| נשלח ב-19/4/2005 12:53 |
 |
| |
אני שונא את הרפורמים
אני שונא את היהודים הרפורמים.
הם חוללו שינויים קיצוניים, כאלה שהיו מזעזעים את אבות אבותיהם. ומאלו סיבות? מי נתן להם רשות לשנות מסורות עתיקות? הם נתנו לטקסטים מהמקורות פירושים מעוותים, זנחו מנהגים מקובלים ויצרו פולחנים חדשים יש מאין. המעבר לסביבה חדשה שימש להם כהצדקה לביטול מנהגים בטענה של "כורח המציאות". הם עשו שימוש בנימוקים פוליטיים לקביעת הלכות. אבל מרגיזה יותר מכל היא טענתם שחידושיהם תואמים למסורת. זו אמירה מעצבנת.
אכן כן, חז"ל מכעיסים אותי ביותר.
עד כאן תרגום שלי, כושל במקצת, לפוסט בבלוג אמריקאי. הכותב הוא "אנוס" חרדי והרבה מדבריו הם להכעיס, אבל לפני שתוקפים את הכותב אולי כדאי לבדוק אם יש תוקף לדברים.
המקור הוא כאן http://mis-nagid.blogspot.com/2005/04/oh-how-i-hate.html
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 13:08 |
|
| |
אבהו
מה שכתבת זה בכלל לא פוליטיקלי קורקט. אם חלק מכותבי(/ות) הפורום ימחו, אולי נצטרך למחוק זאת?
בכל אופן, הניסוח מוצלח מאד, הנושא מרתק והסגנון מושך. (ועדיין לא הסתכלתי בלינק).
רק לתשומת ליבך, יש עוד יותר רפורמות ב=800 השנים האחרונות... והרפורמות האלו התנהלו מסיבות שונות לגמרי.
חז"ל שמרו על רוח התורה וכוונת התורה. מטרתם היתה לסייע ליהודים לשמור מצוות, ולחיות בתוך עולם חדש, ללא מקדש ובתוך חברה סינקרטיסטית מבחינה אידיאית ותחת כיבוש או אף בגלות.
מאות השנים האחרונות כללו שינויים שנועדו למטרות דומות, אבל גם היו התפתחויות אחרות. הופעת הקבלה והכיבוש שלה של מערכת האמונות תוך הוספת מצוות חדשות, המאבק נגד מחשבה פתוחה (במאתיים השנים האחרונות), האדרת המנהגים, ועוד.
ובמיוחד - ההתפתחות של 50 השנים האחרונות, נניח מהמשנה ברורה והחזון איש ועד היום.
ובמיוחד במיוחד - שלוש השנים האחרונות, של התרבות ספרי הליקוט, הופעות החומרות שאפילו החרדי הממוצע מתרעם עליהן ונכנע להן גם יחד (היכן אשכולותיו של אקדמאי בנושאים אלו?).
נמצאת אומר: לא הרפורמה והשינוי הם העיקר, אלא המניעים שמאחוריהן וההשפעות שלאחריהן.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 13:20 |
|
| |
מיימוני,
אני מעריך את הדרך שבה מתנהל הפורום הזה, ולא אמחה אם תמחק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 13:42 |
|
| |
.
מאחר והשיח אינו נקי כבר, ארשה לעצמי פרובוקציה זולה:
אני שונא את חז"ל.
הם חוללו שינויים קיצוניים, כאלה שהיו מזעזעים את אבות אבותיהם. ומאלו סיבות? מי נתן להם רשות לשנות מסורות עתיקות? הם נתנו לטקסטים מהמקורות פירושים מעוותים, זנחו מנהגים מקובלים ויצרו פולחנים חדשים יש מאין. המעבר לסביבה חדשה שימש להם כהצדקה לביטול מנהגים בטענה של "כורח המציאות". הם עשו שימוש בנימוקים פוליטיים לקביעת הלכות. אבל מרגיזה יותר מכל היא טענתם שחידושיהם תואמים למסורת. זו אמירה מעצבנת.
אכן כן, חז"ל מכעיסים אותי ביותר.
ולמחפשים דוגמא טובה, אנא, נתחו עבורי את הפרוזבול.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 13:43 |
|
| |
לע"ד דווקא לא נחוץ למחוק אשכול זה. תקין פוליטית או לא תקין פוליטית – לפחות האמירה היא ישרה, אינה מתיפיפת ואינה מסתתרת מאחורי הגיון איזשהו (לפחות מיימוני, בהנף מקלדת, קעקע את בסיס הטענות הממשיות המושמעות).
האנוס החרדי הזה שונא רפורמים, וחושב שדרך חייו עדיפה. זוהי תגובת בטן אפיינית כלפי הרפורמים, ויש לדעתי מקום לדיון בסיבות שהרפורמים מקפיצים כך את הפיוז לאנשים שאינם באמת מצויים באורחות חייהם ובמשנתם הדתית. מדוע הם מרגיזים כל כך. מדוע התגובה היא, בשורש הדברים, לא במיוחד רציונלית (זוכרים את אשכול ה"טמפל"?).
מאחר שערב פסח, אולי נצליח לשמור על נקיון הדיון. ומאחר שהנ"ל היא עמדת הפתיחה, אולי יצליחו אנשים לנקוט בכנות מסויימת.
(נכתב לפני קריאת הודעתו של מואדיב.)
תוקן על ידי - חבצל_ת - 19/04/2005 13:57:01
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 13:55 |
|
| |
הרב מיימוני ור' אבהו,
לענ"ד ההבדל בין האורטודוקסים לרפורמים הוא בזה, שהאורטודוקסים סבורים שאין להם סמכות לשנות, ולכן תולים עצמם בקודמים להם. הרפורמים לעומתם, סבורים שמותר לשנות לפי כללים מסוימים. אמנם התוצאה זהה, אבל החשיבה שונה.
אורטודוקסים - החל בחז"ל, דרך שלשלת הקבלה, וכלה באורטוקסים המודרנים.
רפורמים - החל בצדוקים, דרך הקראים, דרך הניאולוגים, ועד הריפורמים והקוסרבטיבים דהיום.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 13:55 |
|
| |
חבצלת,
דומני שפספסת את שורת המחץ בסוף הודעתו. חז"ל הם הרפורמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 13:58 |
|
| |
גו"ג - צודק.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 14:25 |
|
| |
אפשר למצוא ברחבי האינטרנט המון כפירה ואפיקורסות מכל מיני אנשים, חלקם אף ששנו ופירשו.
איני רואה טעם לקבץ דבריהם לפורום זה, אם לא שיש בדבריהם מן החידוש או מן ההערה שלא שמענוה מקודם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 16:34 |
|
| |
מואדיב - 
[מה יהיה?! אם תמשיך כך, לא ישארו לי אייקונים...]
השכן,
אני מניחה שאתה יודע זאת, אבל בכ"ז אומר:
הצדוקים היו אלה שהאשימו את חז"ל בשינוי, בעוד הם מקפידים על מסורת אבותיהם, כפי שהיא כתובה בתורה (אגב, כמדומני, שזה נכון גם לגבי הקראים, אם כי אין לי מידע מספיק בעניין זה).
לכן, נדמה לי, שההגדרה על פיה בנית את שתי הרשימות, אינה קשורה בעצם השינוי או במניעיו, אלא - פשוט במי "בפנים" ומי "בחוץ", מנקודת הראיה שלך, כמובן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 16:49 |
|
| |
אמשלום - ודאי וודאי!
הרי אפשר היה לכתוב זאת הפוך...
(אגב, צריכה אייקונים? יש לי פה למטה די הרבה...)
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 17:40 |
|
| |
חז"ל הכירו בעצם המחוייבות שלהם להלכה.
הרפורמים, לענ"ד, לא מכירים באלמנט המחוייבות הדתית הבסיסית (כך התרשמתי באשכול שיוחד לנושא הרפורמה), או למצער מסרבים להגביל את עצמם במחוייבות כלשהי שמתבטאת בגדרים ומעשים.
כמו כן, שאלת הפרשנות של חז"ל למצוות ופסוקים מהתורה אינה משמעותית במיוחד בעיני. הרבה יותר משמעותית היא מידת שינוי הנורמות שנהגו בקרב הציבור היהודי. אם ממילא אין בידינו עדויות על תקופה שבה הוצאו להורג חייבי מיתות בי"ד באופן שיטתי, הרי שהפרשנות של חז"ל בסה"כ מצדיקה את הנוהג הקיים ואינה שינוי שלו.
האם באמת חז"ל (בהנחה שהם מחדשים בפרשנותם) חוללו מהפיכה ביישום דיני התורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 17:49 |
|
| |
ממללא
"חז"ל הכירו בעצם המחוייבות שלהם להלכה".
להכריז כל אחד יכול.
מנין לך?
הם יצרו את ההלכה, והם ראו עצמם מחוייבים לעצמם?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 17:50 |
|
| |
ממללא,
אתה יכול לבדוק מה טענו כלפיהם הצדוקים או אנשי כת מדבר יהודה, למשל.
כמובן יש לזכור, שרוב מה שבידינו הוא פרי החשיבה החז"לית - גם מה שנזכר שם לגבי עמדת ה"אחרים". ובכ"ז, אפשר לקרוא גם בכתבים של הכתות ולראות את השינוי (שלא לומר 'מהפכה') שעשו התנאים: מואדיב הזכיר את הפרוזבול, ואני אוסיף את השבת (נדמה לי כי מספר היובלים, למשל, ניתן להבין שאין לצאת כלל מהבית בשבת, וגם לא להדליק אש לפני שבת שתישאר מאירה במהלכה, וזה אחד החידושים של נרות השבת, שהם מעין "שעון שבת" פרי המצאתם הברוכה של חז"ל).
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2005 17:50 |
|
| |
"אני **** את חז"ל"
אולי יואיל בטובו מאן דהו להשכילי מה ענין שנאה לכאן?
("חז"ל ******* אותי"
כבר אמרו חכמינו: כל הכועס, כאילו!  )
|
|
|
|
|
