| נשלח ב-6/2/2005 21:02 |
 |
| |
דיון במשנת ה רוגוצובי
ראיתי כי בפורום נכבד זה דנים בדרכים ושיטות שונות בלימוד, ומעניינת אותי דעתם של הכותבים על שיטת לימודו של ר'יוסף רוזן "הרגצובי",האם יש בכלל מודעות לדרכו והיחודית?
והאם ניתן ללמוד באופן עצמאי סוגיא ע"פ היסודות שהוא התווה ? והאם מי מהכותבים התנסה בכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2005 21:18 |
|
| |
אני מעונין לפתח דיון בנושא מאחר והנושאים שבמשנתו של הגאון הינם הלכתיים כאשר הוא מנתחם במונחים פילוסופיים ההנם ממשנתו של מורה הנבוכים של כל הדורות הרמב"ם.
האם לדעתכם ניתן לעשות חיבור שכזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2005 21:34 |
|
| |
מדובר בר' יוסף ראזין (לא רוזן).
יש לי ניסיון לא מועט במשנתו של הנ"ל, ולענ"ד השימוש העיקרי בדבריו אינו לעניין לימוד סוגיות כסדרן, שלב אחרי שלב, אלא חיפוש מוצא על ידי הגדרות מושגיות מחדש, והעמדת עמדות שונות על אדנים פילוסופיים.
על כן קשה ללמוד על פי דרכו באופן שיטתי. הוא נותן פתרונות ייחודיים במקומות ספציפיים שונים, וזה בהחלט יכול לעזור.
אגב, כעת יצא מחדש 'מפענח צפונות' לרמ"מ כשר, שבהחלט מועיל להבנת משנת הרוגצ'ובר.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 00:12 |
|
| |
האם הרוגאצ'ובר הניח לדורות הבאים תלמידים שאחזו בשיטתו הלמדנית, ואם כן מי הם?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 02:28 |
|
| |
א. בנוסף לספר מפענח צפונות יצא לאחרונה גם הספר "צפנת פענח" על התורה, ובמבוא שם נתבאר באריכות הגדרים המיוחדים לגאון בשפה בהירה וקולחת.
ב. כידוע ישנו בירושלים מכון תורה שלמה לההדרת ספרי הגאון, ואולי יש לקרוא לעוסקים במלאכה שם בשם "תלמידים"?!
ג. השם רוזן הוא בפשטות בעל אותה משמעות של השם ראזין, ודו"ק
רבי חנניה בן עקשיא...יגדיל תורה ויאדיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 06:55 |
|
| |
תחושתי הוא, כי הגאון הרוגצובי, עיקר גדלותו הי' גאונותו בש"ס, כלומר הי' זוכר כל הש"ס על בוריו. ממילא כאשר נשאלה שאלה לפניו הי' מתרצו על פי גמרות אחרות. הרבה מתשובותיו הם עיי"ש עיי"ש עיי"ש ושורה אחת האומרת הרצוי מן המראה מקומות.
לכן,
שיטה כזה קשה מאוד למסרו לאחרים, כי רובא דרובא בני אדם אין יכולים (רוצים) להיות בקיאים בש"ס במדה גדולה כזה. ולא נשאר לנו כי אם להגות בדברי תורתו.
שונה לגמרי הוא למשל גישת ר' חיים מבריסק, על אף שהי' גם הוא בקי עצום (מפי השמועה), מ"מ חידושיו אינם מבוססים על בקיאות, כי אם על חריפות, שיטה כזה יכולה להמסר לאחרים, שאין צריכים לעמול כל כך להיות בקי, כי אם ללמוד סוגיא אחת, וליישם חריפות באותה מהלך שדרך הוא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 08:12 |
|
| |
הרוגאטשובער הוא נציג של "הגישה האנליטית" בלימוד, אך בגוון שונה מזה של הבריסקאים.
חרף השוני, ברור שהעובדה שגם הוא וגם הבריסקאים צמחו באותו מקום ובערך באותו זמן, ופיתחו כל אחד בדרכו גישה "אנליטית" - אומרת דרשני.
אף על פי שמבחינה עקרונית לגישתו של הרוגאטשובער היו כל הסיכויים להתחבב עליי, אני חייב לציין כי בכל הפעמים שבהם פתחתי את 'צפנת פענח' על הרמב"ם וניסיתי ללמוד בו, יצאתי לא-מרוצה. בד"כ יצאתי בהרגשה שלא הבנתי עד הסוף מה הוא רוצה ממני, ובהרגשה נוספת, שהאשמה בכך איננה נעוצה בי, אלא בעיקר בסגנון הלשוני הזוועתי שלו.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 08:13 |
|
| |
וכמובן, אישים ושיטות של הרב זווין.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 08:58 |
|
| |
ופחות מפורסם,אבל בהחלט מעניין:
"מגילת רזין" - יוחנן לדרמן
וראוי להזכיר את הראשון "צפונות הרוגאטשובי" ר"מ
גרוסברג.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 09:18 |
|
| |
ספרן,
היכן ניתן להשיג את הספרים שציינת?
א"ג
פרופ' ביאלובלוצקי בספרו אם למסורת טוען שגם ר' איצ'לה מפונוביז' הגיע לגישה האנאליטית באותה תקופה, על אחת כמה וכמה שזה אומר דרשני.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 11:19 |
|
| |
אריק,
כנראה רק בחנויות ספרים משומשים.
אגב,ר' חיים והרוגטשובי למדו ביחד אצל ה"בית הלוי".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 14:45 |
|
| |
אבל הרוגוטשיבי "ירד" לחייו של ר"ח כאשר טען שאבא שלו אינו יודע ללמוד....
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 15:29 |
|
| |
אידך,
אני מסכים לגמרי. ולכן אין מקום לחילוק שעשו כאן בינו לבין ר' חיים.
ידוע הוא שבעל-פה הוא היה מסביר מצויין על אף עילגותו שבכתב (שאולי נבעה ממהירות וחיסכון. עיין ערך ר' ברוך בער).
בקשר לספר 'מגילת רזין', אני קניתי את הספר בחנות רגילה בבני ברק לפני כעשר שנים (אינני זוכר היכן), ולכן לדעתי יש סיכוי כלשהו להשיג אותו גם בחנות רגילה. יצא בירושלים תשמ"ו לרגל יובלו של הגאון הנ"ל.
באשר לתלמידים, לדעתי הקושי אינו בכך שאין בקיאות, וגם המאפיין של הרוגצ'ובר לא היה בקיאות במובן המקובל (אף שהיה בקיא מבהיל, כמובן). כפי שהרב זוין מציין הוא היה מיוחד בבקיאות עיונית (עיון על פי דרכו). ולכן להיות למיד שלו נחוצה יותר הפנמה של דרך ההשוואה והאסוציאציה שלו, מאשר בקיאות בעלמא. זה המונע העיקרי להיווצרות בית מדרש של תלמידים. אגב, ממש בימים אלו בישיבת ההסדר בירוחם (כך נמסר לי, שכן אני בשבתון) מתעוררת התעניינות גדולה מאד בשיטתו. נו, אז אולי יש סיכוי?!
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 15:51 |
|
| |
לאחרונה גם החל להופיע "צפנת פענח המבואר" על הרמב"ם
בעריכת הרה"ג ר' אברהם אטלס אב"ד חיפה,שהקים בעירו
מכון מיוחד לנושא.
כבר יצאו כמה קונטרסים על המועדים,ערוכים באופן מצוין.
אגב,בספר זכרונות לא ידוע,של ר' יהודה ארליך,מצויים
סיפורים על פגישותיו של המחבר עם הרוגטשובי,וכן על
נסיעתו של האחרון אל בעל "אבני נזר" לכמה שבועות ללימוד
משותף.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 16:15 |
|
| |
אריק,
לאחרונה קראתי טענה זו לגבי ר' איצל'ה גם אצל חוקר צעיר בן-זמננו. אינני מכיר די הצורך את חידושיו של ר' איצל'ה, ולכן קשה לי לשפוט, אבל מהמעט שראיתי לא התרשמתי מ"אנליטיות" באותו מובן שיש אצל הבריסקאים ואצל הרוגאשטובער (שימוש באוצר-מונחים קבוע לניתוח סוגיות שונות, למשל). ואני מדגיש כי זוהי התרשמות שטחית בלבד.
ספרן,
יישר כח על הביבלי' המאלפת. אגב, בזמנו כשראיתי את אחד הספרים שהזכרת (כמדומני זה של גרוסברג) התרשמתי שיש בו דמיון מחשיד לספרו של הרב כשר. ובכן, מי קדם למי? (יש לזכור כי עוד לפני 'מפענח צפונות' פרסם הרב כשר כמה מאמרים על הרוגאטשובער).
מיכי,
טענת החסכנות יפה אולי לגבי הראשונים, כי אז הנייר היה נדיר ויקר יותר. לגבי בני הדורות האחרונים אין לה הצדקה של ממש. ומה עוד, שהחכמה בחסכנות היא להיות "מעט המחזיק את המרובה". אם המעט איננו מצליח להחזיק את המרובה - כבר מוטב להאריך. (...ואת ר' ברוך בער אני דווקא מבין מצויין).
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2005 16:45 |
|
| |
אידך,
הרב גרוסברג עבד ביחד עם הרמ"מ כשר.לדבריו, בשיחה עמי, הוא היה היוזם הראשון לסידור משנת הרוגאטשובי לפי נושאים,
תוך כדי הסברת המונחים המיוחדים, המבוססים על מו"נ.
את ספרו,רכשתי אצל הרב כשר עצמו,אשר דאג להפיצו.
מאוחר יותר,פירסם הבן,ר' משה שלמה כשר כמה מאמרים ,כמו
"הגאון הרוגאטשובי ותלמודו".[במקביל ל"מפענח צפונות" של אביו]
מה שכנראה היה,שהרעיון הסתובב באויר של מכון "תורה שלמה"
ואף לכותב השורות,הוצע בזמנו, ליטול חלק בפירסומים שונים
שמסביב לנושא.
תוקן על ידי - ספרן - 07/02/2005 17:02:01
|
|
|
|
|
