הפורם עצכ"ח, הינו פורם נדרש וחיובי, אלא שחסר בו קצת סממן חיובי (ביקורות בונה).
עלה בדעתי להכניס מעט דברים יפים להמתיק קצת את המרירות (ואתכם הסליחה אם אמתיק לכם קצת את החיים).
את המאמר המובא להלן בודאי שאפשר לא להסכים עמו ולבקרו, האם באפשרותכם לשפץ ולשפר מאמר זה ? אנא נסו !
מאמר מהרב יצחק סטולמן בספרו מנחת יצחק
מפרקי העת הזעומה
גמרא שבת דף ל"ג.
ת"ר ד' סימנין הן סימן לעבירה הדרוקן סימן לשנאת חנם ירקון סימן לגסות הרוח עניות סימן ללה"ר אסכרה. ת"ר אסכרה באה לעולם על המעשר ר' אלעזר בר' יוסי אומר על לשון הרע. אמר רבא ואיתימא ריב"ל מאי קראה (תהילים סג) והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר).
איבעיא להו רבי אלעזר ברבי יוסי על לשון הרע קאמר או דילמא אף על לשון הרע נמי קאמר.
ת"ש כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היה שם רבי יהודה ור' אלעזר בר' יוסי ור"ש נשאלה שאלה זו בפניהם מכה זו מפני מה מתחלת בבני מעיים וגומרת בפה.
נענה רבי יהודה ברבי אלעאי ראש המדברים בכל מקום ואמר אע"פ שכליות יועצות ולב מבין ולשון מחתך פה גומר.
נענה רבי אלעזר ברבי יוסי ואמר מפני שאוכלין בה דברים טמאין דברים טמאים סלקא דעתך אלא שאוכלין בה דברים שאינן מתוקנים.
נענה ר' שמעון ואמר בעון ביטול תורה.
אמרו לו נשים יוכיחו שמבטלות את בעליהן נכרים יוכיחו שמבטלין את ישראל תינוקות יוכיחו שמבטלין את אביהן תינוקות של בית רבן יוכיחו התם כדרבי גוריון דאמר רבי גוריון ואיתימא רב יוסף ברבי שמעיה בזמן שהצדיקים בדור צדיקים נתפסים על הדור אין צדיקים בדור תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור.
א"ר יצחק בר זעירי ואמרי לה א"ר שמעון בן נזירא מאי קראה (שיר השירים א) אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן וגו', ואמרינן גדיים הממושכנין על הרועים ש"מ אף על לשון הרע נמי קאמר ש"מ.
ואמאי קרו ליה ראש המדברים בכל מקום דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו.
פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות.
ר' יוסי שתק.
נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס.
הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג.
אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו.
איתבו תריסר שני במערתא אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה.
נפקו חזו אינשי דקא כרבי וזרעי אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף.
יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם.
הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא אמרי משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש.
יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם.
נפקו, כל היכא דהוה מחי ר' אלעזר הוה מסי ר"ש אמר לו בני די לעולם אני ואתה.
בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות אמרו ליה הני למה לך אמר להו לכבוד שבת ותיסגי לך בחד חד כנגד (שמות כ) זכור וחד כנגד (שמות כ) שמור.
א"ל לבריה חזי כמה חביבין מצות על ישראל יתיב דעתייהו.
שמע ר' פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה עייליה לבי בניה הוה קא אריך ליה לבישריה חזי דהוה ביה פילי בגופיה הוה קא בכי וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה א"ל אוי לי שראיתיך בכך א"ל אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך דמעיקרא כי הוה מקשי ר"ש בן יוחי קושיא הוה מפרק ליה ר' פנחס בן יאיר תריסר פירוקי לסוף כי הוה מקשי ר"פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב"י עשרין וארבעה פירוקי.
אמר הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל אתקין מילתא דכתיב (בראשית לג) ויבא יעקב שלם ואמר רב שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו (בראשית לג) ויחן את פני העיר אמר רב מטבע תיקן להם ושמואל אמר שווקים תיקן להם ור' יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם.
אמר איכא מילתא דבעי לתקוני אמרו ליה איכא דוכתא דאית ביה ספק טומאה ואית להו צערא לכהנים לאקופי אמר איכא איניש דידע דאיתחזק הכא טהרה.
א"ל ההוא סבא כאן קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה עבד איהו נמי הכי כל היכא דהוה קשי טהריה וכל היכא דהוה רפי צייניה.
אמר ההוא סבא טיהר בן יוחי בית הקברות א"ל אילמלי <לא> היית עמנו ואפי' היית עמנו ולא נמנית עמנו יפה אתה אומר עכשיו שהיית עמנו ונמנית עמנו יאמרו זונות מפרכסות זו את זו תלמידי חכמים לא כל שכן יהב ביה עיניה ונח נפשיה.
נפק לשוקא חזייה ליהודה בן גרים אמר עדיין יש לזה בעולם נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות:
יותר משיכול האדם להזיק בלשונו, יכול לתקן בקולמוסו.
כמה מתאימים דברים אלו לתקופתו של רשב"י, וכמה הם אקטואליים ביימינו.
החל מהמלכות שעושה הכל לעצמה, והמתנגד למלכות או שאינו משלים עם הקו הציבורי הכללי עליו לערוק למדברות.
ואחר שעורק מתחחדד אצלו עוד יותר גודל השחיתות הקיימת, במלכות ובעולם, ואעפ"כ מתפתחת ההבנה אצל רשב"י כי לקטול זאת לא הדרך.
ומנסה לתקן מה שאפשר.
יותר משיכול האדם להזיק בלשונו, יכול לתקן בקולמוסו.
נשלח ב-3/8/2005 09:25
הרשבא
המסר מצויין וחבל שנפגמה צורתו על ידי האריכות וההתנצל(שא)ות בפתיחה!
נשלח ב-3/8/2005 11:19
מאמר נאה
אבל אוטופי מדי לשקף את מציאות מוראות תקופה מן הקשות בדברי ימי ישראל תקופה בה מושגים כתקוה, שיפור גישה לחיים ותיקון העולם לא היו על דעתם של רוב דלת העם שארית הפליטה זולת רבי שמעון וחביריו
ד"א אם זכרוני אינו מטעיני ראיתי ב ENCYCLOPEDIA JUDAICA שציון הקברים ע"י רבי שמעון בטבריא היתה בעת ייסוד ובניית העיר ע"י הרומאים.
נשלח ב-4/8/2005 17:53
בוגי
אני גם חושב שהמסר מצוין, ואני מקוה שיפנימו. וחלילה לי מהתנשאות, ומצטער אני ומתנצל אם כך זה נראה.
נולד בשנת תרנ"ז ברובל, מאזיר (פלך מינסק רוסיא) לאביו הרב ר' אריה ליב נ"י.
נתחנך אצל הרבנים הגאונים: ר' משה חיים העכטמאן זצ"ל אב"ד דרובליע ובעיר סטאכאוו בקיבוץ הרב דשם. אח"כ למד בישיבות המפורסמות: ראוונא, ישיבת חפץ חיים דראדין, כנסת ישראל – בסלובודקה ובישיבת נובהרדוק.
נסמך להוראה מהגאונים: רמ"מ אפשטיין ר"מ דסלובודקה-חברון, ר' אליעזר רבינוביץ אב"ד מינסק, ר' שמעון יהודה הכהן שקאפ ר"מ טעלז-גראדנא, ור' משה חיים העכטמאן הנ"ל.
שימש ברבנות וכר"מ דישיבות מאזיר, יורעוויץ רוסיא בשנת תרע"ז וגם היה מנהלן ומיסדן. משנת תרפ"א שמש כרב באזאריטש.
בשנת תרפ"ד הגיע לארה"ב ונתקבל לרב בקהילות בית אהרן וישראל-משכן ישראל ושערי שמים בדטרויט, מישיגן.
מח"ס מנחת יצחק (ג' חל' עה"ת אגדה והלכה נדפסו תרצ"ז-תש"ח) חדו"ת, רעיונות והגיונות (כ"י)
מיסד ומנהל מרכז לחיזוק התורה והיהדות שע"י ועד הרבנים דדטרויט, ונשיא הכבוד של ישיבת בית יהודה שהקים שם. מנהל ועד הרבנים, נשיא מפלגת המזרחי בארצות המערב התיכוני שבארה"ב וחבר באגודת הרבנים דארה"ב וקנדה.
וחבל שנפגמה צורתו על ידי האריכות וההתנצל(שא)ות בפתיחה!
