| נשלח ב-2/6/2002 15:58 |
 |
| |
אל תעצור! כאן הפסיקו לחשוב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2002 16:16 |
|
| |
מיימוני היה עסוק עקב נסיבות משפחתיות. יחזור במהירות האפשרית בעז"ה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2002 16:19 |
|
| |
ובכן נאחל למיימוני שהנסיבות תהיינה חיוביות!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2002 21:52 |
|
| |
אני עוקב וקורא הכל.
משום מה, לא מושך אותי להתפלסף כאן בפורום.
זה נראה לי פול גז בניוטרל.
אני עוסק וממשיך לעסוק בענינים שברוח. אם לשתף אתכם במעט, הרי שבשבוע האחרון לבדו עסקתי ב:
1. סרן קירקגור.
2. כתבי הרב תמרת. (רב ליטאי מדהים מראשית המאה, משכיל ומבקר חברתי, פציפיסט בשם התורה, אני מוסר בקרוב הרצאה בנושא)
3. כתבי שלום עליכם.
4. ספרו של מיכאל לבני על ה'ציונות הרפורמית'.
5. ביוגרפיה של אהרן אפלפלד.
6. אלכסנדר צדרבוים (אר"ז) עורך 'המליץ', 'קול מבשר' ועוד.
ובשעות הערב, כשאתה מתיישב ליד המחשב עם ראש פקוק, לך תלהג הגיגים מבראשית...
(יושב בסוף הכיתה ומקשיב בנמנום)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2002 23:26 |
|
| |
זה בסדר.
העיקר שאתה עוקב.
חוץ מזה, מותר לך להעלות נושאים ונשמח.
איפה הפירושים המחודשים לחומש שהבטחת?
(רק אם יש בהם באמת טעם).
באשר לקירקגור, לא נראה לי שיש לו מה לתרום לנושאים שלנו, פרט לשאלה המפורסמת שלו:
איך אברהם ידע שהקב"ה מדבר אליו ודורש להקריב את יצחק, ולא היה זה השטן?
אבל רעיונות לדיון יתקבלו תמיד בברכה.
ומלבד הכל, אני משער שרוב אם לא כל הכותבים כאן כותבים בעייפות. אבל זו עייפות של מאמץ בלימוד, וזה הרבה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2002 10:04 |
|
| |
סרן קירקגור אכן כתב את 'חיל ורעדה' על עקדת יצחק.
לא אהבתי את הספר.
מאידך, שאלותיו של קירקגור על נושא העקדה ידועות, וניתן למצוא גם בקרב פרשנים מסורתיים התייחסויות לקשיים אלה.
אהבתי יותר את ספר הליקוטים שהוציא שכטר (דמות מופת מפורסמת בפני עצמה, שהיתה 'גורו' דתי לנוער החילוני החיפאי בשנות השבעים)
שם הספר 'האתי, האסתטי, והדתי'.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2002 11:26 |
|
| |
אקדמאי,
אולי תזמין אותנו להרצאתך? מתכוונת ברצינות.
האם לא יהיה מעניין שאחר ההרצאה יתקיים מפגש החושבים?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2002 14:14 |
|
| |
אקדמאי,
את הגלגל לא צריך להמציא כי הוא מתגלגל טוב.
אנחנו מנסים למצוא את התקלות הגורמות לדיסוננס בגלגל האידיאולוגיה ולכך אנו חוזרים ליסודות כדי לבדוק כל שלב. יש לנו יתרון במחקרנו על פני דיקארט, כי ניתנה לנו תורה ממנה ניתן להפיק לימוד כזה.
למחקר זה לא די במטמטיקה אקדמאית דהיינו חישבון נוסחאות של אסכולות שונות אלא אימוץ המוח לעצירה רצינית של המיקוד. בגישה כזאת יהיה מנוע מחקרנו בטיב של רולס רויס ולא "פול גז בניוטרל".
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2002 21:44 |
|
| |
לבריאות !
כשתגיעו לתובנות מעשיות במישור החברתי בעיקר, תעירו אותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2002 00:05 |
|
| |
למה הכוונה בתובנות מעשיות במישור החברתי?
לעצות כיצד היחיד מתמודד עם החברה שאינה ברמתו לפי התורה?
ואולי לשיטה חדשה במצוות?
לא אצלנו.
מצד שני, כל התקדמות, כל תובנה חדשה, של האדם את עצמו, היא צעד גדול קדימה. איני יודע אם נוכל להציע תמיד גילויים חדשים בפילוסופיה. הפורום אינו מיועד רק למי שרכש השכלה פילוסופית, למרות שאלו יהיו תמיד אורחים רצויים שיש להם מה לתרום. הוא מיועד לכל מי שמתעניין ביהדות, שרוצה לפרוץ את הגטו הרוחני שבו נסגרנו מזה מאתיים שנה, להערכתי מתוך פחד שבחוץ יש אמת שלא נוכל להתמודד איתה...
שוב, המטרה אינה ביקורת לשם הביקורת, וגם לא פריקת תיסכולים. כולנו סובלים מתיסכולים, אך קשה לראות בהם בעיה פילוסופית. המטרה היא להכיר טוב יותר את היהדות שלנו, מתוך נאמנות ועיון.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2002 00:24 |
|
| |
מיימוני,
כתבת שהמטרה היא: "להכיר טוב יותר את היהדות מתוך נאמנות ועיון".
מה אם תגיע למסקנה שהזכרתי באשכול סמוך, שהיא מיושנת?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2002 00:36 |
|
| |
בוגי,
אני שמח לראות שמישהו נמצא פה...
מה פירוש מיושנת? התורה אינה מיושנת, רק הפרשנויות שלה עלולות להתיישן, מפני שהן מדברות בשפה שהתאבנה - יחסית למקטע אחר של התרבות האנושית.
ההלכות אינן מתיישנות, מפני שאנו מכניסים בהן משמעות חדשה, ברובד האישי וברובד הכללי. האם הנחת תפילין אומרת היום פחות מאשר בימי הגר"א, הרמב"ן, הרמב"ם, רב אשי, ואחורה?
אני סבור שיש תהליך של ביקורת עצמית שמושתל בתוך התורה שבעל פה. אחד מכללי-העל, (שמעולם לא התחלנו לעשות את מנינם ובקרוב בעז"ה ננסה) צריך לקבוע שהתורה נתונה לביקורת כל העת - כמובן, מצד מי שראוי לכך. אם אצטט את חיים פוטוק, כל שינוי הוא לגיטימי בתנאי שהוא בא מבפנים.
מבחינה זאת, אני מאמין שמה שאנו עושים כאן הוא חלק מיישום, מודע או בלתי מודע, של תהליך הביקורת העצמית וההשתנות המובטחת מראש לפי המציאות המשתנה של התורה שבעל פה.
אנו זורעים רעיונות. מספיק שנכתוב כאן את המילים המתאימות, והן יתגלגלו הלאה. בסופו של דבר, השינוי לא יתרחש באינטרנט, אלא בעולם הישיבות, שלפחות חלקנו משתייך אליו. אבל יש קשר הדדי בין הישיבה לבין העולם שבחוץ, למרות שהדיאלקטיקה הזו היא מסובכת מאד. החידושים שלנו כאן יתרמו, אני מקווה, כדי להראות שהיהדות אינה מיושנת.
אם היהדות שאתה מכיר היא מיושנת, אז היא איננה היהדות שמשה קיבל מסיני!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2002 16:33 |
|
| |
מיימוני,
בדיוק לכך התכוונתי, לאקסיומה שאתה מניח "שהתורה שקיבל משה מסיני לא יכולה להיות מיושנת" - ללא הוכחה לוגית.
כמובן שהוכחות מתוך ספרים מספרים שונים, זה לא מוכיח ובפרט שניתן להביא הוכחות נגדיות שחלקם הוזכרו גם בפורום זה ברמזים עקיפים.
אני דווקא מאד נהנה מהגדרת פוטוק ודומני שהרב הירש באגרות צפון מתקיף את הרמב"ם בטענה זו שצריכים להכיר את היהדות מתוך עצמה.
אבל!
1. "בפנים" זה לאו דווקא ב"עולם הישיבות" אלא כל מי שמתעמק במשמעותה של התורה ובפרט כאלו העמלים ליהנות מיגיע כפם.
2. למען ההסכם ה"לא כתוב" כאן, ארמז רק לאיך מתייחס "עולם הישיבות" להעמקה בלתי שגרתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2002 18:29 |
|
| |
בוגי
ההנחה שמשה קיבל תורה מסיני היא בדיוק כפי שאמרת, אקסיומה שמקובלת על מנהלי הפורום.
אבל אתה מוזמן לפתוח דיון בנושא זה, על ההוכחות לכך, על המובן של קביעה זו, ועוד.
כשכתבתי שזו אקסיומה, התכוונתי לכך רק במובן זה שהיא מאפשרת את הדיונים כאן בפורום, שעוסקים בתורה וביהדות.
לגבינו, במישור האישי, זו בעינינו אמת יסודית, כלומר שעליה בנוי עולמנו הרוחני. אבל אני מבין שיש כאלו שאינם מכירים בעיקרון זה.
אני איני פוחד מדיון. אני סבור שמשה קיבל תורה מסיני לא בגלל שהדברים כתובים בספר כלשהו, אלא בגלל שלמדתי ועיינתי בנושא. להזכירך, אנו רוצים לפרוץ את חומות הגטו הרוחני. איננו פוחדים משום שאלה.
האם הקריטריון לאמיתות יסוד הוא מיושנות, כלומר השימוש שלהן? איני מניח שאתה רוצה לפתוח דיון בהגדרות שונות לאמת בפילוסופיה, אך אני מוכן גם לזה, באשכול נפרד.
אני שמח שאתה מקפיד לא לבקר במישרין את עולם הישיבות. עולם הישיבות מייצג את הזרם האותנטי של היהדות מרב אשי ועד היום. העובדה שיש נציגים שלו שאינם גדולים בכל התחומים אינה מעידה על חיסרון בו, או אפילו בהם. באשכול אחר כבר צויין שלא כל אדם, גם אם הוא נושא בתפקיד רם מעלה, נחן בתכונות שעשויות להיות באדם פחות מפורסם ממנו. (זה היה ציטוט מן הירושלמי).
בקיצור, כדי שלא תאשים אותי בהתחמקות,
באיזה מובן בעיניך "תורה מסיני" זה מיושן?
להשוואה, האם 2+2=4 זה מיושן?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2002 19:19 |
|
| |
מיימוני,
תאר לעצמך שאתה מוצא איזה אדם במצב פיקוח נפש של התאבדות או כדומה והדרך היחידה להצילו, היא לספר לו שהא-ל התגלה אליך ואמר לך "כה וכה" וכך הוא ניצל מסכנת נפשות.
עכשיו, הקש מפיקוח נפש גופני לפיקוח נפש מוסרי ומיחיד לציבור.
האם אין זה נכון לעשות כזה תרגיל. אני בטוח שגם הא-ל מסכים לצדקת התרגיל ואף "יעזור" להצלחת התרגיל כמו תרומת קולות וברקים וכדומה.
מה דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2002 23:13 |
|
| |
התפיסה שאתה מציג יכולה לקבל את הכינוי היפה "השקר הקדוש".
היא נראית לי מוכרת מאיזה מקום. אני צריך לעלעל בניירות שלי (מבקש פסק זמן עד מחר בערך).
כמובן, העובדה שעוררת שאלה נאה מאד מבחינה מוסרית אינה אומרת שזה מה שקרה במתן תורה, או שזה מה שעשו משה רבנו, כל הנביאים וכל החכמים.
לכל היותר אתה יכול לטעון שבידך הסבר מוסרי יפה להעמדת הפנים שכל הרבנים הגדולים משתמשים בה מתוך אהבת האדם שלהם.
ועוד רעיון למחשבה.
אך קודם כל הקדמה למי שזקוק לה.
האמירה שה' הוא הסיבה למה שקורה בעולם, בין נסים גלויים כקולות וברקים של מעמד סיני ובין סיבה של כל צירוף מקרים לכאורה, אינה מניחה שהוא סיבה במובן של לחיצה על מתג להדלקת אור, אלא סיבה חיצונית. (זו אמירה כללית מאד, וניתן למתוח עליה ביקורת מכמה תחומים, אבל קבל זאת באופן פשטני בינתיים).
לפי זה, האמירה שהקב"ה הוא הסיבה לקולות וברקים של מעמד סיני, והאמירה שהקב"ה נתן בדעתם של אותם רבנים לספר את השקר הקדוש כדבריך, והאמירה שהקב"ה רוצה שיספרו זאת - כולן אמת.
צריך רק להבין את השפה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
