| נשלח ב-2/2/2005 12:13 |
 |
| |
חשמל ביו"ט
לפני תקופה מה יצא לי להיות אצל חברים והם לתוממם סיפרו לי שאצלהם במשפחה נהוג להדליק ולכבות את האור ביו"ט , וכששאלתי אתו על סמך מי? הוא ציטט כל רבנים אלמונים.
האם משהו מכיר את מקורות ההלכה לשני הצדדים יועיל לי מאד.
בתודה מראש
יוסי.
bnt2005
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2005 13:27 |
|
| |
מה יועיל לך מקורות ההלכה לשני הצדדים. אין אף אדם דתי היום שמדליק ומכבה חשמל ביו"ט , כמו שאף אחד לא הולך בשבת עם מטריה ,
השאלה אינה הלכתית טהורה אלא חברתית. לפני שנה ניסה יהודי דתי נכה בבני ברק ליסוע בשבת לבית הכנסת בקלנועית עם היתר לנסיעה בשבת של מכון צומת.למחרת כוסו לוחות המודעות בבני ברק במחאות נוראות על הפירצה בחומות השבת בעירנו בני ברק.
גם מעליות עם פיקוד שבת - אפילו של הרב הלפרין (לא הד"ר) אסורות להתקנה בבני ברק בלחץ הרבנים.
ניסיתי בעבר להראות באשכול של אבהו על שמירת השבת בכלכלה של היום - להראות כי מבחינה הלכתית הדבר מותר , אולם נתקלתי במטח קטיושות שהחלטתי לוותר.
עכ"פ המתיר הוא הרב פרידמן מבני ברק (שכון ה' ) והוא צודק לדעתי , אולם אף אחד לא מעיז לנהוג כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2005 14:41 |
|
| |
אם לאותו יהודי שנסע על קלנועית היה בעל קניון בהרצליה, מה היה הפסק?
תוקן על ידי - תחשגחם - 02/02/2005 14:44:20
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2005 15:16 |
|
| |
בנת
אולי כדאי להקדים, לתועלת אלו שאינם בקיאים בהלכה, שגם ביום טוב וגם בשבת אסור לעשות אותן מלאכות, כמו לכתוב ולבנות. אך ביום טוב מותר לעשות כל מלאכה שהיא לצורך הכנת אוכל נפש, כמו לבשל.
אמנם, אנו בדורנו משתדלים להכין הכל מבעוד יום, אך מעיקר הדין ודאי שמותר לעשות מלאכת אוכל נפש ביום טוב, כגון לשחוט עוף ובהמה כדי לאכול בשר טרי.
לפי עיקרון זה, של היתר אוכל נפש, אזי אם נניח שהדלקת אור היא כהדלקת אש, הרי שהיא מן המלאכות המותרות ביום טוב.
וגם הלכה למעשה בימינו, כל מה שאנו אוסרים להדליק אש ביום טוב הרי זה מפני שאפשר להכין את הכל מבעוד יום, ולהעביר אש מאש, כלומר להדליק נר מנר או גפרור מנר, כפי שאנו עושים היום. אך מעיקר הדין, כגון במקום שכבתה האש ואין לך אחרת, צריך להיות מותר להדליק אש חדשה. ולפי זה, הוא הדין גם בחשמל, שאם לא הדלקת אתה רשאי להדליק.
יתכן שזה טעם המתירים. על כל פנים, נראה לי שזה טעם להתיר.
אמנם, יש כאן שתי בעיות.
א. לשיטת הרמב"ם, יש גזירה מיוחדת להוליד אש חדשה. וזה חל גם במקום שאין אש מבעוד יום. לפי זה, הוא הדין שיהיה אסור להדליק אור.
ב. כל מה שמותר הוא להדליק את האור, בדומה לאש, במקום שלא היה אפשר מבעוד יום, אך לכבות - לזה אין התר, כפי שאין התר לכבות את האש.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2005 15:43 |
|
| |
אגב שיטפא השמטת דין "מתוך שהותרה הבערה לצורך (אוכל נפש) הותרה גם שלא לצורך" שהוא הסיבה להתיר הבערת אש גם שלא לצורך אוכל נפש.
כמדומה שהמתירים להדליק סוברים שהדלקת החשמל אף היא בגדר העברה מאש דולקת, שכן בלחיצה על המתג רק מחברים את הנורה למערכת החשמל הביתית שבה זורם הזרם מבעוד יום.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2005 16:20 |
|
| |
על השיטות בנושא חשמל (חלקן?) ניתן למצוא באנציקלופדיה תלמודית.
אולי זה המקום להעיר ולעורר על נושא החשמל, כיצד החדש הפך אסור, אך אולי זה דורש אשכול נפרד.
מנהגינו מבית סבי (למעשה אביו) להדליק אור ביו"ט אך לא לכבות. לא ראיתי עוד מי שנוהג ככה וכבר התחלתי להתלבט כמאמר עקביא לבנו. בילדותי חברי נהנו מכך, אולם כיום אולי עדיף בצנעא.
ולבנותי ולבני מה אעשה לאלה היום כשידובר בה?
(זו בקשת עיצה)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2005 16:31 |
|
| |
יצחק יונתן,
אמנם במערכת החשמל זורם הזרם, אולם קשה לראות זרם זה כאש כאשר הוא זורם במערכת החשמל הביתית (או במערכת כלשהי), שהרי איננו יוצר שם מאפיינים של אש - חום ואור. רק בנורת ליבון מתקיימים מאפיינים אלה ("גחלת של מתכת").
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2005 16:35 |
|
| |
גם סבתי עליה השלום נהגה להדליק חשמל ביום טוב וכך כנראה נהגו בליטא.
לגבי עצם איסור חשמל בשבת, אני מצטרף לתמיהתו של קודמי, קראתי בזמנו את ערך חשמל באנציקלופדיה התלמודית והתרשמתי שלא כ"כ פשוט לאסור, בפרט בהתקנים שאינם יוצרים חום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2005 17:01 |
|
| |
יש לציין גם את שיטת החזון איש שהדלקת החשמל אסורה מטעם בונה. ולדבריו אין חילוק בין יום טוב לשבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2005 18:45 |
|
| |
הדיון בחשמל בשבת וביו"ט ארוך, וכגם ההיסטוריה שלו מעניינת.
אחד הראשונים שפסקו להתיר חשמל ביו"ט הוא בעל 'ערוך השולחן' (ולא איזה רב קטן ואלמוני מפה או משם). אינני יודע אם היה הראשון, אבל בוודאי אחד הראשונים, בתחילת המאה ה20.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2005 02:17 |
|
| |
בנערותי התהלך סיפור בירושלים על שהרב גורן עשה סבב רבנים עם הוכחות שגם לפי גדרי ההלכה העתיקים-מקובלים, צריך להתיר הדלקת אור החשמל בחגים.
שלושה מהרבנים התנגדו.
הרב מלצר מעץ חיים התפלפל מתוך ההלכה.
הרב דושינסקי מהעדה החרדית אמר 'איני יודע, אבל אמא שלי אמרה לי שאסור' (כנראה שהפעם הסבתות של אריק והרב אויערבך לא היו זהות).
הרב מבריסק (זה שגר באזור הדוידקה) פשוט לא נתן לו להיכנס וזרק אותו מביתו עם הביטוי העממי: 'שייגעץ החוצה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2005 08:47 |
|
| |
בוגי,
אני מודה שאני לא עקבי, כנראה שלא הגעתי לדרגת המושכלות הרצויה.:(] וכבר כתב המהר"ל שהשכל הוא יציב בניגוד לחומר המתפעל.
ועדיין אני חושב שיש הבדל גדול בין הסבתא של הרב אויערבך שהיתה לה מסורת של דורות מה אוכלים בשבת לבין אמו של הרב דושינסקי שאיני יודע באיזה שלב בחייה נתקלה לראשונה בחשמל.
דרך אגב, ר' שלום שבדרון היה מספר שר' איסר זלמן היה קם בפני הרב גורן כאשר האחרון היה בן 17 ! (המסקנות של ר' שלום אינן שייכות לדיון הנוכחי).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2005 14:01 |
|
| |
מימוני .
א. אני נהנה כל פעם לקרוא את תשבותיך המלאות תוכן רב ירבו כותבים כמותך.
ב. לסיכום דבריך הבנתי שזה למעשה תלוי במחלוקת החזו"א ור' שלמה זלמן?
bnt2005
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2005 14:32 |
|
| |
שתי הערות לMAPLE
היום אולי עדיף בצנעא-
טוב, לא צריך להזמין את כל השכונה, אבל גם לא לעשות מאמץ מיוחד להחביא את זה. כי מה אתה מלמד לילדיך? "ועשית את הטוב ואת הישר בעיני הקהילה" ומוציא את השם מהתמונה.
מה עוד אתה מלמד להם? מה שאנחנו עושים, הוא באמת לא בסדר.
שאלה גם למה אתה מתלבט? אם זה בגלל מאמר עקיבא לבנו, שצריך ללכת לפי הרוב במקום המסורת, מה בעיה להסביר את זה לילדיך, אם זה מה שאתה מאמין?
אבל אבא שלי שליט"א, שכל דתו מבוססת על מסורת, לימד לי ההפך: היה לפעמים עושה דברים שלא לפי הסדרה ההלכתית, ואומר, כך מקובלני מבית אבא. לא משום חוסר ידע, הוא רב.
אז תלוי איזה תפקיד המסורת משמשת באמונה שלך, זה מה שאתה צריך להסביר לילדיך.
הרבה פעמים אני חושבת, כאשר אנחנו דואגים איך להסביר לילדים, הפיתרון הוא להבהיר את זה לעצמינו
תוקן על ידי - kisarita - 03/02/2005 14:46:32
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2005 15:08 |
|
| |
BNT2005,
1. האיסור להדליק חשמל ביו"ט הוא משום מוליד, שאיסורו מדרבנן, [פרט לדעת הט"ז הסובר שאיסור מוליד זה הוא מן התורה, אך אין הלכה כט"ז בזה].
2. בעבר היו רבנים שהתירו הדלקת חשמל ביו"ט כי חשבו בטעות שהחיבור החשמלי עם תחנת הכוח דומה להמשכת אש מנר לנר.
3. אך כיום ידוע לכל שהמציאות היא אחרת.
לא נמשכת שום אש מתחנת הכוח, אלא מועברת רק האנרגיה החשמלית, המבעירה את הלהט שבנורה והופכת אותה לגחלת חדשה של מתכת, כלומר לאש חדשה.
מקורות:
א) מחבר ספר מצור דבש, חאו"ח, סי' י' (הובא בציץ אליעזר, חלק א' סי' כ', פרק ו' אות ה'), כותב וחושב כך, והצ"א שם אכן הראה את טעותו.
ב) משפטי עוזיאל או"ח, סי' יט.
ג) לוח היובל, ניו-יורק תרצ"ו (בעריכת הגרי"א הנקין) סי' כ' : "ביו"ט יש מקילין להדליק עלעקטרי להאיר, שלדעתם הוא כמדליק מנר לנר, ורבו האוסרים".
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2005 16:43 |
|
| |
תודה לך קיסרית על הערותיך.
עדין אני מתלבט לפי שיהדותי מורכבת מ"ונמצא חן.."
באשר לנקודה על עקביא, לעניות דעתי אין שם רוב מול מסורת אלא יחס מורכב של מסורת ורוב, וזאת עוד לפני שנחשוב מי הם המוסרים שכך אמר עקביא ונמצאנו מסתבכים.
אבל אכן יש מה לברר, אלא אם כן נמסור את ההתלבטות גם-כן.
ר"מ:
כמה קושיות לי אליך:
1)ראשית הטיעון שהרבנים בעבר טעו בכלל ובהבנת המציאות בפרט הוא בעל השלכות על תחומים אחרים. האם אתה מקבל זאת?
2)כתבת "אך כיום ידוע לכל שהמציאות היא אחרת". ממתי זה "כיום"? ומיהם "הכל"?
3)האם המשכת אש אינה העברת אנרגיה?
נניח שיש לי להבה חזקה מימין, וחומר בעירה (נעורת או סתם חומר-נפץ) משמאל וביניהם חומר מבודד. האם אתה רואה מקום לאסור הרמת המבודד ולאפשר העברת החום?
האם אתם מדליקים כירים של גז ביו"ט?
ואם המשל אינו דומה, אנא הצג משל הדומה לחשמל.
4) האם תשובתך תהיה שונה אם הנורה אינה של נורת-להט, אלא פלורסנט?
|
|
|
|
|
