שאלה של אכיפה

ההלכה הינה קשוחה מאד, מה שאסור אסור מה שמותר מותר, ואין פרווה. לכן, התחושה היא, שלא קיים בפועל מרחב גמישות בהתאם לדור ולצרכי השעה.

אין דבר רחוק מן האמת. וזה בגלל נושא האכיפה, לשון הרע אסור מהתורה לכל הדעות, ובכל אופן כולם מדברים. המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא. ועדיין לא שמעתי שזרקו בחור מהישיבה, בגלל שהלבין פני חברו, ולכן מלבינים ומלבינים.

לעומת זאת, בנושאים הקשורים למין או חברות בין בנים לבנות, שם ישנה אכיפה טוטאלית. בחור שרק ידבר עם בחורה יעוף מהישיבה, על טיל. בחורה שתתפס מבלה עם בחור, גם בלי לגעת בו. יכולה לשכוח מהסמינר לדורי דורות.

מה זה מלמדינו? שההתנהגות בפועל נגזרת במידה רבה מעוצמת האכיפה. ושכיום ישנה אכיפה על תחומים מסויימים, ועל תחומים מסויימים לא קיימת אכיפה כלל, בלי קשר לחומרתם. כמו שכבר יסד לנו דוד המלך ש"הבא על אשת איש מיתתו בחנק, אבל יש לו חלק לעולם הבא, ואילו המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא".

שני הערות כתוצאה מכך:
א. מדוע זה המצב כיום, שבו אין אכיפה על בין אדם לחברו, לעומת שאלות של "קדושה". - תשובה אפשרית, רוב ראשי הישיבות ומנהלי הסמינרים, הגיעו לאן שהגיעו מכיון שהם לא הקפידו במיוחד על בין אדם לחברו.

ב. יש כאן פתח לשינוי הנהגת הציבור בלי לשנות את ההלכה. באמצעות הקטנת האכיפה על דברים שהם צורך השעה, כמו, חברות בין בנים לבנות.

לשיפוטכם.


פורום קהילת הציבור החרדי -כל מה שיש לך לומר ואין לך איפהhttp://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=12810

אתנחתא, ראה על כך את מאמרו האבסורדי של אשר כהן ב'אקדמות' האחרון.


מיכי

רבינו,

אולי תזכנו, אותם שאינם מנויים על כתב-העת המחכים הנ"ל?