| נשלח ב-9/8/2002 07:15 |
 |
| |
שמירה על איכות הסביבה
איכות הסביבה הוא נושא "בוער" ונמצא על סדר היום בחברה הישראלית והעולמית.
מה אומרת היהדות בנושא זה?
ידועים דברי רש"י או המדרש בפרשת בראשית (איני זוכר בדיוק היכן) שלאחר שברא הקב"ה את האדם הראה לו את הבריאה המושלמת שברא, ואמר לו: "ראה בריאה שבראתי כמה שהיא שלמה, הישמר לך שלא תהרוס אותה".
(זהו ציטוט מזכרוני, ולא בדיוק כפי המקור)
מה המקום והחובה הלכה למעשה בנוגע לשמירה על איכות הסביבה?
למשל: מיחזור, שפכים, זיהום, שמירת נקיון בטבע, וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2002 13:44 |
|
| |
ברוך שובך ידידנו!
הזמין לי כעת בנידון:
מאופי ההתיישבות בארץ, ישנה חלוקה בין ערים המיועדות לאוכלוסיה עירונית, העוסקת בחקלאות - ערי פרזות, למיועדים לחיי כרכים המנותקים מהחקלאות - ערי חומה.
ארבעים ושמונה הערים שניתנו ללויים לשבת, נאמר שיהיו מגרשיהם אלף אמה ועוד אלפיים לשדות וכרמים ובית קברות חוץ לתחום זה. המגרש מיועד לנוי - ‘חגורה ירוקה’ ללא בנין וכרם.
[דומני שרש"ר הירש ז"ל וממשיך סגנונו מח"ס "יהדות לשנות האלפיים" דנים בסוגיא זו.]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2002 23:57 |
|
| |
נדמה לי שהאיסור "בל תשחית" מתייחס בין היתר גם לחובה לשמור על איכות הסביבה ולא להשחית את משאבי כדור הארץ.
נשאלת השאלה מדוע אין התייחסות לנקודה זו בצורה רצינית?
יש הרגשה כאילו שזה רק "ליפי נפש" ולא איסור של ממש שחובה להקפיד עליו.
למשל אין התייחסות לצורך להשתדל להמעיט ככל האפשר בפגיעה באיכות הסביבה ע"י שימוש למשל בכלים חד פעמיים, מיחזור, הימנעות שפכים מזוהמים, וכדו'
כובד המשקל והמודעות מבחינה דתית, עדיין לא ניתנו בנקודה זו.
האם לא ראוי להוביל למודעות דתית לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2002 08:52 |
|
| |
כפי שציינת, המודעות הדתית אינה חופפת בהכרח לחשיבותו של נושא.
עד למפעלו של החפץ חיים, הנושא של לשון הרע נדחק הצידה. אומרים כי היה רושם שאין זה איסור, אלא "ענין" צדדי, שכמעט הפך להתר.
עכשו לפחות יודעים שאסור לספר לשון הרע, או לשמוע.
בדומה לכך, המודעות לשמירת הסביבה נמוכה, גם מפני שאיש לא תירגם את הרעיון לשורת הלכות מעשיות, וגם מפני שיש נושאים אחרים שתופסים את המודעות לפניו בשטף החיים.
איך לקדם את הנושא? ראשית, צריך להפוך אותו מרעיון כללי להלכה מעשית. בני אדם מתרשמים מרעיון, אך הם זקוקים לתירגום שלו למעשה כדי שיוכלו, אם ירצו, ליישם אותו.
החפץ חיים הורה את הדרך: חיבור ספר שיתבסס על המקורות, ויציע הלכות מעשיות בשפה פופולרית. אז, עבודה של שנים עשויה להצליח לגרום להפוך את הנושא לחלק מן ההלכה הרגילה.
גם אז, יהיה מצבו של נושא זה כמו של כל הלכה. יש מקיימים, יש נכשלים. יש מחמירים, יש מזלזלים. בני אדם הם בני אדם. הם זקוקים לתיזכורת קבועה. וכפי שכתב ר' יונה מגירונדי, בדברים מזעזעים שהולמים אמנם את החודש:
אם האדם לא יעורר את עצמו, מי יעירנו?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2003 07:50 |
|
| |
מיימוני
נראה כי הסיבה שאיכות הסביבה לא נידונה בהלכה, היא פשוטה.
בעבר כאשר חיברו את המשנה, עדיין היו רחוקים מהיצירות הטכנולוגיות המזהמות את הסביבה.
מיקומם של הלכות כאלו היה מתאים להיות בפרק השני של המשניות מסכת בבא-בתרא. שם נידון הנזק הסביבתי.
לולא קידוש הטקסט שבעל פה והיו ממשיכים ללמוד "בעל פה" כפשוטו וכראוי (כפי שנכתב באשכול שיוחד לנזק כתיבת ה"בעל פה"), ודאי שנושא איכות הסביבה היה נכלל בתוכנית הלימודים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 14:05 |
|
| |
דיון באשכול על המסירות במלחמת עזה הוסט לדיון על מוסריות התורה ומכלל זה החמלה על האיזון האקולוגי בתורה לעומת המוסר המערבי.
*****
נאחז_בקש:
לפי המוסר המערבי? להתעשר על חשבון חייהם של מליוני בני אדם באפריקה שמתים וימותו שם כזבובים כשהפרו להם את האיזון האקולוגי מפני שכרתו להם את העצים במידה כזו שאין דרך חזרה ונגזרה עליהם בצורת תמידית - זה קנה המידה המקובל לפיו מודדים מוסריות ? אנחנו במקום השני ובאיזה מקום הם נמצאים ביחס למעשה הנפשע הזה?
ומה עושה היום מוסר העולם המערבי בכדי לכפר על מעשיו ? ובכן, רב הטוב שנעשה בשביל בני האדם האומללים האלה תלוי בטוב ליבם של תורמים אך מעולם לא חישב מוסר העולם המערבי לראות בעצמו אשם למצבם במידה כזאת שיקחו על עצמם לפרנס ולדאוג לכל צרכיהם של אותם האומללים שחמסו ורמסו - מספיק שהיו מארגנים רכבת אוירית שתעביר מידי יום את שאריות האוכל שהעולם המערבי משליך לאשפה - הם היו יכולים לחיות על זה יפה מאוד -
*****
בעלבעמיו:
נאחז
אם זכור לי היטב אזי עם ישראל אינו משתמש בשום מוצר שמפר את האיזון האקולוגי.
*****
נאחז_בקש:
ראשית, התורה מצווה אותנו לשמור על הכדור וזה הראוי - זה שעם ישראל אינו מקיים את המצווה כהלכתה זה המצוי שאתה מדבר עליו - וגם אם כן, אין מקום להשוואה למוסר העולם המערבי המוזכר בדבריי, שמר ירוחם שם אותו כנר לרגליו, ומדרג לפיו מי במקום הראשון או האחרון.
*****
לעוף_ברוח:
התורה מצוה אותנו לא לכרות עצים באפריקה בשביל שהשווארצעס לא ימותו כמו זבובים?
מעולם לא שמעתי את זה. אנא תן לי מראה מקום.
עד כמה שידוע לי אלו דוקא הארגונים הירוקים ברחבי העולם, הגויים האתאיסטים האלו, טפו, הם אלו שצועקים על כך.
*****
ירוחםשמ:
עד כמה שאני יודע- ואני יודע, סין- שלא משתייכת לתרבות המערב, פוגעת באקולוגיה הרבה יותר מכל מדינות אירופה גם יחד,
מוסר אנושי לא מתחיל ולא נגמר באקולוגיה,
לגופו של הפשע של מעצמות המערב בפיתוחים הטכנולוגיי, הפוגעת בסיבה.אלמלא הפיתוחים האלה- חצי מתושבי כדור הארץ היו מתים ברעב,
במחקרים שנערכו רק לפני כמה עשורים, הגיעו החוקרים למסקנה, שכדור הארץ לא יכולה להזין, יותר מארבעה מיליארד אנשים.
וכבר עסקו בחיפושים מעשיים, להרחיב את מרחב המחיה, לאוקינוסים, ובהמשך לעבור לכוכבים.
והנה פלא, העולם היוםמונה מעל 6.5 מיליארד אנשים, שמתים בה הרבה פחות מרעב, מאשר לפני חמישים ומאה שנים.
השחיטה היהודית- היא הרי מאד רחמנית לפי המפרשים- אסורה בהרבה ממדינות אירופה, בגלל אכזריותה,
היחס אל החלש ועזרה לעניים היא מעל ומעבר, ממה שנהוג ומקובל בקהילותנו, עשירי הגויים ואמידיה, תורמים לקהילה ולעניים לאין שעור יותר מאשר אנחנו, ארגוני סעד ועזרה, של המערב, מפותחים יותר, ואקטיבים יותר מאשר שלנו, אנחנו יודעים אבל יותר טוב לדבר. ואת זה הם יכולים ללמוד מאתנו.
יש עולם חוץ -ממזיבוש וילנא בני ברק, ובית שמש, יש גם ערכים הומנים גדולים שם, בכל אופן, התופעה המחרידה של הפליית ילדי הספרדים בבתי ספר, החרדים, והפליתם בכלל האכלוסיה, יכול לשמש כדגל למוסר, החרדי.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 14:21 |
|
| |
נאחז_בקש:
לעוף ברוח,
אולי תקחי רגע הפסקה ממעופך ותקראי בעיון את ההודעות ששלחתי -
איפה כתבתי שהתורה מצווה עלינו לא לכרות עצים באפריקה? כתבתי שאנו מצווים לשמור על הכדור -
ובכל זאת במראה מקום חפיצה נפשך? אז הנה קחי לך מרמב"ם הקדמה לפירוש המשנה : "וכמו שעשה אלישע בצוותו להלחם עם מואב להכרית כל עץ עושה פרי, כמו שאמר כל עץ טוב תפילו ( מלכים ב ג,יט) - והשם מנענו מלעשות כן, באומרו : לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן ( דברים כ, יט) .... כלומר אף על פי שהסיטואציה בה עמד אלישע היתה בעת מלחמה לא הרשה לו ה' לכרות את עצי מואב כל שכן אסור הדבר סתם כך על מנת לספק את יצר הקניין למען בצע כסף -
ירוחם,
יש לך רמב"ם מפורש בהקדמה לפרק חלק בו הוא אומר שיש כתות מכתות שונות המכנים עצמם יראי ה' = 'חרדים' וכל מי שרואה התנהגותם ושומע על מעלליהם אומר: רק עם סכל ונבל הגוי הקטון הזה" - ואתה מביא מהם ראיה על מוסריות התורה ?
*****
לעוף_ברוח:
נאחז בקש, יישר כח. יפה!
האם האיסור חל גם על גויים? האם האיסור חל גם על יערות העד או רק על עצי פרי?
*****
נאחז_בקש:
אם האיסור היה חל גם על הגויים לא היה שום ייחוד ב'עם הנבחר' שאינו נבחר אלא בתורתו (עד כמה שידוע לי על בני נוח = הגויים) לא הוטל איסור מעין זה -
אמנם על פניו ולפי הכתוב האיסור חל על עצי פרי - אולם העיקרון המקופל באיסור הוא בהנחת היסוד שכל מה שברא ה' בעולמו יש לו תכלית תועלתית לעולם ולאדם, ועל האדם להתייחס אליו בכבוד הראוי לו- ומכאן ההשלכה לכל עץ - לדעתי ההדגש בא על עצי הפרי מכיוון שהתועלת ממנו היא יותר ממשית לאדם בטווח הקצר.
*****
ירוחםשמ:
נאחז בקש
כל עץ שאינו נותן פרי מותר לעוקרו- כך לפחות כתוב בתורה,
דברים פרק כ רַק עֵץ אֲשׁר תּדַע כּי לֹא עץ מאכל הוּא אֹתוֹ תַשחִית וְכָרָתּ
והנה-- רמב"ם הלכות מלכים פרק ו הלכה ט
כל אילן סרק מותר לקוץ אותו ואפילו אינו צריך לו, וכן אילן מאכל שהזקין ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו, מותר לקוץ אותו, וכמה יהא הזית עושה ולא יקוצנו, רובע הקב זיתים, ודקל שהוא עושה קב תמרים לא יקוצנו.
המוסר של החרדים היא הטוענת במצח נחושה שהיא ורק היא מוסר התורה, ומתגאה בדברים, שאצל אחרים זה חלק מסדר היום הנורמטיבי, ולכן אני דן בה.
*****
נאחז_בקש:
כתבתי אמנם על פניו ולפי הכתוב האיסור חל על עצי פרי - בהמשך כתבתי למה לדעתי אפשר ומותר להשליך איסור על כל עץ - ודאי שיש עצים שמותר להכריתם הרי כתבתי שכל מה שברא ה' הוא לתועלת האדם או העולם - והאדם חייב להבעיר אש ובמה ישתמש האדם כדי להבעיר אש - כדי לבשל, ואיך יחמם מים כדי להתרחץ , מאיפה יקח עצים כדי לבנות לו קורת גג להגן על עצמו מפני ימות החמה וימות הצינה, ומאיפה יקח לו עצים כדי לבנות לעצמו מטה כדי לישון בה, ושולחן כדי לאכול עליו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 14:38 |
|
| |
נישטאיך:
לעוף
<"התורה מצוה אותנו לא לכרות עצים באפריקה">
האם התורה אוסרת לכרות עצים בבאר שבע?
*****
לעוף_ברוח:
נישטאיך,
מה אתה רוצה ממני? אני כתבתי את זה בתורה?
חשבתי על משהו, יש משהו שהוא אולי קשה יותר ממות. עינויים. כמה אנשים, גויים ויהודים מסרו את עצמם לעינויי תופת בכדי להגן על אנשים אחרים, או על רעיון מסוים. כמה חיילים שמרו על נאמנות ולא הסגירו סודות? למה חושבים שהיהודים יותר מיוחדים מאומות העולם בזה?
*****
נאחז_בקש:
יהודים מיוחדים הם כדוגמאת עשרת הרוגי מלכות שמסרו נפשם בעינויי תופת עבור ערך שמירת התורה - ודאי שיתכנו סתם חילונים או בני אדם מאומות העולם שעבורם ערך מסויים יהיה בדרגה כזו שבלעדיו חייהם אינם חיים - בני אדם באשר הם נבראים בצלם יש בהם את "הכוח" למות למען ערכים שהם מאמינים בהם. או להבדיל, יש בהם את "הכוח" למות למען בני אדם שמצפים מהם למות למען ערכים.
*****
נישטאיך:
לעוף
<"מה אתה רוצה ממני? אני כתבתי את זה בתורה?">
לא רציתי ואיני רוצה ממך דבר, גם לא טענתי נגד דברייך, למעשה, אף תמכתי בהם.
לדעתי, הדיבורים על עליונות, הם לא יותר מאשר תוצאה של רגשי נחיתות. האיסור לעקור עצים הוא בתורה, שלפיה אסור לעקור בתל אביב עצי פרי ומותר לעקור עצי נוי, ואילו בבאר שבע מותר לעקור הן עצי סרק והן עצי פרי, ואין כאן לא סיבה אקולוגית, לא שווארצע ולא וייסע, ולא חמצן ליהודים, וכדברי הרמב"ם בהלכות תפילה לגבי צער בעלי חיים.
לפני מספר שנים ביקר בעיר בה אני גר ד"ר ת. מישראל שהרצה על הנושא "אקולוגיה ביהדות", הערתי לו שכל הדוגמאות של "מרחיקין מן העיר" שהביא אינן מסיבות "אקולוגיות", שהרי מבחינת ההלכה מותר להשאיר את שווקי הארץ במצב שבני ברק לאחר שביתת עובדי נקיון של מספר חודשים, תיראה כמו התאג' מאהאל לעומתם, ואף את שווקי ירושלים היו מכבדים בכל יום, רק בגלל כבודה של ירושלים, ולא בגלל כבוד האנשים שגרו בה.
על "אקולוגיה והלכה" ראי כאן:
דברים, פרשת כי תצא, תשס"א, ד"ר יעל שמש
<"חשבתי על משהו">.
תתחדשי.
<"יש משהו שהוא אולי קשה יותר ממות. עינויים. כמה אנשים, גויים ויהודים מסרו את עצמם לעינויי תופת בכדי להגן על אנשים אחרים, או על רעיון מסוים. כמה חיילים שמרו על נאמנות ולא הסגירו סודות? למה חושבים שהיהודים יותר מיוחדים מאומות העולם בזה?">
ראי את פתיחת הודעתי זו
לדעתי בנושא זה ראי כאן:
הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | "מסירות נפש היהודי" - מהותה וגדריה
_____________
נאחז_בקש
מה רצית להביע במה שכתבת?
*****
נאחז_בקש:
מה רציתי להביע - רציתי להביע מוסריות כלפי אוייב בעת מלחמה בו יש לכאורה לנקוט בכל אמצעי כדי לחסל אותו - וזה גם מה שאלישע התכוון לעשות , ואם כן למה ה' לא הרשה לו לעשות את זה - איזה נזק קיומי עתידי היה נגרם להם במעשה הזה -
****
לעוף_ברוח:
נאחז בקש,
אנא הסבר לי מה ההבדל בין המוסריות של חז"ל לבין המוסריות באמנת ג'נבה לגבי שבויי מלחמה, ומדוע לדעתך התורה מוסרית יותר מתורת המוסר של אומות העולם.
http://lib.civics.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18420
*****
צענערענע:
לעוף ברוח
האשכול בנושא:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1932142&whichpage=1&forum_id=1364
*****
לעוף_ברוח:
תודה צענע
*****
נישטאיך:
מדינת ישראל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 14:47 |
|
| |
mdabraham:
נישט,
אין לזהות בהכרח אקולוגיה עם תועלת לאנשים. ציווי אקולוגי יכול להיות מזוהה עם תועלת לעולם שסביבנו, ולאו דווקא לאנשים שבו. זוהי העמדה המכונה כיום אקו-אתיקה, שאינה מבססת את האתיקה על גישה אנתרופוצנטרית.
ושלוש הערות לנושא בל תשחית בעצי סרק:
1. התורה ציוותה על עץ מאכל מפני שהוא מביא תועלת לבני אדם. מכאן אפשר להרחיב שכל עץ שמביא תועלת לבני אדם אסור לעקרו. ומכאן שאם כיום אנחנו יודעים שגם עצי סרק חשובים לבני האדם אזי אסור לעקור גם אותם. ומה שכתוב בתורה שעצי סרק מותר לעקור, פירושו עצים שלא מועילים לנו. ובכל דור יש ליישם זאת לפי הידע שלו. וכמו חרקים שנולדים מן העיפוש שכיום אנחנו מאמינים שלא קיימים דברים כאלו, אף שהוא דין תורה.
הרי זה ודאי לא יותר גרוע מאיסור 'בל תשחית' שמורחב ומיושם על כל מה שעומד לשימוש האדם, אף שבתורה הוא כתוב רק לגבי עצים. אז מדוע עצי סרק ייגרעו, אם כיום אנחנו יודעים שגם זה משמש אותנו?
2. יש מקום להביא מקור תורני עקיף לחשיבות האקו-אתיקה, כלומר אקולוגיה שאינה דווקא למען האדם, והוא מט"ו בשבט. זהו ראש השנה לאילן, אף שיש ר"ה לפירות (=עצרת, שנדונים בה על פירות האילן). ולכאורה מכאן ראיה שיש דין על העולם גם ביחס לעצי סרק, או לאילנות עצמם בלי קשר לפירות.
3. וידוע הסיפור על הראי"ה קוק שפגש את ר' אריה לוין כשהגיע לארץ, וכשר' אריה קטף עלה בדרך לפי תומו, הראי"ה הזדעזע כיצד הוא פוגע בלי סיבה ביצירי כפיו של הקב"ה.
ובאמת יש לדון האם ההיתר לפגוע בעצי סרק הוא רק לצורך האדם. כלומר שבעצי פרי התורה קבעה איסור אפילו לצורך (הרי מדובר במצור, ושם ודאי צריכים אותם). אם כן, מה שהתורה מתירה עצי סרק, גם הוא רק לצורך. ומשמע שכשעושה שלא לצורך אסור לפגוע גם בעצי סרק כמו בעצי פרי. וזכורני שראיתי דיוקים כאלו בכמה ראשונים או מפרשי התורה (רמב"ם, רמב"ן, ואין לי זמן לחפש כרגע).
_____
רש"י מסכת בבא קמא דף צא עמוד ב
זה עץ מאכל - וה"ק רק עץ אשר תדע אם אינך יודע קרוב למצור אלא הוא קחנו ואפילו הוא של מאכל.
רמב"ן דברים פרק כ פסוק יט
(יט - כ) כי האדם עץ השדה - יפה פירש רבי אברהם כי שיעור הכתוב, כי ממנו תאכל כי האדם עץ השדה ואותו לא תכרות לבא מפניך במצור, וטעם כי האדם עץ השדה, כמו כי נפש הוא חובל (להלן כד ו). אבל על דעת רבותינו (ב"ק צא ב) מותר לכרות עץ מאכל לבנות מצור, ולא אמרה תורה רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא וגו' - אלא להקדים ולומר שאילן סרק קודם לאילן מאכל. אם כן, פירוש הפרשה לדעתם, שהזהירה תורה לא תשחית את עצה לכרות אותם דרך השחתה שלא לצורך המצור, כמנהג המחנות. והטעם, כי הנלחמים משחיתים בעיר וסביב הארץ אולי יוכלו לה, כענין שנאמר (מ"ב ג יט) וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו, ואתם לא תעשו כן להשחיתה, כי תבטחו בשם שיתן אותה בידכם. כי האדם עץ השדה הוא, ממנו תאכל ותחיה, ובו תבוא העיר מפניך במצור, לומר אתה תחיה ממנו אחרי שתכבוש העיר, וגם בהיותך במחנה לבא מפניך במצור תעשה כן. וטעם אותו תשחית וכרת - כי מותר אתה לכרות אותו לבנות המצור וגם להשחיתו עד רדתה, כי לפעמים תהיה ההשחתה צורך הכבוש, כגון שיהו אנשי העיר יוצאים ומלקטין עצים ממנו, או נחבאים שם ביער להלחם בכם, או שהם לעיר למחסה ולמסתור מאבן נגף:
*****
נישטאיך:
להערות לנושא בל תשחית בעצי סרק:
<"התורה ציוותה על עץ מאכל מפני שהוא מביא תועלת לבני אדם. מכאן אפשר להרחיב שכל עץ שמביא תועלת לבני אדם אסור לעקרו, ומכאן שאם כיום אנחנו יודעים שגם עצי סרק חשובים לבני האדם אזי אסור לעקור גם אותם. ומה שכתוב בתורה שעצי סרק מותר לעקור, פירושו עצים שלא מועילים לנו">
למה הציווי בתורה הוא בלשון איסור על עץ מאכל ולא בלשון היתר על עצי סרק?
<"הרי זה ודאי לא יותר גרוע מאיסור 'בל תשחית' שמורחב ומיושם על כל מה שעומד לשימוש האדם, אף שבתורה הוא כתוב רק לגבי עצים. אז מדוע עצי סרק ייגרעו?">
שו"ע הרב חושן משפט, הלכות שמירת הגוף והנפש סעיף י"ד
כשםקלז שצריך להזהר בגופו שלא לאבדו ולא לקלקלו ולא להזיקוקלח כך צריך להזהר במאודוקלט שלא לאבדו ולא לקלקלו ולא להזיקוקמ וכל המשבר כליםקמא או קורע בגדיםקמב או הורס בנין או סותם מעין או מאבד מאכלותקמג או משקיןקמד או ממאסםקמה (או זורק מעות לאיבודקמו) וכן המקלקל שאר כל דבר הראוי ליהנות בו בני אדם עובר בלא תעשה שנאמרקמז לא תשחית את עצה וגו' (ואם הזהירה תורה על של נכרים שנלחמים עמהם קל וחומר לשל ישראלקמח או אפילו משל הפקרקמט).
ואפילו כוונתו כדי להראות כעס וחימהקנ להטיל אימה על בני ביתו שאינן נוהגין כשורהקנא:
קלז) ראה לקו"ש חי"ח ע' 466. לקו"ש חל"ד ע' 166-167 והערות 15-16.
קלח) כדלעיל ריש ס"ד, וש"נ.
קלט) בממונו.
קמ) ב"ק צא, ב וקידושין לב, א. וראה פתחי חושן הל' נזיקין פ"א ס"ק ז.
קמא) שבת קכט, א. רמב"ם הל' מלכים פ"ו ה"י.
קמב) ב"ק שם. קידושין שם. רמב"ם שם.
קמג) רמב"ם שם. וראה גם רש"י מנחות פא, א סוד"ה ומשני. וראה לעיל או"ח סי' שכח סמ"ד (שאסור לגרום להקיא מה שאכל משום הפסד אוכלין שבמעיו שמתוך כך הוא רעב וחוזר ואוכל). יו"ד סי' יח קו"א סוף ס"ק ו (משום בל תשחית יש לבדוק הסכין בין שחיטה לשחיטה).
קמד) ראה כתובות מד, ב (אסור לשפוך מי בורו ואחרים צריכים לו). רבנו ירוחם מישרים סוף נל"א (משום בל תשחית). וראה לעיל או"ח סי' רצו ס"ה.
קמה) ראה ברכות מה, א. טור ושו"ע או"ח סי' קעא ס"א.
קמו) עיין ביו"ד סי' כח סכ"א בהגהה (שאין לשרוף בגד או לשחוק הזהב על מנת לכסות באפרם את דם השחיטה אם הם שוים יותר מהעוף עצמו). וראה לקמן סט"ו.
קמז) דברים כ, ט. רמב"ם שם ה"ח (אפילו שלא במצור). ספר המצות לא תעשה נז (כל הפסד נכס). חינוך מצוה תקכט (כל השחתה).
קמח) עיין משנה למלך (שהכסף משנה שם הוכיח כן מהגמרא (שבת קכט, א. קידושין לב, א) שהמשבר כלים וקורע בגדים עובר על בל תשחית, והקשה במשנה למלך שם ממ"ש הרמב"ם שם ה"י שלוקה מכת מרדות, דהיינו שהוא רק מדרבנן). ולפי מ"ש (כאן בפנים, שלמדים זאת מקל וחומר) לא קשה מידי דאין עונשין מן הדין (מכות ה, ב). וראה שבעים תמרים סי' נב-ג אות ח.
קמט) ראה רמב"ם שם (בכל מקום). לקו"ש חי"ב ע' 118 הערה 28. חי"ח ע' 465 (אפילו בהפקר בית דין). שבעים תמרים שם אות יא. אמרי יושר ח"א סי' קג. חקרי הלכות ח"א מ, א.
קנ) ראה לעיל או"ח סי' קנו ס"ג (יראה עצמו כאילו הוא כועס), וש"נ.
קנא) ראה שבת קה, ב וחדא"ג מהרש"א ד"ה שכך. חינוך שם. סמ"ק סי' קעה. לחם הפנים וישועות חכמה על קיצור שו"ע סי' קצ סוף ס"ג. שער הכולל פ"א ס"ה. עץ השדה סי' יב ס"ו. שבעים תמרים שם אות י. הפסגה ז ע' 73. כנסת חכמי ישראל סי' עא אות נד, וסי' קיא אות ג. לקו"ש חל"ד ע' 53 הערה 22. אפיקי מים ח"א סי' לו הערה ד.
<"יש מקום להביא מקור תורני עקיף לחשיבות האקו-אתיקה, כלומר אקולוגיה שאינה דווקא למען האדם, והוא מט"ו בשבט. זהו ראש השנה לאילן, אף שיש ר"ה לפירות (=עצרת, שנדונים בה על פירות האילן). ולכאורה מכאן ראיה שיש דין על העולם גם ביחס לעצי סרק, או לאילנות עצמם בלי קשר לפירות">
רק לכאורה:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/toldot-2.htm
[המשך הנידון על ט"ו בשבט באשכול הנוגע לכך.]
<"וידוע הסיפור על הראי"ה קוק שפגש את ר' אריה לוין כשהגיע לארץ, וכשר' אריה קטף עלה בדרך לפי תומו, הראי"ה הזדעזע כיצד הוא פוגע בלי סיבה ביצירי כפיו של הקב"ה">
הסיפור הובא בקישורית שהבאתי בהודעתי הקודמת דברים, פרשת כי תצא, תשס"א, ד"ר יעל שמש ליד הערה 21.
תוקן על ידי עצכח ב- 26/01/2009 14:56:29
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 23:48 |
|
| |
לפותח האשכול, המדרש שמצטטים "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" בודאי לא רלוונטי לענייננו שכן אדה"ר קדם למהפכה התעשייתי אי אילו שנים, אלא כוונת הבורא שלא יקלקל במובן המוסרי.
יחד עם זאת את ברור שיש רע בהחרבת עולמו של הקב"ה מבחינה פיזית, ואני לא מבין מה בכלל השאלה כאן. אם הקב"ה ברא את העולם ולמעשה מאז בורא אותו כל הזמן, משמע שרוצה בכך ומכאן ברור שאנחנו צריכים לשמור עליו ולא לעשות את ההפך מזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2009 10:44 |
|
| |
איכות הסביבה נושא חשוב ביותר!! אולי אפילו צו השעה!! חבל שברחובות בני ברק ומאה שערים לא שמעו על זה...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2009 12:55 |
|
| |
אגב, אם כבר מדברים על נושא חשוב מעין זה של איכות סביבה, הדיון פה נסוב דווקא על המקורות התורניים. ואולי דווקא כדי להסיט את הדיון אל וועידת האקלים שתערך השבוע בקופנהגן. ציין כאן קודמי בתגובתו כי חבל שברחובות בני ברק ומאה שערים לא שמעו על הדבר. ואם נודה בפה מלא, בחינוך החרדי אין מספיק מודעות לסדר, נקיון, ושלא לדבר על איכות סביבה, וכמה חשוב הדבר מבחינה מוסרית ואנושית. כיצד באמת נפל החינוך החרדי בסוגיא חשובה מעין זו? מדוע אין מספיק דגש בחינוך לאיכות סביבה? (איני רוצה לעשות הכללות, אך הדברים ידועים לכל)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2009 15:19 |
|
| |
<ואולי דווקא כדי להסיט את הדיון אל וועידת האקלים שתערך השבוע בקופנהגן>
על מה ידונו בוועידת האקלים? על שיפור תחזית מזג האוויר?
האם המשתתפים בוועידה יגיעו לשם ברגל?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2009 05:23 |
|
| |
שחיתות אינטלקטואלית - גם במדע
פרשת קליימט-גייט
|
|
|
|
|
