| נשלח ב-30/12/2004 13:34 |
 |
| |
רבי גדליה נדל זצ"ל
אני זקוק בדחיפות לחומר על רג"נ, שמות של אנשים שהכירו אותו מקרוב, ודיונים עליו בפורום או בפורומים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 13:55 |
|
| |
יש כאן כמה בפורום שהכירו את ר' גדליה. נדמה לי שאנשים יהיו יותר מוכנים לחשוף את עצמם אם תבהיר לשם מה אתה צריך את המידע הזאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 14:42 |
|
| |
אני כותב עליו לעיתון מקור ראשון
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 15:39 |
|
| |
אני מעלה את האפשרות שעיתון הוא לא הבמה הנכונה בכדי להציג אישיות זו. ר' גדליה היה אדם מורכב, מעמיק ומבורך בכל המעלות שאיש מורם מעם יכול להתברך בהם. אבל דא עקא, שיהיה קשה מאד להציג אותו כפי שהוא היה באמת ומבלי לעוות את דמותו כלל. אני חושש שהמשפחה שלו ואלו שהיו מקורבים אליו לא היו מסכימים לכתבה כזאת. אני גם חושב שיש למשפחת הנפטר זכות להביע דעה אם לכתוב עליו או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 15:51 |
|
| |
מופרך לגמרי שאין למישהו הרשות לכתוב על רג"נ!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 15:55 |
|
| |
אכן חששתי לאמר מה שחשבתי אבל chout כבר אמר את זה ולא נותר לי אלא לאמר:
מסכים אם כל מילה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 16:02 |
|
| |
כתבה בעיתון לעולם לא תוכל להביא את מלא מורכבותו של שום אדם, בודאי לא את זו של רג"נ. אבל משהו היא יכולה להביא והרבה מאוד אנשים
אינני יודע מה היה הקוצקר רבה היה אומר לו היה ניצב אל מוך הספרים שנכתבו עליו, אבל ספק אם הייתי מוכן לוותר עליהם בשל כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 16:29 |
|
| |
לפני זמן לא רב פירסם ד"ר מרק שפירא (שעשה עבודת ד"ר על הגרי"י ויינברג זצ"ל), מאמר בתורה ומדע שיו"ל בנ"י (מחוגי YU), ובו פירסם מכתבים ששלח הגרי"י ויינברג לש' אטלס בסינסינטי, שהיה תלמידו לשעבר. במכתבים האלו התגלה הרב ויינברג קצת שונה מהדמות שציירו לו בדרך כלל (בוודאי שלא התאים להגדרה של הגר"י סרנא עליו: 'ער איז פון אונזערע', בשעה שהורה לחטוף את מטתו ולהביאו לקבורה במקום אחר ממה שתיכננו עבורו כידוע), המאמר עורר סערה, והיו רבים שביקרו קשות את שפירא ואת הרב שכטר עורך הקובץ, ורבו לשעבר של ביהכ"נ ג'ואיש סנטר במנהטן, על שפרסמו דברים שאינם לכבודו וכו' וכו'.
בחוברת שלאחריה פרסם הרב שכטר מאמר מיוחד ארוך שבו הוא דן באריכות בשאלה מה מותר לפרסם ומתי מותר לפרסם, והאם צריכים רשות לכך וכל כיוצא בזה. בסופו של מאמר אע"פ שדעתו כנראה נוטה לחופש בפרסום, אומר הרב שכטר, שכאשר ביקר בירושלים עלה לקברו של הרב ויינברג וביקש מחילה על, הפגיעה בכבודו.
לא ידוע לי אם הרב ויינברג סלח!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 16:32 |
|
| |
האם אין זכות ליורשיו החומריים והרוחניים להביע דעה בנושא זה?
אין לי דעה מגובשת בשאלה הנ"ל, אבל איני רוצה ללכת כנגד שיקול דעתם. אם תקבל רשות מר' בערל ויינטרויב אני אשתף פעולה. נראה לי שהוא לא יסכים לכתבה כזאת. מאד לא נחה דעתו בלשון המעטה על פרסום תורת ר' גדליה בידי אחד מתלמידיו.
רק לשם הבהרה, אני זכיתי ללמוד עם ר' גדליה ולדבר עמו הרבה. אבל אני בלי גוזמא כלל ממש מקטני תלמידיו. יש רבים שהכירוהו הרבה יותר ממני. כל מה שאני כותב כאן הוא לפי שיקול דעתי הענייה מאד. אני רק מעלה אפשרויות ואיני אומר קבלו דעתי.
תוקן על ידי - chouteng - 30/12/2004 16:37:09
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 16:53 |
|
| |
1. אם ניתן לוודא שמדובר בכתבה אוהדת ולא עויינת - אין ספק שעדיף שיכתבו על רג"נ מאשר שימנעו מכתיבה עליו.
2. הדברים מותנים בכך שהכתב/ת יקבל מראש הדרכה מתאימה שעיקרה איך להמנע מכתיבה שעלולה לפגוע בזיכרו.
3. אם לא מדובר בכתב עויין, הדרכה כזו יכולה להועיל רבות.
4. האלטרנטיבה של אי שיתוף פעולה וממילא הימנעות ממערכת האבטחה אותה הצעתי, תביא בודאי לתוצאות פחות טובות עם הרבה יותר חילול ה'.
5. והבוחר יבחר!
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 16:58 |
|
| |
הכתב הוא כתב המשפט של מקור ראשון. לא עויין בכלל בכלל, ובטוח ששיחות רקע יתרמו לדיוקה של הכתבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 17:33 |
|
| |
אולי מישהו יסביר לי פה סוף סוף:
הרג"נ הרי היה גאון בקנה מדה עולמי ובעל דיעות מקוריות ומיוחדות. עכשיו ממה מפחדים תלמידיו בדיוק? אם יתפרסמו בשמו דברים שרבים חלוקים עליו, אז מה? הרי זה מבטא את גדלותו שלא הלך בתלם אלא היה מקורי. מה הפחד הזה?
האם התלמידים והמעריצים שלו רוצים שאנשים יעריכו אותו ולא יסכימו עם דיעותיו, או יעריכו אותו בגלל שלא ידעו את דיעותיו.
אדרבה, שיתפרסמו דיעותיו האמיתיות בריש כל חוצות, ואז יחליט הקהל לבד מי ומי ההולכים בעקבותיו, ואולי זה יגרום למהפיכה הגדולה ביהדות החרדית שהוא ותלמידיו ציפו לה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 17:41 |
|
| |
לדעתי האדם הנכון להתחיל לדבר אתו הוא ר' בערל ויינטרויב. הכתב יכול להציע את דעתו ולשמוע מה שבפי ר' בערל. רק להוי ידוע שר' בערל ממתנגדי המזרחי וחושב אותם למתפשרים. ואע"כ אפילו נניח שהכתב אוהד היהדות אבל הרי הוא אוהד היהדות נוסח המזרחי שר' גדליה וב"ב התנגדו אליו מאד. ועל כן עדיין יש לחשוש שיסלפו את עמדתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 18:08 |
|
| |
מעניין. בשרשור לזכרו כאן בופורום עלתה דמותו של אדם שלא מתרשם מחליפה או מכובע, שלא נמנע מאמת מפיהם של גויים גמורים, ואת תלמידיו אפילו כיפה סרוגה יכולה לבלבל?!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 18:19 |
|
| |
החשש הוא שהכיפות הסרוגות יסלפו את הדעות של ר' גדליה בעיתון, ולא שום חשש אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 18:39 |
|
| |
לא הכרתי את ר' גדליה נדל ואיני מכירה את תורתו, ובכ"ז, נסיון בפרסום עוין בעיתון יש לי.
ניסיוני הקצר בענין מלמדני, שיש ערך גדול בשיתוף פעולה עם עיתונאים ועיתונאיות. הסתרה יכולה להביא לידי תוצאה אחת ויחידה - ספקולציות מחשידות ורמזים איומים. הסיבות לכך הן שתים:
א) העיתונאי/ת נעלב/ת מאי-שיתוף הפעולה, ו"מתנקם/ת".
ב) עצם ההסתרה עלול ללמד כי יש מה להסתיר, ואם יש מה להסתיר, הרי זה בוודאי משהו איום ונורא שאין להעלותו בדמיון, אבל ראוי בהחלט לכתבו בעיתון.
מכאן ועד להפרחת השמצות המרחק קטן.
ההפסד משתוף פעולה, עלול להיות אי-דיוקים כאלה ואחרים (בעיתיים ומזיקים, לעתים), אך בכל מקרה, הוא קטן בהרבה מן הרווח. במיוחד אם העיתונאי/ת מעוניינים באמת ובתמים להקשיב וללמוד (ובהחלט פגשתי בחיי כמה כאלה).
תוקן על ידי - אמשלום - 30/12/2004 18:41:35
|
|
|
|
|
