| נשלח ב-13/3/2005 23:13 |
 |
| |
עין הרע ומקורה מהתורה מנלן?
עין הרע מהתורה מנלן? שנאמר "כי תשא וכו' ולא יהיה נגף בפקוד אותם" ובפשטות הכוונה שלא יפגע עין הרע בעם ישראל מחמת הספירה וכך פירש רש"י על המקום. דבר ספור יש בו מיקוד חזק יותר, ולכך הוא מהווה סיבה לתפיסת העין הרע בו.
ההסבר לעין הרע הוא: או שזו מעין תפילה לד' שיסלק הדבר מלפני, כי האדם או העם מפריעים לי [זהו הדרך של הר' דסלר], או שישנו כח מטאפיסי שעל ידי מחשבה שלילית אנו יוצרים אנרגיות שליליות הפוגעות בנשוא המחשבה.
אגב, בפשטות נראה בכתובים שלא ספרו את העם על ידי הכסף והכסף בא רק לכפר ולהגן מפני הספירה, ולכך גם יש טעם לומר שהעשיר לא ירבה והעני לא ימעיט, כי אם נאמר שספרו על ידי הכסף מה שייך שאחד יתן יותר או פחות הרי לא יוכלו לספור כך ואם כן אין צורך בציווי מיוחד על זה.
אורך הכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 14/02/2008 12:14:14
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2005 23:32 |
|
| |
הגיוני
שאלה יפה.
אמנם, כאשר אתה שואל "מנלן", יש שתי אפשרויות להבין את השאלה.
האם כוונתך לשאול
א. מנין שהתורה מכירה באמונה בתופעה, אולי בתור חולשה אנושית,
או
ב. שהתורה מזהירה מפניה ומלמדת לחשוש ממנה, כי זו תופעה אמיתית?
לדעתי, זו חולשה אנושית. ועל מנת ללמוד עליה אין צורך בלימוד מיוחד מהתורה. קרא לא צריך, סברה היא.
וכבר הבאתי בעבר, בראשית ימי הפורום, ציטוט מכתבי הסופרת פרל באק, בספרה "האדמה הטובה", המתארת פחד של איכר ואיכרה בסין של סוף המאה ה19 (?) לאחר שזכו ונולד להם בן זכר, ומייד הם פוחדים מכל המזיקים המציקים למי שהיה לו מזל טוב והצליח. וכסבור הייתי, שזו דוגמא יפה לתופעה שמאפיינת חברה פרימיטיבית, פרימיטיבית במובן של ראשונית, כי הגישה הראשונית של האדם היא לפחד ממזיקים.
ניתן כמובן לטעון שזו אמונה אנושית מפני שזה אמיתי.
שאלה אחרת היא מדוע לחשוב שהקב"ה יברא עולם שבו יש מקום לתופעות כאלו, אבל שערי תירוצים לא ננעלו, ויש לכך הסבר שיטתי ארוך ומסועף על מערכת ההנהגה, שכוללת גם מקום לענישה וליצורים הממונים על זה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2005 22:59 |
|
| |
בפשטות נראה שד' מזהיר שאם לא יתנו פדיון נפש יתכן מאוד שיהיה נגף,
אמנם יתכן כמו שכתב מיימוני שד' רצה להרגיע את העם ולכן אמר שכשתפקדם אל תבהילם מפני עין הרע ותאמר להם שיש עצה לפחד זה ע"י פדיון נפש,
אבל גם לפרשנות זו למדנו שד' מתחשב באמונות שוא של בני אדם וגם זהו מקור חשוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2005 23:33 |
|
| |
הגיוני
לשון אחרון בדבריך נראה לי מאד.
אנו מוצאים זאת לא רק בתורה כאן אלא גם בדבריהם של חכמים בכל מקום.
צריך אדם לחשוש למה שהעולם חוששים. לא בגלל שזה נכון, אלא כדי לא לצער את הבריות, לא לגרום להם מורא, וכל כיוצא בזה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2005 23:52 |
|
| |
הירושלמי אומר:"אמר רבי אמי צריכין אנן חששין על מה דברייתא חששין" (עבודה זרה פ"ב ה"ג)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2005 13:17 |
|
| |
החכם מיימוני,
הרי בלשון התורה נאמר "ולא יהיה בהם נגף", ולא משמע שזו התחשבות בחשש, דא"כ הול"ל "ולא יחששו מנגף" וכדומה.
אומנם תוכל עדיין ליישב ולומר, שכיון שמי שחושש מביא על עצמו נזק (כדוגמת מחלות פסיכוסומטיות וכדומה) בצורה עקיפה - ממילא ע"י שיורגעו לא יהיה בהם נגף, ועדיין צ"ע.
כשלעצמי סבורני שעין הרע שנאמר כאן בדיני הספירה, הוא מסוג אחר מהעין הרע הרגיל, והא-ראיה שעל עין הרע נאמר שמאן דלא קפיד לא קפדינן, ובכ"ז יש איסור על ספירה וכמה מקומות בחז"ל מוזכר שספירה מביאה נזק.
ע"כ אני סבור, לענ"ד, שיש בעיה נוספת לגבי ספירה, מעבר לנושא הרגיל של עין הרע.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2005 17:36 |
|
| |
מן התורה,"עלי עין" ובגמ'מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא"ויעויי' ב"מ קו:
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2005 18:03 |
|
| |
"צאו וראו, איזו היא דרך רעה שידבק בה אדם? רבי אליעזר אומר: עין רעה אבות פ"ב הלכה יא
מפרש הרמב"ם: "עין טובה" - ההסתפקות במה שיש לו לאדם, והיא ממעלת המידות. ו"עין רעה" - הפכה, רצה לומר: הקטנת הדברים והחריצות על התוספות.
פירוש רבינוביץ' על הרמב"ם : כילות ורוע עין מביאים את האדם לידי מעשה נבלה, כדברי אביגיל בשמ"א כה/כה
"אל נא ישים אדוני את לבו אל איש הבליעל הזה, אל נבל- כי שמו כן הוא, נבל שמו ונבלה עמו"
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2005 18:05 |
|
| |
מוציא לאור ועורבא פרח
הנסיון לחלק בין סוגי עין הרע הוא מעניין מאד. וללא ספק יהיה מי שיאמץ אותו בשמחה.
עם זאת, אני סבור שברור שלפחות חלק מהמקורות בגמרא רואים בעין הרע תופעה פסיכולוגית.
ובכלל, מדוע שהתורה לא תתייחס לבעיה פסיכולוגית בלי לפרט במיוחד שזו הסיבה? מה גם שיתכן שיש קוראים שלא היו מסוגלים לקבל את ההסבר הזה. כמו היום?
לגבי ר' יוחנן, שהעיד על עצמו שהוא מזרע יוסף ולכן אינו פוחד מעין הרע, כמדומה שכבר כתבתי בעבר שלדעתי לשון גוזמה נקט, ולא מפני שהוא בא מזרע יוסף באמת, אלא כעין זרע יוסף - ואין הוא מפחד מפני עין הרע.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 09:43 |
|
| |
בודאי יש כח בעין לעשות פעולה שאינה מובנת לנו. למשל כשאדם מרגיש עין בגב כשמסתכלין עליו. וגם כתוב באיזה מקום על כח של איזה עוף על הביצים בקן. מישהו זוכר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2005 16:21 |
|
| |
מיימוני,
השכם והערב מנסים להשריש בנו שהתורה באה לחנך אותנו, להרחיק מעבודה זרה, להקנות מידות טובות וכו' ואלו בנושא אמונות כגון עין הרע התורה אפילו אינה מנסה לחנך אותנו אלא ישר משלימה עם חולשות אנוש, ואדרבא עושה מצווה של מחצית השקל כדי לחזק את האמונה הזו.
כלום לא היה עדיף שהתורה תכפה על כל עם ישראל להמנות אישית כדי לעקור מהם אמונות אלו?
תוקן על ידי - אריק123 - 21/03/2005 16:28:44
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 14:54 |
|
| |
בבא
איזה תגובות אתה רוצה ? כאן- בעצכ"ח ( כמעט) כולם מסכימים איתך . ושם- בח"ח , נס שלא זרקו עליך אבנים .
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 15:03 |
|
| |
בעיקר על הפירוש שלי לדברי הירושלמי. ובעיקר זה מופנה ל"כמעט" ! אם הם עדיין לא מסכימים אני רוצה לדעת למה ?
חוץ מזה לא מדובר לא בנס ולא בנעליים, אם היה להם מה להשיב היו משיבים !
מה גם שכבר נגעתי שם בנקודה יותר כואבת של קברות צדיקים.
תוקן על ידי - הבאבא_תור - 28/08/2005 15:03:43
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 16:53 |
|
| |
לעניות דעתי,
זכותם של הרציונאליסטע"ן לכפור בעין הרע ושאר מרעין בישין.
העניין הוא שהם נדחקים דחקים עצומים בתורה, בגמרא ובמדרשים. ל"מחקרים" מן המניין אין בעיה: הם מבינים את דברי קדמונינו כפשוטם, ואומרים שהם פשוט היו פרימיטיביים וזהו.
מה הבעיה של המיימוניים למיניהם? שהם מאמינים גם לרציו שלהם, וגם לחז"ל כמייצגי סוג של סמכות; הם דורשים התאמה בין הרציו כפי שמתגלה להם, לבין הרציו של חז"ל. יותר מזה, אם הם יודו בקיומה של סתירה, יהיה להם קשה להחליט למי לנטות בסופו של חשבון: האם "דעתם רחבה מדעתנו", או שמא "האמת אוהב יותר"?
מה עושים? הרמוניזציות, תירוצים דחוקים, ושאר ירקות. כל זה רק בשביל לא לחלוק במפורש על חז"ל, או לא לבטל את שכלנו לשכלם.
להזכירכם, שאפשר לצעוד בכיוון הרבה יותר "אמיץ" (באשר לדברי חז"ל), ולומר את מה שאמרו הגאונים, שאין אנו מחוייבים לדברי חז"ל בענייני אגדה. ועיינו למשל ברלב"ג על בראשית, האומר שדברי חז"ל שאדם הראשון נאסר באכילת בשר בעלי חיים הוא "שקר", וכמו שלימדנו הרב במורה נבוכים, שאין לנו לשים לבנו למאמר אומר, אלא לאמת.
אלא מאי, שאז הרבה יותר אנשים יזרקו את המיימוניים מחוץ לגדר, ושוב הם יישארו חסרי השפעה.
זאת, כמובן, מלבד שאת התירוץ הזה קשה לומר על דברי המקראות, אשר אנו כן מקבלים אותם גם בענייני אגדה.
אם כי שם אפשר לתרץ משהו בסגנון "דיברה תורה כלשון בני אדם", ושאר תירוצים מיימוניים (כנ"ל לגבי הקרבנות וכו').
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2005 17:45 |
|
| |
בבא
הירושלמי אינו מתכוון לומר כי בבל היה עין הרע ובא"י אין עין הרע . גם רב שאומר כי בבל מתים 99 מעין הרע – אין כוונתו אלא למיתות שאנשים מתים מכל מיני מחלות לא ידועות . לא היה אנטביוטיקה ולא צילומי רנטגן . בדיקות דם סי. טי . וכו' כך שמירב המתים היו מתים ממחלות לא ידועות ולא היה מזור ומרפא , - לזה קורא רב עין הרע . ורק אחוז אחד הגיע לשיבה טובה ומת על מיטתו מיתה טבעית .
בציפורין מקומו של רב חנינא היה חורפים קשים ואנשים מתו בעיקר מדלקת ריאות – מחלה חשוכת מרפא טרם עידן האנטיביוטיקה. ולכן אמר כי 99 מתים ממחלות זיהמיות של דרכי הנשימה ורק אחד מת על מיטתו בשיבה טובה .
הצד השווה שבהם שאחוז התמותה היה גבוה מאד בתקופתם.
הפרעתוני
אתה כותב
< וכמו שלימדנו הרב במורה נבוכים, שאין לנו לשים לבנו למאמר אומר, אלא לאמת. אלא מאי, שאז הרבה יותר אנשים יזרקו את המיימוניים מחוץ לגדר, ושוב הם יישארו חסרי
השפעה. >
אכן כבר כתבתי פעם כי אילו הרמב"ם היה כותב את המורה נבוכים לפני שכתב את היד החזקה – לא היה לנו היום לא את המורה נבוכים ולא את היד החזקה .
למזלינו אחרי שהרמב"ם כתב את היד והוכר כמרן של ישראל יכל להרשות לעצמו לכתוב את המורה .
ולגבי חוסר היכולת להשפיע . אתה צודק – הרבה יותר קל למכור יהדות בעטיפה של סגולות וכישופים להצלחה ולרפואה – מאשרק למכור יהדות שכלתנית ואמיתית.
עכ"פ איני חושב שיש איזו שהיא בעיה עם מקראות – כפי שאתה כותב . ואילו המדרשים – כבר כתב הרמב"ם שיש להתייחס אליהם כאל שיחה מוסרית ולא יותר . ( ואם חשבו בזמנם על שדים , רוחות וכל מרעין בישין – הרי הדרשן השתמש בהם להמחשת דבריו )
|
|
|
|
|
|
