| נשלח ב-28/12/2004 10:57 |
 |
| |
"מעשי ידי טובעים בים" - תגובתינו
ערוצי החדשות ממשיכים לדווח על גודל האסון.
עשרות אלפים מתו.אחרים איבדו את בתיהם.
עמים אחרים רואים עצמם בצדק,באמצעה של שואה.
מהי התגובה היהודית הראויה בשעה זו ?
רעיונית ומעשית.
[ושאלה נוספת : למה אשכול כזה לא נפתח עד עכשיו ?]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 11:00 |
|
| |
ברוך השם שזה קורה רחוק רחוק מאיתנו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 11:24 |
|
| |
מה היתה תגובתינו כשנהרגו מיליונים בני אדם במלחמה"ע הראשונה? ומה היתה תגובתינו בטביעת טיטאניק? ומה תגובתינו על המיליונים קרבנות סטאלין? ועל מות מיליונים באפריקה, בסומליה, באתיופיה, בסודאן, ובארצות שאפילו את שמותיהן אין אנו מכירים, מרעב, ממחלות ומגפות, ולא רק מאסונות טבע, אלא ממלחמות אכזריות ונוראות. למי יש כוח להצטער ולהתאבל על כל הנוראות שבעולם הקשה שלנו.
אגב, כמדומה לי שבספר שו"ת פרי האדמה מובאת מסורת, שבירושלים לא היו פגיעות בנפש כתוצאה מרעש ומרעידות אדמה? האם נבדקה מסורת זו?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 11:31 |
|
| |
ספרן,
תודה על היוזמה, תבורך.
לדעתי מהותי מאוד, בשאלת ה'אמונה'והקשר לאסונות בעולם בכלל. כולל אסונותיהם של היהודים בפרט.
אשכול אמנם לא נפתח, אבל השאלה נשאלה באשכולות רבים, ונשארה ללא מענה.
אי אי אי איזה שעשועים...אמא אמא הרמב"ם מנצח!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 11:44 |
|
| |
להצטער, לשים על לב ולחזור בתשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 12:59 |
|
| |
כמדומני שעל פי הגישה של בשבילי נברא העולם, וכל העולם סובב סביב עם ישראל, ע"פ גישה זו הקב"ה שולח לכל אחד מאתנו מסר,
והחי יתן אל ליבו!
לגבי ירושלים, נראה לי שהפיגועים הספיקו ולא צריך רעידות אדמה להרעיש אותה.
עורו ישנים משנתכם!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 13:12 |
|
| |
צ'וטנג
איקון ירוק מניף אצבע.
ועוד משהו פשוט: האם אנו יכולים לעזור במשהו? כל האדם נברא בצלם אלקים. צערם הוא צערנו. ואי אפשר להתבונן בדבר יותר מדי, כי גדול הכאב מנשוא.
מסתבר שצריך גם להתפלל עליהם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 13:59 |
|
| |
מעשית, יצאו משלחות לעזרה כך יאה .
רעיונית, זה מעורר אותי לחשוב על התואם המופלא בבריאה, איך תזוזה קטנה משמידה עשרות אלפים, אילו זה היה קורה כל שבוע , ומה ב 11 בסולם ריכטר, או שהשמש הייתה קצת יותר חמה, או שהגשם היה יורד עם כמה חומציות ומשמיד את היבולים ומעכיר את הנהרות, וכ"ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 14:12 |
|
| |
סליחה על הטון הפילוסופי הקר, אבל בכל זאת אדברה וירווח לי.
הרמב"ם במורה ח"ג פי"ב ממיין את הרעות בעולם לשלושה סוגים, רעות הנובעות מחסרונו של החומר, רעות שבני אדם עושים לעצמם ורעות שבני אדם עושים לזולתם. מדבריו שם עולה שנגד הרעות מהסוג הראשון אין בעצם מה לעשות כי הם חלק מטבעו של עולם, וגם אחר ביאת המשיח ימשיכו הרעות האלו להיות.
א"כ תגובתנו הרעיונית אמורה להיות משיכה בכתפים, מקובל עליכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 14:21 |
|
| |
בהנחה, שעלית מפלס המים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ הם שגרמו שרעידת האדמה בלב ים תכה כה קשות ביושבי האיים והחופים, והרי חלק ניכר מהתחממות נוצרת משום החור באוזון והחור באוזון הוא כתוצאה מפליטת גזים (CO2) ממפעלים ומכניות, נמצא שהטבע מזהיר אותנו שאם נמשיך להפר את האיזון הוא יכה בנו עד שלא ישאר שריד ופליט,
המסקנא להצטרף עכשיו לארגונים הירוקים, וכדי שלירוקים תהיה השפעה צריך להצטרף גם לאנרכיסטים כי אין דרך אחרת מול השולטים והעשרים.
דברים אלו ועוד קצת למדתי משירו של אריאל זילבר..
הנה גברת חזרזרת
כל היום בחול נוברת
היא עושה חררםחררף
ומלכלכת את האף
אוי גברת חזרזרת
לא רואה אף פעם סרט
ילדים עשרים לה יש
והבעל על האש
בואו בואו ילדים
אל תתרחקו מההורים
אספר לכם סיפור
על אודות נח והמבול.
אלוהים יום אחד אמר לנח
יש רגעים שכדאי לברוח
מים רבים אשפוך על העולם
ואת היבשה אהפוך לים
ואז אלוהים עשה כדברו
ושטף והחריב את עולמו
חוץ מנוח ובני ביתו
וכל החי אשר היו איתו
והם נשארו כדי לפרות ולרבות
כי זה מה שהם ידעו לעשות
וכך התחיל העולם שנית
כמעט כמו מבראשית
וזה הסיפור על קצה המזלג
על אודות נח אבל אני לא דואג
כי זה קרה לפני הרבה שנים
ועכשיו החיים הזמנים משתנים
ויש לי עוד סיפור כמו זה האחרון
על גז כזה שנקרא אוזון
והוא ממלא את השמים
וסימנו O3 ולא O2
והוא הוא הוא ההגנה
מפני השמש והקרינה
ואם לא נשמור עליו במהרה
הוא יעלם מהאטמוספרה
ויש עוד גז שאני לא מכיר
והוא נמצא במטהרי אויר
ובכל "ספריי" כפי שאומרים באנגלית
ומי שלא משתמש בזה שיקום ויגיד
וכשה"טסססט" משתחרר הוא עולה לשמיים
אוכל ונוגס מן האוזון
שמגן עלינו מפני אסון
ואם הוא לא יהיה פה במהרה
תהיה לנו כאן איזו תבערה
והמבול יבוא שנית
וזה עיקר התחזית
בעוד אנו מרססים כאן לבטח
והאוזון מתפרק לו בשטח
נוצרת סביבנו חגורה
של CO2 האיום ונורא
והחגורה הזו את הקרינה קולטת
ושום דבר היא לא פולטת
ולפי החישובים של המהנדסים
הקרחונים שבקטבים נמסים
עולמנו הולך ומתחמם
ומבלי שנרגיש הים מתרומם
והים גואה גואה גואה
והים עולה עולה עולה
ואנחנו לא עושים דבר
ורק בוכים כשמאוחר
ופתאום הים יפרוץ לכל עבר
יגיע לגובה של חמישים מטר
וזהו זה מה שיהיה בסוף
ותגידו שלום לכל ערי החוף.
ומי שהולך היום לגור בהר
הוא יהיה אז מאושר
יביט בשמים ועל הנוף
ויתן למבול הזה לחלוף
ואז אחרי שיירדו המים
יעסקו כולם במלאכת כפיים
יתחילו לפרות ולרבות
כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות
והעולם יתחיל שוב בשלישית
כמעט מבראשית
וזה הסיפור על ערי החוף
שלא ישאר מהם כלום בסוף
ועל אודות נח והמבול
דברים כאלה אי אפשר לשכוח
ויש לי עוד סיפורים הערב והשכם
אבל פה צריך אולי לסיים
להגיד שלום ותודה רבה
ולהתראות במבול הבא.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 14:52 |
|
| |
תחש?
אחרי ביאת המשיח, "ותמלא הארץ דעת ה'". בני האדם ידעו את חוקי ה'צדק האלוהי' - שלא פוגעים ביצירתו של ה' כמו שנתן לנו אותה. אז האדם יידע שהמכשול הראשוןבבחינת המשוכה הכי גבוהה עליה עליו ללמוד ל'דלג' והיא יכולתו להתגבר ברצונו בשכלו על היצר ה'מסוכן' והמשחית נמבר וואן 'עליה כלים כל אנשי הארץ', 'יצר הקניין' שהוא היצר החזק והשלילי ביותר, הרבה יותר מהיצר הסקסואלי. והוא מהווה מחיצה/אספקלריה עבה= מלוכלכת, בין האדם לבין 'ראיית הא-ל'(מו"נ חלק שלישי פנ"ד)
והמצווה המרכזית החזקה בדרגות חשיבות המדרג שבעשיית המצוות היא ה'שמיטה לה' ופני קושי קיומה, ניתנה רק אחת לשבע שנים, אך היא 'הלכה למשה מסיני, וביטולה חייב להיעשות רק במקרה של פיקוח נפש, כמו במקרה של ר ינאי, ולא בגלל שיקולי ממון, כפי שעושים ממנה היום. < שכן היא כוללת בתוכה את כל מצוות הפרטים שנובעות ממנה > - של תיקון מידה זו בטל ומבוטל בימינו,ביטלו חשיבותה, וכך פיספסו כל המטרה, ונשארו תקועים עם הפרטים עשו ממנה פיקציה הזאת "שמיטה לה'"? - ועמישראל חי מחכים בתומתם לפחות לצילצול טלפון מהמשיח
מתי יפסיקו לכרות עיצים באמזונס? באפריקה כבר לא נשאר מה לכרות!ובטנם הנפוחה מרעב של תינוקות חפים מפשע, הפסיקה לעשות רושם..כבר לא כותבים על זה בעיתונים? למה שיכתבו? אצלנו 30% מהילדים חיים תחת קו עוני
מה גודלו של ה'חור באוזון' מי גרם לכך? בכמה מילימטר הוא גודל בשנה? מי האשמים? רק הטאליבן המוסלמי? ומה עם ה'חושים'? והנאה והמגונה? ומה עם תרבות הבישום לחוש הריח? נפסיק להריח טוב מריח הדאורנטים? מה אכפת מהגזים שמרחיבים את העולם, זה לא יקרה בימינו, נשתה ונאכל כי מחר נמות... העתיד? שיתמודד לבד עם צרותיו שיבואו עליו לטובה.
וברוח סיום שירו של שלויימלע
וה' משקיף מלמעלה...וישחק -
ושיני בנים תקהינה
ה' אינו נושא פניו אפילו לא לצדיקים - העולם מתנהל לפי חוקי הצדק האלוהי בלבד
"מידה כנגד מידה - עין תחת עין"
עד עתה אוזן שמעתיך, ועכשיו עיני ראתך - כך אומר איוב על התנהלות עולמו של הקב"ה.
אגב, מה עם אלכסנדר שלנו? והקישון?ומי היה לאחרונה בנחל דוד? הגזלנים מקיבוץ עין גדי ייבשו אותו, כבר אין מפלים, רק ברכות בקוטר של שתיים על שתיים, עד גובה כף רגל של תינוק - איפה דוד המלך שיספר לנו מה היה שם לפני 3000 שנה.
ומה קורה היום לאדם שנופל לנחל הירקון? איפה יואל מוישה סלומון שיראה?
אי אי אי איזה שעשועים...אמא אמא הרמב"ם מנצח!
תוקן על ידי - riv - 28/12/2004 15:28:42
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 15:24 |
|
| |
מה הקשר בין כל המושגים האקולוגיים שהעלו כאן לרעידות אדמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 15:33 |
|
| |
תחש,
עוד שאלה אחת קטנה, רעידות אדמה הן חוק טבע? הכרחי שיהיו? כמו למשל שהשמש זורחת כל יום? עולה במזרח ושוקעת במערב?
ומדברי הרמב"ם אתה מסיק, שרעידות אדמה בהכרח יהיו אחרי ימות המשיח? איך?
אי אי אי איזה שעשועים...אמא אמא הרמב"ם מנצח!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2004 16:02 |
|
| |
ריב,
כל עוד לא חל שינוי במנהגו של עולם, רעידות אדמה ימשיכו לקרות, בדיוק כמו התפרצויות הרי געש, סופות הוריקן, או פגיעת מטאוריטים באדמה.
דומני שאין יסוד לטענה כי חומרת הפגיעה היא תוצאה של ההתחממות הגלובלית; העליה במפלס מי הים עד כה כתוצאה מההתחממות היא בסדר גודל של עשרות סנטימטרים בודדים בלבד. לגבי גל של חמישה עד עשרה מטר אין להפרש כזה כמעט כל משמעות. הנזקים מעליית המפלס ייראו ביתר שאת עם המשך המגמה, כאשר עד סוף המאה צפויה עליה בשיעור של קרוב למטר (תלוי לפי איזה מודל). לארצות עניות שהשיפוע בקו החוף שלהן מתון (בנגלה דש, למשל) ייגרמו נזקים עצומים כתוצאה מכך.
העובדה שארועים קשים כאלה הם חלק ממנהגו של עולם אינה צריכה לגרום לנו למשוך בכתפינו. להפך; דווקא משום שהדבר מצוי בתחום הטבע, יש לנו מדה של שליטה בו, והארוע צריך להמריץ אותנו לפעול כדי להקל על הסבל הנוכחי וכדי לעזור במניעת אסונות כאלה בעתיד.
|
|
|
|
|
