחין בצערא דלהון 6. ועסקין בחדווותא דילי בכל זמנא דאורייתא מתקיימא בעלמא ובני נשא משתדלן בה כביכול קודשא בריך הוא חדי בעובדי.. קודשא בריך הוא כניש כל פמליא דיליה ואמר לון חמו עמא קדישא דאית לי בארעא.. חמו עובדי ידי.. חדוה דמאריהון (תרומה קנה:) קרי קודשא בריך הוא לפמליא דיליה ואמר חמו מאי בריה עבדית בעלמא (בראשית צג.) קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה ואמר חמו בני רחימי דאינון דחיקין בגלותא ושבקין צערא דלהון (ויקרא כב.) בפקודי דאוריתא בעי למחדי בחדוותא (ויקרא נו.) מתערין בחדוותא דילי (ויקרא צד.) כפי שניתן לראות כל הלשון לקוחה מהזוהר בהקשר זה, מלבד הפתיחה "כד יתבון ישראל", שגם היא לשון זוהרית, אלא שלא באה בהקשר של עסק בתורה ושמחת ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2018 09:56 |
|
| |
חלמיש הציג אותה שאלה באשכול משלו
ואמנם עיקר הדיון נמצא כאן.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2018 09:57 |
|
| |
מתוך ויקי/כד יתבין ישראל (איני יכול להעתיק לינק כי הכיתוב הפשוט הופך לאוסף נורא של אותיות ומספרים. ממש קל לחפש שם לפי כותרת זו).
וזה תוכן הדברים שם:
כד יתבין ישראל כד יתבין ישראל הוא שיר יהודי ישן הנפוץ בעיקר בעולם הישיבות. מילות השיר בארמית עוסקות ביחס הקדוש ברוך הוא לבניו בעת ששמחים בתורה. נוסח מילות השיר הוא "כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה, קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה חזו בני חביבי דמשכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי". תרגומה לעברית - "כאשר יושבים ישראל ועוסקים בשמחת תורה, הקב"ה אומר לפמליתו ראו בני חביבי שנמצאים בצערם ועוסקים בשמחתי". מקור הפיוטמקור הפיוט אינו ידוע בבירור. אברהם וואלט (נולד במינסק, תקל"ב) מצטט שיר דומה ששרו בילדותו בשעת ההקפות[1]: - בשעה שישראל שמחים בשמחת התורה
- קודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:
- חזו בני חביבי, חזו בני חביבי
- שהם משתכחים בצרותא דלהון
- ועוסקים ועוסקים בשמחה דלי.
על שיר זה הוא כותב (ביידיש): מהיכן נלקחו מילים מדהימות אלו - לא ידוע לי. חיפשתי וחקרתי ולא מצאתי. שמעתי את הזמר עוד במינסק, עיר מולדתי, ועוד בגם ב"בלומקעס קלויז", קלויז ישן שעברו עמוס בזכרונות של השאגת אריה ואחיינו ר' רפאל כהן, שמעתי שיר זה עוד ממתי שזוכר אני את עצמי, כששרים אותו בחיות והתלהבות". למרות שהאמרה נראית על פי סגנונה כלקוחה מספר הזוהר היא איננה נמצאת בזוהר ובשאר הספרים מסוגו. בשם הגאון מווילנה מובא שבשמחת בית השואבה אמר אמרה זו בסגנון שונה מעט, וכנראה זהו המקור שנשתייר לנו בדורות אלו. המקור הוא בספר באר אברהם לר' אברהם בן הגר"א (וילנא תרמ"ז) שם כתוב "ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמין על ישראל" ובנוסח קצת אחר מובא במעשה רב (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי". בני עדות אשכנז נוהגים לזמר פסקה זו בשמחת תורה ובשבועות משום שהיא עוסקת בעניין שמחת התורה. לחן מפורסם על המילים, הוא של רבי מאיר שפירא מלובלין. קישורים חיצוניים- אשכול על מקור השיר והלחן בפורום אוצר החכמה.
- אשכול בפורום בחדרי חרדים העוסק במקור השיר
- מילות השיר ותרגומו
|
|
|
|
|
|
