פשיעה ורוע לפי הרמב"ם

המקור לדברי הרמב"ם

http://taupress.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_22.htm

שמע את האִמרה המאלפת אשר אמרו החכמים הקרויים בשם חכמים באמת, ואשר ביארה את כל המוטל בספק וגילתה כל מכוסה והבהירה את רוב סתרי התורה, והיא מה שאמרו בתלמוד: אמר ר' שמעון בן לקיש: הוא שׂטן הוא יצר הרע הוא מלאך המוות23. הרי שביאר את כל מה שצִּיַנּוּ ביאור שלא יקשה על בעל-הבנה. שהרי התברר לך שֶּמְּכַנִּים עניין אחד בשלושה שמות אלה, ושכּל הפעולות המיוחסות לכל אחד משלושת אלה הן כולן פעולתו של דבר אחד. כך גם אמרו במפורש קדמוני חכמי המשנה. הם אמרו: תנא: יורד ומתעה, עולה ומשֹטין, נוטל רשות ונוטל נשמה24. התברר לך שמה שראה דוד במראה הנבואה בשעת הַדֶּבֶר וחרבו שלופה בידו, נטויה על ירושלים (דברי הימים א', כ"א, 16), שהוא הראהו זאת רק כדי להצביע על משמעותו של עניין זה עצמו, הנאמר גם כן במראה הנבואה באשר לעבירה של בני יהושע הכהן הגדול25: והשֹטן עֹמד על ימינו לשִׂטנו (זכריה ג', 1). אחרי-כן הבהיר את ריחוקו ממנו יתעלה באומרו: יגער ה' בך השֹטן ויגער ה' בך הבֹחר בירושלים (שם, שם, 2). והוא גם אשר ראה בלעם במראה הנבואה26 בדרך (במדבר כ"ב, 31) כאשר אמר לו: הנה אנכי יצאתי לשֹטן (שם, שם, 32).
דע ששׂטן גזור מן שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר (משלי ד', 15), כלומר ממשמעות ההסתלקות והעזיבה27, כי הוא בלי ספק המסיר מדרכי האמת ומשחית בדרכי התעייה. על עניין זה עצמו גם נאמר: כי יצר לב האדם רע מנעֻריו (בראשית ח', 21). יודע אתה מה מפורסמת דעה זאת בתורתנו, כלומר, יצר טוב ויצר רע, ודברם בשני יצריך28. ואמרו שיצר הרע נוצר באדם עם לידתו: לפתח חטאת רֹבץ (שם, ד', 7), וככתוב בתורה: מנעֻריו (שם, ח', 21), ואילו יצר טוב נמצא לו רק לאחר ששׂכלו מגיע לשלמות29. לכן אמרו: יצר הרע נקרא מלך גדול (קהלת ט', 14) ויצר טוב נקרא ילד מסכן וחכם (שם, ד', 13) במשל הנמשל לגוף האדם וכוחותיו השונים30 בדברו עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו' (שם, ט', 14-15)31. כל אלה דברים מפורשים מפורסמים של (החכמים) ז"ל. ומכיוון שהם הבהירו לנו שיצר הרע הוא השֹטן והוא מלאך בלי ספק32, כוונתי שגם הוא קרוי מלאך כי הוא בחבורת בני האלהים33, לכן גם יצר טוב מלאך באמת. מכאן הדבר המפורסם הזה בדברי החכמים ז"ל, שאל כל אדם מתלווים שני מלאכים34, אחד מימינו ואחר משׂמאלו, שהם יצר טוב ויצר רע. בגמרא שבת אמרו (החכמים) ז"ל מפורשות על שני מלאכים אלה: אחד טוב ואחד רע35.
ראה אפוא כמה נפלאות גילתה לנו האִמרה הזאת, כמה דמיונות לא נכונים היא סילקה36 אני סובר שביארתי לך את פרשת איוב עד תכליתהּ וסוֹפהּ37. אבל רוצה אני לבאר לך את הדעה המיוחסת לאיוב והדעה המיוחסת לכל אחד מרֵעָיו לפי ראיות שאלקט מדברי כל אחד מהם. ואל תשׂים לבך אל דיבורים אחרים שסדר הדברים חייב אותם, כפי שהסברתי לך בתחילת ספר זה38.

תודה

ציטוט יותר קריא:

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c7-2.htm#1

שמע את האימרה המועילה הזו אשר אמרוה החכמים, אשר יש להניח עליהם שם חכמים באמת, וביארה כל קשה, וגילתה כל נסתר, ובררה רוב סתרי תורה. והיא אמרם בתלמוד:
אמר ר' שמעון בן לקיש: הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות 33.
הנה הבחין את כל מה שאמרנו הבחנה שלא תקשה על בעל הבנה.
והנה נתבאר לך כי על עניין אחד בעצמו מכנים בשלשה שמות הללו, ושכל הפעולות המיוחסות לכל אחד מאלה השלשה הם כולם פעולת דבר אחד. וכך אמרו גם חכמי משנה הראשונים,
אמרו, תנא יורד ומתעה עוולה ומשטין נוטל רשות ונוטל נשמה 34.
הנה נתבאר לך כי אשר ראה דוד במראה הנבואה בעת הדֶבֶר 'וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם' 35 שלא הראוהו את זה אלא להורות על עניין, אותו העניין עצמו הוא המדובר בו גם במראה הנבואה במרי בני יהושע הכהן הגדול: 'והשטן עומד על ימינו לשטנו' 36, ואחר כך ביאר ריחוקו ממנו [שכג] יתעלה באומרו יגער ה' בך השטן ויגער ה' בך הבוחר בירושלם 37. והוא אשר ראה גם בלעם במראה הנבואה 38 בדרך, בעת אמרו לו הנה אנכי יצאתי לשטן 39.


[מהו שטן?]
ודע כי שטן נגזר מן 'שטה מעליו ועבר' 40, כלומר: שהוא מעניין ההסרה וההרחקה, כי הוא המסטה מדרך האמת בלי ספק, ומרחיק 41 בדרכי התעייה. ועל עניין זה עצמו נאמר גם כי יצר לב האדם רע מנעוריו 42.
וכבר ידעת פרסום השקפה זו בתורתנו כלומר: יצר טוב ויצר רע, ואמרם בשני יצריך 43. וכבר אמרו כי יצר הרע נוצר בכל אחד מבני אדם בעת לידתו: 'לפתח חטאת רובץ'. 44 וכמו שאמרה התורה 'מנעוריו' 42. ושיצר טוב אינו נמצא לו אלא לאחר שלמות שכלו 45, ולפיכך אמרו
נקרא יצר הרע מלך גדול, ונקרא יצר טוב ילד מסכן וחכם
במשל הנשוא לגוף האדם 46 ושינויי כוחותיו, באומרו 'עיר קטנה ואנשים בה מעט' וגו' 47. כל הדברים הללו לשונם ז"ל מפורסמים.

וכיון שבארו לנו כי יצר הרע הוא השטן והוא מלאך בלי ספק, כלומר: שגם הוא נקרא מלאך, לפי שהוא בתוך בני האלוהים, יהיה אם כן גם יצר טוב מלאך באמת 48. ואם כן, הדבר הזה המפורסם בדברי חכמים ז"ל כי כל אדם נצמדו 49 לו שני מלאכים, אחד מימינו ואחד משמאלו, הם יצר טוב ויצר רע 50. ובפירוש אמרו ז"ל בגמר שבת 51 בשני המלאכים הללו, אמרו אחד טוב ואחד רע.
ראה כמה נפלאות גילתה לנו אימרה זו 52, וכמה סילקה מן הדמיונות הבלתי נכונות.

ורואה אני שאני כבר פירשתי וביארתי פרשת איוב די צרכה ותכליתה. אבל רצוני לבאר לך ההשקפה המיוחסת לאיוב וההשקפה המיוחסת לכל אחד מחבריו מה היא, בראיות אלקטם מדברי כל אחד מהם.
ואל תפנה לכל יתר הדברים שחייב אמירתם שטף הלשון, כמו שביארתי לך בתחילת מאמר זה 53.



ריזו,

לא הבנתי את שאלתך.

- דו"ד