סמדיה, הזכרת לי את הבדיחה על הפולניה שאמרה לבן שלה לקחת את החתול החוצה משירותים, כי הוא שותה מים מהאסלה. "המים האלה מאוד קרים, הוא יצטנן!", אמרה, בלי לציין מתי יצא לה לבדוק את זה.......
*****************************************************
ולעניננו,
כדי לעבור ממש על איסור ע"ז צריך שיהא בדבר שהוא מעין עבודה במקדש, להבדיל, או שדרכו בכך (ר' רמב"ם להלן). יודע אני שאין צריך להוכיח שאין בעבודת ביהמ"ק חלק הכולל צפיה בטלויזיה, או צפיה בכלל. משער אני, ואיני מתכוון להוכיח, שאין ממש עקרון דתי שונה בנצרות הקתולית (רלוונטי כמובן רק לדור האחרון. אני בטוח שאת הלוויה של יש"ו לא הקרינו בטלויזיה). אם מישהו יודע על משהו אחר, שיביא מקורות. מצחיק אותי, שהמקור היחיד ממנו נלמד על עקרון דתי נוצרי יהיה שו"ת...
****************************************************
הלכות עבודה זרה פרק ג:
"ב עבודות הרבה קבעו עובדי עבודה זרה, לכל צלם וצלם ולכל צורה וצורה, ועבודת זה אינה כעבודת זה--כגון פעור, שעבודתו שיפעור אדם עצמו לו; ומרקוליס, שעבודתו שיזרוק לו אבנים, או יסקל מלפניו אבנים. והרבה עבודות כגון אלו, תיקנו לשאר צלמים.
ג לפיכך הפוער עצמו למרקוליס, או שזרק אבן לפעור--פטור: עד שיעבוד אותו דרך עבודתו, שנאמר "איכה יעבדו הגויים האלה את אלוהיהם, ואעשה כן, גם אני" (דברים יב,ל).
ד ומפני זה העניין, צריכין בית דין לידע דרכי העבודות, שאין סוקלין עובד עבודה זרה, עד שיידעו שזו היא דרך עבודתה. [ג] ואזהרה של עבודות אלו וכיוצא בהן, הוא שכתוב "ולא תועבדם" (שמות כ,ד; שמות כג,כד; דברים ה,ח).
ה במה דברים אמורים, בשאר עבודות חוץ ממשתחווה וזובח ומקטר ומנסך; אבל העובד באחת מארבע עבודות אלו, לאחד מכל מיני עבודה זרה--חייב, ואף על פי שאין דרך עבודתו בכך. כיצד: הרי שניסך לפעור או שזבח למרקוליס--חייב, שנאמר "זובח לאלוהים, יוחרם" (שמות כב,יט).
אוי לשכן ואוי לשכנו
 |
|
|
