כבר נזכר באחד האשכולות המאמר שנתפרסם בכרך האחרון של הקובץ התורני 'ישורון', ובו נתברר שהדעה כי רשב"י נפטר בל"ג בעומר, וכי 'הילולא' פירושה ציון יום פטירתו, בטעות סופר פשוטה יסודה. ובמקור דובר (בספר פרי עץ חיים) על 'יום שמחתו', ובכ"י אחד הועתק בקיצור יום שמ', ופיענחוהו בטעות בהעתקים הבאים: יום שמת, במקום יום שמחתו.
והנה בעתון משפחה של שבוע זה, עמד להתפרסם ראיון ארוך ומקיף שנערך עם ת"ח שחקר נושא זה, והשתלשלותו, וכו' וכו', אמנם לאחר ויכוח סוער בועדה הרוחנית, הוחלט, שמזון זה אינו לפי כוח יכולת הקליטה של מטומטמי הדור, ויש סכנה גדולה רח"ל וח"ו, בהעלאת נושא זה, ובמיוחד בערב ל"ג בעומר, דבר שעלול להתפרש כקריאת תגר נגד החגיגות במירון. והראיון נגנז!
נשלח ב-29/5/2005 15:48
לפני כשנה נתפרסם במשפחה מאמר בשם " סבתא בישלה מנהג " ובו הותקפו בלשון עדינה ועל קצה האצבעות האמונה העיוורת במנהגים שונים ומשונים.
המאמר הזה זכה לקיטונות של רפש שנזרק בו וכנראה שהעתון נמנע מאז מלכתוב על נושאים טעונים כאלה.
לדעתי היה מקום שהירחון שנתבשרנו עליו בקול תרועה רמה " מחשבות " - וכנראה גוסס בקול ענות חלושה , היה יכול להכנס בנישה זו של אנשים חרדיים שאינם טומנים ראשיהם בחול ( יש כאלה ) , אילו היה הירחון נכתב בכוון הנכון - למעשה הוא מתחילתו מיקם את עצמו בשוליים המוקצים של הציבור החרדי וחבל.
ואם כבר בעתון משפחה עסקינן. המדור " סיפור לשבת " שווה איסוף . הוא מהווה אוסף נדיר של סיפורי מאגיה שלא היו מביישים שום כת עובדי ע"ז מימי הביניים.
נשלח ב-29/5/2005 16:07
דגים
איני מכיר את הספר, וגם אני סבור שרשב"י של הזוהר אינו רשב"י המקורי (והסיבות לזה באשכול המיועד לכך, תמצאנו במומלצים על "קדמות הזוהר" - אם אתה זקוק לראיות, סמיילי).
אבל מצד הלשון גרידא - ותסלח לי שאני מרהיב עוז להכריע בלי להביט בפנים -
הלשון "יום שמחתו" בהחלט יכולה להתייחס ליום מותו, לפי הזוהר, כיון שביום זה התעלה רשב"י של הזוהר למה שלא התעלה אי פעם קודם לכן.
וכלל זה נכון, לפי שיטה זו, גם לגבי אחרים.
לפיכך, גם אם מובן המילה שונה, היא עשויה להצביע על אותו תאריך.
***
תלמיד
אני מתכנן מזה זמן רב להוציא ספר שייקרא "אך עם חכם ונבון" (כדי שלא להשתמש בביטויים אחרים), ולהציע בו ניתוח של אמונות שכאלו. בתקווה שעמנו יחזור להיות עם חכם ונבון, גם אלו שקוראים "משפחה"... (בלי לפגוע בכבוד העיתון הנלבב, שאמנם איני מכירו). דוגמאות לא חסרות, ותמצאן כאן בפורום.
האם תרצה ליטול בזה חלק?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
נשלח ב-29/5/2005 16:22
מימוני.
כתבת:ב"תקווה שעמנו יחזור להיות עם חכם ונבון"
אם לא יכבד על מר לכוון אותי לתקופה הנפלאה שבה עמינו היה חכם ונבון ונקי מאמונות טפילות ותפילות?
אולי התכונת לתקופת ההשכלה? כי אני מנסה למצוא ולא מצליח.
דגים.
למצא איזה טעות בענין היום ולהתלות בזה, כשכל הסיפור הרחב מורכב מפולקלור כמעט מוצהר,נשמע קצת נאיבי. כאילו שחשוב בכלל אם רשב"י מת ביום זה ,או אם קבור במקום זה.
ואל תשכח שהמסורת שרשב"י קבור שם בנויה אם איני טועה על האר"י. ומהמנותו מוטלת בספק, (UNDERSTATEMENT)
נשלח ב-29/5/2005 17:16
אך כבר קיימת האמירה היהודית רוויות חכמת חיים ופקחות, כן אכן אנחנו עם חכם ונבון, אבל קצת "שכל" גם לא הי' מזיק...
ולמי שלא הבין הרמז: יש חכם ונבון של הספר, אך דרוש גם פקחות שכלית מעשית.
ובענינו, גם אם מימוני יפרסם את הספר החכם שלו (וכלום חסרים ספרים כאלו באקדמיה?), אך מי יקרא את הספר? ומי לא יחרים את הספר דוגמת ספרו של סליפקין?
(אך בינתיים מיימוני הרי מחביא את עצמו מאחורי ניק ופורום ופוחד מצל צלו וכבר חולם על ספר? ואולי אחרי שיחתן את בניו? ללמדני שעדיין קצת "שכל" יש לו)
ולגופן של ענין, אכן נדהמתי שיצא לאור כעת ספר חדש מהרב יעקב שלום הלל מ'אהבת שלום', והוא נחשב מהמקובלים השמרניים וחותך באופן ברור של"ג העומר לא קשור כלל לפטירת רשב"י, ומביא את החיד"א ועוד גדולי ספרד המקובלים.
דרך אגב, הדברים פורסמו בבחדרי חרדים על ידי, ולהעיר שלפי דברי הרב הלל שם הרי כבר כתב על הטעות סופר בקובץ מקבציאל, ואילו הרב בלוי שם בישורון מתעלם מזה, ובכלל הרב בלוי מתעלם ממאמרו של בניהו בקובץ צפת וממאמרו של יערי שכבר דנו על הנושא, וכנראה שגם בישורון יש צנזורה.
(ואגב שבאגב אם כבר מדברים על ישורון, ב'ישורון' גליון האחרון הדפיסו ברוב מקצועיות תשובה חדשה מ"כת"י" של השל"ה עם מבוא משוכלל ומקיף של העורך כתגלית חדשה של כת"י ושם מטייל בין ספרי השל"ה, והנה, אופס, מתברר שכל התשובה נדפסה מקדמת דנא בספר המשותף של אבי השל"ה והשל"ה - עמק ברכה!!!)
(החונה כעת באתנחתא, מלפנים אב"ד מסתברא והגליל)
תוקן על ידי - אתנחתא - 29/05/2005 17:24:19
נשלח ב-29/5/2005 17:57
להנאת מי שפולקלור יהודי הוא פרובינצאלי לטעמם האנין, הרי גם פולקלור יווני. ישנה מסורת יוונית, שלפיה ניסו היהודים לבנות את בית המקדש בימי הקיסר יוליאנוס, והיה זה בל"ג בעומר . . . ! ! ! (מ' שטרן, Greek and Latin on Jews and Judaism, 2, p. 508, not. 6)
והובא ע"י פרופ' י' תבורי, מועדי ישראל, תשנ"ה, עמ' 145.
צר מאוד, שאי אפשר לחבר את הדברים, משום שלפי ההיסטוריה המרושעת, יש מרחק רב של שנים בין רשב"י ובין יוליאנוס. בשנת 355 לס' נתמנה יולויאנוס לקיסר (משנה) ובפברואר שנת 360 לס' הוכרז ע"י הצבא לאבגוסטוס (קיסר בזכויות מלאות). קונסטאנטינוס ניסה להלחם בו אך מת לפתע. ויוליאנוס הוכר כשליט יחיד. ביולי 362 לס' הגיע לאנטיוכיה. שם הזמין את שליחי היהודים ושאלם מדוע אינם מקריבים קרבנות לה'. בתשובתם בקשו שיחזיר להם את העיר ירושלים, ויקים להם היכל ומזבח ויקריבו כמקדם.
המלך הסכים והייתה התעוררות גדולה לכך. המלך פנה באיגרות אל הנשיא הילל השני על מפעל הבניה וכו'.
שנת בנין הבית אז, הייתה 363/362 לס' שנת ד' אלפים קכ"ב, והייתה שנת שביעית!
ביום 27 במאי (לפי רשימת החגים הנוצרים של החבשים; זה מתאים ל'אייר' שבספר דברי הימים הסורי משנת 724), אירע אסון שגרם להפסקת בפעולת הב ניה. יש ידיעות שונות על כדורי אש, על רעידת אדמה, על התמוטטות, על סערות, והסברים על התפוצצות גאזים שנצטברו במקום בשל עיי שפכים שהיו במקום. ויש האומרים כי הנוצרים, שכמובן התנגדו מאוד לכך, ידם הייתה בכל המעשים הללו, ואין חסרים רמזים לכך.
וראה על כל הנ"ל בספרו של פרופ' מיכאל אבי יונה, בימי רומא וביזנטיון, פרק שביעי.
אגב נשיא זה הוא שקבע את חשבון העיבור לדורות. ולאחריו בטלה הנשיאות בא"י.
לוח השנה בפרוייקט השו"ת פועל רק על הלוח הגריגוריני וא"א לבדוק.
נשלח ב-29/5/2005 18:13
חברים,
אתם לא חושבים שעצם העובדה שעיתון חרדי כמו 'משפחה' ערך תחקירים מעין אלו והתכוון לפרסם מחקר כזה, ראויה לציון?
נשלח ב-30/5/2005 14:13
זה ש"הילולא" מובנו יום שמחתו, זה דבר ידוע ומובא בהמון מקומות.
בהקשר של מיתת צדיקים, השמחה היא בשמים כשמגיע לשם הצדיק.
נשלח ב-29/4/2007 04:22
ירוחם
האמו"ר מסטמאר, כותב בספרו ויואל משה, (דף קמג טור ב בסופו):
"ולא בחינם עשו זה חז"ל שהרגוהו,... כיון שראו שאינו מלך המשיח, א"כ הוי במלכותו לפני הזמן של ביאת המשיח סכנהגדולה לכלל ישראל, ומי יודע מה היה עוד ח"ו יותר אילו היה מתארך ממלכתו יותר,וע"כ בחרו חז"ל את הרע במיעוטו להרגו ולבטל ממלכתו וראו בזה הצלה פורתא, המתבונן באמת יוכל לראות מגה עד היכן הדברים מגיעים במלכות ישראל לפני ביאת המשיח, כי נורא הוא". ומספרבעמ' נ. "בעת שעמדתי על קברו של ר"ע בקייץ הזה [תשיט] בטבריה עלה בדעתי איזה רעיון לתרץ דברי ר"עשלא טעה, אלא היה סיבה גדולה מן השמים, לדרוש אז כן, וחשבתי טעם נכון לדבר, אלא שאין רצוני להאריך".
מי הרג את תלמידי ר"ע?
_________________
עולם הפוך אני רואה
נשלח ב-29/4/2007 11:06
נישטאיך
מפאת כבודו של אבי ז"ל שהיה תלמיד חבר לרב יואליש, לא אכתוב מה אני חושב עליו ועל הסילופים שהוא כדרכו בקודש מסלף את המקורות לצרכיו הפוליטיים, נראה את העובדות הידועות לנו.
רמב"ם הלכות מלכים פרק יא
שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת
תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד דף סט טור א /ה"ה
מיד נלכדה ביתר ונהרג בן כוזבה אתון טעינין רישיה גבי אדריינוס אמר לון מאן קטל הדין אמר ליה חד כותייא אנא קטלתיה אמר לי חמי לי פטומיה חמי ליה פטומיה אשכח חכינה כריכה עלוי אמר אילולי אלהא דקטליה מ
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נז עמוד א
אכשליה פומיה לבר דרומא, ואמר: +תהלים ס'+ הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו. דוד נמי אמר הכי! דוד אתמוהי קא מתמה. על לבית הכסא, אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה ונח נפשיה.
אם רבנן נדמו לרבי הקדוש מסאטמר כדרקונים ונחשים, שפיר אמר, הרי הוא ידע את האמת.
נשלח ב-29/4/2007 12:05
מי הרג את תלמידי רבי עקיבה. לפי שיטה זו כנראה גם רבנן. הלא הם דחקו את את הקץ.? ורצו להקים מדינה.
נשלח ב-30/4/2007 04:41
ירוחם
<"אם רבנן נדמו לרבי הקדוש מסאטמר כדרקונים ונחשים, שפיר אמר, הרי הוא ידע את האמת.">
כדי ליישב את הסתירה בין הבבלי לירושלמי,לדרך בה מת בר כוזיבא, הוא טוען, שאף אם בר כוכבא נהרג ע"י הרומאים, (כפי שהוא בירושלמי), הוא נהרג ע"י החכמים, (כפי שהוא בבבלי) הא כיצד? ע"י שהם אפשרו לרומאים להרוג אותו, ע"י שהם הסירו ממנו את "הגנתם".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 30/04/2007 4:41:56
עולם הפוך אני רואה
נשלח ב-30/4/2007 04:56
_________________
עולם הפוך אני רואה
נשלח ב-12/5/2009 17:07
הזדמנה לידי השאלה הבאה (אולי פרסמתי אותה כבר ואולי מישהו אחר ואתו ועם הקוראים הסליחה) אם לג בעומר הוא יום פטירתו של ר' שמעון, הרי ר' שמעון נפטר בזמן שקדשו ע"פ הראיה ואז לג בעומר יכל לחול גם ביט אייר, אז מדוע הייחוס של יום הפטירה הוא ללג בעומר שאינו בהכרח יום פטירתו האמיתי.
נשלח ב-12/5/2009 21:40
סתם רעיון פרוע
רשב"י היה מתלמידי ר"ע, והעולם ידע כי תלמידי ר"ע מתו - שלא נתנו כבוד זה לזה-
, היה העוילם חושב בטעות- אם יום השנה היה בי"ט באייר- כי גם רשב"י מת, כמו יתר תלמידי ר"ע שמתו בין פסח לעצרת,
הקפידו לציין את יום מותו- ל"ג בעומר- שכידוע תלמידי ר"ע הראשונים לא מתו בו.
נשלח ב-13/5/2009 05:15
ירוחשם
מדוע אתה לא מציין את דברי הבבלי בסנהדרין שחכמי ישראל הרגו אותו?
)
עולם הפוך אני רואה
