שאלה מטרידה -זמנים תומכי קדושה

שוב שאלה מטרידה. שטורדת את מנוחתי מאז אתמול.
המושלם לא בבית לא יכולת לנדנד לו עם זה.
כל חג מביא עימו התרגשות מסוימת .
הכל מתכוננים .הנשמה אף היא.האוכל ,התפילות ,הגוף אפילו נחלץ לחשיבות ביולוגית מיוחדת.
ובעצם עוברים ממצב אחד לשני כאשר ברקע מלוות אותנו ההתרחשויות .חגים מועדים יורצייטים להבדיל,לידות חתונות וכ'.
מה עושים ברווחים הריקים.
במקומות שבהם ריק מתוכן חיצוני.
שהחוץ האותנטי והביולוגי לא נידרש לכוננות קודש כלשהיא.
והאם ניקבעו החגים על פי מחזור הטבע והגוף?
ומזגי האויר ,והקשר שלהם למציאות עבודת השם?
אז איך זה הולך?
ואל תגידו לי שברווחים הריקים אני אמורה לומר תהילים ולעשות עבודת המידות .עד מתי עד טו בשבט כי שם שוב מתחלף התאריך והאדמה נידרכת .והגוף משתוקק למתוק של הפירות היבשים ,ובכלל איך בודקים מה נכון לאיזו תקופה.
מקווה שתפיגו לי קצת את העירפול החושי -תחושי-קדושי ,שאחז בי שעתיים לפני שמגיעים אלי אורחים לשבת ואני באמוק כדי כך שעזבתי הכל וניכנסתי לשאול את חכמי הנט .
ותודה מראש. מחלקת התהיות שלא בזמנן.

נדמה לי שבאיש ההלכה לגרי"ד סולובייצ'יק תמצאי התייחסות לכך בהיבט של ההלכה כמשקפיים דרכם רואים את החיים בכל רגע ורגע. (ויתקנו אותי אם אני טועה שכן איני בקי בנושא)
יתרה מכך, הלא כך דרכו של עולם בכל דבר, ויתרון האור מן החושך- מתוך החושך.

כמה יפה כתב יוסי גמזו

סתם יום של חול
עם בוקר כחול,
בלי חג ומחול,
בלי חצוצרות ותוף.
כלום לא קרה,
אבל נערה
חייכה, בעברה
פרח לקטוף
שם, על החוף

יום רגיל, עם אור וגיל פשוטים כפת של לחם,
יום נשוק בסאון השוק וגעש המדרכת,
יום גבוה ונישא
עד גגות חבלי כביסה
ומחספס כאספלט שבכבישים.
אך מוזר איך יום כזה
מתפעם לו בחזה
ומתנוצץ בעיני האנשים.

סתם יום של חול
עם בוקר כחול,
בלי חג ומחול,
יום בין ימים שווים.
אור לא גבר,
אבל בפרבר
עבר הדוור
עם מכתבים
לאוהבים.

יום עמל מרציף נמל עד ארובות חרושת,
יום בהיר מקצות העיר ועד מכרות נחושת,
יום של אושר עד דמעות
על לחי האמהות
המפזמות בגנים שירי חיבה.
כי עדיין קיימים
בעולם הזה ימים
שצוחקים בם, פשוט ללא סיבה.

(http://www.mp3music.co.il/lyrics/8581.html)

וגם כאן:http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=12022

התבהרות.

אמנם ראיתי את דברייך ביום שישי אבל הייתי זקוק לשבת כדי לדבר על ימי החושך והקור של החורף.

בשנה שעברה הנושא של ההחורף ומשמעותו לעבודת ה' עלה בין ידידי בצורה משמעותית, ייתכן שחסרונם של החגים קשור לאוירה הכללית של החורף.

מחד, החורף משדר התכנסות ועצירה כשרוב הםעילות היא םנימית ואינה משותפת לאנישם אחרים. זהו זמן שהזרע נמצא בתוך האדמה, העולם בחוץ אינו מואר והקור גורם לכל מי שיכול להתכנס לשנת החורף הארוכה.

מאידך ישנם שני דברים טובים במציאות שחורף.

הראשון הוא ביתרון היחסי שיש בהתכנסות בין המשפחתית ובין הפרטית של האדם עם עצמו. יש בזמן הזה יכולת להפגש עם דברים יותר עמוקים כי הצורך להראות את עצמך לכולם, והצורך לשמוע את כולם, ולהיות מושפע ממאורעות גדולים כמו החגים לא קיים.
זו גם הזדמנות למחוות אנושיות פשוטות כמו עידוד חיוך וחימום הדדי.

מאידך, יש בחורף עוצמות שלא קיימות בכלל באביב. באביב דווקא בגלל שהכל פורח ונעים ויפה אין את העוצמה שיש ביום סופה וסערה. השטף שקיים בחורף דווקא בהתגלות של דברים שאינם נעימים ויפים, מוציא החוצה כוחות קמאיים שניתן להשתמש בהם באופן שונה ללא העיבוד של ימי האביב.
היכולת בתקופה כזו להשתמש בכוחות לא מעובדים שבנפש ולתת להם עוצמה למרות ההרסניות שבהם כדי שהם יביאו פירות בימים יותר מאוחרים היא מדהימה.

ולסיום -
יש משפט של הרב קוק לחודש מרחשוון שאני אוהב להגות בו כל החורף
כשהנשמה מאירה גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.

אשמח לעוד עזרה לגבי עבודת ה' בימים אלו.

תודה למשיבים.
ונידמה לי שהצלחתם להעמיד לי משנה מסוימת לגבי אותו "יום קטן" כפי ששחרית העלתה זאת.נידמה לי שאני מכוונת יותר לתחושת המשמעות שאינה ניתמכת מאומה .
והצלחתם לתת לי מחשבה לגביזה.
העניין שנישאר מטריד הוא איך ניקבעת המשמעות במידתה הנכונה .
שהרי אולי רב בני האדם בוחרים במשמעויות שאינן נכונות להם .
והם פועלים את פעולת המציאות בימים הטקנים מתוך רגש חובה ולא בחירה.
אולי אצליח לנסח יותר טוב .איך הופכת הבחירה באמת לרצויה ללא המדחף של המציאות החיצונית .
וממה בכלל מורכבות הבחירות שלנו ביחס לעבודת השם.
עד כמה אנחנו באמת בוחרים כדי למלא את המציאות שלהו בחדוה.
ותודה ממש לכל המשיבים.

התבהרות,

המדחף הוא רצונו של האדם למלא את המצברים בשעת 'מנוחה', כדי לבוא אל ה'פעולה' כשתבוא, במשנה מרץ, עם אמונה מחוזקת. והנה משל יפה על כך של המשך חוכמה..

"כל חומר מורכב יתבטל מהרכבתו ויתפשט אל היסודות ויחזור וילביש צורה אחרת חדשה ובהירה. וכמו שרואים אנו כאשר בימות החורף יחזרו כל הצמחים ויבול האדמה אל בטן האדמה, והמה ימלאו עטיני האדמה דשן, ומן כל הנאכל אל החי יעשה זבל ובזה יתחלף חיל, ובימי האביב תפריח כל פרי ותעדה כלבוש הארץ..

משך חוכמה.

התבהרות-

קבלי נא את תשובתה של נעמי שמר ז"ל

בשיר רמוז גם שמך

"הנה היום חלף הלך הגשם
ובמרום חמה גדולה תלויה"


[בהמשך לתשובת שלמה]





יש לי חג

כשתאלם תרועת הפסטיבלים
ילבלבו שירי אהבתי
אני יכול לשמוח איך שבא לי
וזהו זה החג האמיתי

יש לי יום יום חג
יש לי חג יום יום
יש לי יום יום חג
הללויה

התינוקות פתאום יודעים ללכת
ובני השש יודעים פתאום לקרוא
והאופה אופה לי את הלחם
וזהו זה החג בהדרו

יש לי יום יום חג...

הנה היום חלף הלך הגשם
ובמרום חמה גדולה תלויה
אל החלון חמדת-נפשי ניגשת
וזהו כל החג- הללויה

יש לי יום יום חג...

הללויה בגלל דברים כאלה
הללויה אני עדיין שר
הללויה יום יום ואיזה פלא
הללויה לחג שלא נגמר



נעמי שמר כתבה גם שיר בסגנון שאלתך-"התחדשות"[אחרי החגים]

"שאלה מטרידה", זו הגזמה,
אך הרהור קל בוודאי ישנו עם הכרזת הפסקת האש
החד צדדית הלילה מלחמת עזה,
וסיכום תוצאות המלחמה הנוכחית שהחלה בחנוכה
והמלחמה הקודמת [לבנון השנייה] שהתרחשה
בימי בין המצרים:

האם ישנם זמנים תומכי לחימה?...

סיוע לדבר כמובן, ההלכה כי טוב לדון עם הנכרי באדר ולא באב,
המנעות מנטילת סיכונים מיותרים בימי הספירה וכדומה, ועוד ועוד גם לחיוב.

ואם משפיע, מהו בדיוק המרכיב בזמן המשפיע? אסטרולוגי? מהותי [הסתר או גילוי פנים]?

[חיפשתי אשכול שיארח את ההרהור. יצא באילוץ מה.]

תוקן על ידי איש_ערבות ב- 18/01/2009 1:06:49