| נשלח ב-28/7/2005 19:42 |
 |
| |
האם לנשים מותר להצביע?
כיום ניראית השאלה מופרכת ברם לא כך היה
הדבר לפני שמונים שנה בשנת תרפ"ה (1925)
סערה הארץ בסוגיה זו.
כאשר אנשי ה"מזרחי" והחופשים ככינוים אז דורשים אפשרות לנשים להצביע
ואילו הציבור החרדי בראשות הרב צבי פסח פראנק זצ"ל והרב זוננפלד זצ"ל היתנגדו.
עד כדי כך גדולה היתה המחלוקת שהוצע אז "מישאל עם"
בין הפלגים.
בראיון ליומון "דאר היום" כיום לפני שמונים שנה
נישאל הרב קוק זצ"ל מה דעתו?
הרב קוק היתחמק מתשובה ברורה וענה כי הדבר קשור לתנאים רבים בחיי הציבור וגם מנקודת מבט הלכתית יש צדדים חיובים
ושלילים.
משאל העם בסופו של דבר לא התקים והוא פתוח להכרעה עד עצם היום הזה.
(מתוך הרבנות הראשית לשלמה מורגנשטרן הוצאת שרשים ירושלים נתניה)
תוקן על ידי - חלמישצור - 28/07/2005 19:43:52
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 19:45 |
|
| |
למיטב זכרוני הרב קוק התנגד להשתתפות נשים בבחירות לפרלמנט של הישוב היהודי בימי המנדט (תוכל למצוא זאת, תוך השוואה לדעת הרב"צ עוזיאל שצידד בזכות הנשים בספר של צ' זוהר 'מן המזרח' (?)), ובמזרחי לא קיבלו את דעתו.
כמו כן דומני שמה שהכריע את הכף בציבור החרדי הייתה דעתו הברורה של החזו"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 21:14 |
|
| |
השאלה היתה על השתתפות נשים בחיים הציבוריים בכלל, כבוחרים וכנבחרים. שהרי עפ"י דברי חז"ל האיש דרכו לכבש ואין האשה דרכה לכבש
(יבמות סה ע"ב)
בפועל השאלה הוכרעה כבר ע"י הציבור החילוני שהרי הציבור החילוני קבע שאשה שוה לאיש לכל דבר (בענין הנהגת הציבור) אשר על כן דברי חז"ל כבר אינם רלוונטיים לחיינו כיום, ולכן כיום אין שום סיבה שאשה לא תשתתף בהנהגת הציבור (לבחור ולהיבחר) ופוק חזי מאי עמא דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 21:19 |
|
| |
אשר,
האם זה קשור לעניין כיבוש או לעניין מלך ולא מלכה?
האם יוכלו חכמי/ות הפורום להביא את הנימוקים ההלכתיים לשיטות השונות בעניין הבחירה (הנימוק של אשר נוגע ל"להיבחר", אבל אני מעוניינת יותר ב"לבחור"...)?
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 21:27 |
|
| |
אמשלום
זוהי נורמה שהיתה מקובלת בכל העולם העתיק, וכמובן גם בעם היהודי.
לא הבנתי למה התכוונת בענין "לבחור"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 21:31 |
|
| |
אשר,
אני מכירה את השיקולים ההלכתיים העומדים בבסיס ההתנגדות לכך נשים יכהנו בתפקידים ציבוריים (מלך ולא מלכה, כיבוש וכו'), איני מכירה את השיקולים ההלכתיים העומדים בבסיס ההתנגדות לכך שנשים יבחרו במנהיגים גברים.
לזו כיוונה שאלתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 21:53 |
|
| |
אמשלום.
"כל שאינו נבחר אינו בוחר"
(או"ח לט)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2005 23:56 |
|
| |
אשר,
נורמה המקובלת בכל העולם העתיק?
דבורה הנביאה, מלכת שבא, קליאופטרה...
וגם אצל שלמה המלך "עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם--שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת."
גם לפי הפשט (שרות) וגם לפי הדרש (שידה ושדות = דיינים זכרים ודיינות נקבות , קהלת רבה) הייתה שררה של נשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 00:19 |
|
| |
.
שאלת בונוס למתקדמים:
באיזו שנה אישרה שוויץ הנאורה זכות בחירה לנשים?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 00:43 |
|
| |
תשל"א - 1971
נאורה, כבר אמרנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 01:04 |
|
| |
בת מי זהב
נו......
יש לך עוד כמה שמות....
---------
אמשלום
הזכות לבחור נובעת מהשותפות בדיוק כמו הזכות להיבחר.
השאלה היא: האם אישה היא חלק אינטגרלי מהחברה, או שהיא נסרחת אחרי הגבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 07:29 |
|
| |
בת מי זהב,
דומני כי אשר לא כיוון אליך באופן אישי, אלא לרשימה שלך, שהיא אכן קצרה בהרבה מרשימות השליטים הגברים לאורך ההיסטוריה.
והערה כללית -
לא באתי כדי לקטר, להתלונן או להתקיף, באתי כדי ללמוד, ולכן אני מבקשת את הנימוקים ההלכתיים לכל צד. בינתים, לא ממש קיבלתי כאלה (אשר - "ככה זה" טוב אולי עבור מיכי בענייני אמונה, אבל עבורי, בענייני הלכה, זה לא מספיק...).
תוקן על ידי - אמשלום - 29/07/2005 7:30:31
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 09:58 |
|
| |
אמשלם בקר טוב
כאשר את מבקשת נימוקים "הלכתיים" , יש להגדיר מה הכוונה בנימוקים הלכתיים.
לא מזמן עיינתי באתר של התנועה הקוסרבטיבית , יש שם מדור שו"ת , ועלתה שאלה בדבר כשרות עדי קידושין. האם חברי הקהילה שאינם שומרי שבת כשרים לעדי קידושין.
הכותב , מביא את כל דברי הראשונים והאחרונים הקובעים נחרצות כי עדי קידושין מהוים חלק ממעשה הקידושין ואם הם פסולי עדות הרי הקידושין חסרי תוקף , ולבסוף מביא דעת אחד מהרבנים הקונסרבטיביים הקובע כי לא משנה אם העדים פסולי עדות ולכן הוא פוסק שכל מי שחבר בקהילה הקונסרבטיבית הינו כשר לעדות קידושין.
הדבר היחידי שהיה תמוהה בתשובה זו היה לשם מה הביא את כל הפוסקים שקובעים נחרצות לפסול , אם בדעתו היה להכשיר ע"פ הפוסק הקונסרבטיבי שלו ? .
ולכן , כאשר אנו שואלים ל "מקור הלכתי ", יש להגדיר מה פירוש "מקור הלכתי". למשל ברור לנו ( האורתודוקסים) כי דיני הגמ' הם המקור המחייב. אולם האם הלכה שנקבעה ע"י אחד או יותר מהראשונים או אחרונים או פוסקי זמננו - כאשר אין להם בסיס מהגמרא - אלא ע"פ ההגיון שלהם, האם זה מהווה " מקור הלכתי " ? וכי למה עלינו לציית לדעה של מישהו כאשר אינו מסתמך על המסורת המסורה לנו ממשה, ונפסקה להלכה בתלמוד ?, וכי למה דעתו של הרמב"ם - למשל צריכה לחייב מי מאיתנו- כאשר הוא מביע את דעתו האישית ואין לו מקור לדבריו בתלמוד ?,
השו"ע היהודי (האורטודוקסי)- כידוע, מורכב מדיני ממונות חו"מ , והלכות קיום מצוות או"ח יו"ד , ודיני אישות אהע"ז.
אולם בעוד דיני איסור והיתר , נמסרו לנו ע"י משה רבינו מסיני. או שנקבעו לנו ע"י חז"ל ונכנסו להלכה המחייבת , הרי שרוב דיני חו"מ אינם אלא קביעות של הדיינים - הרבנים בזמנם שנבעו מהנוהג שהיה בזמן שבו נכתבו.
לדוגמא , ההלכה קובעת כי חזקת קרקעות 3 שנים. הדבר אינו הלכה למשה מסיני אלא נובע מההגיון והמציאות המשפטית שנהגה בזמן הגמ' . ולכן אין שום סיבה לתוקפה של הלכה זו בימינו. אין דעת חכמים שנקבעה על פי דעתם ולא על פי מסורת מסיני - יכולה לחייב אותנו.
ולכן גם כל הפוסלים נשים לבחור או להבחר לכל משרה ציבורית ( חוץ ממלך שבין כה וכה לא רלוונטי בימינו ) אין להם על מה לסמוך הלכתית.
תוקן על ידי - talmid - 29/07/2005 10:42:15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2005 10:21 |
|
| |
תלמיד,
מכיוון שאיני מתכוונת לפסוק הלכה (לא בנושא זה ולא בנושאים אחרים), העניין שלי בנושא הוא עיוני גרידא. אני מעוניינת בדיון ההלכתי הנוגע בזה, ובנימוקים השונים שהועלו בקשר אליו.
נישט,
תודה.
|
|
|
|
|
