מלחמת אחים - לפרשת מטות

לויודעכלום,

אתה מתכוון לצד המקראי, או לצד הפרשני?

לפי פשוטו של מקרא - אכן כשל לוגי.
הפרשנים שהבאת - פותרים את הכשל ב'מלחמת אחים', כלשונך - כפיה על בני שנים וחצי השבטים לעבור את הירדן.

אבל אמיתתם של המקראות מלמדת הרבה יותר. השווה את נחלות שנים וחצי השבטים בספרים המאוחרים יותר, למתואר בכיבושי סוף פרשתנו. היכן ישב גד? האם מכיר הוא בנו של מנשה? מהו יחוסו של גלעד? האם ישב ישראל בחשבון, לאחר שכבשה מסיחון מלך האמורי?

אם זהו הכיוון, אשתדל בלי"נ להביא מקורות מתאימים.



(מחקתי את החתימה...)

השכן

אתה מעלה שאלות נוספות / אחרות , אפשר לדון בכל , אולם אני העליתי שאלה פרשנית ולא שאלה שצריכה לידון באשכול הדן בביקורת המקרא.

בס"ד
ידוע שחלוקת נחלת הארץ היתה ע"פ האורים ותומים
והכל ע"פ ציוי אלוקי וכמו שאמרו רז"ל בגמ' סנהדרין
(דף מ"ג ע"ב):"תנו רבנן:נא-אין נא אלא לשון בקשה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא ליהושע (יהושע ז') 'חטא ישראל', אמר לפניו: רבונו של עולם,מי חטא? אמר ליה: וכי דילטור אני? לך הפל גורלות.הלך והפיל גורלות,ונפל הגורל על עכן, אמר לו:יהושע,בגורל אתה בא עלי? אתה ואלעזר הכהן שני גדולי הדור אתם,אם אני מפיל עליכם גורל -על אחד מכם הוא נופל.אמר לו:בבקשה ממך,אל תוציא לעז על הגורלות,שעתידה ארץ ישראל שתתחלק בגורל שנאמר (במדבר כ"ו)
'אך בגורל יחלק את הארץ'".
ונראה לענ"ד שאין להבין הדברים כפשוטם אלא יש בהם
עומק אשר מסתתר בלשון הגמרא וחלוקת הארץ היא נגד המלכות
אשר מקבלת מהתפארת ובני גד ובני ראובן היו שייכים לפי שורש נשמתם לעבר הירדן.

שי

כל אחד רשאי לכתוב ככל העולה על דעתו - אפילו אם הוא בעצמו אינו מבין מה שהוא כותב !!!

בס"ד
ידידי לא יודע כלום:
אני יודע מה אני כותב וחושב לפני שאני מעלה נושא לדיון
לפעמים כשצריך גם מעיין בספרים ומצטט מהם עם ביאור קצר להבנת העניין והנלע"ד כתבתי והשי"ת יצילנו משגיאות ויראנו נפלאות מתורתו.אמן
בברכה הצ' שי בוארון

לאיודעכלום,


אי אפשר להתעלם מהרקע למלחמת המצווה שנצטוו בה ישראל, ובעיקר שנצטווה בה משה כנאמר לו:...נקום נקמת ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף אל עמיך" זוהי מלחמת המצוות באותה מדין שנתכוונה ואף הצליחה להכשיל את ישראל, בהפקירה את בנותיה לזנות במחנה ישראל, חטא שהביא בעיקבותיו את התבוסה "ויהיו המתים במגיפה ארבעה ועשרים אלף


פרשת התנחלות מתחילה בפסוק: "ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאוד" [לב\א]"
משמעותה המילולית של המילה "מקנה" היא מן השורש 'קנה' הוי אומר קנין ורכוש, מכאן ניתן לומר כי בני שבטים אלה היו עשירים...בקשר לנושא עושרם של בני ראובן גד וחצי מנשה, אומר "מדרש תנחומא":
"שני עשירים עמדו בעולם, אחד מישראל ואחד מאומות העולם: קורח מישראל, והמן מאומות העולם, ושניהם אבדו מן העולם, למה? לפי שלא היתה מתנתן מן הקדוש ברוך הוא, אלא היו חוטפין אותה להן, וכן אתה מוצא בבני גד ובני ראובן שהיו עשירים הרבה, והיה להם מיקנה גדול, וחיבבו את ממונם וישבו להם חוצה לארץ, לכך גלו תחילה מכל השבטים, שנאמר: ןיגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה" (דבה"י י-א, ה\כו)
ומי גרם להם? על שהפרישו עצמם מן אחיהם בשביל מקניהם'

שבטי ראובן גד וחצי מנשה התנחלו למעשה מחוץ לארץ, שהרי ארץ כנען לגבולותיה כפי שנועדה לעם ישראל היא בעבר הירדן המערבי, ואילו עבר הירדן המזרחי נכבש על ידי ישראל בדיעבד, רק משום שסיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן סרבו לתת לישראל מעבר בגבולם, ואילו היו מקבלים רשות לעבור בגבולם לא היתה כלל בכוונת ישראל להתנחל באדמותיהם.
אף על פי שמבחינה היסטורית, חלק של ארץ ישראל נמצא בפועל בעבר הירדן המזרחי, אזור שהוגדר מלכתחילה כמחוץ לארץ, ושבטים עתירי מקנה אלה מתוך אינטרס של רכושם, ומשום היות בחבל ארץ זה מירעה בשפע, בחרו הם להיבדל מעל אחיהם ולהתנחל בחוץ לארץ.

ולכן משה ברב חוכמתו שצפה את עתיד אלה שפועלים מחמת אינטרסים מאטריאלים - 'ומתנות בשעה שאין באים מן המקום סופם להיפסק ממנו', המינימום הנדרש משבטים אלה מבחינתו של משה למען הצלתם להישארות בכלל העם היה לדרוש מהם כאוליטימטום להישתתף במלחמת המצווה כתנאי להשארותם כחלק מהעם...

בכל אופן באותו משא ומתן שהתנהל עם שניים וחצי השבטים, חשב משה רבנו כי כוונתם להשתמט מליטול חלק בירושת הארץ, כיבושה וההתנחלות בה.
אחרי שהתבררה עמדתם, ולאחר שהכריזו באזני משה מרצונם החופשי על נכונותם להשתתף במלחמת הכיבוש, ואף לשמש כחלוצים היוצאים לפני אחיהם למלחמה, והם מקבלים עליהם את כל החובות הנדרשים, עד להורשת האויבים והתנחלות השבטים בארץ בהצהרתם: "לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו" (לב\יח

. ומשה רבנו מקבל את ההסדר המוצע,מה שלא שינה את העובדה שהובאה בהרבה מן המדרשים, כי חיבת הממון והרכוש היא שהיתה בעוכרם של השבטים המתבדלים, וכאשר תיגלת פלאסר מלך אשור עולה על ישראל למלחמה, ומתחילה בשלבים פרשת הגלויות, מגורשים תחילה שבטי ראובן גד וחצי מנשה היוצאים לגלות....

בס"ד
הנקודה היא שכאשר משה רבנו בא אחר ענין בנות מואב
ואמר לבני ישראל לתלות את ראשי העם שהם הערב רב והוקע אותם לה' נגד השמש לא שמעו לו וזה גרם לכך שנגרמה מחלוקת על חלוקת הארץ ובא ענין ירושת צלפחד וזה המשיך בענין חלוקת הארץ שבה יש דין וכל אחד נבחן לפי מעשיו מלמטה למעלה.

שי

כבר כתבתי למעלה כי לכל אחד יש זכות לכתוב ככל העולה על דעתו, אפילו אם הוא בעצמו אינו מבין מה שהוא כותב.

אולם בבקשה נא לכתוב בעברית ולא בתורכית.

לאיודעכלום

בפרשה זו כתוב ההסכם בין משה לבני גד וראובן פעמים!
אתה ציטטת את הפעם השנייה ההסכם כפי שמוצג בפני יהושע והזקנים שתפקידם אכן כמנהיגי העם בתקופה הבכאה לדאוג ככל שאפשר שבני גד וראובן יעמדו בהסכם.
אך ההסכם בין משה לבני גד וראובן מכיל הסתכלות אחרת [דתית] למה שיקרה עם שני שבטים אלו יימנעו מלהלחם עם בנ"י על ארץ כנען:"ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם"
העונש על אי שיתוף פעולה יהיה מאת ה' התחייבות כלפי שמים.
ותפקיד המנהיגים למנוע את החטא הזה.
לגבי האפשרות שהתנהגות בני גד וראובן תביא לידי מלחמת אחים הדבר לא כל כל מופרך שהרי בסופו של דבר זה כמעט קרה, יהושע פרק כ"ב.