בין א"י למדינת הים

יש מספיק - די והותר, או יותר מדי - חושבים בחו"ל.

אך בחו"ל היהדות החרדית אינה גוש אחד ומוצק, ואין כאן כלל וכלל המושג של ציות לגדולי התורה כעיקר באמונה, וחכמי התורה יכולים לומר מה שבלבם ואין מקשיב ברמה הכללית רק כל אחד לרב קהילתו ישמע כפי הדין וההלכה, אין קדקד מנהיגיתי אחד המחליט עבור כולם, וכאן הביקורת על גדולים היא חפשית כפי שהיתה באירופא של פעם, ולא ניתן כאן להחרים שום אדם על ידי פשקווילים. ובכלל יש מרחב אווירי לכל אחד ואחד ואין כאן צפיפות מחשבתית וקהילתית החונקת את רוחו של אדם ואדם.

מסתברא,

כוונתי לחושבים מתוך הקהילות החרדיות Ultra Orthodox.

ופליאה ממני איך לא ראיתים?

אני משער שהנך מחסידי חב"ד, אע"פ שאינני בקהלם, מודע אני לכך שיש ביניהם חושבים.

חכמי התורה דחו"ל הקונבנציונלים, מעטים יש ביניהם העומדים במקביל לרמתם הלימודית של "גדולי" א"י.

הפעשקעוילים גם חדרו לכאן בקהילות מסוימות בהצלחה רבה, אך לא בעוצמתיות של א"י.

מסכים אני לדבריך על המרחב הגיאוגרפי.

בהסתכלות קצת שונה, אפשר לומר, שהיא הפתיחות החברתית, הדמוקרטיות הטמועה בנפשם, התלישות המסוימת וחוסר המפלגתיות, הנותנת לחושבים את המרחב הנוח לעיונם.

סמדיה,
היכן אתה חי? אני אוספת כסף לכרטיס טיסה, ובאה מיד.

יש קשיים בא"י שאינם קיימים בחו"ל, לדוגמא:
שמירת שבת ציבורית.
משפט, בחו"ל לא מענינים אותי עקרונות הבג"ץ, בארץ כן.
צבא.

בקיצור, בארץ יש בעיות ציבוריות שאינן קיימות בחו"ל. האם זהו קושי או אתגר, תלוי בנקודת התצפית.

אריק123,

הנושאים החברתיים והקהילתיים שבא"י, יש להגדירם כקשיים וכאתגרים.

יש מן הקשיים שנעשו לאתגרים ויש מן האתגרים שנעשו לקשיים.

קושי הפרנסה אין בו הרבה מן האתגריות (אולי "גלגול חובות" נחשב לאתגר).

הצבא והמסתעף הם אולי אתגר רעיוני, אך קושי מעשי.

האורתודוכסיות היא אתגר שלדאבונינו נעשה לקושי (מבית ומבחוץ).

סמדיה,

התרשמותך בהחלט מעניינת. אף אני נמצא כעת בארץ העמים, אבל אני הגעתי לכאן לפני חודשים אחדים בלבד. יש בעיר מגוריי קהילות חרדיות, אבל הן קצת רחוקות, ועל כן התוודעתי אליהן רק מעט.

ככלל, אני די שותף להערכותיך. לגבי היחס בין חרדים לאורתודוקסים-מודרנים, אני חושב שההסבר הוא במידה רבה פסיכולוגי. אנשים מרגישים צורך ליצור לעצמם זהות נבדלת, המפרידה אותם מזולתם. בחו"ל, עיקר המאמצים מופנים כלפי הסביבה הגויית וכלפי היהודים הלא-אורתודוקסים; בארץ עדיין נותרים מספיק עודפי אנרגיה כדי להפנות אותם אל תוך האורתודוקסיה פנימה. יתר על כן, קו פרשצ המים האידיאולוגי שחצה את המחנות בארת היה היחס לציונות; עניין זה מפלג גם את האורתו' בגולה, אך במישור הרבה יותר תיאורטי, וממילא פחות מוחשי בחיי היומיום.
מעבר לכך, שאלת היחס לציונות ולמדינה טומנת בחובה גם את שאלת היחס להשתלבות בחברה הכללית (לרבות שאלת השירות הצבאי), וזו כבר שאלה בעלת השלכות חברתיות נכבדות. מבחינה מעשית, כפי שציינת, העובדה שחרדים אמריקאים יוצאים לשוק העבודה יוצרת הבדל בולט בינם לבין החרדים הישראלים, ולוא רק מבחינה מנטלית (כמובן, גם מבחינת הההשלכות החברתיות).

ועוד הסבר: אלו שעיצבו את המדיניות החברתית של הציבור החרדי בתקופה הקריטית היו החזון איש והבריסקער רב, ואילו את המדיניות המזרוחניקית - במידה רבה הרב צבי יהודה קוק. אלו שעיצבו את המדיניות החרדית באמריקה היו בייחוד רמפ"ש והלובביצ'ר, ואילו במחנה האורתודוקסי-מודרני היה זה בעיקר הרב סולובייצ'יק (אפשר לחזור אחורה, אל דור ה"מייסדים", ר' אהרן קוטלר, הריי"ץ ור"מ סולובייצ'יק - אבל לדעתי הם הניחו את היסודות לשיקום האורתו', ופחות עיצבו את היחסים הפנימיים). דומני שאין צריך להאריך על הפער העצום בין המנהיגים שבארץ לבין המתינות והקירבה היחסית בין המנהיגים דאמריקה. אם יהיה ביקוש, אאריך בכל זאת.

אבל איפה מאורות הסוציולוגיה של הפורום? מוהגר"ג סיינפלד, נראה לי שאשכול זה יעלה ריח ניחוח באפך.

אידך גיסא

אידגי,
האם התוודעת לקהילות הבתר זרמיות ששתים מהן מצויות, אם איני טועה, בעירך?

לא. האמת היא שאני לא מקדיש זמן כלל להתוודעות אל הקהילות השונות (והמגוונות) דהכא. די חבל, למען האמת, אבל זה לא יוצא, מחוסר זמן ומוטיבציה. בכל אופן, אם יש לך המלצות מיוחדות, אשמח לקבל, אבל לא מבטיח לממש.

אידך גיסא

<בחו"ל המחשבה וההתעמקות בה היא יקרת המציאות לעומת א"י. החושבים המעטים לא יידחו, אם כי לא יוערכו יתר על המידה בהשמעתם דעה מקורית או רעיון שונה מן המקובל>
כך יראה ע"פ השטח אך בסופו של דבר אינו אלא מיתוס.
התעמקות מחשבתית הינה תופעה שאינה תלויה במקום אלא בטבעו של האדם המסוים ואנשים כאלו נמצאים בכל מקום אם כי הם מועט.
ואם על הכלל כוונתך שבא"י חושבים ובחו"ל "חיים" צדקת, אך מה ערך יש לה ברוב כמותה כשאיכותה בלא רמה?

אידך,

א. לא ראיתי צריכת אנרגיה מלחמתית גבוהה לשימוש כלפי הגויים, כי החוצץ גדול. מלבד המלחמה הנדרשת אצל הלא חרדים בהתבוללות.

המלחמות שנעשו בימיה הראשונים של היהדות החרדית בחו"ל, כגון שמירת שבת וכדו', אינם.

המלחמה בחומריות שהחלה לאחרונה היא מצומצמת.

ב. במטותא, ארך תאריך.


שחרית,

סליחה על הסקרנות.... ?where o where


בדק הבית,

ארשה נא לי להעיר כי חשיבה היא אכן מטבעו של אדם ולא תלויה במיקומו. אך ישנם כלי עזר למחשבה הנגישים לו על פי מיקומו.

למשל, פנאי, אחד מן הדברים הנחוצים למחשבה. ועוד ספרות "מחשבת ישראל" רובה כתובה בעברית.