פינת האגדתא: נבוזראדן, זכריה, והתשובה

.




המקור: בבלי, גטין נז:
(תרגום, פיסוק, הערות וטעויות - שלי)



אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה:

סח לי זקן אחד מאנשי ירושלים: בבקעה זו הרג נבוזראדן רב טבחים מאתים ואחת עשרה רבוא, ובירושלים הרג תשעים וארבע רבוא על אבן אחת, עד שהלך דמן ונגע בדמו של זכריה, לקיים מה שנאמר: "ודמים בדמים נגעו" (1) .

מצא נבוזראדן את דמו של זכריה כשהוא רותח. אמר: מה זה?

אמרו לו: דם זבחים מהקרבנות, שנשפך.

בא אל הדם, ולא נחה דעתו.

אמר להם: אם אתם מסבירים לי - מוטב, ואם לא, אסרוק את בשרכם במסרקות ברזל.

ענו לו: מה נאמר לך, נביא היה, ובן נביא, והוכיח את העם והרגו אותו. וכבר כמה שנים שלא נח דמו. אמר להם, אני אפייס אותו (2) .

בא נבוזראדן רב טבחים אל הסנהדרין הגדולה ואל הסנהדרין הקטנה - והרג את כולם.


ולא נח דמו של זכריה.

הרג את כל התינוקות של בית רבן - ולא נח.


אמר לו: זכריה, זכריה, טובים שבהן איבדתים, נוח לך שאאבד את כולם?!

ומיד כשאמר כך, נח הדם.

באותה השעה, הרהר נבוזראדן הרהורי תשובה בלבו. אמר: ומה אם על נפש אחת - כך רתח דמו, אותו הגבר שהרג כל כך הרבה נפשות (כמוני) .- על אחת כמה וכמה!
הלך והתגייר.

ולמדו: נעמן (שר צבא ארם שריפא אלישע הנביא אותו מצרעתו) - גר תושב היה; נבוזראדן, גר צדק היה.
מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק; מבני בניו של סיסרא למדו תינוקות בירושלים; מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים.
ומי אלו? שמעיה ואבטליון (שהיו גדולי הדור ומוריו של הלל הזקן). ...


(1) הפסוק: הושע ד'. זכריה בן יהוידע הכהן נרצח במצוות המלך יואש בחצר בית המקדש - ראו דברי
הימים ב' פרק כד'.

(2) ואיך יפייס - ינקום את נקמתו על שגדולי הדור דאז לא עשו דין ברוצחיו ובמלך.



ועוד כמה הערות קצרות:

דמו של זכריה, לא נספג באדמה, לא התייבש ולא נקרש. קול דמיו זועקים מן האדמה, כדמו של הבל שה' דורש נקמתו מאת קין.

העם, יודעים ומתביישים, ועל כן לא רוצים לגלות בפעם הראשונה שנבוזראדן שואל. לנבוזראדן, העובדה מפריעה, והוא רוצה לפייס את המת באמצעות נקימת דמו השפוך. אלא שנבוזראדן, רב הטבחים, "נשבר" לפני הנביא המת. הוא העוצר את מסכת הנקמה והרציחות, ומקשה על זכריה, "לא מספיק לך?"

וזו, שאלתו הרוצה להפסיק את הטבח, היא התחלת חזרתו בתשובה.