הדלקת משואות

אני מדליקה משואה

לכבוד כל האנשים מאירי הפנים שמדליקים את השמחה בליבם של האנשים סביבם.

אני מדליקה לכבוד אלו המדברים טוב, מעודדים, ונותנים שלום בין איש לרעהו.

אני מדליקה לכבוד בעלי החסד שלא לאור הזרקורים, עם המעשים ה"קטנים" והלא מפורסמים ולכן גם לא מכובדים ולא מסוקרים. אבל באופן מתמיד, יום אחר יום, מאירים את חשכת חייהם של כל מי שלידם, מנעימים את שגרת היום של הזולת, ולמעשה מקדשים שם שמים אפילו בלי לדעת שזה מה שהם עושים.

אני מדליקה משואה לאלו שרואים טוב בכל דבר, ומתעלמים מהשלילי ומהרע, למרות שהם יודעים יפה על קיומו, מפני שציפיות חיוביות הרבה פעמים מגשימות את עצמן.

אני מדליקה משואה עבור אלו שממשיכים להתמודד, לחשוב ולשפר את חייהם וחיי משפחותיהם והאחרים בכלל, למרות הקשיים, למרות התיסכולים, למרות הכל.

אני מדליקה עבור הילדים - הגדולים והקטנים והגדולים שהם קטנים - שיודעים לעזור בבית, לשכוח את הצרכים שלהם ואת הפינוקים שלהם - ויודעים להזריח שמש בבתיהם (כדברי הרב וולבה זצ"ל).

ולתפארת עם ישראל, עם הנצח.

(ולמי שלא יודע, כן, אני אשתו של... אבל זו הופעה חד פעמית).

מכל מלמדי השכלתי

מיימונית, ולא אשת מיימוני

ולמה ההופעה חד פעמית?

.


ריב! שששששש !

לא נכנסים לאשכול להפריע להם! סוף-סוף הם ביחד פה!

אני מדליקה משואה למואדיב.

ואני לאמשלום המופלאה.

(לתפארת בלה בלה בלה בלה כמובן).

אוח... הדלקת משואות (וכל מה שריח גופרית ועשן סמיך מעורב בו) אהובה עלי משחר ילדותי הבני ברקית המשועממת.

אני מדליק משואה זו.
לכבוד כל אותם שפיהם נסתם,אבל מוחם נפתח לעולמות מרתקים.

לכבוד אלה שאבדו כל מושג של חום מגע גופני פשוט ונקי,ולרגע מצאו תחליף גרוע של אובססיביות הנדמית להם כממלאת את הצורך הזה, ובסופו של דבר גילו את כח הגוף.

לכבוד כל אותם שהעזו לחשוב לא כפי המקובל ,אם מעט אם רב.

ולכל אלה שמתחילים את דרכם העצמאית בנפתולי החיים ובמשעולי הרוח החופשית.

ולכל אלה שמשתחררים מכפית ערכים ארכאים,וקפאון אנושי.

ולתפארת מדינת ישראל (הגם שחלקה בכך גדול..)

אני מדליק משואה לכל המדליקים.

אני מדליק משואה,

בלי שום סיבה.



(אני מדליק!)