| נשלח ב-3/10/2005 11:12 |
 |
| |
מה המקור בתורה שר"ה הוא יום דין?
שלום
בתורה כתוב פסוק אחד על מהותו של ר"ה, והוא, מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם,
וא"כ נשאלת השאלה מה המקור לכך שר"ה הוא יום הדין.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 11:20 |
|
| |
ברוכה השבה
מעגל היבול מסתיים ונפתח, ומכאן "התחלה". התחלה זה זמן טבעי לתכנון, ומכאן גם התחושה של דין. אדם רואה ומגדיר את סך מעמדו בזמני התחלה, בתחילה על ידי תכנון ובהמשך ע"י תיקון בעיות הנמשכות מהעבר.
המקור העיקרי הוא סברא. אך המהות של התחלה, מובנת גם מדברי התורה על התרועה, שהשמעת קול תמיד מורה על שינוי, על מסע, על מלחמה וכיו"ב.
ראה עוד באתר הפורום [לינק בראש עמוד הפורום]
שנה טובה לכולם
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 11:25 |
|
| |
גם מעצם היות יום כיפורים בחודש זה מורה על יחס התורה לחודש זה כחודש המתחיל דף חדש, ומכאן שגם מדברי התורה המפורשים אנו למדים על היחס לחודש זה, ומכאן שטבעי להביט על יום התרועה לאור הבנה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 19:19 |
|
| |
המקור המקראי הוא בתהלים "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לא-להי יעקב", על בסיס ההבנה שהיום היחיד בשנה שהירח מתכסה בו ושתוקעים בו בשופר הוא ר"ה, ויום זה הוא 'משפט לא-להי יעקב".
כמובן, שצ"ע אם אכן זהו פשט הפסוק. יש לזכור שעוד בתקופת חז"ל נחלקו אם אדם נידון בר"ה (או ביוה"כ?) או בכל יום או בכל רגע ורגע - ובפשטות מדובר בדעות שונות ולא, כמקובל לומר בימינו, שיש דין בכל יום וראש השנה הוא יום הדין.
נכתב בעיו"ט בחו"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2005 20:14 |
|
| |
ממללא.
כל חודש תוקעים בשופר וכל חודש הירח מתכסה. ומשפט לאלוהי יעקב הכונה שהתקיעה היא חק ומשפט -לא שתוקעים כי יש משפט ביום זה.
את השאלה הזו שאל אותי חבר יקר לפני שנים רבות ועדיין לא קיבלתי מענה ראוי לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 05:18 |
|
| |
קעלמער,
באופן אישי אני סבור שפשט הפסוק הוא כשאלת חבירך, ורמזתי לכך בדברי.
לפי מה שידוע לי, מקובל במחקר לראות בר"ה ה'מקורי' יום הכנה לקראת יום הטהרה שהוא יום כיפור.
הראיה שלו כיום דין, היא לאור היותו בתחילת השנה החקלאית (כפי שציין יהוסף), ועל כן הוא הגיוני כיום שבו נגזרים ע"י הא-ל ענייני החקלאות (בתוך המסגרת של מס' ימי דין בפתחן של תקופות רלבנטיות - בארבעה פרקים העולם נידון וכו'). היות החקלאות גורם מרכזי בקיום האנושי בתקופות קדומות - הפך דווקא יום דין זה כ'יום הדין' הכללי בתודעת העם.
אגב, מומלץ לעיין בספרו של הפילוסוף שבכהונה הרמן כהן - "דת התבונה ממקורות היהדות" בפרקים על הימים הנוראים ולראות איך הוא מתאר את השתלשלותם ההיסטורית של משמעויות החגים מתקופת המקרא ועד תודעתו כיהודי מאמין וקאנטיאני.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 07:08 |
|
| |
ראו ר"ן (ר"ה דף ט"ז ע"א בד"ה בראש השנה), בשם הפסיקתא ,המקשר בין בריאת העולם באלול, יום הדין בר"ה ויום הכיפורים.
כמובן, כ"ז הוא אם העולם נברא באלול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 09:05 |
|
| |
יהוסף,
גם אם נניח שהיבול הסתים, ואיני יודע על איזה אתה מדבר, כי קציר חטים נגמר מזמן, הבציר אולי, ומסיק הזיתים טרם התחיל, אבל עדיין היה עדיף להמתין עם ראש השנה לתקופת הזריעה, דהיינו לפחות לעוד חודש (ואולי כך סבר ירבעם ...)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2005 17:09 |
|
| |
קעלמר,
לך ולחברך .
גמרא מפורשת לא זוכר באיזה מסכת (אבלזה בטוח עמוד ב' בשורות הראשונות ....)
"בכסה ליום חגנו איזה הוא חג שהחודש מתכסה בו זה ראש השנה ."
והקושיה לא מתחילה אין אף ר"ח עם חג .
גם בנחמיה יש מימד של ראש השנה כיום דין.
חוץ מזה ניתן להשיב אין הכי נמי המקור רק בחז"ל כמו תחיית המתים , צבע וצורת התפילין , מבנה המקוה חול המועד וגדריו ועוד . יום תרועה מהתורה בארבעה פרקים העולם נידון חז"ל .
אני מאמין שאם חז"ל פסקו שזה יום הדין אזי זה יום הדין ממילא .
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2005 07:52 |
|
| |
בתקל
שמעתי הקבלה מעניינת, שרואים בה התחושה הטבעית שבתחילת מעגל חדש, ממקמים עניינים מחדש. יום הולדת פרעה כנאמר שם -
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו:
וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה:
וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2005 09:19 |
|
| |
השאלה שלא נשאלה, מדוע לא נכתב בתורה במפורש שראש השנה הוא יום הדין, ושראש השנה הוא היום שבו נסתיימה בריאתו של עולם, שני עקרונות יסודיים של היהדות?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2005 10:26 |
|
| |
כמובן שהקשיתי, למ"ד שאכן זהו ראש השנה, וזהו יום הבריאה. מה סוד יש בזה שהתורה לא כתבה במפורש דבר זה.
ובין למ"ד בתשרי נברא עולם, ובין למ"ד בניסן, זהו תימה מדוע התורה לא כתבה דבר גדול זה להדיא.
ויותר תימה, הכיצד נחלקו תנאים בדבר שהיה צריך להיות מעיקרי המסורת, ואשר לימדו אותו בגן מגיל אפס? וצ"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2005 13:26 |
|
| |
שלום
גם אם יש מקורות בחז"ל, עדיין אנו צריכים להגיע להסבר, מנין לחז"ל דבר זה, וזה הסבירו יהוסף וממללא, {ממללא כתב שזה דבר שנכנס בתודעת העם, ולא כדבר אובייקטיבי}
לפי הגישה שנכתב כאן ע"י יהוסף, מובן שלא אמור להיכתב ענין זה בתורה, משום שבעצם כל יום, זה יום דין מבחינה מסויימת, כמבואר בגמרא, מפני שיש בו התחלה במובן מסויים, וא"כ טבעי הוא שיום ראשית השנה יהא יום הדין בצורה יותר מוגברת, והרי מהותו של ראש השנה אינו יום דין, אלא המלכת ה' כמבואר בתורה יום תרועה וכו, וא"כ מובן שלא ייכתב בתורה.
|
|
|
|
|
