| נשלח ב-23/8/2005 21:12 |
 |
| |
ניתוח חוקי חמורבי והשוואתם לחוקי התורה.
חוקי חמורבי מול חוקי התורה.
תשאלו את עצמכם בודאי הרי יש אשכול כבר על הנושא. אני מרשה לעצמי בכל זאת לפתוח אשכול חדש ,ואני בטוח שההנהלה הרגישה לא תצרף אותו לשם ,(במידה ותחשוב לצרף, אבקש למחוק לגמרי.)
באשכול הקודם נעשה נסיון מסוים לבנות את המתודולוגיה, שתעמוד בבסיס הטענה שלי, שחוקי חמורבי ככלל מוסריים יותר ,או (בשביל לא לעצבן) לא פחות מוסריים מחוקי התורה.
באשכול זה אנסה לעשות את מה שבעצם נמנע ממני לעשות באשכול הקודם. לעבור על כמעט שלוש מאות חוקי חמורבי ולהשוות אותם אחד לאחד עם מקבילותיהם בחוקי משה. אין צורך להבהל, לא ממש צריך לעבור על כל 285 החוקים,
כי חלקם הגדול הם סעיפים לחוק ראשי אחד. זה הולך להיות אשכול ארוך, אולי אף מייגע, אני לא מצפה מאף אחד דבר! לא חייבים להגיב ,מי שאינו רוצה, שיתעלם. מי שרוצה ,יש לי רק בקשה אחת קטנה לא להסיט את האשכול לנושאים אחרים. אני לא אענה לשום דבר שסוטה ממטרת אשכול זה. ולא אתפתה, למרות כשלונותי הרבים עד כה, לשום פרובוקציה.
נתחיל. ראשית, הקדמתו של חמורבי לקודקס החוקים שלו.
הקדמה זו חשובה לביסוס ההשוואה כולה,כי היא מניחה את היסוד המוסרי בדברי חמורבי עצמו.
חמורבי כותב הקדמה שבאה בעצם להכניס את הקורא אל תוך הספר. הוא מתאר את מקור החוקים האלוהי, ואת הסיבה שהוא נבחר להנחילם לעולם.
סיבת בחירתו היא, כי הוא איש ירא אלוהים! ואני מצטט מתוך הקטע הראשון מודגש בכחול:
then Anu and Bel called by name me, Hammurapi, the exalted prince, who feared God, to bring about the rule of righteousness in the land, to destroy the wicked and the evil-doers; so that the strong should not harm the weak
תרגום מקוצר: אז קראו לי (חמורבי) ב(ע)ל ו'אנו' ,הנסיך ירא האלוהים להנחיל משפט צדק ולעקור רשע מהעולם.
כדי שהחזקים לא יזיקו לחלשים!
לא נאריך בכל משפחת אליליו של האיש,כל אחד קיבל שם קווטער. אך הפסיקה הרלוונטית ,והחשובה, לנושא שבו אנו עוסקים היא הסיום (מודגש בכחול):
I When Marduk sent me to rule over men, to give the protection of right to the land, I did right and righteousness in, and brought about the well-being of the oppressed. .
תרגום: נשלחתי ע"י מורדוך לשלוט על האדם כדי להגן בצדק על העולם ,והבאתי צדק ויושר ושגשוג למדוכאים!
נקודת המוצא שמשתקפת מהקדמה זו פשוטה, הוא נשלח ע"י האלים להביא משפט צדק ושגשוג לאדם, לחלש.
יש לציין כי מתוך ספרי החוקה הקדומים מהעולם העתיק שיש לנו היום (כדוגמת 'חוקת אשנונה' 'חוקת אור במו' ועוד.) הראשונה שעירבה חוקים עם סיפורים היתה התורה. יש נטייה לומר שהסיפור המקראי ברובו בא כצידוק ותמיכה ברעיון החוק הנוגע לו, כל חוק יש לו צידוק מסויים בסיפור מקראי. אם זה זכרון יציאת מצרים או, במקרה גיד הנשה, התנהגות נרכשת כתוצאה מסיפור מסוים .ואולי גם נעמוד על כך בהמשך.
אמירה זו נכונה, אך חמורבי בכל זאת חרג מעט ,ונתן לנו מעט רקע והצדקה אלוהית ומוסרית לחוקיו .
אחרי שאמרנו זאת. ניתן להשוות בין שתי החוקות בפרט זה; שתיהן אלוהיות ושתיהן מתיימרות להביא משפט צדק.
כמובן, שהאחת הגבילה את הצדק רק לקהילתה. אך הקדמנו מעט את המאוחר.
וכל ההקדמה באה בשביל הבהרת המתודולוגיה. באותה צורה אני קורא את שתי מערכות החוקים.ואצל שתיהן קיימות ,באופן הצהרתי, הרצון לצדק והגנת החלש.
מעבר לצדק חברתי והגנת החלש יש אספקט נוסף; ראיה כלכלית ומשפטית שונה. כמובן נצטרך לנסות ולראות איזו מהן נכונה וחכמה יותר , גם זה יעמוד למבחן בין שתי מערכות החוקים. דוגמה ,אצל חמורבי קיים מושג שאני לא מכיר אותו בתנ"ך,והוא; אחריות שיפוטית. שופט שטעה חייב לשלם את הנזק שנגרם מפסקו המוטעה. ומה שיותר חשוב, אם הטעות נגרמה מרשלנות , הוא יפוטר מהכס השיפוטי.
ומכאן למקבץ הראשון. (אני מתעתד לנתח מקבצים.)
~~~~~~~~~~~
***
תוספת לאשכול החשוב שפתח וניטי:
האשכול הקודם:
http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1478166
חוקי חמורבי באינטרנט
לינקזעצער מלנקק:
חמורבי -
http://www.officialencyclopedia.com/he/?q=%E7%EE%E5%F8%E1%E9&t=1
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1188
http://www.manof.org.il/Index.asp?ArticleID=319&CategoryID=113&Page=1
http://www.manof.org.il/Index.asp?ArticleID=320&CategoryID=113&Page=1
http://www.hofesh.org.il/freeclass/history/hammurabi.html
http://eawc.evansville.edu/anthology/hammurabi.htm
http://www.tau.ac.il/humanities/bible/links.htm
http://www.bible-history.com/babylonia/BabyloniaIntro_to_Hammurapi_Law_Codes.htm
(נאסף בידי לינקזעצער)
הועתק לכאן בידי מיימוני
תוקן על ידי - עצכח - 23/08/2005 21:43:25
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 21:18 |
|
| |
הערה על דבריך הראשונים:
אין בהקדמה משום חידוש כלל ועיקר. כל מלך טוען שהוא מושל בחסד האל. כל הוצאת חוק תגובה ב'האלים אמרו לי'.
זוכר את 'כל ממלכות הארץ נתן לי אד' ה'...'?
מה שעניין אותי דווקא (והוא לא כל כך קשור), הוא הפתיחה של 'קראו בשמי, חמורבי...'. מה שמזכיר בצורה מעוררת השתאות את 'כה אמר ה' למשיחו לכורש... אכנך ולא ידעתני', וכו'.
אני מסיק מכאן, שזו פתיחה סטנדרטית, שמשלה בכיפה במזרח הקדום במשך מאות רבות של שנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 21:34 |
|
| |
וניטי והפרעתוני
אני סבור שיש כאן שאלה שצריכה בירור היסטורי.
האם היה חמורבי הראשון שהשתמש בניסוח של מחוקק ומלך המבטיח הגנה לפרט? צדק?
הפרעתוני כתב שכולם עושים זאת. אבל כמדומה שהוא מתבסס על ההיסטוריה המאוחרת לחמורבי ולתורה.
ובכלל, מה המופע הראשון המוכר לנו של המילה "צדק"?
היכן היא מופיעה לראשונה בטכסטים הידועים לנו?
***
אם נניח שחמורבי היה הראשון שטען שהוא בא להביא צדק, יש בכך חידוש.
אז אפשר להניח שגם אם לא התכוון לשום צדק במובן שלנו, עדיין היה לו רעיון של צדק, והוא הרגיש צורך להשתמש ברעיון הזה.
וזה דבר שהוא הישג לכשעצמו. כלומר, גם לדבר בשם הצדק, בלי לקיים אותו, זה גם משהו.
אך אם זה היה דבר ישן, וביטוי שגור כפי שמציע הפרעתוני, דומה שבטל החידוש שבדבר. ודברי וניטי, המפרש את חמורבי כמחוקק קדמון ברוח הנביאים, אין להם ראיה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 21:45 |
|
| |
חשוב להפריד בין שני דברים:
א. האמירה של המלך שהוא בא בשם האל;
ב. האמירה לגבי צדק.
אלו שני דברים שונים, ויש לדון בהם בנפרד.
טענתי הייתה לגבי הנקודה הראשונה, ואמרתי שאין לראות במלך הטוען שהוא בא מכוח האל משום איזה חידוש או איזו השוואה לתורת משה, שבאה בהקשרים שונים לחלוטין. ועצם זה שהניסוח הזה חוזר על עצמו במהלך הדורות, כניסוח של מלכים, מוכיחה שאין כאן עניין 'נבואי'-'תורני'.
ולגבי הנקודה השנייה: משום מה אין לי ספק, שגם חמורבי לא המציא את הגלגל, ושחוקים המסדירים את היחסים בין בני האדם היו קיימים הרבה לפניו (צפה ועולה בעיני רוחי אמירתו של הרב קוק, שגם לדידן, היו ענקי רוח כגון שם ועבר, ואלו שלפניהם...). מסתבר שהוא לקח כמה וכמה מהחוקים הללו, ואיחד אותם לכדי מסגרת אחת מסודרת. לדעתי, זה ודאי לא 'חידוש'.
אלא שנקודתו של וניטי הייתה, כמדומני, הנקודה הראשונה, כדי להשוות בין חוקי חמורבי לתורת משה, ועל כך אמרתי שאין כאן דמיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 22:07 |
|
| |
ראוי גם להתייחס לטענה שחוקי חמורבי הם קזואיסטיים (אם א', אז ב'), והדבר שונה מהותית מהצווים המוחלטים שנמצאים (לצד החוקים הקזואיסטיים) בתורה, כדוגמת 'לא תרצח', 'לא תנאף', וכדומה.
זה באשר לשאלה 'מהו הצדק', ומה חידש חמורבי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 22:10 |
|
| |
הפרעתוני, אכן הדגש בהקדמתי היה ענין הצדק והגנת החלש ולא המקור האלוהי. הקטע שנסב על המקור האלוהי בא רק להדגיש את בחירתו של חמורבי עצמו; לא בגלל כוחו ועושרו אלא בגלל היותו ירא שמים. אני אבל לא מתעלם לגמרי מההשוואה על המקור האלוהי ,גם זה חשוב שיאמר!
הטענה שהיו חוקים ומשפטים קודם לתורה נכונה, ואין זה נושא האשכול. השאלה היא האם היו טובים משל התורה,או למצער, האם חוקי התורה היו טובים בצורה דרסטית מחוקי המרחב האזורי. בכך נדון באשכול זה.
תתפלא עד כמה הסגנונות קרובים, אני עצמי הופתעתי לא פעם מהקירבה הרעיונית בין חוקיה השונים של העת העתיקה באזור זה.
מימוני, לא רק צדק דורש ,(ואגב, גם מספק באופן חלקי,) חמורבי. אלא הגנת החלש והמדוכא מפני החזק ממנו. זו הערה חשובה גם כן לטענת אור_נערב באשכול הקודם על הבדלי המעמדות בחברה העתיקה. אני לא בטוח שחמורבי המציא את דרישת הצדק ,אם איני טועה היו לפניו, אך הוא נתן ל מושג הזה משמעות רבה בחוקיו. אין בשום חוק (כמעט) שרירותיות מוגזמת לעת העתיקה. יש קשר ישיר בין ההקדמה למבנה התחיקתי של הספר!.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 22:18 |
|
| |
האם אתה מתכוון גם לדון בדברים הרבים שמופיעים בתורה ואינם בחוקי חמורבי?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 22:25 |
|
| |
יש כאן נקודה נוספת, שכמדומה לא נזכרה עד עתה.
זו נקודת החיבור בין הטענה שחמורבי בא בשם איזה שהוא פחד מהאל לבין הבטחתו לצדק ולהגנת החלש.
כלומר, זה בא לומר שגם האל רוצה בזה.
וגם זה חידוש מעניין. למשל, איני יודע אם יש לו מקבילה במיתולוגיה היוונית, למשל.
אסכם את החידושים שעלו מדברי וניטי, עם תוספות:
א. חמורבי כותב בשם האל.
ב. הוא מחפש צדק
ג. והגנה לחלשים.
ד. וזה כנראה גם רצון האל.
האם ארבע נקודות אלו מופיעות כאן לראשונה? אני מניח שנעשו השוואות עם המיתולוגיות והטכסטים העתיקים, לפני מתן תורה. אמנם, החומר הקיים מועט למדי, אבל הוא קיים.
(זכור לי שראיתי בשעתו אצל מופס (כתבתי אשכול על תפיסת החטא והעונש שלו, והריהו במועדפים) על התפתחות מושגי יושר כמדומה לי וחוק מתוך ניסוחים בשטרות עתיקים. ואפשר שהוא דן בזה, ואבדוק בל"נ.)
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 22:30 |
|
| |
הפרעתוני, בהחלט, זה חלק יסודי בניתוח שאני מנסה לבצע.
אנסה להבדיל בין סוגי התוספות,ומהות השינוים. מעולם אגב, לא עלה על דעתי שהתורה לא באה לשנות! ברור שהיא באה לשנות זה זועק כמעט מכל מילה בתנ"ך. השאלה היא, האם שינתה לטובה. האם עמדה בעצם בהצהרותיה.
(חשוב לי גם שלא ישמע ממני האשמה גורפת על חמורבי או על התורה. לאותה תקופה החוקים היו סבירים אולי,אין, לי בכל אופן ,יכולת לשפוט אותם.)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 22:32 |
|
| |
לדעתי אפשר "לרדת מהגג" של אותה 'התפתחות היסטורית דרמטית'.
מה היה לנו כאן? מלך שרוצה לפרסם חוקים המסדירים את יחסי בני האדם בתקופתו. אולי יש כאן חידוש באמירה של 'באתי להגן על החלשים מפני החזקים', אבל זה לא עד כדי כך דרמטי, ואני לא בטוח שהוא הראשון שהשתמש בכך. וכל הקומפלקס הזה נאמר בשם האלים - אבל כל מה שאומר המלך נאמר בשם האלים. כך שזו חוזרת להיות אמירה שולית יחסית.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 22:37 |
|
| |
וניטי,
נראה לי שברור לכולנו שהתורה אינה 'טקסט חמורבי משופר', אלא אולי זהו אחד המצעים שאליו היא התייחסה. כך שאין ראוי להתייחס אל הדברים שאינם כלולים אצל חמורבי כ'תוספות'.
ועוד הערה עקרונית: אתה עומד לדון בשאלה 'מה מוסרי יותר'. כדאי שתבהיר את המתודולוגיה שלך, לגבי השאלה כיצד אתה מכריע בשאלה קשה זו.
למשל, ממה שראיתי אתה טוען לגבי כמה מחוקי התורה שהם אמנם נאורים, אבל רק על 'חבר'ה משלנו', ולכן הם אינם מוסריים. זו אמירה עקרונית, כיון שרבים מאוד מחוקי התורה הם כאלה. המתנגדים לדבריך יאמרו שאמנה חברתית קיימת בין אלה המקבלים אותה, ולא ייתכן ליהנות מזכויות מבלי להתחייב בחובות. האם תוכל להתייחס לנקודות מתודולוגיות כלליות כאלה ואחרות, טרם הניתוח הפרטני?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 22:39 |
|
| |
האם הפסוק "אז הוחל לקרוא בשם ה'" מקבל משמעות אחרת או נוספת, לאור הנ"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 23:00 |
|
| |
הפרעתוני, חזרתי והדגשתי שאין המקור האלוהי חשוב לעצם הענין.
בקשר ל"תוספות" התכוונתי למה שאין בחמורבי ולאו דווקא במשמעות הפשוטה של המילה "תוספת". אילו היית קורא את המילה "תוספת" בקונטקסט הרחב של תגובותי,היית בודאי שם לב לכך.
שאלת המוסר הסלקטיבי נדונה באשכול הקודם. כאן אנסה לדון ולהשוות חוקים מול חוקים, בצורה הכי יבשה שמקלדתי מסוגלת. אם כאשר אסיים את כל מקבצי החוקים נראה שמספרית חוקי התורה יותר טובים יוותר לנו הויכוח על המוסר הסלקטיבי.כרגע, כפי שרמזתי בהודעתי הראשונה, זה מעט מוקדם.
מלמד לאדם, לצערי לא ירדתי לסוף דעתך.
תוקן על ידי - vanity00 - 23/08/2005 22:59:48
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2005 23:01 |
|
| |
Maimoni-
Concerning your question- whether there is an analog in Greek mythology- the gods demanding justice and ethical behavior-
"...Religion and morals were not initially interdependent, in Greece...I find no indication in the narrative of the Iliad that Zeus is concerned with justice as such..........
In the Odyssey his intersts are distinctly wider: not only does he protect suppliants... but ",all strangers and beggars are from Zeus", in fact the Hesiodic avenger of the poor and oppressed begins to come in sight..."
E.R. Dodds, The Greeks and The Irrational (1966) cap.2 pg. 31- 32
So- it seems that at a certain stage in the development of Greek mythology, the gods, and particularly Zeus came to be seen as on the side of justice-So the uniqueness of the Torah and/or the Semitic belief systems- (the Torah and Hammurabi) seems to be under threat here- I know one might say - still- the ethical element was not there in the original layer of Greek myth-
But- one might argue , in reference to the Semitic belief systems that the versions we have might also be the result of many years of development-
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2005 04:55 |
|
| |
Maimoni-
RE: The Greek gods and ethics, justice-
-
-"....He (the G-d of the Ancient Hebrews) is a just god,who is particularly concerned to protect the poor....The same concern for justice appears half a century later (c.700) in Greek literature.... Both Hesiod and Amos agreed about the deity's present role in human society. Zeus, like Y---, was the ruler of the world and the god of justice; he punished the wicked, the unjust, and the oppressors of the poor..."
Columbia History of the World, Peter Gay, William Garraty, 1972) pg. 152
I should be able to cite Hesiod directly; beburuti I must rely on secondary sources.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2005 12:34 |
|
| |
ונטי,
ייתכן שהערותי הבאות יהיו קצת בגדר דקדוקי עניות, אך הם נראים לי צודקים בכל זאת.
סיבת בחירתו היא, כי הוא איש ירא אלוהים! ואני מצטט מתוך הקטע הראשון:
then Anu and Bel called by name me, Hammurapi, the exalted prince, who feared God, to bring about the rule of righteousness in the land.
דבריך הם הבנה אפשרית, אך אינם מפורשים. לא כתוב שהוא נבחר בגלל שהוא ירא אלוקים. הוא רק מתאר את עצמו כך, וזה בנוסף לתואר אחר שהוא כותב על עצמו: "the exalted prince". אינני יודע מה פירוש המילה "exalted", אך אני מתאר לעצמי שזה תואר כבוד כלשהו, וייתכן מאוד שיש להבין שכתב גם את התואר "ירא אלוקים", בעיקר כדי לכבד את עצמו. גם כל הפתיחה בכך שהוא נקרא בשם על ידי האלים, יש לה צליל מתיהר מאוד.
כשחשבתי על זה נזכרתי בכך שמשה, לעומת חמורבי, היה "עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה". נראה לי שמשה לא היה כותב תארים כאלה על עצמו.
ניתן להשוות בין שתי החוקות בפרט זה; שתיהן אלוהיות ושתיהן מתיימרות להביא משפט צדק.
להבנתי, שתי טענותיך אינן מוכחות כלל:
א. חוקת חמורבי איננה אמורה להיות אלוקית, אלא אנושית. האלים רק הטילו על חמורבי את המשימה להכין חוקה אנושית להגנת החלש.
ב. אינני יודע היכן בתורת משה כתוב שמטרתה להביא משפט צדק.
ג. נראה שגם חוקת חמורבי אין מטרתה הבלעדית להביא צדק, אלא דוקא מטרתה העקרית היא להגן על החלשים. האם תמיד ההגנה על החלשים היא צדק? זה ניתן לויכוח. הרי הצדק הוא להגן על האמת ולא דוקא על החלש. ברור, למשל, שעונש חמור יכול להרתיע מלפגוע בחלשים, אך האם זה צודק גם ביחס לפוגע? בתנועות הנוער הדתיות רגילים לדון בסיפור של רובין הוד שגנב מהעשירים כדי לתת לעניים, ורגילים לומר שרובין הוד לא צדק.
ד. בחוקת חמורבי נראה לי מאוד שעיקר המטרה היא הרתעה: כדי שלא תהיה פגיעה בחלשים. כלמיטב ידיעתי, כך הם גם כל קובצי החוקים האנושיים בהסטוריה. אך בתורת משה נראה מאוד שהיא לא באה בשביל מטרה כלשהי, אלא בדרך כלל היא באה לתת את העונש ה"אמיתי" ביחס לעבירה שנעשתה.
הר"ן בדרשותיו מאריך בעניין זה, כשהוא כותב שבשביל הצורך ההרתעתי נתנה התורה סמכות למלך לחוקק חוקים הרתעתיים, לעומת משפטי התורה, שהם ככל שאר מצוות התורה הבאים לבטא את האמת המוחלטת.
- דו"ד
|
|
|
|
|
|
