| נשלח ב-3/4/2005 11:26 |
 |
| |
מהו מקורם של פלינדרומים עבריים מפורסמים?
בעקבות דיון בבחדרי, האם מישהו יכול להודיענו היכן הופיעו לראשונה הפלינדרומים העבריים המפורסמים?
א. "אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא?"
ב. "דעו מאביכם כי לא בוש אבוש שוב אשוב אליכם כי בא מועד". הנ"ל מתוארים כשאלה ותשובה ומיוחסים לאבן עזרא.
ג. "פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף" - מתואר כתשובה לשאלה הלכתית ומיוחס לאבן עזרא או לבעל התניא.
ד. נספח: השרטוט המיוחס לר"י אייבשיץ ובו ניתן לקרוא את המשפט "עם ישראל חי לעד ולעולמי עולמים" (כמדומני) באלפי אפשרויות שונות.
תודה מראש!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2005 11:32 |
|
| |
.
א, ב, ג: הראב"ע .
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2005 11:44 |
|
| |
מואדיב ידידי,
במחילה, אני לא עושה סקר ביחס לשמועות.
אני מחפש מקורות, קרי: היכן הופיע לראשונה.
תודה! 
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2005 12:17 |
|
| |
מואדיב,
א. אכן אלחריזי הוא בינתיים היחיד מבין הראשונים שמוכח שעסק בפלינדרומים. אמנם כדאי לשים לב שהספר מחברות איתיאל מתורגם מערבית ממחבר בשם אלקאסם. אמנם מן הסתם בחיבור כזה המתרגם אינו רחוק ממחבר ממש.
ב. לאיזה חיבור של זולאי אתה מתכוון?
ג. לינק אחד שהבאת אומר שהפלינדרומים הנ"ל מיוחסים לאבן עזרא. את זה כבר כתבתי אני הקטן בתחילה. אני מחפש מקור עלי ספר, קדום ככל האפשר. בקישוריות השנייה לא מצאתי קישור לענייננו.
ושוב תודה!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2005 10:05 |
|
| |
"פרשנו רעבתן שבדבש נתבער ונשרף" - שמעתי שהמציא אותו ר' יונתן אייבשיץ. (אולי מפני שכל 'חכמה' שאין לה 'אב' נוהגים ליחס אותה לילד יונתן החריף?)
נתן דוד
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2005 12:13 |
|
| |
אכן, כמדומני ש'מלכי הייחוסים' הם האבן עזרא (בעיקר פתגמים וחידודים) ור"י אייבשיץ (בעיקר סיפורי הברקה, עם דגש על ילדותו). וזה משקף אמנם את תדמיתם בעיני הדורות, ובצדק.
אבל האם אין לאיש כאן מידע מוצק?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2005 01:22 |
|
| |
מצאתי את "אבי אל חי" באוסף שירי אב"ע של ישראל לוין, כשיר מסופק המיוחס לאב"ע.
אולי בכל זאת מישהו יודע משהו על הרעבתן שבדבש?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2005 08:43 |
|
| |
ביתד נאמן התפרסם לפני כמה חודשים פלינדרום של בנו של הרש"ר הירש והוא ארוך ביותר בערך 150 מילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2005 09:53 |
|
| |
לידיעה כללית בתחום הזה והקרובים אליו, היינו בשדה המליצה העברית, השירה העברית וספרות ההגות, גדול הדור בימינו הוא הרב ר' שמואל אשכנזי (דייטש) מבתי הונגרים בירושלים, ה' ישמרהו ויחייהו בבריאות ולאורך ימים, שהפליא מאוד בבקיאותו העצומה בכל אלה, כמו גם בכל הביבליוגרפיה העברית לדורותיה לא היה כמותו מלך. ואין זה ממעט ידיעותיו הרבות בכל שאר השטחים. הוא הכה הרבה אריות בימי השלג, ואת כל המומחים והמתיימרים להיות מומחים בשדה הספרות העברית לדורותיה.
גאון נסתר (על אף פרסומיו הרבים, עדיין מוכר רק ליחידים) זה, החבוש בשטריימעל [מקור בתנ"ך: סוף חבוש לראשי] ובלבוש ירושלמי הונגרי, חיבר את ההגדה שלמה, [המהדורה המדעית, והמושלמת ביותר של ההגדה],וערך את הכרכים הראשונים של המהדורה החדשה של האנציקלופדיה פחד יצחק, והיה היכין ובועז של מפעל הביבליוגראפיה העברית השוכן בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, במשך שנים רבות. ההדיר את הספר שורש ישי, פירושו של מהר"ש אלקבץ למגילת רות, מהדורה נאה מהודרת ומדוייקת. חיבר את ספר ראשי תיבות וקיצורים, וקובץ של חלק ממאמריו הופיע בספר.
טובה גדולה לפורום ולעולם יביא מי שיכול לשמש לו פה ולהביא מדבריו לכאן.
 |
|
|
|
|
|
