"אם יש פסק הלכה מיקל ברמב"ם,
אבל השולחן ערוך פוסק בענין לחומרא,
יכול אדם להקל ולומר: אני הולך עם הרמב"ם ? "
ואני שואל,
שמעתי על זרם שמכנה עצמו רמבמיסטי,
יש למישו מידע מי הם ומה זה הזרם הזה?
:-)
נשלח ב-7/4/2005 17:21
יהודי,
יש מקרב יוצאי תימן שנהגו לפסוק כרמב"ם ולא כשו"ע/הרמ"א, וחלקם אף מאוגדים האידנא במספר קהילות בארעא דישראל שמקפידים לנהוג כפי מה שהם מכנים 'התלמוד והרמב"ם'. לרוב הם קשורים לרב קאפח המנוח ולתלמידיו/ממשיכיו.
הרושם שלך כאילו מדובר בחבורה של מקילים על סמך הרמב"ם מוטעית. תוכל לדוגמא לעיין באתר מורשת בתשובותיו של הרב ד"ר רצון ערוסי ותראה שהוא גם מחמיר כרמב"ם בעניינים שונים (למשל, התעלמות הרמב"ם מההיתר להסיר הזקן במספרים כעין תער שנדרשה בתימן כחובה לגדל זקן).
_____________
בלי קשר לנ"ל, קיימת תופעה של תוספות מנהגים וחומרות שאין יסודם בתלמוד ולא נפסקו להלכה ברמב"ם, ויתכן שיש יהודים שיש להם בעיה עם זה, דקי"ל כהירושלמי שכל הפטור מהדבר ועושהו נקרא הדיוט.
אגב, התופעה קיימת גם ביחס לשו"ע. ראה מה כתב בשו"ע על מנהג הכפרות, למשל, ופוק חזי מה נוהגים בכך העולם, לרבות אלו שטורחים להדגיש את המחוייבות לפסיקת השו"ע.
נשלח ב-7/4/2005 17:56
יהודי,
שאל את חברך מדוע הוא רוצה להצמד דווקא לרמב"ם?
מה רע בשאר חכמי ישראל?
נשלח ב-7/4/2005 18:42
אריק,
למה שלא להיצמד לרמב"ם? הרי יבואו ימים שכולם יתאוו רק לו
מי שנצמד לרמב"ם אינו עושה זאת בגלל שיש רע בשאר החכמים, הוא פשוט משוכנע שהסברא אליה הגיע ואותה כתב הרמב"ם במשנה תורה, היא הסברא הממוצעת מכלל דברי חז"ל והיא הדעה האמיתית שיש ליהודי להחזיק בה.
נשלח ב-7/4/2005 20:08
בכלל יש לעיין בכל הגישה של לקחת פוסק ולפסוק על פיו הכל, שכן יש כללים של רוב בדאורייתא ועוד מטא כללים שלכאורה סותרים את זה. ומעניין שבתשובות ר' יהודה בן הרא"ש מתרעם על כך בהקשר לפסקי אביו שבספרד הוא הפך לפוסק על.
לגופו של דיון, הרי בעצם פעם התחלק העולם שכיום מכונים כיוצאי ספרד לשניים, אלו שהתגוררו בספרד פסקו לפי הרא"ש, ואלו שהתגוררו במזרח התיכון, מצרים, ארץ ישראל, בבל, דמשק, פסקו כפי הרמב"ם, כאשר גירשו חכמי ספרד ועלו לארץ ישראל או למזרח התיכון, קיבלו עליהם בכללות פסקי הרמב"ם.
אחר כך הגיע הב"י ושילב בפסקיו פסקי הרמב"ם ופסקי הרא"ש והרי"ף, ויצר ספר כללי ליוצאי ספרד שברבות הימים הוא החליף את הרמב"ם כפוסק על של יוצאי ספרד.
בתימן ששם מאז הופעת הרמב"ם קידשו את הרמב"ם ביתר שאת, הרי התקשו מאד לאמץ פסקי הבית יוסף ולהחליף את הרמב"ם כפסוק הבלעדי שלהם.
אך בכל זאת התגלו בקיעים בחומת תימן וביחסם לרמב"ם ותימן התפצלה לשתיים, ונוצרו שתי קהילות, קהילת השאמיים - שקיבלו את פסקי הבית יוסף שיצאו מארץ ישראל, והבילדיים שהם המשיכו להחזיק בפסקי הרמב"ם בנאמנות. (לאחרונה יצא ספר שמפרט את הדברים ומורינו ממדבש בוודאי יביא לנו את השם המדויק כדרכו בקודש) הרב קאפח שייך לקבוצה זו ומכאן הדביקות ברמב"ם כמסורה רבת שנים (מלבד התשייכותו (כנכד לסבו ר' יחי' קאפח) להדרדעים שאימצו לעצמם גם הפילסופיה הרמבמית שהיא תופעה חדשה). אך למישהו אחר הדבר תמוה, שהלא אי אפשר ליצור מסורת מלאכתית למפרע, בין הרמב"ם עד היום הופיעו פוסקים חשובים שיש להתחשב בפסקיהם ואין מקום להתעלם מהם במיוחד שההלכה כבתראי. (למה הדבר דומה? לעורך דין שרק יבדוק פסקי ימי ביניים? הלא יעיפו אותו מכל בית משפט)
לאמיתו של דבר גם אצל הרמבמסטים יש יוצאים מן הכלל, לדוגמא אמירת הלל בליל פסח בבית הכנסת בברכה שאינו מופיע ברמב"ם, ובוודאי שהרמב"ם לא סבור כך (ומקורו כמנהג ספרד הוא מהרשב"א על בסיס מסכת סופרים והוא מנהג ארצישראלי עתיק) ולא נהג כך, ובכל זאת בתימן כולו נוהגים כך.
למה אכן נוהגים כך בתימן? יש על כך תשובה יפה אצל אחד מחכמי תימן בספר ויצבר יוסף בר (למקור זה הפנה אותו ידיד)
נשלח ב-7/4/2005 20:41
יעיפו אותו מכל בית משפט?
במאה ה12 אמר הרמב"ם, שאם יראו בני אדם שהתורה היא מקצוע שהאדם מתפרנס ממנו, תתבזה בעיניו, ושכבודה של תורה הוא שתלמיד חכם יתפרנס ממלאכתו.
במאה ה16 הרמ"א אומר, שאם הרב יעסוק במלאכה בפני הבריות, תתבזה התורה בפני ההמון.
במאה ה17 אומר הש"ך "וראינו כל חכמי ישראל נוהגים ליטול שכרם מיד הציבור, ואומר אני, מי שהוא בעל ישיבה ומרביץ תורה ברבים עוון הוא בידו אם לא יקבל מאחרים, אפילו יודע חכמה ומלאכה שיוכל ליגע בהם ולהרוויח כדי לפרנס ביתו, בוז יבוזו לו באהבת התורה"
ב"כסף משנה" של ר' יוסף קארו "והכלל העולה הוא שתלמיד חכם שאין לו ממה להתפרנס מותר ליטול שכר מן הציבור"... אולם ניכר בסוף דבריו שהוא יודע שאין זו דעתו של הרמב"ם באמת, ולכן הוא מוסיף הערה שמעידה על המאבק הפנימי שהתחולל בינו לבין עצמו...."ואפילו נאמר שאין כן דעת רבנו הרמב"ם, אלא כנראה מדבריו בפירוש המשנה, קיימא לן, כל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחרי המנהג...וגם כי נודה שהלכה כדבר רבנו בפירוש המשנה"
נשלח ב-7/4/2005 20:56
סליחה, "מבית הדין"
הלא הרב קאפח הרמבמיסט המובהק קיבל שכר כאשר עבד בבית הדין הגדול בניגוד לרמב"ם!
נשלח ב-7/4/2005 21:11
מסתברא,
למען הדיוק, מציאות הלכתית של הסתמכות על פוסק אחד, מוכרת היטב בשדה ההלכה. אם יהיה לי זמן לחפש ולא יקדימני אחר, אביא את המקורות בשו"ת הרשב"א והבאים אחריו. בספר ארץ חיים לרבי חיים סתהון, העוסק בעיקר במנהגי צפת, האריך בזה הרבה.
הערתך על יצירת מסורת כזו בלי רצף הסטורי, יש לה יותר מקום, אם כי לכאורה לפי הטעמים שהובאו בדברי הפוסקים הנ"ל אין לחלק בכך.
יש לדון בזה רק מצד "לא תתגודדו" בשינוי מהמקובל בקהילה במקום זה עד עכשיו, וזה, כמובן, כמעט ולא שייך ברוב מקומות תפוצות ישראל כיום.
נשלח ב-7/4/2005 21:22
בן איש,
מה כבודו מחדש? וכי איני יודע שזה מוכר בהלכה? אני מכיר היטב התפתחות האמורה וכו', הלא מי אינו יודע שמוסד ההלכה מיוסד כך זה כאלף שנים? וכי לא שמעתי על הפתגם ובני ישראל יוצאים ביד רמה של החת"ס? רק מה שרמזתי שמבחינה עיונית יש הרבה מה לדון בנוהג מוכר ומקובל וידוע ומפורסם זה, וזה אינו פשוט למרות דברי רב הנ"ל שדן בזה. ואכמ"ל
תוקן על ידי - מסתברא - 07/04/2005 21:23:44
נשלח ב-7/4/2005 21:32
"רב הנ"ל" = הרשב"א?
נשלח ב-7/4/2005 21:35
ר' חיים מסתהון!
נשלח ב-7/4/2005 21:40
הרב קאפח נהג כ"קרנא שהיה דיין בארץ ישראל, והוא הוה דלי דוולא, וכשהיו באים בעלי הדין לפניו היה אומר: תנו לי מי שידלה במקומי, או: תנו לי כדי בטלתי - ואדון לכם"..
נשלח ב-7/4/2005 21:41
את כוונתך הבנתי. אך גם אתה הבנת את כוונתי?
המקור הוא כבר ברשב"א. לחפש היכן?
נשלח ב-7/4/2005 21:45
לא זכיתי להבין כוונתך, מה שאני אעשה בדיוק?
נשלח ב-7/4/2005 21:48
מסתברא,
ישר כח על הסקירה הממצה.
אני לא חושב שהביקורת שלך על 'הליכה לפי פוסק אחד' היא ביקורת רלבנטית דווקא לרמבמיסטים.
האם למשל בחב"ד יפסקו כנגד שו"ע הרב מטעמים של הליכה אחר הרוב או הלכתא כבתראי? (לא שאלתי מתוך קינטור, אלא באמת מתוך עניין).
(הדוגמא השנייה שעולה לי לראש היא הר"ע יוסף שסובר שבא"י יש ללכת ע"פ השו"ע שהוא המרא דאתרא, אך בעניינים מסויימים לא פוסק כמותו).
מכל מקום, אני חושב שהצורך 'ללכת ע"פ פוסק' בעקביות היא פועל יוצא של מח' ב"ה-ב"ש ודברי המשנה על מי שנוקט באופן שיטתי כדברי המקל/המחמיר. באופן של הליכה אחר פוסק קבוע, 'קפידת' המשנה אינה תקפה.
נשלח ב-7/4/2005 21:51
הראשונים שעסקו בענין:
שו"ת הרשב"א ח"א סימנ רנ"ג, שו"ת הר"ן סימן מח ושו"ת הריב"ש סימן רנ"ו.
