| נשלח ב-16/12/2004 22:40 |
|
| |
על השבת: מי כתב ומתי?
אין צורך להיות ציוני או מדקדק במצוות בשביל להכיר ערך השבת - אמר באותו מעמד אחד מגדולי העדה. והדין עמו. מי שמרגיש בלבו קשר אמתי עם חיי האומה בכל הדורות, הוא לא יוכל בשום אופן - אפילו אם אינו מודה לא בעולם הבא ולא במדינת היהודים - לצייר לו מציאות עם ישראל בלי "שבת מלכתא"...
ועל כן בודאי אין צורך להיות ציוני בשביל להרגיש כל הדר הקדושה ההיסטורית, החופפת על "מתנה טובה" זו, ולהתקומם בכל עוז נגד כל הנוגע בה.
"אין צורך" - אבל, היעלה על הדעת, שאין גם תועלת בציוניות לדבר זה, שאפשר לאדם להיות ציוני, או גם אחד מראשי הציוניים, מבלי לשמוע בעמקי נפשו קול מחאת הרגש הלאומי נגד בטול השבת?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2004 22:49 |
|
| |
אחד העם
"שבת וציונות"
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2004 23:28 |
|
| |
החפרפרת,   !!!
כל כך מהר, אפילו לא היה לי סכוי לבנות כאן מתח!
קודם השמטתי משפט שחשבתי שיהיה בו כדי לזהות את המחבר גם למי שאינו מכירו, ואם כן, לא נותר לי אלא להביא את המשפט החסר, שנתגלגל לנתיבים אותם לא שיער מחברו כלל. המשפט בא במקור במקום בו השארתי שלש נקודות, לאחר "שבת מלכתא".
אפשר לאמור, בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, ולולא היא שהחזירה להם "נשמתם" וחדשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו התלאות של "ימי המעשה" מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לדיוטא התחתונה של "חמריות" ושפלות מוסרית ושכלית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 10:30 |
|
| |
גו"ג,
האמת שזה היה שקוף לגמרי. אולם השאלה המעניינת היא האם אתה אכן מזדהה עם הדברים?
אני, למשל, לגמרי לא. שעבוד מלאכותי של רעיונות דתיים לצרכים ומגמות אידיאלוגיות (השבת נשמרת כדי לשמור על עם ישראל) אף פעם לא נראה לי משכנע, ובסופו של דבר גם לא מועיל, ואולי אף מזיק.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 11:03 |
|
| |
מיכי,
שקוף? אולי למי שמכיר את אחה"ע והגותו, אולם יש לי תחושה שרוב הכותבים בפורום אינם כאלה (גם לי עצמי לא נזדמן לקרוא את המאמר הספציפי הזה עד לאחרונה).
איני מזדהה עם הדברים, משום שאיני תולה את ערכה של השבת בקשר עם חיי האומה בכל הדורות ובקדושה היסטורית (יש לעיין מה בכלל משמעותה של זו), אלא בציוויו של הקב"ה. במלים אחרות, ערכה של השבת אצל אחה"ע הוא ערך לאומי, ואצלי הוא קודם כל ערך דתי. בכל זאת, הדברים מעניינים; נהוג (לפחות בחלק מההיסטוריוגרפיות) לתאר את הציונות ככזו שבאה להחליף לחלוטין את היהדות, לשלול את עיקריה ומוסדותיה. הדברים האלה של אחד מחשובי האידאולוגים של הציונות בראשיתה (אמנם, דרכו לא זכתה לתמיכה נרחבת) אומרים דבר אחר בתכלית: הציונות לא רק יכולה, אלא חייבת להביא אדם להערכת חלק, לפחות, ממצוותיה ועולמה של היהדות ולשמירה עליו - ולו מתוך הכרה במשמעותו וחיוניותו ההיסטורית לגורל העם. נראה לי שאילו השקפה כזו היתה זוכה למקום מרכזי יותר בתולדות הציונות, היתה המדינה יכולת להראות אחרת.
אגב, עד שאתה שואל אותי מהו יחסי שלי לדברים, אותי מענין יותר יחסך שלך אליהם. הרי אני מגדיר עצמי כציוני דתי, ומכאן נובע כי ברור מאליו שהציונות שלי קשורה גם ליחסי אל השבת, והשניים מזינים זה את זה; ואילו ביחס אליך, שכמדומני הגדרת את עצמך כיהודי חרדי וציוני חילוני, עשויים הדברים לגעת בנקודת ההשקה (או המתח) בין שתי זהויות אלה, הנתפשות בדרך כלל כסותרות.
 |
|
|
|
|
|