גם לחמור יש מזל
לא אחת שמעתם:
"פעם היה יותר טוב".
"יש ירידת הדורות", שמשיכה לרדת.
אך לא שמעתם שהיה מי שרצה לחזור, לתנאי אותם הימים הטובים.
_________
"אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: לא שנו אלא בדורות הראשונים, שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים. אבל בדורות האחרונים, שבנות ישראל פרוצות בכשפים...". (עירובין דף סד עמוד ב).
"פעם" הנשים היו מכשפות "אמיתיות", היום הן "מחשייפות".
וזה לא אותו הדבר.
"פעם", כשאדם היה מתחתן, ואשתו היתה מולידה לו ילדים, הוא לא היה בטוח אם יזכה לראותם מתבגרים.
עד שבגרו, הוא היה בפחד, שאשתו או אשה אחרת, תאכל אותם.
בין הנשים של פעם, היו נשים אוכלות ילדים.
"נשים היו חשודות על שאוכלות ילדים, אמרו מקצת התלמידים בן סורר ומורה כיון שעתיד להרוג את הנפש, הורגים אותו, כך אלו שחשודות. אמר להם החכם אין ישראל על אדמתם לדון דיני נפשות, ויש נשים שעל כרחם עושים, ויש שמכשפות. אלא זאת עשו תכריזו בבית הכנסת כשתהיינה אף החשודות שם, שידעו אם ינזק אחד מן הילדים, שישחיזו שיניהם באבנים המקיפות את הבאר, והחייבות ימותו באותה שעה, וכתיב (יחזקאל יג כא) והצלתי את עמי מידכן ולא יהיו עוד בידכן למצודה". (ספר חסידים - סימנים תיא ותרפ).
תוצאות הבדיקה:
החייבות מתו באותה שעה, והלא חייבות הזמינו תור במעבדת שיניים תותבות.
באם פיה של אוכלת ילדים שמתה היה נשאר פתוח, היה זה סימן שהאשה המתה תמשיך לאכול ילדים, אפילו אחרי שהיא מתה ונקברה.
"כשקוברין אשה שהיתה אוכלת ילדים בחייה, אם רואים פיה פתוח בידוע שתעשה כן לאחר מותה שנה אחת, ויש למלאות פיה בעפר ולא תזיק עוד". (צוואת רבינו יהודה החסיד סימן ה).
יש לסתום את פיה בעפר.
אך עדיף לסתום אותו בבטון.
אין ספק שיותר קל לסתום פיה של מכשפה מתה, מאשר לסתום את הפה למחשייפה חיה.
______
היו גם נשים שאהבו למצוץ את דם הקרבנות.
היו וישנן.
מכשפות אלו היו המכשפות "הכי הכי" מסוכנות.
הן לא היו נשארות לעמוד דום, במסדר "השחזת השיניים".
הן היו מתעופפות להן.
"יש נשים שקורין להם שטרייאס מר"ש ורוול"ש (פי' מכשפות שונות זו מזו), אותן נבראו בין השמשות שיעשו דבר, וישתנו מברייתן. אשה אחת היתה שטריא"ה, והיתה חולה ביותר, והיו שתי נשים בלילה עמה, אחת היתה ישנה ואחת היתה ערה, ואותה החולה עמדה לפניה והיתה מנפצת שערה, ורצתה לפרוח, ורצתה למוץ דמה של הישנה, והערה הקיצה הישינה ותפשו את החולה השטריא"ה. ואח"כ ישנה עוד, והערה לא היתה ישנה, עמדה השטריא"ה והיתה מנפצת שער ראשה, ורצתה לפרוח, והערה הקיצה הישנה, ותפשו את החולה השטריא"ה. אם היתה מזקת להמית את אשה אחרת היתה השטריא"ה חיה, וכיון שלא יכלה להזיק מתה השטריא"ה, כי צריכה את אשר בא מן האדם, לבלוע הדם והבשר. וכן וורוול"ף. ולפי שהמר"א השטריא"ה צריכין לנפץ שערן קודם שיפרחו, לכך משביעין אותן שתבואי בניפוץ שער, ולא תהא רשאה לצאת אלא ברשותו. ומי שמכה למזקת אז כשרואה אותה, אינה יכולה לחיות, אא"כ תאכל מלחם ומלח של מכה אותה. וכן אם הזיקה, הניזק צריך לאכול מלחם ומלח שלה, וחוזרת כבתחילה". (ספר חסידים - סימן תסד).
כדי להשיג את הלחם והמלח הדרוש להן להצלת נפשן, היו המכשפות המוכות "מתחפשות" לחתולים:
"אשה אחת היתה חשודה שהיתה שטריאה, והיתה מזקת, ונדמה ליהודי כחתול, והכה אותה היהודי, ולמחר בקשה מאתו שיתן לה מפתו וממלח שלו, ורצה לתת לה, א"ל זקן אחד אל תהי צדיק הרבה (קהלת ז טז), במקום שחב לאחרים אין אדם יכול להראות חסידות, שאם תחיה, תזיק לבני אדם, וכיון שהקב"ה המציאה לך, זה דוגמת עמלק לשאול והענישו על מה שהחייהו". (ספר חסידים - סימן תסה).
לא כל השטריאות היו שטריאות אכזריות, היו ביניהן גם שטריאות חסידות:
"אשה אחת שטריאה הזיקה, אבל היתה מנחת לניזוק לקחת מלחמה וממלח שלה, כגון זה יש לרחם עליה".
בספרו "נשמת חיים", פרק כ"ד, מספר מנשה בן ישראל, על מכשפות ומכשפים, שהיו משנים את עצמם לגופי בעלי חיים.
הוא יודע לספר על מכשפה שהפכה איש מאנשי אנגליה לחמור.
אין ספק שהיא עשתה לו טובה.
היו שידעו לספר, שהחמור שהיה נכנס כל יום לשמוע פילוסוף בשם אנטוניו, היה אדם בצורת חמור.
בהיותי בישיבה, הכרתי בחור ישיבה, שהיה בא כל יום לשמוע את ראש הישיבה, שהיה חמור בצורת בחור ישיבה.
בקהיר של מצרים היה חמור, שכשהיו אומרים לו: בחר לך את האשה היפה מכל הנשים סביב סביב, היה הולך, ולאחר ראות כולן, היה משתעשע עם היותר יפה מכולן.
אם ניתן להבין למה החמור בחר ביפה שבנשים, קשה להבין למה היפה שבנשים שיחקה עם חמור.
היפה שבנשים בטח היתה בלונדינית.
גם לחמור יש מזל.
 |
|
|
