| נשלח ב-24/12/2004 00:56 |
 |
| |
מקורם של השדים
ובכן כך נראה שד
הוא שולט רק בלילה
משמיע קולות מפחידים
יש לו עינים מפחידות
יש לו כמובן כנפיים
ואיך שכחתי את הרגליים
יש לו רגליים של ציפור.
האם לא מדובר ב"ינשוף"
הנה הערך "לילית המדבר" מאתר ויקיפדיה.
Strix butleri , לילית מדבר, מין בסוג לילית.
לילית המדבר היא עוף דורס לילה בינוני.
בגלל פניה, הדומים במראה העיניים לפני אדם, ובשל הקולות שהיא משמיעה בלילות, זיהו אותה עם שֵדת הלילה - לילית, הנחשבת בספרות העממית של הדתות המונותאיסטיות לאשתו של השטן.
תפוצה עולמית: תחום תפוצתה משתרע מהנילוס עד פקיסטן.
מקום חיות אופייני: הלילית היא עוף מדברי מובהק, והיא חיה בוואדיות מצוקיים ליד מים. אורך גופה יכול להגיע עד ל-32 ס"מ ומשקלה מגיע ל-225 גרם. לילית המדבר ניזונה ממכרסמים, מציפורים, מזוחלים וגם מחרקים.
והנה הערך אוֹח מאותו אתר
האוח (Bubo bubo) הוא הגדול בדורסי הלילה של ישראל.
תפוצה: לאוח שני תת מינים בארץ, צפוני (B. b. interpositus) ודרומי (B. b. ascalaphus), והם נבדלים ביניהם בעיקר בצבע ובגודל; תת-המין הצפוני גדול וכהה מתת-המין הדרומי. ההבדל בגודל מתאים לכלל ברגמן. תת המין הצפוני נפוץ בחלקים ניכרים של אירופה ואסיה, ותת המין הדרומי שכיח בצפון אפריקה, במזרח התיכון ובחצי האי ערב.
מקום חיוּת אופייני: האוח נוהג לצוד במקומות פתוחים, אך לרוב הוא מקנן במצוקים. קיני האוח ממוקמים בדרך כלל הרחק מיישובי האדם.
מזונו של האוח מגוון. הוא ידוע כחובב קיפודים, אותם צד ואחר נוהג להסיר את עורם ואת קוציהם ולאכול את בשרם. לעתים קרובות אפשר להבחין בשרידים של קיפודים בקרבת הקן. הוא ידוע בתור דורס הלילה התוקפני ביותר, ועשוי לצוד עופות עד לגודל של שלך ויונקים עד לגודל של אייל כרמל.
גורמי סיכון והפרעה: האוח, כדורסי לילה אחרים, חשוף להרעלות, מכיוון שמזונו מבוסס על טרף מן החי. פגיעה במצוקים באופן ישיר והפרעה עקיפה באזור הקינון מסכנות גם הן את קיומו. בשל גודלו והופעתו המרשימה, בתרבויות שונות רואים בו סימן ל"עין הרע" ולכן הוא נפגע גם מציד.
אזכורים בתנ"ך:
וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם: ישעיהו פרק יג פסוק כא
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2004 01:12 |
|
| |
מחקר:
"שדים, רוחות ונשמות: מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום".
בעריכת אסתר ליבס.
יד יצחק בן צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים.
ירושלים תשס"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2004 01:45 |
|
| |
ומה עם מלאכים? מהיכן צמחו יצורים אלה שאין לנו ידע כלל במהותם ומדוע יש צורך בהם.
לכאורה השדים והרוחות הם הניגוד של המלאכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2004 01:59 |
|
| |
המלאכים הם היונים המרחפות בכותל.
[אמונה רווחת אצל אנשי ירושלים.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2004 11:22 |
|
| |
קעלעמר, הרי לא חשבת שאשתוק נוכח הפרובוקציה.
נוסח הערך באנציקלופדיה:
בגלל פניה, הדומים במראה העיניים לפני אדם, ובשל הקולות שהיא משמיעה בלילות, זיהו אותה עם שֵדת הלילה - לילית, הנחשבת בספרות העממית של הדתות המונותאיסטיות לאשתו של השטן.
האם עורכי 'ערכים' ו'מחקרים' מדעים אינם מחוייבים במה שמחוייב לו כל יהודי מאמין: בהבאת ראיה לדעתו? למה רק המאמינים בשדים צריכים להביא ראיות, ולא הכופרים בהם. ה'חוקרים' קובעים (באופן 'מדעי' כמובן) שבגלל זה המציאו את היצור האזוטרי 'לילית', ואחר כך אחרים משתמשים בתוצאות ה'מחקר' כראיה לנדונים שונים. נו, זה כבר ממש עניין למחקר שימושי בדמונולוגיה ואזוטריקה של המדע (תחומי מחקר שיוסדו והוכרזו ממש כעת, על ידי).
הרי ברור שהנחת היסוד של החבר'ה האלה שווה בדיוק כמו הנחתה של סבתא של אשתי ממרוקו. הם מניחיםן שאין כאלה דברים, ולכן מסבירים קורלציות לשוניות בכיוון זה. אני, למשל, הייתי מסביר להיפך: שהעוף הזה נקרא בדתות הזואולוגיות המודרניות 'לילית', כי הוא מזכיר את השדה, אשתו של השטן, שמצויה כפי שכל אחד מאיתנו יודע בוודאות (תוצאה ראשונה של מחקר בדמונולוגיה ואזוטריקה של המדע) ביערות האופל.
זה לגיטימי (אם כי, לא נכון) לטעון שההנחה בדבר קיומם של שדים היא לא סבירה בעיני מישהו. אך מכאן ועד הצגת השערות על ליליות שונות כמקור סמנטי לפיקציה אזוטרית המרחק הוא רב.
האם הם בדקו מתי נולד השם 'לילית' לעוף, ומתי הו אנולד לשדה? אגב, גם בדיקה כזו לא תהווה הוכחה לצד שלהם, אולם היא בהחלט תהווה הוכחה לטענה שלי (או: הפרכה לצד שלהם).
טוב, שכחתי. הינתנות להפרכה זה קריטריון למדע, לא לאוסף הבדיות והשערות הרוח המגמתיות הללו, שעוטה על עצמו איצטלה מדעית.
אינני יכול להימנע מן התוספת שזו בערך מידת המדעיות של חלק ניכר מ'מדעי' הרוח (וגם החברה). ויש לכך דוגמאות למכביר.
מיכי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2004 11:33 |
|
| |
.
מיכאל 
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2004 12:38 |
|
| |
ישעיהו יג
יט והיתה בבל צבי ממלכות, תפארת גאון כשדים, כמהפכת אלהים, את-סדם ואת-עמרה. כ לא-תשב לנצח, ולא תשכן עד-דור ודור; ולא-יהל שם ערבי, ורעים לא-ירבצו שם. כא ורבצו-שם ציים, ומלאו בתיהם אחים; ושכנו שם בנות יענה, ושעירים ירקדו-שם. כב וענה איים באלמנותיו, ותנים בהיכלי ענג; וקרוב לבוא עתה, וימיה לא ימשכו.
ישעיהו לד
יג ועלתה ארמנתיה סירים, קמוש וחוח במבצריה; והיתה נוה תנים, חציר לבנות יענה. יד ופגשו ציים את-איים, ושעיר על-רעהו יקרא; אך-שם הרגיעה לילית, ומצאה לה מנוח. טו שמה קננה קפוז ותמלט, ובקעה ודגרה בצלה; אך-שם נקבצו דיות, אשה רעותה.
האם הפירוש הפשוט של הפסוקים האלו לא אומר שמדובר בסוגי עופות בר.
משום מה התרגום המכונה "תרגום יונתן" מתרגם שעירים שדין.
ויעוי' בפי' הרד"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2004 17:01 |
|
| |
מיכי
הדגשתי בדברי שזה רעיון מענין, ובתימוכין וראיות מתאימות יהיה ניתן לדון בו.
אני לא בטוח אם התכונו עורכי האנצ' למשהו יותר מהשערה נחמדה. בכל זאת, אנו, האנשים שלמרבה הצער אינם מאמינים בשדים ורוחין, צריכים איכשהו להסביר את מקור האמונה הזו. לדידך זה קל, העדות, אבל מה אני יעשה?
אז נוח לי להיתלות בכל מיני השערות .
אגב באשר לפירוש בנביא ,דומני שאשר צודק ומדובר בעוף מסוג זה.[אוח או ינשוף וכו] גם "שעירים ירקדו" יש לינשוף תנועות הדומות לריקוד.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2004 21:00 |
|
| |
בקשר ל"שעירים" נראה לי שהכונה לעטלפים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2004 21:08 |
|
| |
מיכי
א. מנין לך שמחבר הערך לא הביא סימוכין לדעתו , אולי הוא מסתמך על מקור שיש בו ראיות כנדרש? אין לך אלא לעיין שם ולבדוק.
ב. על מי אתה מלין? מדובר ב"ויקיפדיה" , למי שלא יודע, זו איציקלופדיה אינטרנטית , שכל אחד יכול להכניס בו ערכים כרצונו (אם אתה רוצה אתה יכול אפילו לתקן ערך זה אם אינו מוצא חן בעיניך), כך שקשה ללמוד ממנו על הסטנדרטים הנהוגים בעולם מדעי הרוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2004 21:16 |
|
| |
בואו נניח לרגע שחז"ל בדברם על שדים וליליות למיניהם התכוונו באמת לעטלפים ןינשופים, אז מה?
חז"ל מניחים שלכלב וחזיר ואפילו לעץ דקל יש כוח מאגי שגורם שאסור לעבור בין שני דקלים/חזירים/כלבים (מחק את המיותר). חז"ל כותבים שאסור לאכול מספר זוגי של ביצים ועוד כמה דברים. למה אסור לומר שחז"ל הניחו שיש לעטלפים כוחות מאגיים? אז מה אם זה לא מוצא חן בעינינו וזה אפילו נראה לנו קצת פרימיטיבי? מי שלא רוצה יכול שלא לקבל אבל הוא לא חייב להציג אותם כפסיכים. יתרה מזאת, הוא גם לא יכול להוכיח שהם לא צודקים....
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2004 22:14 |
|
| |
ולאחר עיון נוסף מתברר שבמה שהובא כאן מויקיפדיה לא נאמר כלל שמקור האמונה בשדים הוא בינשופים או ששדים לא קיימים, אלא שהינשוף זוהה עם אשתו של לילית (ידידנו אשר הוא זה שרצה ללמוד מכך ,בלשון אולי, על מקור האמונה בשדים) . זה לא כל קשה להניח שיש איזשהו מקור שהיו שזיהו את הינשוף עם אשתו של לילית. ולזה צריך לבדוק. מתון מתון ד' מאות זוז וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2004 22:41 |
|
| |
תרדו מהקטע של האנציקלופדיה.
הבאתי את זה רק בשביל ההרחבה על תכונותיו של הינשוף וכו'.
השאלה היא מה גרם למתרגם בישעי' לתרגם "שדין",
אמרתי שאני משער שמי שנכנס למערה או חורבה וראה דמות בעלת פנים כמעט אנושיות ומבט חודר, ועוד עם כנפיים, צורח צרחות אימים, חשב בודאי שזוהי דמות שלא מעלמא הדין.
מכאן ועד למיתוס הדרך קצרה מאוד.
מי שנכנס למערה חשוכה ורואת אלפי זוגות עינים מסתכלים עליו, אני בטוח שזה יכול ליצור אצלו תחושה שהוא ראה שדים.
|
|
|
|
|
