ממתי הפך 'מרן' לתואר כבוד?

לאחרונה הפך הכינוי 'מרן' לכינוי כבוד הרם ביותר. וישנם מאבקים גדולים בהמודיע וביתד, מי זכאי לתואר הרם הזה. כמדומה לי שביסודו של דבר המובן הזה של מרן, היינו גדול מאוד בתורה, הוא מוטעה. מרן פירושו בארמית אדון! מרנא ורבנא, זהו אדוננו ורבנו, 'מרן דבשמיא', הוא אדוננו שבשמים, בהקבלה ל'אבינו שבשמים', והוא הצירוף המופלא מאוד, שאולי זהו החידוש הגדול של רבי עקיבא, 'אבינו מלכנו', שהם תוארים שונים לגמרי, דמות אב שונה מאוד משמות מלך, והקב"ה הוא גם אב הרחמן (הצירוף הזה קצת מוזר בעברית, מדוע לא האב הרחמן?), וגם מלכנו, מלך מלכי המלכים. בפועל 'מרן' הוא צ"ל כינוי לקב"ה, שכן בדר"כ אדון מכוון לקב"ה.

אמנם ביחיד 'מר' פירושו גם רב. ואולי מזה נגזר 'מרן', מר ניהו רבא, מר הוא הגדול, כמו 'רבן' - רב גדול?

אשכול זה ננעל עקב התיקון לחוקת הפורום המגביל פתיחת אשכול אחד לשבוע