| נשלח ב-15/2/2005 04:08 |
 |
| |
גניבת החושן הי' או לא הי'?
לינק מתוך פורום "בני היכלא"
כמעט כולם מכירים הסיפור המפורסם אודות "גניבת החושן" והקשר למהר"ל מפראג. היום, בביהכ"נ "יאנג איזראעל" במקומי ראיתי ספר מענין מאת אליעזר סג"ל, מורה ליהדות באוניברסיטת קלגרי בשם "Why Didn't I Learn This in Hebrew School?: Excursions Through the Jewish Past and Present" ושם בע' 23 הוא טוען שהסיפור על גניבת החושן לא הי' ולא נברא, אלא הוא פרי מוחו של ארתור קאנאן דאייל, מי שכתב את ספרי שערלאק האלמס, והוא פרסם זאת ב1899 תחת השם "The Jew's Breastplate", ואח"כ בשנת 1913 מישהו בשם הרב יודל רוזענבערג קישר את הסיפור למהר"ל והפך אותו לסיפור יהודי. לאחר קריאת דבר זה חיפשתי בגוגל והחיפוש הביאני לסיפור כפי שנכתב באנגלית על ידיו, וזה בלינק הבא: http://www.geocities.com/sherlockiana/doyle/totam/doyle_totam12.html
ומה יעירו הגולשים הנכבדים ע"כ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 05:19 |
|
| |
על יודל רוזנברג, ראה במאמרו של פרופסור מאיר ברלין "נפלאות ר' יהודה יודיל רוזנברג".
http://faculty.biu.ac.il/~testsm/golem.html
והרי מתוך הביבליוגראפיה של כתבי ר' יהודה יודיל רוזנברג מתוך מאמר זה:
ספר "חשן המשפט".
מופיע ברשימת הספרים, שבמאמר כמספר 14.
נדפס: פיעטרקוב תרע"ג.
הנושא: 'ספורי קדושים', כיצד בכח חכמתו הצליח המהר"ל להשיב למוזיאון הבריטי את אבני החן היקרות מהחושן של הכהן הגדול. חלקו השני - על פי עדותו של רוזנברג - הוא עיבוד ספרותי של אחד מספוריו של ארתור קונאן דויל (!) אותו קרא רוזנברג ברוסית.
על הספר, ראה: יסיף, ''משלים של שלמה המלך'', (מחקרי ירושלים בספרות עברית, ט, (תשמ"ו), עמ' 28. הספר הינו עדות נאמנה לכשרונו הספרותי, כמו גם לחולשתו, של רוזנברג בתחום הלשון העברית.
פרטים ביבליוגראפיים על פי יסיף, עמ' 12 (הספר אינו אצל פרידברג). מהדורה שניה: ירושלים, חסרה שנת דפוס (בעותק שבבית הספרים הלאומי נכתב על השער בכתב-יד: תשי"א).
תוקן על ידי - נישטאיך - 18/02/2005 5:30:12
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 05:25 |
|
| |
האם אותו ר' יהודה הנ"ל,התכוין לזייף ולהונות,או אולי ידע היטב שכולם יבינו שזה סיפור בעלמא שלא היה ולא נברא?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 05:35 |
|
| |
maybe people they should have known that his stories are bull..., but some holy people did not think so
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 05:45 |
|
| |
נישטאיך
מי זה פרופ' מאיר ברלין?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2005 22:50 |
|
| |
להבא מומלץ לבקש אישור לפני שמעתיקים (הגם שבמקרה דנן, אין קפידא).
בתודה מראש
הנהלת הפורום "בני היכלא"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2005 09:27 |
|
| |
אם זכרוני אינו מטעני אזי בספור מסופר על יהודים בפריז, ובאותה תקופה יהודים לא הורשו להתגורר בצרפת בכלל ובפריז בפרט.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2005 04:49 |
|
| |
ללב
<"אנשים קדושים באמת, לבטח היו מרגישים בשקר. ליתר דיוק-אנשים קדושים באמת. לא קוראים סיפורי מעשיות כאלו בכלל">
מה זה באמת?
אם תעיין בקישור למאמרו של פרופ' בר אילן, ואם תבקש יפה, אולי יביאו kכאן לינק לאשכול ה"גולם", ויתברר לך שהיו "אנשים קדושים באמת'', שהלכו שולל אחרי ספרי וסיפורי ר' יודל.
<"אנונימיות כנראה, זה לא הצד החזק של פרופסור בר אילן, כזה אאוטינג מזמן לא ראיתי">
האינך יודע שהסתתרות מאחורי ניק אינה צניעות, אלא פחד?!
האדם שאותו הוצאתי לאור, הוא פרופסור נכבד, והקישור שהבאתי היה לאתר שלו, שבו הוא פירסם את רשימת מאמריו, ואת תולדות חייו, נוהל זה מקובל בעולם האקדמי, ואינו מיוחד לפרופסור זה או אחר.
לא ציינתי לקישור, המגלה את זהותו של מי שכותב בפורום זה או אחר תחת ניק, אלא לאתר שכותבו רוצה בפרסומו.
אילו היה נדרש מכל כותב בפורום זה, להזדהות בשמו ולא בניק, אין ספק שרמת הפורום היתה עולה, ומספר המשתתפים היתה יורד.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2019 20:07 |
|
| |
אותו רוזנברג הוא הכותב של הסיפור הגולם מפראג.
דיון אודותיו בפורום אידיש.
|
|
|
|
|
כזה אאוטינג מזמן לא ראיתי
