| נשלח ב-10/10/2005 22:29 |
 |
| |
שין של תפילין - מסורת שנשכחה
 מצורף קובץחברי פורום נכבדים
בהודעה הבאה נשחזר מסורת קדמונים על מראה "שין של תפילין" אשר היא הלכה למשה מסיני.
המסורת נשתמרה בדברי רש"י בפירושו לתלמוד, אבל צריך לדייק היטב בדברי רש"י בכדי להגיע להבנה זו.
מי שכתב את הדברים בצורה ברורה הוא הרב יוסף קאפח בפירושו על משנ"ת, כך שבזכותו נשתמרה בידינו מסורת קדמונים שאבדה, ובזכותו גם זכינו לדקדק בדברי רש"י ולהבינו לאשורו.
בתלמוד במסכת מנחות דף לה. נאמר "ואמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני"
וכתב שם רש"י בדיבור המתחיל, שין של תפילין.
"לבית חיצונה עושין כמין קמטים דקים בקלף, ונראים בו כעין שי"ן" (ע"כ מדברי רש"י)
עוד כתב רש"י שם בעמוד ב, בדיבור המתחיל, קשר של תפילין.
"... דשי"ן נראה בקמט בית חיצונה, שכפל הקלף כעין שי"ן ..." (ע"כ מדברי רש"י)
כדאי לשים לב, רש"י בכל המקומות מתייחס לשין כקמט דק, בנוסף רש"י בכל המקומות הקפיד לומר שהקמטים הם כעין שין, כלומר לא שין ממש אלא כעין שין, על כורחנו שרש"י מדבר על עשיית שין בלי תחתית, עשו בבית החיצון 3 קמטין דקים, ואת אותם קמטים החשיבו כשין אם נצרף אליהם את התיתורה, ומכיוון שהם אינם שין ממש, הקפיד רש"י בכל המקומות לכנות אותם במילים "כעין שין".
מי שעדין לבו נוקפו שמא אין זה הפירוש בדעת רש"י, מוזמן לעיין ברש"י במסכת שבת דף כח: בדיבור המתחיל, שין של תפילין.
וכך כתב שם רש"י "שיהא העור נקמט מבחוץ ג' קמטין ודומה לשי"ן ..." (ע"כ מדבר רש"י)
גם כאן הקפיד רש"י לכתוב רק קמטין, כלומר שין בלי תחתית, בנוסף גם כאן כתב רש"י דומה לשין, אבל לא שין ממש.
כמובן שהדבר תואם את רמת המיומנות של אותם זמנים בעשיית התפילין, אבל אנחנו כאן עוסקים במסורת, ואין אנו מתחשבים במתחכמים אשר בגלל מיומנותם משנים את אופן עשיית התפילין או מראיתם.
ניתן להוכיח מסורת זו מדברי עוד ראשונים, אבל לא נאריך, ונסתפק בהוכחה המוחלטת המופיעה בדברי רש"י. הרוצה לעיין יותר, יפנה לפירושו של הרב קאפח על הלכות תפילין.
כעת נביא צילום תפילין, של סב סבו של הרב קאפח, ר' סאלם קאפח, נפטר בשנת תרל"ט, כדאי לשים לב שאין לשי"ן תחתית.
הצילום הובא בפירושו של הרב קאפח להלכות תפילין פרק ג הערה כה עמ' שלו
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 10/10/2005 22:32:39
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2005 23:10 |
|
| |
ואיך היא השין בתפילין שנמצאו בחפירות, אם בכלל יש בהן שין?
ומענין לענין באותו ענין -
איך הוא הקשר בתפילין של ראש התימנים? ובחפירות, אם נמצאו גם רצועות?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2005 20:25 |
|
| |
מה החידוש, ומה הקשר ל"מסורת שנשתכחה"?
ברור שהשין לא אמורה להיות באמת שין על כל פרטיה ודקדוקיה, אלא סתם שלושה-ארבעה קמטים. אבל בימינו ראו כי טוב שאפשר לעשות שין ממש - אז עשו.
עוד מעט תגיד שגם הריבוע המדויק במילימטרים מעיד על מסורת שנשתכחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2005 22:37 |
|
| |
הפרעתוני
יש בעולם אנשים מקובעים, שהם לא כל כך מתוחכמים, מה שה' אמר זה מה שהם עושים, התפילין שלהם זהות לתפילין של משה רבינו, כפי קבלתם של חכמי התלמוד.
יש להם רווח בין הבתים בתפילין של ראש, אפשר להעביר נייר בין הבתים, גם התפירות זה כפי התלמוד, גיד התפירה עובר בין הבתים, גם הקלף של הפרשיות שלהם מעובד עם סיד ועפצים, למרות הטכנולוגיות, אבל עיבוד בסיד לא מניח את דעתם, כי בתלמוד כתוב שהעור צריך להיות מעובד עם עפצים.
בנוסף, בגלל שהם כאלה אדוקים הם לא מעיזים לשנות כלום בדבר שהוא הלכה למשה מסיני, ולכן אם לקדמונים לא היה בשין החיצונית תחתית, (השינוי הוא מהותי, שלא כמו דיוק גודל הבתים, שאדרבה הדבר לשבח) גם להם אין בשין תחתית.
סוף דבר פרעתוני יקר, המחלוקת בינינו היא מחלוקת עתיקת יומין, בודאי ידוע לך מה שכתבו התוס' שבימינו (בזמן חכמי התס') אין צורך לעבד את קלף הפרשיות עם עפצים, ועיבוד בסיד מספיק, לעומתם הרמב"ם פסק שקלף שאיננו מעובד עם עפצים נקרא בערבית "רק" ובעברית "מצה" כלומר קלף לא מעובד, וס"ת הכתוב עליו פסול.
ומחמת כך פסל הרמב"ם את ספרי התורה שבזמנו, הדבר נתבאר בתשובותיו, אם תרצה אגדיל את האשכול ע"י העתקה של אותם תשובות.
תפיסתך היא תפיסת חכמי התוס', אפשר להתחכם, אפשר לשנות, לא נורא אנחנו בכיוון, אבל תפיסתי היא קצת יותר אדוקה, תפיסת הרמב"ם, ואין לשנות כלום ממה שאמרו חכמים.
אתה בודאי חושב שהתחתית של השין זה לא משהו מהותי, ואני חושב שזה כן משהו מהותי, כי כך היה בסיני, וכך עשו כל הדורות, ואין לנו אישור לשנות את מראה התפילין בכלום, ובזה נתפצלו דרכינו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2005 23:10 |
|
| |
הפרעתוני
ההודעה הקודמת היתה הודעה שמרנית, כעת אכתוב הודעה למדנית.
כאשר אמר ה' בסיני שיעשו שין של תפילין, מה היתה כוונתו ורצונו, האם שיהיה מראה שין מושלמת, או שיעשו בחיצוניות התפילין 3 קמטין ו-4 קמטין, כי כך יעשה משה וזה מה שהתכוון ה' בציוויו.
כאשר אמרו חכמים שהקלף יהיה מעובד עם מלח קמח ועפצים, מה היתה כוונתם, האם כל שאינו כן הרי הוא קלף שאיננו מעובד, או העיקר שיהיה הקלף מעובד, וכל דור לפי דרכי עיבודו.
כמובן שאין 2 המקרים זהים, ויתכן לענות תשובות שונות על כל אחד מהמקרים.
הפרעתוני
כתבתי מסורת, כי כך עשו הקדמונים, וידיעת מעשיהם מסורת גדולה יש בדבר.
וגם אם להלכה שין עם תחתית כשירה לכתחילה ואדרבה היא משובחת, אבל מעשה הקדמונים עדין הוא המסורת, ואנו משנין ומתקדמים בדבר המותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 01:21 |
|
| |
דרו"ח,
כבר קפצת לייחס לי את שיטת התוספות... במטו מינך, מתון מתון ארבע מאות זוז שווייא.
לא נכנסתי לשאלה מה עדיף, שי"ן עם תחתית או בלי תחתית, קלף מצה או קלף עפוץ. והאם רוב התפילין בימינו פסולות, כמו גם האתרוגים, וספרי התורה, וכו'. הרב שלי, למשל, הולך עם תפילין עפוצות (כל היום, כמובן). על כל פנים, לא זה היה נושא הדיון. אתה דיברת על "מסורת שנשתכחה", ולענ"ד לא מיניה ולא מקצתיה. אין כאן איזושהי מסורת שהלכה לאיבוד (וכפי שהבנתי מאשכולותיך הקודמים יש לכך גם משמעויות תיאולוגיות כבדות לשיטתך), אלא שינוי בצורת עשיית השי"ן, שלדעתך אינו ראוי לעשותו, ואולי אף פוסל את התפילין.
לא ראיתי מי מהפוסקים, מוקדם כמאוחר, הפוסל תפילין בגלל קו מתחת לקמטי השי"ן (אגב, יש העושים שי"ן עם חוד, וממילא אין להם קו). אבל אם ברצונך לעשות קמטים ולא שי"ן - מי המונע בעדך לעשות זאת, או להטיף לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 11:24 |
|
| |
כל דבר מהותי ממעשה התפילין הוא מסורת, ואם חל שינוי ראוי לכל בר דעת לעקוב אחרי השינוי, ושום פלספנות לא תעזור.
אתה מדבר מהפן ההלכתי, ואני מדבר מהפן המחקרי ההיסטורי.
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 16/10/2005 11:35:03
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 11:35 |
|
| |
השאלה היא מהי המסורת המחייבת. אם נהגו לקנות את התפילין ממשפחת יהואש בר גדיהו, או לעבד את העור באמצעות קפיצה עליו, זה גם מסורת מחייבת? השאלה כאן היא מה לעיכובא ומה אינו עקרוני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 11:36 |
|
| |
תיקנתי ואכתוב שוב
אתה מדבר מהפן ההלכתי, ואני מדבר מהפן המחקרי ההסטורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 11:38 |
|
| |
עכשיו אני בכלל לא מבין.
ברור שמהפן המחקרי היסטורי לא עשו שי"ן עם תגים בפונט האריז"ל, אלא קמטים בעלמא. איפה יש כאן מסורת שנשתכחה בכלל?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2005 11:50 |
|
| |
ידידי המלומד והיקר
גם על הפונטים יש דיון
האם האות פה כוללת בתוכה אות בית או שמא היא אות סיבובית מרבעת ותו לא, גם על קוץ של ר"ת יש דיון, וגם על הא מלבר שהמציאו המקובלים בשם ה' יש דיון.
גם על הקוף הדבוקה לגג נפתח דיון.
וגם על האותיות הלפופות והמשונות נפתח דיון.
כמו שאומרים, לא נשקוט ולא ננוח עד שנגלה את מעשה אבותינו בצורה מדוייקת.
ואז נחליט במה אנחנו ממשיכים לאחוז, ובמה אנחנו משנים.
בא ניפרד כידידים, נראה לי שאין בינינו ויכוח, וכל אחד שם דגש על משהו, כיצד היא ההלכה, או איך עשו הקדמונים, ובדבר שהוא מהותי ולא סתם שטויות.
אתה מסכים שכך עשו אבל אתה לא קורא לזה מסורת, ואני כן קורא לזה מסורת, וכי בשביל זה נלך לרב???
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 16/10/2005 11:56:16
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2005 15:42 |
|
| |
הלכתי ללמוד היטב את הסוגיה לפני שהגבתי. התוצאות קצת נועזות.
הציטוט שהביא דרום מהסוגיה במנחות הוא חלקי, והרי הציטוט המלא:
"ואמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני וצריך שיגיע חריץ למקום התפר רב דימי מנהרדעא אמר כיון דמנכר לא צריך".
שואל הלומד המתוחכם בן-זמננו, המכיר את התפילין שלו במסורת איש-מפי-איש-עד-משה-רבינו: איזה חריץ יש בשי"ן?
מסביר רש"י הסבר דחוק: מדובר על נושא חדש. וכלשונו:
"שי"ן של תפילין - לבית חיצונה עושין כמין קמטים דקים בקלף ונראין בו כעין שי"ן:
וצריך שיגיע חריץ - שבין בית לבית עד מקום התפר למטה כלומר עד בית מושבו דהיינו תיתורא:
כיון דמינכר - חריץ למעלה קצת אין צריך להגיע למקום התפר:".
ראשונים אחרים דוחקים יותר: החריץ הוא רגל השי"ן (וכאן יקפוץ דרום: החריץ הוא קמטי השי"ן עצמם. זה גם תירוץ).
אבל ההסבר האמיתי טמון במסורת האשכנזית המובאת בקיצור בתשובת הריטב"א ובאריכות בבית-יוסף או"ח סי' לב וז"ל:
"וזה לשון סמ"ג (שם קד ע"ד) אמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני יעשה מימין הקורא בקמט עור דפוס הבית שי"ן וכן מכאן ומכאן דימינא תלת רישי דשמאלא ארבעה רישי פירוש שני יודי"ן יעשה בתוכה כדאיתא בשימושא [רבא] עכ"ל וכתוב בספרי הדפוס על זה (בהגה שם) ואני הנקדן אומן לעשות תפילין קשה בעיני פירוש זה של שני יודי"ן לפי הטעם ששמעתי על שני שיני"ן מתלת רישי ומארבעה רישי שהוא כנגד שני כתיבות שיש לנו כתב הלוחות וכתב ס"ת כתב הלוחות היה כתיבה שוקעת שנאמר (שמות לב טז) חרות על הלוחות הרי שכל האותיות היו מן האויר נמצא שיש לשי"ן ארבע דפנות לשלש אוירות היא שי"ן לארבעה ראשי"ן של קמטים ונעשה שי"ן משלש האוירות ואם היו שם שני יודי"ן לא תהיה בגופו שי"ן לפי שהראש אמצעי צריך שיגיע עד שולי השתים בכתיבה (נפרדים) [ספרדית] וכן לשוקעת והשניה כתיבה בולטת היא כתב ס"ת שכתבו משה שהוא בולט על הקלף לפיכך שי"ן של ארבעה ראשין כנגד שי"ן של קדש היא ראשונה לבתים כמו שכתב הלוחות קדם לכתב ס"ת ועוד שהוא כתב הבורא ראוי להיות ראשון וכן קבלתי מכל מלמדי כי קדש כנגד שי"ן לארבעה ראשין ואם כדברי המחבר נאמר שכתב הלוחות על ימין המניח ומכל מקום קבלתי שאין קפידא בהם ואין פסול אם החליף עכ"ל:".
הנוגע לענייננו בקיצור: שתי השי"נין של התפילין, האחת של ארבעה ראשים והשניה של שלשה, אמורות להיות אחת בולטת ואחת שוקעת, כשהבולטת עשויה מהבליטות שכנגד שקיעות השניה.
וכאן התעלומה: על מה מדובר???
והתשובה: ה"שי"ן" עליה מדברת הגמרא היא שלושת סימני החריצים שבין הבתים, וארבעת הבתים העשויים כמין שי"ן של ארבעה ראשים.
המסורת שהשי"ן חקוקה בצדדים מקורה בדברי שימושא-רבה, והיא שהשתמרה במנהג אותו מביא כאן ידידינו דרום_חוקר שיהיו רק שלשה קווים ללא תחתית עד החריץ, בדיוק כמו בחריצים שבין הבתים.
תוקן על ידי - יעקב135 - 17/10/2005 15:43:06
|
|
|
|
|
|
