| נשלח ב-20/4/2005 09:23 |
 |
| |
ר' גדליה שולח למדרשייה
לאחרונה במקו"ר טענו שר"ג היה נגד...... הנה עדות...
__________________
דוד גלס, ירושלמי משכיל בן 68, בעל משרד עריכת דין גדול ופעיל, 'משוגע' על תשבצי הגיון להם הוא קורא ''הדבר האמיתי'' ואף זכה במספר גביעים בתחרויות תשבצים. האיש מושבניק ביסודו, מבלפוריה שליד עפולה בעמק יזרעאל שהתגלגל למדרשית נעם בפרדס חנה, התקשה למצא בה את מקומו, אך לבסוף התרגל ואף סיגל את חיי הישיבה והדת ומיזג אותם לחייו שלו.
''במושב היה משק אחד דתי והבן לאותה המשפחה נדל שמו, לימים הרה''ג רבי גדליה נדל זצ''ל, היה תלמיד מובהק של ה''חזון איש''. הוא היה מגיע למושב כדי לעזור במשק של הוריו בקיץ. בן היתר הוא הכין ילדים לבר המצוה ואני הייתי אחד מאלה שהוא לימד אותם. יום אחד הוא ניגש להורי ואמר להם שיש להם ילד מוכשר וחבל שהוא ישאר במושב. הוא שכנע אותם לשלוח אותי ללמוד במדרשיית נועם בפרדס חנה. זו היתה הישיבה התיכונית הראשונה שהיתה אלטיסטית לצבור הלאומי של המזרחי. מהר מאד גיליתי שעשיתי טעות, כיון שלא הייתי ילד דתי. הוא בעצם הטעה את הורי, הוא סיפר שזה משהו יותר בכיוון המסורתי. גיליתי שם ילדים שידעו מה זה גמרא ואני לא ידעתי לקרוא אפילו כתב רש''י. כשאמי הגיעה לבקר אותי לאחר שבועיים בקשתי שתוציא אותי משם. ראש הישיבה הרב יגל, אמר לה שתחכה עד אחרי החגים. בנתיים הצמידו לי רב צעיר ונמרץ, נתנו לי להרגיש טוב בכיתה וסופו של דבר נשארתי''.
מתוך: http://www.shofarnews.co.il/site/ARDetile.asp?id=7682&Catogory=3&SubID=6859
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2005 11:09 |
|
| |
יתכן שלבחור ההוא זה היה עדיף וכמו שהוא מספר על עצמו שהיה חילוני.
שמעתי שלר' גדליה' עצמו קרה סיפור דומה אך מהכיוון השני - הרב יוגל סיפר לו שהוא מקים ישיבה שמוקדשת ללימודי קודש ברמה גבוהה ושהוא מוזמן להיות בה ר"מ.ר' גדליה הגיע והתבררה לו האמת שזו רק ישיבה תיכונית - גם מהבחינה של שילוב של חול וגם לגבי רמת התלמידים בלימודי הקודש , אז הוא עזב תוך חודש.
כך האגדה מספרת.
ואולי ר' גדליה למד את הטריק מהרב יוגל..
נ.ב.
מתי מישהו ירים את הכפפה של ליקוט כל אגדות המדרשיה לספר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2005 01:26 |
|
| |
ישרן,
תסכים אתי שלפחות עם הבדיחה הידועה של הרב שבדרון על רבקה אמנו (שמקורה בכלל בדרויאנוב ובכיוון אחר לגמרי) - זה לא מסתדר.
הרי לא מעט חרדים היו אומרים שעדיף להשאיר את הילד בבית ספר חילוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2005 01:49 |
|
| |
תיתכן התנגדות להצגת זרם מסוים ככשר לכתחילה ויתכן שהיא תלווה בסיסמאות קיצוניות כמו ר"ש שבדרון אבל זה לא מהוה סתירה לדבר שנעשה למעשה במקרה שזה הכי טוב שיהיה לילד.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 16:18 |
|
| |
ישרן,
לכן הבאתי שיש חרדים שיאמרו שלא רק שלא כשר לכתחילה, אלא גם בדיעבד עדיף שיישאר במוסד חילוני. וכמדומני שאין חידוש בדבריי.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2005 20:54 |
|
| |
הודאת בעל דברים,
הוא לא ידע דף גמרה הוא היה כחילוני.
שר' גדליה ישלח אותו לישיבה? היו אז ישיבות לבעלי תשובה ידועים?!?
זאת ועוד, ר' גדליה סבר שישיבה תיכונית למרות שלומדים שם תורה אינה ישיבה אלא מוסד מסורתי, וזה מוכח מדברי המעיד. (ר' גדליה לא מטעה).
מכאן ניתן ללמוד שלחילוני עדיף מוסד דתי מאשר חילוני.
ברור לי שלחרדי עדיף מוסד חילוני מאשר דתי, לא בגלל שהוא יותר טוב אלא בגלל ששם ירגיש זר ולא יתחבר בקלות משא"כ למוסד שלומדים בו תורה (דתי).
ודברים פשוטים הם.
הכותרת היתה צריכה להיות- ר' גדליה- "מדרשיות לחילוניים (בלבד)".
תוקן על ידי - hhaavv - 28/04/2005 21:49:19
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2005 15:37 |
|
| |
hh,
תמיד היו חוזרים בתשובה (שבאופן טבעי אינם יודעים ללמוד דף גמרא), ותמיד נמצאו להם מסגרות. בכלל, נער חילוני מוכשר כמו אפל יכול להשתלב היטב בישיבה קטנה ממוצעת - עם קצת עזרה נוספת מהרבנים בחודשים הראשונים. גם במדרשייה מן הסתם לא היה לו קל בהתחלה.
מסתבר שהשיקול של הר"ג היה שונה - מן הסתם ההורים לא היו מסכימים לשלוח לישיבה חרדית וללא בגרויות. אבל מה שבאמת צ"ע הוא למה לא שלח ליישוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2005 18:29 |
|
| |
כשהייתי במדרשיה, היו 3 סיפורים על הוראות שנתן החזו"א לרב יוגל :
1) שהרב יוגל לא יגדל זקן (שלא יראה שהוא ראש ישיבה - כי זו לא ישיבה).
2) שלא יקרא למוסד ישיבה אלא מדרשיה (מהטעם הנ"ל)
3) שלא יסלק תלמידים בשום אופן.
את הסיפור הראשון הרב יוגל מכחיש. השני כנראה נכון. את השלישי כתב הרב יוגל עצמו בספר היובל עם נימוקים הלכתיים ברורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2005 21:38 |
|
| |
הרב מוטי אלון סיפר פעם על תלמיד שלו בישיבה התיכונית 'חורב' שרצה לעבור לישיבה חרדית והתעמת עם הוריו. הם הלכו לר' שלמה זלמן אויערבך והלה שיכנע את התלמיד לסיים את לימודי התיכון, להשלים בגרות ולאחר מכן לפנות לישיבה שיחפץ בה.
------------
דפדפתי פעם בספר לזכרו של הרא"מ שך (דומני ששמו 'תורתך שעשועי'). בין הסיפורים, הובא בשם רב עיר גדולה בעלת אופי חילוני, שהתלבט באם עליו לסייע ליוזמה להקמת בי"ס ממ"ד ראשון בעיר (בנוסף לת"ת של החינוך העצמאי שפעל בה כבר).
הוא פנה לאחד מגדולי הדור ז"ל, והלה השיב בשלילה כיון שאין הבדל בין זה לבין סתם בי"ס חילוני.
הרב עדיין התלבט ופנה לרב שך. הרב שך הורה לו לסייע, כיון שמן הסתם חלק מהתלמידים ימשיכו לישיבות תיכוניות, וחלק מלומדי הישיבות התיכוניות ממשיכים לישיבות חרדיות-ליטאיות ('ישיבות קדושות', בלשון ישיבי"ש).
לאחר קשיים רבים הוקם לבסוף ביה"ס. חלק לא קטן מתלמידיו פנה ופונה ללימודים בישיבות תיכוניות.
כיום אני יכול לומר, שחלק מבוגרי בי"ס זה (אם כי בודדים) מצאו דרכם לישיבות חרדיות...(אחד אפילו למד במדרשייה, שבאורח מסורתי סיפקה בוגרים לישיבות ליטאיות).
___________
מאירקה,
הרב נריה מאידך הקים את ישיבת כפר הרוא"ה כישיבה על טהרת הקודש, והצהיר בפני קברניטי המדרשיה שאצלו לא ילמדו לימודי חול (כך, שמעתי מסדן, מנהל המדרשיה המיתולוגי).
____________
עפר ואפר,
אתה מצפה מבוגר ה'ישוב' שימליץ לבחור צעיר לעבור ל'ישוב'?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2005 08:14 |
|
| |
איך היו נראות הישיבות הליטאיות ללא ובגרי הישיבות התיכוניות?
איך היו נראות הישיבות התיכוניות ללא הר"מים החרדים?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2005 01:50 |
|
| |
ממללא,
זה עד כדי כך מוגזם?
אריק,
לגבי השאלה השנייה, כבר אפשר לראות היום, ואני לא בטוח שהן נראות הרבה פחות טוב.
וייתכן שגם לגבי השאלה הראשונה התופעה הולכת ופוחתת, ואולי מאותה סיבה עצמה.
|
|
|
|
|
