אם ובן, אח ואחות שהתגיירו, מהם בנגיעה?

פגשתי בחורה גיורת שגם אמה ואחיה התגיירו (האבא יהודי) וסיפרה שרב פסק להם שמאחר ואין להם דין 'קרובים' הם אסורים בנגיעה.

ואני הקטן תמהתי ואמרתי לה שתשאל רב אחר נבון יותר כי נראה שכל שמחמת הקירבה הביולוגית לא עולה על דעתם להיות קשורים בצורה של חיתון, אין צריך לפנים שהדבר מותר.

אני משער שנישטאיך ושאר בקיאי הפורום ימציאו מקורות לכאן ואולי גם לכאן. מעניין 'לשמוע' מה ייאמר כאן בנידון.

עם צאת השבת

קונילמל7

שבוע טוב.

מעשה בעיר אחת שהיה רב, שכנשאל שאלה בהלכות טרפות, היה עונה: נאמר בתורה, "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ". (שמות כב, ל), עליכם להניח את ה"שאלה" לפני כלב, והוא יפסוק לכם, אם יאכל אותה, תדעו שהבשר היה טרף,באם לא יאכל אותה, תדעו שהבשר הוא כשר,ובאם יאכל מעט ממנה, תדעו שהוא אכל את הטרף, והנשאר הוא כשר.

בני העיירה עשו כדברי הרב, והחלו להשליך את "שאלותיהם" לפני הכלב, בתחילה, כשהכלב ראה את העופות והבהמות נזרקים לפניו, היה נבהל ובורח.

הם "הבינו" שההעופות והבהמות כשרים.

כשהכלב התרגל לראות עופות ובהמות נזרקים לפניו, שוב לא היה נבהל, אלא היה נוגס בהם פה ושם.

הם הבינו שהבשר הנשאר הוא כשר.

כשהכלב השמין ותיאבונו גדל, הוא לא הסתפק בנגיסה פה ושם, אלא החל לזלול עופות ופרות שלמות.

כשבני העיר באו לרב והתלוננו: הכלב שלנו התחיל להחמיר, והוא אוסר את הכל, ענה להם הרב: אין בעיה, תחליפו את הכלב!

ידידי, גם לך אומר: אמור לגיורת שתחליף את הרב שלה!

רבו זה אינו אלא בור ועם הארץ, שאינו יודע דבר הלכה, אך יודע שהכל אסור.

לא עניתי לך עד עכשיו, מפני שחיפשתי בספרות ההלכה והשו"ת, מה אמרו בני הדורות שלפנינו כשנשאלה שאלה זו בפניהם?

לא מצאתי דבר, וחשבתי למה?

האם מפני שלא היו גרים? האם מפני שלגרים לא היו אמהות ואחיות? האם מפני שמשפחותיהם התרחקו מהם? האם מפני שהם התרחקו ממשפחותיהם?

ואולי מפני שבעבר הדבר לא היה "בעיה". היו להם מספיק בעיות.

בימנו, מאז שהטמטום השתלט על העולם החרדי, והתפתחה בו גם החשיבה שהכל אסור, אא"כ נהגו כן בהונגריה, יושבים רבנים חרדים וחושבים.

על מה הם חושבים?

איך למרר את החיים לאנשים.

באשכול סמוך הבאתי את דברי ה"באר משה", בענין המחיצה בבית ההלוויות, השבת נתקלתי בתשובתו בשאלה:

האם מותר לצלם חתן וכלה בדרכם לחדר היחוד?

"ודע שאיסור גמור הוא מהכנסת ויציאת "חדר היחוד", כשהחתן והכלה נכנסים להתם ויוצאים מהתם, כי אם זה יהיה על התמונות ויסתכלו עליהם בהכנסם ויציאתם, בלא ספק הרהורים רעים וגרועים יתעוררו אצל איש ואשתו, ובשעת נידתן בודאי איסור גמור להסתכל בזה, ולאחרים ג"כ איסור גמור להסתכל על רגעים קדושים וטהורים של חתן וכלה, הכל יודעים למה כלה נכנסת לחופה וכל המנבל פיו נופל לגיהנום. וענין זה מכללו, כן נראה לי הלכה למעשה ברור כשמש, וכ"ש שאיסור גמור הוא לעשות תמונה בחדר היחוד". (משה שטערן, "באר משה", ח"ג סימן קנ"ד אות ד).

מותר להסתכל רק בתמונה שלו.

תמונתו אינה מעוררת הרהורים רעים וגרועים.

אמו נתעברה מרוח הקודש.

לא מצאתי בספריו שהוא עוסק בשאלתך, אך מצאתי שאחיו (הרב בצלאל שטרן) עוסק בשאלתך בספרו בצל החכמה ח"ד סימן יד:

"אשר שאל עוד ביהודי שנשא נכרית לפני הרבה שנים וכעת נתגיירה היא עם הבת שילדה ממנו בגיותה, והם מתנהגים בדרך הישר מדקדקים בקלות ובחמורות, והשאלה מהו הדין בנוגע ליחוד, נגיעה, חיבוק ונישוק האב עם בתו. מי אמרינן כיון דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ומדאורייתא מותר לו לישא אותה שהרי הם כב' זרים זל"ז, וממילא אסורים הם להתיחד זה עם זו וכן אסורים בחיבוק ונישוק, או דילמא הטעם שהאב מתיחד עם בתו הוא מצד הקורבה הטבעית ואותה קורבה הרי נשארה גם בנד"ד וממילא מותרים הם להתיחד וכן לענין חיבוק ונישוק?

אחרי שהוא עושה "שמיניות", הוא כותב:

"בודאי אם היה איסור יחוד רק מדרבנן אז היה מקום לומרשלא "גזרו ע"ז", אבל הרי דעת רוב הפוסקים שאיסור יחוד דאורייתא, א"כ אין לדרוש טעמא ללמוד ממנו קולו קולא להתיר יחוד במקום שלא שייך אותו טעם לאיסורא".

אלא שהוא נתקל בבעיה, על דברי הגמרא בקידושין דף פא עמוד ב:

"תנן: מתייחד אדם עם אמו ועם בתו, וישן עמהם בקירוב בשר", מפרש רש"י : "ודר עם אמו או עם בתו - דלא תקיף יצריה עלייהו", ולכאורה מדוע יתגבר יצרו רק בגלל גיורו?

שעליה הוא עונה:

"מ"מ נראה שאין ללמוד מטעם זה לקולא להתיר, במקום שאין טעם זה שייך, דדילמא גזרת הכתוב הוא להתיר יחוד דוקא במי שהם אב ובת עפ"י דיני התורה ...".
בסוף תשובתו הוא כותב:

"אחר חיפוש מצאתי בס' דבר הלכה על הל' יחוד (סי' ז' הגה י"ט בסופו) שנסתפק אם מותרים להתייחד אם ובנה שנתגיירו וכן אח ואחות מאם אחת שנתגיירו וסיים בצ"ע ע"ש. ואני הנלענ"ד בס"ד כתבתי".

ונעלם ממנו שבהוספות החדשות לספר "דבר הלכה" (הוצאה שלישית) עמוד קצה סוף טור א, הוא מביא שהרב אלישיב אמר (לו?):

"גר וגיורת מותר להם להתייחד עם הוריהם או בניהם שלא נתגיירו".

גם בספר "ישיב משה" (טורצקי) עמוד קצ שאלה 2, הוא מביא שהרב אלישיב נשאל:

"האם גר מותר בייחוד עם אמו הגויה"?

ועליה היתה תשובת הרב אלישיב:

"יש מקום להקל –לפחות- בייחוד עם אמו, וזאת מאחר שהטבע כאן נשאר, ואין חסרון אין ובנה".

את ראשית התשובה הבנתי, אך לא הבנתי מהי הכוונה בדבריו: "ואין חסרון אין ובנה".

המחבר גם מציין לתשובתו של הגר"מ פיינשטיין, (שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד סימן סד):

"אם היתר יחוד דאב עם בתו שייך באלה שנתגיירו עם בניהם ובנותיהם.

באלו שנתגיירו עם בניהם ובנותיהן מסתבר שליכא איסור יחוד דכיון דהא דליכא תקיפת יצר לאמו ובתו הוא ענין טבעי, ולא שייך זה למה שלדינא לא נחשבו בדין קרובים מטעם דגר שנתגייר אין לו מה"ת שום קורבא לא לשאר האם ולא לשאר האב, שהדין לא סילק ענין הטבעי...

עכ"פ לא רק לאמו ובתו ליכא יצרא כלל מעצם הטבע שברא השי"ת שהוא אף בנכרים אלא אף אחותו ואחות אביו ואחות אמו שהם מצד אנשי כה"ג דנקרינהו לעיניה נמי הוא גם לכולי אינשי אף לנכרים שלכן ליכא איסור יחוד גם לגרים מאחר שליכא יצרא להו לקרובות מצד אחוותא יותר משל ישראל אף שהן מותרות להן לנשואין, ורק לדור בקביעות עמהן יהיה אסור כמו בישראל...".

מי גדול ממי?

עצתי לך:

תעשה כעצת הרב שבסיפור הפותח הודעה זו.





תוקן על ידי - נישטאיך - 09/07/2005 17:35:25

חשבתי: האם רב פוסק חושב, שאלוקים מדבר מתוך גרונו?

אילו היו החלטותיהם משפיעות רק על חייהם, שיעשו מה שהם רוצים, אבל החלטותיהם הרי משפיעות על חיי אחרים

נישטאיך

תודה רבה לך. גם אני בפתיחת האשכול כתבתי על ההמלצה להחליף לרב נבון יותר ואני חושב להמליץ על הרב נישטאיך בכבודו.

שוטנג, מקודם הבנתי שהתכוונת להוכיח לצד הפקפוק ולא לצד ההיתר.