הפסו ליטאים מהארץ?

לקראת יום הפורים קבלתי לביתי עלוני תרומה שונים ומשונים. אני פותח אחד מהם וקורא את קריאת מרנן ורבנן לתמוך בקופת העיר וכוד', ממשיך לקרוא את התיאור המפורט של המצוקות של המשפחות הנתמכות ומקנח בספורי מופת שזכו להם התורמים לקופה.
האם כל דבר אמור להיות מתובל בספורי מופת (מבלי לדון האם הם נכונים)? האם זו הגישה הליטאית, כולם ניהיו חסידים? (ולא קוצקאים).


תוקן על ידי - אריק123 - 30/03/2005 8:46:19

ולענ"ד זה הי' חיקוי של שבחי הבעש"ט, ומטרתו הי' להקהות את השפעת המגית של החסידות. ובקו זה פעל רח"ו בכל מפעליו. ובמק"א הארכתי בבירור הענין באריכות.

בס"ד רוח אפינו משיח ה' הבעש"ט שאין לנו שום הגה על קדושתו כמ"ש רבנו בעל הסולם בהקדמתו לפנים מאירות ופנים מסבירות.וייתכן שחלק מהסיפורים נוספו ע"י החסידים מרוב אהבתם את ר' ישראל הבעש"ט,עכ"פ היה לו כח לעשות אותות ומופתים ולהפוך את כוחות-הטבע בקדושת כח תורתו.
ומוהרח"ו היה אדם קדוש והוכחה לכך שלא נמנע מלהסתיר את חטאיו בספר החזיונות הנקרא שבחי מוהרח"ו.ולא כמו כאלה
כיום שמשחקים את עצמם כקדושים ואינם אלא שדין יהודאין
כמובא בזוהר הק' ובתניא ובליקוטי מוהר"ן.
האנשים האמיתיים והחכמים יראי ה' הם אנשים צנועים
וענותנים שכל רואיהם יכירום שהם זרע ברך ה'.

פרופסור

איני מתימר להתחרות עם בקיאותך או עם בקיאותו של מסתברא. כוונתי היתה כמובן לזרם ה"מתנגדי". ידיעותי הספורות לקוחות בדרך כלל מספריו של יוסף דן על הספרות של התקופה. ובטלה דעתי מפני דעת שניכם.

שי

רח"ו הנזכר כאן אינו ר' חיים ויטאל (שהוקדש לו אשכול בפני עצמו) אלא ר' חיים מוולוז'ין.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

האם יש קשר בין סיפורי ר"ח ואלוזין על הגר"א ובין זה שסירב לחתום על החרם על החסידים?

הכרתי כמה ליטאים מהדור הקודם, הם לדוגמא לא הקפידו על צוואת ר' יהודה החסיד, לא חששו לסגולות והלכו לרופא.

האם מסתברא אליבא דמיימוני, מאמין שבנו של הבעש"ט נולד על פי הדבור, כפשוטו, ככתוב באחת המהדורות של שבחי הבעש"ט?

דגים

האם זה מה שכתבתי?

לכל היותר, מסתברא - שאיני רשאי לכתוב בשמו - יטען שהבעש"ט לא עשה זאת, אבל יתכן שהיה מסוגל לזה...

ויתכן שגם הוא לא ירצה להרחיק לכת עד כדי כך. גם כשאמרו שהבעש"ט היה מסוגל לעשות גם מה שלא עשה, איני מאמין שלכך נתכוונו.

אבל יבוא מסתברא ויחווה דעתו בעצמו.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

בס"ד מוהר"ח מוואלזין זצ"ל היה תלמידו המובהק של הגר"א
מזכיר הרבה בספרו 'נפש-החיים' את הזהר הק' ואת רבנו איש האלקים הנורא האר"י ז"ל ומצטט המון מס' עץ חיים למוהרח"ו.
וס' ארבע מאות שקל כסף המיוחס למוהרח"ו.יש מי שטוען
שספר זה לא חובר ע"י מוהרח"ו ,כ"כ הרב יעקב משה הלל שליט"א מחשובי יודעי ח"ן מירושלים,אבל מצאתי הוצאה של ספר זה עם הקדמת מוהרח"ו,מה שמעיד כי ספר ארבע מאות שקל כסף' חובר ע"י מוהרח"ו.וכן ראיתי שמצטט בשמו בס' אור החמה למהר"א אזולאי בפרשת שמות. עש"ה.
בברכה הצ' שי בוארון

אריק,
אני דווקא שמעתי פעם את הטענה ההפוכה, שבמאבק החסידים והמתנגדים ניצחו המתנגדים, כי גם החסידים התחילו ללמוד קצת תורה ולשמור קצת מצוות...

אידך גיסא

כמובן שמסתברא יודע קצת הבנת הנקרא למרות שהוא חסיד, ולומד בפשטות שהכוונה 'על פי הדיבור' היינו שעד אז הי' חי בפרישות, ואז - על משקל אנוס על פי הדיבור - על פי רמז מלמעלה, או ממורו, נאמר לו, התגלו לו, או כל דרך אחרת שהבעש"ט קיבל את הדרכותיו המסיטיות, שעליו לשוב לחיות חיי אישות ועפי"ז נולד ר"צ. וכך מפרש אל נכון במהדורת רובינשטיין.

ואפשר שהיה אנוס על פי הדיבור "פרו ורבו"?

ואפשר שהיה אנוס על פי הדיבור "קדושים תהיו"?

אם מצד פרו ורבו - למה חיי בפרישות עד אז, ואם מצד קדושים תהיו - למה החליט לקטוע את הפרישות. (ור' הפניקס, א פסוטער מיסנגעד לא הי', פסוט דין בפרו ורבו ודין של קדושים?)

ואם זה עושה לך את היום, תפרש ככה. אך ביודעי ומכירי קאמינא שלא מדובר על מצות פרו ורבו וד"ל.