שאלה בלימוד [על אשכולות לימודיים בעצכח]

מימים ימימה שאהלך פה בגן,ואתמהה ואשתוממה,

ואשימה פעמי אל הוואלה ואעשה לי תיבה,ואקליקה בימין צדקו של עכבר קטן של מחשב ואדביקנה בפארק ואעש לי בו תיבה ואעשה לי שם כגדולים אשר בארץ ואדירי קול אשר חפצי בם.

ואקח התיבה והשם אשר עשיתי ואתפוס משוט ואפרש אל הים ים החכמה דפה ודכאן,



וזאת שאלתי ובעותי מינכון ומכם,לפלא לי על חכמים וצורבים כמותכן אינשי דמעלי טובא ואלמלי רובכון בעין הרע כי אז הארכתי בשבחכם כפליים לקוקיה,

והנה אף כי חכמה נתן אלוקים בליבכם ותבונה בלבבכם,ולשון לימודים דוברת גדולות באצבעותכן,ותגדלו ותבואו בעדי עדיים,גדיים נעשו תישים ותישים נעשו חמורו של רבי פנחס בן מכיר בן מנשה,ותעשו הפורום הזה,והרבה אשכולות נטעתם בו וכולם לא עשיתם אלא בשביל ישראל שיעסקו בתורה,מצוות ובמעשים טובים ובפילוסופיא מתוך הדחק וחקירות סוציולוגיא שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא והולך את יודעת,



והנה כרם נאה עשיתם רק דבר אחד חסר,



ואילו במקום אחר היתה נעשית הנבלה הזו כי אז החרשתי,

ואמנם באמת גם במקום אחר נעשתה הנבלה הזאת והחרשתי,

אולם כאן במקום זה אשר אין זה כי אם בית אלודים ואף שעל השמים לא נתתי מעצר לרוחי ואהימה ואצעקה כציפור בודד על גג וכיונה אשר שולחו בניה (לדברי מי שאין עושה מידותיו

של הקדוש ברוך הוא רחמים)וכה היתה צעקתי אשר מפניה יחיל מדבר קדש וינועו אמות הבית מקול הקורא:



היתכן,התהא כזאת,ואפילו היו 100 צדיקים ואפילו 90 ואפילו 80 ואפילו 70 ואפילו פחות מזה ואפילו 1 שיפתחו פה אשכול אחד של דברי תורה ברוח ישראל הסבא אשכול הנראה כזה:



הנה איתא בש"ס מסכתא_________ דף__ עמוד_(ואין צריך לסמן העמוד רק די בנקודה אחת לעמוד א ושתי נקודות ב' כזה::[כזה:ראשון עשיתי לכוון מה אכתוב וכזה :שני להראות איך לסמן העמוד כשהוא עמוד ב])

ועל דברי הגמרא להקשות מגמ' במסכת_____(או אפילו מאותה המסכת מדף אחר או מאותו הדף רק מעמוד אחר או מאותו מסכת ומאותו הדף ומאותו עמוד רק שהוא בירושלמי)

וע"ז לכתוב שתי תרוצים אחד ע"פ ר' חיים(לדוגמא)והשני ע"פ יסוד של הקצות(לדוגמא)ואפשר להפך,

ואח"ז לדחות את שתי התרוצים או לדחות אחד ולפקפק באידך

או לפקפק באחד ולכתוב שהשני לא מסתבר,

ואז לכתוב והנראה ואז לכתוב איברא דמסוגיא_________נראה לא כן,ועוד דאם נימא הכי איך נפרנס דברי השמעתתא שמעתתא__ פרק__



ואז לסיים בצ"ע ובמקרים מסוימים בצע"ג ובמידה ויש כבר יותר מידי אשכולות או שהמקשה חריף ביותר או עקר הרים או סיני[ CHEINA ]אפשר לאפשר לסיים בה' יאיר עיני,





כללו של דבר מה שאני מתכוון עכשיו שאין כאן דיונים הלכתיים בסוגיות בצורה רצינית ואיך יתכן שלאנשים ונשים הנראה משיחם וגם מסיגם שהם מעיינים הרבה בתלמוד לא יהיה להם איזו קושיא אחת או שתיים או 70 בדרכם של רבותינו זצוקללה"ה הא ויבדלחייםט"א.











שימו לב!



לכל החדשים יש חתימה אישית



עם הזמן היא נעלמת.

תוקן על ידי עצכח ב- 08/12/2006 12:03:50

אני שאלתי איך זה שאין וענו לי אדרבה תפתח.

אפשר ללמוד מכך שאין התנגדות עקרונית אך ממילא מתעצמת השאלה איך זה שאין,

ומה התשובה?

תוקן על ידי - סמוך_ורואה - 08/08/2005 10:31:16

סמוך ורואה

אני חושש שעדיין לא הסברתי עצמי היטב. וכמדומה שלא ירדת לסוף דעתם וסגנונם של הכותבים, עד שחלקם חשים שהם נפגעים ממך. בוודאי לא זו היתה כוונתך, וחבל.

הבה ואסביר:

הפורום מיועד לדיונים בכל תחום, גם הלכה וגמרא, וגם נושאים מחקריים, ואפילו ספרותיים.

יש ויש אשכולות שדנים בסוגיות, בגמרא ובמקורות אחרים. צא ותמצא.

הסגנון של אותם אשכולות הוא בהתאם לסגנונם של הכותבים. כל אחד משתדל לכתוב בצורה הבהירה ביותר שהוא יכול, כדי שיבינו אותו.

אמשלום, למשל, זו שהעירה לך לעיל, פתחה אשכול מעניין מאד על סיפור בגמרא, כשהיא מיישמת טכניקות מחקר בספרות מודרנית. לצערי הלינק אינו בידי, אך היא בוודאי תשמח לציינו.

יתכן שהסגנון של חלק מכותבינו אינו נראה לך, אך סבורני שהזכות והחובה לכל אדם לכתוב בסגנון האישי המיוחד לו, שזיכהו ה'. ובכל מקרה, אני ממליץ לך לעיין, אולי תגלה שיש תועלת גם בסגנון חדש. כפי שאמרו חז"ל: יש קנקן חדש מלא ישן, ויש קנקן ישן שאפילו חדש אין בו.

כולנו מחכים בקוצר רוח לראות כיצד תציג בפנינו ניתוח של סוגיה מהגמרא. אולי תצליח בכשרונך לשכנע את כולנו לעבור לסגנון שמקובל עליך...

בהצלחה.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

הנה הדוגמא שעליה דיברתי, יין חדש בקנקן חדש:

רומאי, רימון ואישה - הערות לסיפור תלמודי (אמשלום)
http://hydeparkco.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1427532

ולעולם יהיו כל מעשינו לשם שמים.

(תודה לשולח האלמוני שהעביר לי את הלינק).

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

סמוך,
דומני כי התשובה לשאלתך היא שאותם מהכותבים כאן אשר אמונים על סוג הכתיבה והלימוד אותם ציינת עושים זאת בהקשרים אחרים. הפורום הזה אינו מקום נוח לפלפל באופן הישיבתי הרגיל, משתי סיבות:
1. אידיאלוגית. דרך הכתיבה הזו אינה בהירה ואינה נוחה למו"מ.
גם אנוכי הק' רגיל הייתי בסגנון ישיבתי, אולם בשנים האחרונות נתבהר לי כי הסגנון המודרני הוא ברור ובהיר יותר, ואין כל סיבה שלא להשתמש בו. כמובן שסגנון אינו רק מילים וסידור חיצוני, אלא גם צורת חשיבה. אין בכך כדי לומר בהכרח שיש גם שינויי תוכן, אם כי פעמים רבות גם זה בכלל.

2. מעבר לאידיאולוגיה, יש גם את שאלת ההתאמה והנוחיות. ליבון של סוגיא עיונית דורש התמקדות בפרטים ודקדוקים שלא נוח לעשות אותו בפורום אינטרנטי, בו התגובות אינן מיידיות, ויש רבים משתתפים, ומצטרפים ופורשים באמצע ובסוף. מעבר לכך, הלימוד בפורום נעשה למקוטעין, ובד"כ אדם אינו עוסק בגלישה כאן לאורך שעות אינטנסיביות אלא בהבלחות לפי הזמן והחשק.

ובכל זאת, לפעמים מתפתח דיון כזה, ואני זוכר לפחות אחד שהשתתפתי בו (לגבי דיני ממונות בגטו קובנא). בסופו של דבר נותרנו בעיקר שניים שנושאים ונותנים בסוגיא (אנוכי הק' עם ידידי ורבי עורבא פרח), ובחברותא ניסינו ללבן את הנושא. מסקנותינו מוצגות במאמר שכתבתי ב'צהר' על נושא זה (שם הזכרתי גם את הפורום וגם את החברותא היקר שלי).
זה מחדד את מה שכתתבי לך לעיל, שבית מדרש פתוח קשה ללמוד בו באופן הישיבתי המקובל.
יש מקום לכל דבר ועת לכל חפץ, ובכל מקום ואתר כדאי לעשות את מה שהכי מתאים ופורה שם. בכל אופן, אתה כמובן מוזמן לפתוח בדיון כזה, ואני מניח שיהיה מי שישתתף בו.


מיכי

אני מאד חושש להגיב עקב התגובות הקשות שקיבלתי

אך אני לא בטוח שהבנתי

מיימוני,

יכולים להת_______ ממדת הסבלנות שלך.

ועיין באשכול "מדוע הובסנו", ודו"ק וק"ל וא"ש והכל על מקומו יבא בשלום (הסיומים להפיס דעת סמוך ואינו רואה)

סמוך ורואה

לאחרונה היה כאן דיון די למדני בסוגיית קים לי.