| נשלח ב-27/9/2005 14:37 |
 |
| |
"צדקה ארץ ומבלי רוגז תהפוך"
היום ג' דסליחות אמרתי עם כולם הסליחות (מנהג פולין). ולפתע אני שומע עצמי ממלמל מתוך הספר: "כל היום עליך הרוגים/ לכפרה אין אנו משיגים... פגרינו אם תצמית ודמנו אם תשפוך/ צדקה ארץ ומבלי רוגז תהפוך"...
מה?!! לא האמנתי לשמע אוזני!!! שלפתי עטי, וקישקשתי על השורות הללו קשקוש שחור, גדול!!!...
איני יודע מי הטיפש שחיבר את ה"סליחה" הזו, אבל כאן הוא ממש הגזים. ומה עם אל תפתח פה לשטן?! אל תהי רשע בעיני עצמך?!
רגע, רבותי, מישהו באמת חושב כאן שאכן הארץ תצדק ומבלי רוגז תהפוך, אם נוצמת ודמנו ישפך?! אז מה רוצים מהיטלר?!...
בכלל, האם באמת אלוהים יכול לעשות ככל העולה על רוחו?! גם אם "כל היום עליך הרוגים", עדיין יגיע לו עודף?! למה?! מה עשינו?!...
אושר בידי המנהל שליט"א
התברר שלא אושר ע"י שום מנהל
ווטו1
תוקן על ידי - עצכח - 30/09/2005 16:16:35
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2005 14:59 |
|
| |
Isn't this question related to the discussion - be'eshkol hasamukh- Tshuvato shel Leibovitz?
I am specifically referring to the discussion between Mickey and Meitzitz-
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2005 15:00 |
|
| |
הרב הגאון עצתי לך נא עיין באבן עזרא קהלת פרק ה .א. ד"ה אל תבהל. ותבין כי אין זה מן הראוי להגיד כל דבר ירוחם
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2005 18:03 |
|
| |
הרב הגאון
אשמח על ציטוט מלא כי התקשיתי להבין על מה יצא קצפך.
ושמא צריך גם תירגום לעברית מודרנית של פשר החרוז שקראת ומחקת.
אמנם, לפי דבריך עד כה התפלאתי שמכוח הרעיון שאין לפתוח פה לשטן החלטת למחוק דבר פיוט. אמנם, לכאורה זו שאלה גדולה על טיבו של פיוט. ויש לנו כאן את מואדיב שמומחה לענינים אלו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2005 10:25 |
|
| |
.
הרב הגאון, חוששני כי לשוא השחתת את גליון הסליחות שלך.
אם לטעון כי אין המדובר ב"סליחה" אלא ב"קינה" באת, כי אז יש לך על מה לסמוך, ותוכל להתלונן על הסליחות של האשכנזים לעומת אלו של אחיהם בני עדות המזרח.
אולם טענתך אחרת, אך מ"אל תפתח פה לשטן" אתה חושש? מ"אין אדם משים עצמו רשע" ?
דומני כי הלשון הפיוטית-מליצית הטעתה אותך מעט, וכי כעסך נובע מאי-הבנה של הפיוט.
אתה רוצה לסרוק ולהעלות לכאן את כולו כדי לדון במשמעות הפיוט?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2005 00:55 |
|
| |
.
אליך נשואות עינינו / בכל פינה ופינה אשר זריתנו.
געית קולנו ברמה נשמע / דלף בכי תמרורים נדמע.
הציקתנו בטננו מרוב תחלואות / ומתלאות הבאות אחרי תלאות.
זולתך מלכנו בעלונו אדונים / חורשים זה-אחר-זה כמה שנים.
טרופה פרתך בבצעי חבורים / יגועה וכבר אין לך צורך בה ולא לאחרים.
כל היום עליך הרוגים / לכפרה אין אנו משיגים.
מה נתנה ומה נקדם / נגדך מלבוש ומלהתאדם.
שיח שפתותינו אם נברור כשושן / עוונינו נגדנו ישן נושן.
פגרינו אם תצמית ודמנו אם תשפוך / צדקה ארץ מבלי רוגז תהפוך.
קומו רבוצי מכפל סעדונו בשוועה / ראו כליון ואיה השבועה.
שומרי הצאן הקיצו והשתוממו / שקדתם טרחתם ובבהלות הותמו.
תפארת עוזמו עורה למה תישן / תוחלת ישראל הנה לא ינום ולא ישן.
(הועתק ממהדורת גולדשמידט, הוצ' מוסד הרב קוק)
====================
הפיוט פותח בפניית הקהל – המתפללים – אל ה'. אנו, עם ישראל, זרויים בגלות, נתונים למשיסת העמים, נהרגים בכל יום וכו'.
ואז, לאחר תאור מצבו העגום של העם, באה הקריאה לישועה. ראשית, קוראים לאבות האומה הקבורים במערת המכפלה – רבוצי מכפל. אחר כך, לשומרי הצאן, דומני שהם משה ואהרון, אם כי אפשר לטעון גם כי המדובר בדוד ושלמה. לאחריהם, קריאה אל ה' עצמו שיעור ויושיע.
וקצת לגבי הפיוט מבפנים:
הפייטן משתמש לאורך כל הפיוט בלשון שיבוצית מהתנ"ך, וביחוד מתהלים ומאיוב. הפתיחה, אליך נשואות עינינו היא ציטוט השאול מהפסוק בשיר המעלות "אליך נשאתי את עיני".
וכן "בעלונו אדנים זולתך" מישעיהו בא כאן בסיכול סדר הפסוק.
ולעצם השורות שהפריעו לפותח הדיון:
כל היום עליך הרוגים בא על דבר הפסוק בתהילים "כי עליך הורגנו כל היום", ומשמעותו כפי שנכתב לעיל, שהרי בגללך, שלא מחלת לחטאינו, אנו נהרגים, ובדין אין רוגזת הארץ על כך.
וכמובן, אין כאן משום "פתיחת פה לשטן", שהרי כל הזוועות הללו כבר התרחשו, ויש כאן בקשה מה' למחול, להפסיק לדון ברוגז, ובעיקר – להפסיק את הסתר הפנים. בקשה זו, באה גם היא כציטוט מספר תהילים, מהפסוק שאחרי הפסוק כי עליך הורגנו, בו נכתב "עורה, למה תישן ה'..." .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2005 01:43 |
|
| |
תירצת את החרוז הראשון של "כל היום עליך הרוגים/ לכפרה אין אנו משיגים".
אבל החרוז השני שהשגתי עליו- "פגרינו אם תצמית ודמנו אם תשפוך/ צדקה ארץ ומבלי רוגז תהפוך" מכחישך. שהרי שם בהכרח אין המדובר בתיאור מצב, כפי שאתה מנסה לטעון. ויגידו עליו רעיו- שני החרוזים הקודמים "מה נתנה ומה נקדם/ נגדך מלבוש ולהתאדם. שיח שפתותינו אם נברור כשושן/ עוונינו נגדנו ישן נושן", שעניינם הודאה בחטאי האדם, ומכאן שגם החרוז הבא אחריהם הינו תיאודוציאה וצידוק האלוהים על דיניו ועונשיו.
ועל זה יצא קצפי.
אם רצון המפייט ללעוס שוב את העיסה הישנה לפיה אנחנו תמיד חייבים לאלוהים עודף, יערב לו ויבושם לו.
אך כיצד הינו מעיז להצדיק למפרע הצמתת פגרינו ושפיכת דמנו?!
בסוג אמירה כזה עדיין לא נתקלתי בשום טקסט יהודי אחר.
אלא שהמפייט הזה אף הגזים יותר משך, והצדיק גם את השואה החדשה למפרע.
בתקווה להבנה ולאי מחיקת דברי בידי חבירך קעלעמער, שכבר חשף מלתעותיו לעומתי היום.
(אתה מהלך על חבל דק מאד.) בפעם הבאה שאתה לא כותב תואר אני מוחק לך את כל התגובה! שלא לדבר על ההשמצה חסרת השחר מעולם לא יצא כזאת מפי הרב שך. אם תמשיך כך תחסם!
קעלעמר
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 30/09/2005 4:37:46
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2005 03:11 |
|
| |
אתה יכול להסביר לי מה הבעיה שלך?
אתה מוכרח לכתוב בלי תארים? לא מצליח לקלוט..
אתה מדבר כמו אחד הריקים במחילה, ומאידך גיסא אתה אומר סליחעס. אינלי בעיה שתזלזל בכל הרבנים, אבל אל תעיין בספר סליחעס שאין לו טעם וריח לטענתך.
לא קולט אותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2005 04:00 |
|
| |
חצוף וגס רוח! אני מוחה בתוקף על שזלזלת במרן הגרא"מ שך זצוק"ל. אדם שכולו תורה שהנהיג וגידל את היהדות החרדית למעלה מ40 שנה.
חזור בך מתגובתך!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2005 05:38 |
|
| |
לכל המגיבים
ראוי שתבינו שהרב הגאון נהנה מזה אז תתנו לו, תאירו לו פנים, שישמח.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2005 08:56 |
|
| |
הרב הגאון :
כעסך כנראה לשוא .
אתה כנראה לא הבנת את הפיוט ,
אין כאן פתיחת פה לשטן ואף לא הצדקת הדין,
מה שיש כאן זוהי – כביכול- התרסה כלפי מעלה !!!
הצלע שאתה מתקשה בה מתריסה ואומרת כי :
– האדמה מכסה את גופינו ודמינו ו"מעלימה " את העוול הנורא שה' כביכול גורם לנו, ולא מסרבת לקבלנו לתוכה כמו את דמי הבל לאחר הריגתו.
כל היום עליך הרוגים / לכפרה אין אנו משיגים.
למרות שכל היום אנו נהרגים – אתה אינך מסתפק בכך ואינך מכפר
מה נתנה ומה נקדם / נגדך מלבוש ומלהתאדם.
מה נאמר ומה ניתן לך עוד – ואתה רואה תמיד אותנו חטאים
שיח שפתותינו אם נברור כשושן / עוונינו נגדנו ישן נושן.
אפילו אם תפילותינו יהיו מובחרות – עדיין אתה רואה את עוונותינו הישנים
פגרינו אם תצמית ודמנו אם תשפוך / צדקה ארץ מבלי רוגז תהפוך.
גופינו אם תהרוג ודמנו אם תשפוך – האדמה בצדקתה מקבלת אותנו לתוכה ומכסה אותנו
ואז פונה לאבות האומה שיקומו משנתם ויעזרונו.
קומו רבוצי מכפל סעדונו בשוועה / ראו כליון ואיה השבועה.
שומרי הצאן הקיצו והשתוממו / שקדתם טרחתם ובבהלות הותמו.
תפארת עוזמו עורה למה תישן / תוחלת ישראל הנה לא ינום ולא ישן.
שבת שלום ושנה טובה
|
|
|
|
|
