השלמה להגדה של פסח לתושבי א"י

המאמר הבא, מאת הרב ד"ר דוד מישלוב, יתפרסם בגליון הקרוב של עלון פרשת השבוע של אוניברסיטת בר אילן (http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/pesah/mis.html):

זה זמן מה שקיימת תחושה כי שיבתנו לארץ ישראל והקמת מדינת ישראל חייבות לקבל ביטוי בכל תחומי חיינו. עלינו להכיר טובה לקדוש ברוך הוא על כל הטוב שגמלנו – ואפילו בזמנים קשים יחסית.

מתוך כך נולד הדף הבא, שהוא בשימוש במשפחתי כבר מספר שנים. בני משפחה ומכרים נוספים התחילו להשתמש בו בשנים האחרונות, ובזה אני מגיש אותו לציבור הרחב של קוראי "הדף השבועי". כפי שמצוין בראש הדף, המשנה והרמב"ם קבעו שיש לדרוש בליל הסדר בפרשת "ארמי אובד אבי" עד סוף הפרשה, אך במשך כל שנות גלותנו נמנענו מלדרוש בפסוק האחרון שבפרשה: "ויביאנו אל המקום הזה, ויתן לנו את הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש". נראה כי בזמן הגלות ציון הפסוק הזה היה גם לא אמִתי וגם מצער מאוד בשעת שמחה. העובדה שדרשו בפסוק הזה בעבר נרמזת בפיוט ההודיה "דיינו", הבא בסיכום כל הדרשות על פסוקי "ארמי אובד אבי" והכולל את הפסקה "אילו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה – דיינו" (זאת אומרת, גם בזה היה די שנכיר טובה למקום, כלשון המשך הפיוט). והפיוט מסתיים בפסקה "על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו .... ונתן לנו את התורה, והכניסנו לארץ ישראל, ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עוונותינו". אמנם טרם זכינו לבניין בית הבחירה, אך יש לקוות כי הכרת הטוב על מה שזכינו לו תקדם אותנו גם להישג הגדול ההוא.

הדף בנוי בסגנון של הדרשות על הפסוקים הקודמים בפרשת "ארמי אובד אבי", דהיינו סגנון מעורב של – "כמו שנאמר ...", "יכול ...", "פלוני אומר", כדי לשקף את ריבוי המקורות ואת השאיפה לקיים "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".1

אחרי "חמישים ומאתיים מכות" וקודם "כמה מעלות טובות", נוסיף כדלהלן, בהתאם לדברי המשנה (פסחים י, ד):"ודורש מ'ארמי אובד אבי' עד שיגמור כל הפרשה כולה".

וכן פסק הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה ז, ד), והוסיף: "וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו - הרי זה משובח".

אנו תקווה כי בעוד שנים מועטות נזכה שרוב עם ישראל יחיה בארץ ישראל ושייבנה בית המקדש בב"א.*


השלמה לסדר ליל פסח לתושבי ארץ ישראל


וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. (דב' כו:ט)

וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה - זה בית המקדש, כמו שנאמר:
לִהְיות עֵינֶיךָ פְתֻחות אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיום, אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר אָמַרְתָּ 'יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם', לִשְׁמועַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקום הַזֶּה; וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה, וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל מְקום שִׁבְתְּךָ, אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ, וְסָלָחְתָּ (מל"א ח:כט-ל).

דבר אחר: וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה -
אתה מוצא ביעקב שראה אותו בנוי, וראה אותו חרב, וראה אותו בנוי, שנאמר: "וַיִּירָא וַיּאמַר: מַה נּורָא הַמָּקום הַזֶּה " - הרי בנוי,
"אֵין זֶה " - הרי חרב,
"כִּי אִם בֵּית אֱ-להִים, וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" - הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא. (ספרי דברים פיסקא שנב על בר' כח:יז)

דבר אחר: וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה - יכול זה ארץ ישראל? כשהוא אומר: "וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת" - הרי ארץ ישראל אמורה!
ומה תלמוד לומר "וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקום הַזֶּה"?
בשכר ביאתנו "אֶל הַמָּקום הַזֶּה", נתן לנו "אֶת הָאָרֶץ הַזּאת" (ספרי דברים פיסקא שא).

וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת - מלמד שחפץ בנו ה', כמו שנאמר:
"אִם חָפֵץ בָּנוּ ה', וְהֵבִיא אותָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר הִיא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ." (במ' יד: ח)

דבר אחר: וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת – יכול היא הפסולת של שאר ארצות?
תלמוד לומר "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" - ארץ שפירותיה שמנים כחָלָב ומתוקים כדבש, ללמדך שארץ ישראל גבוהה ומתוקה ומשובחת מכל הארצות (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תא).

אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ - ר' אליעזר אומר: "חָלָב" - זה חֲלֵב הפירות, "דבש" - זה דבש תמרים.
רבי עקיבא אומר: "חָלָב" - זה חָלָב ודאי, "דבש" - זה דבש היערות (מכילתא דרשב"י יג, ה).

פעם אחת נכנס רבי לבני ברק, ומצא שם אשכול רובץ כעגל בן שלש שנים.
פעם אחת הלך ר' יהושע לסכנין, ומצא עז רבוצה תחת התאנה, וחלב שותת ממנה, ודבש יוצא מן התאנה ומתערבין זה בזה (מדרש תנאים לדברים כו, ט).

דבר אחר: אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ - אין עם ישראל מתברך אלא בארץ הזאת, כמו שנאמר:
הַשְׁקִיפָה מִמְּעון קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבותֵינוּ - אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ (דב' כו:טו).

"אשר נשבע לאבתיך" - הכל בזכות אבותיך (מכילתא דרשב"י יג, ה).

--------------------------------------------------------------------------------

1 על אופי הדרשות שבדרשת "ארמי אובד אבי" עיינו במאמרו של דוד הנשקה, "מדרש ארמי אובד אבי", סידרא ד (תשמ"ח), עמ' 33 - 52.

* המעוניין לקבל דף זה בצורת קובץ מחשב (PDF), להדפסת עותקים נוספים לשימוש בליל הסדר, ישלח דואר אלקטרוני לכתובת [email protected]. יש לכתוב בשורת הנושא את המילה haggada.

אני עדיין מסתפק אם זה צורם לי או לא,

אולי מאותה סיבה שבחרו בהגדה בארבעת הבנים הללו [ועזבו למשל את הבן הכועס,התוהה,והבוהה]בחרו ביצוגיות הבנים.

ואולי אולי מאותה הסיבה שניתנה מצוות תלמוד תורה לבנים ולא לבנות ניתנה אף בפיהם התלמדות הסדר?

אני תמה על היופי וההדר שמצאתם בקטע זה,
עד מתי נכלה כוחינו להבל בטישטוש הדברים הברורים,בכיפוף תורתינו לערכי השיויוניות המערבית התמימה או מיתממת תחת נסות הבין את דעת תורתינו וחכמינו המבדילים בין זכר לנקבה מתוך הכרת הבורא את ברואיו וברואותיו.

האם העובדה שניתן לנשים פה גוזרת גזרת שמד על אותה חכמת ישראל המיחדת מקום לזכר ומקום לנקבה?

[הגדה לנשים במידה וקימת ניתן לחבר רק לאחר שנבין את הגדתינו ואת סיומה בלשון זכר ואת מקום הזכר והנקבה בתורת ישראל,אז גם נדע אם קימת היא אם לאו.]

יסלח ותסלח לי אשר לא יערבו דברי לעיניהם אך האמת אהובי יותר.

רב עורבא.

זה לא המקום לפתוח את ענין השויוניות בבריאה.

[אהוב עלי עורבא ואהוב עוד יותר האמת,אבל הסדר (כמה אקטואלי.) אהוב עוד יותר.]

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

קעלעמר ידידי,

מציקה לי ההסמה והשתיקה מקיר לקיר

ההסכמה והשתיקה הם כאן,הגבתי כאן.

אשקול ואולי גם אשכול זאת שוב.

בס"ד
מיימוני היקר
כוונתי היא פשוטה וברורה כשמש בצהרי-היום הרי אם תרצה להוסיף עוד כהנה וכהנה הרי שאין סוף לדבר,ולא שיש פה איסור תורה להוסיף.
אלא שדיינו מה שתקנו לנו רבותינו בעלי ההגדה,ואם תרצה אחרי ההגדה לקרוא את התוספת אין אני רואה בזה שום בעיה הלכתית עם זה.



תוקן על ידי - shay98 - 19/04/2005 2:43:26

טעות בהבנת ליל הסדר!
אישית אהובים עלי מאוד השינוים בתפילות עקב גאולת העם היהודי וחייו המתחדשים בארץ ישראל. כתבתי על כך באשכול אחר, ונראה לי שיש לכך בסיס ראוי ונכון בספרות ההלכה.
אבל הפעם יש כאן טעות בהבנת ליל הסדר - איננו חוגגים את הגאולה השלמה בליל הסדר אלא את תחילתה בלבד.
50 יום עד מתן תורה.
40 שנה עד הכניסה לארץ.
480 לבניית בית המקדש הראשון.
זוהי ההסתכלות הנכונה עלינו להודות על יציאת מצרים ונסיה לא לערבב בה את שמחתנו ותודתנו על ניסים שונים בזמנים אחרים.
נכון שבמשנה כתוב עד שיגמוד כל הפרשה כולה ובכל זאת הרעיון לחלק את המדרש ולהודות בליל הסדר על יציאת מצרים ובשביעי של פסח על קריעת הים ובשבועות על מתן תורה ובניהם תוך כדי ימי הספירה להודות ביום העצמאות על גאולתנו המדינית בדורות אלו. אז גם ראוי לומר בלב שלם את תוכן המדרש שפורסם באשכול זה זהו הזמן הראוי לכך!
"אילו הוצאנו ממצרים ולא ..." דיינו להודות ולהלל על כך זהו משמעותו של ליל הסדר.

כשחכמינו בבני ברק הרבו לספר ביציאת מצרים עד עלות השחר, אני מתארת לעצמי שהם לא קראו ל-א-ט ל-א-ט את ההגדה, אלא הוסיפו קטעים משלהם (כולל קטעים מחייהם, מחוויותיהם, תובנותיהם אודות מצבו של העם וכו' וכו').
"ארמי אובד אבי" איננו ציטוט של עד ראייה על עובדות מיציאת מצרים, אלא דיווח של מישהו שלא היה שם - כמונו.
לכן ליל הסדר ומצוות ההגדה הם הזמנה רצינית ביותר להשלים סיפור של יציאת מצרים, להוסיף כמה שאפשר תובנות אישיות - על מהו מצרים, מהו שיעבוד ומהי יציאה ממנו, פירושים חדשים, כמו הפירוש המובא וכמו הקטע של ארבע בנות.

הפורום הזה הוא דבר מדהים - דוסים ופמיניסטיות, "כופרים" ומזרוחניקים יכולים לנהל בו דו-שיח רציני והומוריסטי בו-בזמן. אני אפילו תמהה כיצד זה מצליח... אולי אם כל עמ"י היה מכוונן, היינו מגיעים סוף-סוף לאחדות...

עורבא - מה אגיד ומה אדבר?.. אולי אביע השערה (ותקווה) שתורה "נשית" תוציא את התורה הישיבותית הגברית מן המבוי הרציני שאליו נקלעה (החל מהשכלה ועד ימינו אנו)...


תוקן על ידי - divsha - 20/04/2005 0:16:28