מי חייב בכבוד המת ומה הגדרתו?

http://www.yeshiva.org.il/midrash/doc/doc4/nituach.doc

הרב אליעזר מלמד

הלכות ניתוחי מתים

"ואם יבוא אדם וישאל, הרי כדי להתקדם במקצוע האנטומיה והפתולוגיה חייבים לנתח הרבה מתים. אפשר לענות לו, שבמקצועות אלו יתקדמו הגויים, שלהם אין איסור לנתח מתים. אבל לנו מותר לנתח מת רק לצורך מיוחד של פיקוח-נפש. וכן כתב הרב קוק שאין לקחת גופות של ישראלים לצורך לימוד רפואה. ובמקרה של הכרח, יש לקנות גופות של גויים, מפני שאצל העם היהודי יש חשיבות מיוחדת לקדושת הגוף, ולשם כך העם היהודי הסכים ליטול על עצמו איסורים רבים, ובכללם איסור אכילת המאכלים האסורים. ואמנם שונאי ישראל לא יבינו זאת, אבל הטובים שבאומות העולם יבינו, שאיננו יכולים לצורך לימוד הרפואה ולקידום מדע האנטומיה לנתח מתי ישראל (דעת כהן קצט)".



עולם הפוך אני רואה

תוקן על ידי - נישטאיך - 08/11/2005 2:51:17

נישט,

אני חושבת שלא הבנתי - האם הרב מלמד (והרב קוק לפניו) מאמינים שאדם שאינו יהודי לא נברא בצלם?

אמשלום,

לא קראתי את כל דברי הרב מלמד. בקטע שהעתיק נישטאיך לא מופיעה הבחנה על בסיס הצלם אלא על בסיס היחס לגופות מצד החיים. בעוד שבעם ישראל מקובל לנהוג בכבוד המת, בעמים אחרים, לטענת הרב מלמד, לא מקובל, וממילא, אין ישראל מחוייבים לנהוג כלפי מתי עמים אחרים באופן יותר 'מכבד' מאשר נוהגים בהם בני עמם (וזה אינו ההבדל היחיד ביחס יהודי ליהודי/גוי שמוסבר באופן זה, ואכמ"ל).

(יש בהחלט הבחנה מהותית משמעותית בין יהודי לגוי במשנת הרב קוק, והיא כוללת עקרונות קשים לעיכול אף לטעמי, אך איני חושב שזה בא לידי ביטוי לפחות בקטע דלעיל).

ממללא,

תודה.
אני מניחה שאתה צודק בעניין הצלם בקטע הספציפי, אם כי נדמה לי שאתה מצמצם מעט את מה שעולה ממנו (גם אני לא קראתי את הלינק, אלא את הקטע המצוטט בלבד) - האם האיסור על נתיחה הוא על המנתח (ולכן טען הרב קוק, ש"יתקדמו הגויים", וישראל לא יתפתחו במדע הרפואה וכו')? או שמא הוא על פגיעה בגוף המנותח (ואז - מנין ההבדל בין גוף של מי שהיה יהודי לבין גוף של מי שלא היה כזה? ואם הגוף היה של מי שנולד כגוי והתגייר?)?
ואולי יש כאן ערבוב בין שני האיסורים?

אמשלום,

[זכור לי במעומעם שאחד האחרונים שהתיר נתיחת מתים כשחולה מסוכן בפנינו דחה את האפשרות להשתמש בנתיחת גופת גוי, בטעם שגוף הגוי שונה מגוף היהודי כיון שהאחרונים אוכלים בע"ח שאינם כשרים והדבר מן הסתם משפיע על גופם (דומני שזה היה החתם סופר - אולי אחד מבקיאי הפורום יודע על מה אני מדבר ויתקן)].

איני יודע למה כיון הרב קוק, שכאמור, ברור לי שהבדיל באופן משמעותי בין יהודי לגוי ולא רק כמטאפורה. ואולם, כמובן שהרב קוק לא המציא את ההלכה של כבוד המת.

את ההלכה הזו אני מבין כעוד אחת מהלכות רבות אחרות שבאות ליצור בסיס מוסרי לקהילה-העם, בסיס שיש לו משמעות מבחינת ה'מוטב' (המת) והמטיב עצמו בעצם קניית תכונת ההטבה (וכיו"ב לעניין גזל למשל). כך שאין פה נקודת כובד אחת אלא שתיים.

בנוגע להלכה הספציפית - כדאי לחכות למומחים שלנו שיביאו את דעות הפוסקים בנידון. אחרים לבטח יביאו את ביקורתו של ליבוביץ' כנגד פסיקת ההלכה ברוח דברי הרב מלמד.

מבלי לעיין בסוגיה, אני מסכים שהפיתרון של נסתמכות על גופות גויים לא נשמע לי אופטימלי בשלב זה.

ממללא,

אני מקבלת, בעקרון, את דבריך לגבי השאלה המוסרית, אבל אני מנסה להבין את ההגיון ההלכתי ולא את זה המוסרי, ואצטרף לקריאתך (הסמויה?) ליודעי/ות ספר שכאן שיחכימונו.
באותו הקשר - אם דבריך בעניין הפתרון של נתיחת גופות גויים נוגעים לשאלה ההלכתית, ולא המוסרית, אני מצטרפת לתמיהתך, כי על פניו נראה שאין הוא עקבי ביחס לבעיות ההלכתיות כאן, ולכך כיוונתי בדברי לעיל.

נדמה לי שהדברים שהזכרת בעניין אכילת מאכלות כשרים המשנות את המערכות הגופניות, הובאו באשכול שעסק בהבדלים הגופניים בין יהודים לגויים (אם איני טועה, נפתח אותו אשכול בדיון על מספר השיניים...)

לרב קוק היו כמה פסיקות כאלה, שהסתמכו על הבנתם של הגויים את הטוב והאור העליון שבתורתנו שתביא אותם לקבל את יחסנו השלילי כלפיהם (דומני שהוא תמך במוסד העבד הכנעני, למשל), ובאופן כללי שהסתמכו על גויים כדי לבצע משימות שונות (חליבה בשבת, למשל). בשעתו נכחתי פעם בשיעור של הרב גורן, ששלל עמדה זו באופן חד-משמעי וקבע כעקרון מוביל במשנתו את היכולת לקיים מדינה מתקדמת ללא כל הסתמכות על גויים, ובכלל זה ניתוחי מתים.

'אוסו_בוקו'

1) Is there according Halocha any problem with such a display? Giving the fact that the bodies are most probably pure gentile.

2)Also the science center administration is as far as I know run by gentiles , are they Machoyev (Obligate) to such Halocha ?

1) הרי זה למטרה טובה - הכרת גוף האדם ומודעות לבריאותו.

2) מה יחס ההלכה לכך שמדובר בגופות גויים.

3)האם גויים חייבים בכבוד הגופה?

________________

מי שמכיר אותי יודע שאיני מהתרגשים מ"החלטות רבנים".

עוד לפני שאני יודע מה היה הנושא עליו החליטו, או מה היתה החלטתם, אני כבר יודע שהחלטתם מוטעית.

למה אני כזה?

מפני שהתברר אצלי, שרבנים מגיבים רק על דברים ש"נראים טוב", ולא ש"הם טוב", ושבהם הם אינם צריכים לעשות דבר, אך הם לא יחתמו בדברים שהם בתחום סמכותם, ושבהם הם צריכים "לעשות משהו".

איך אמר קזבלן?

"אצלינו כל אחד היד שלו רועדת".

וגם "אצלם".
_____

ולשאלותיך:

כתבת:

The Jewish rabbinical organization it Toronto protested. Quote:

"All people are created in the image of God the human body carries the divine image. all bodies are to treated with respect ect

To display human beings in such a manner as this exhibition ,demeans the divine image of mankind.

למה תצוגת אדם מת "בטעם", פוגעת בכבוד האדם?

כי צריך לקברו?

אלא שכאן אנו עוסקים במתים גויים, האם חייבים לקבור גוי?

האם גוי חייב לקבור גוי?

ייתכן שלא!

וראו במאמרו של הרב נתן אורטנר: "קבורת חללי אויב", בתחומין ד (עמודים 97-108).


צריך לקבור מתים יהודיים מכמה סיבות:

א. קדושת גוף המת

אדם מישראל שמת, אינו הופך להיות גוש בשר חסר ערך, אלא גם לאחר מותו יש בגופו קדושה, ואין הגוף רק נרתיק של קדושה ששימש לנשמה העילאית, אלא שהוא עצמו נתקדש גם בקדושה עצמית (הרב טיקוצינסקי, "גשר החיים", ח"א פ"א ס"א ס"ק א) ...קדושה זו מיוחדת לגוף של יהודי, מצד הקדושה המיוחדת של ישראל, שקראם הקב"ה גוי קדוש, הרב קוק ב"דעת כהן סימן קצ"ט) ולפיכך, יש הסבורים שנתיחת מת יהודי פוגעת בקדושתו. (פרופ' אברהם שטיינברג, מתוך "אנציקלופדיה הלכתית רפואית". כרך 4 עמודה 550).

קדושה זו מיוחדת לגוף של יהודי, מצד הקדושה המיוחדת של נשמת הישראל.

לגוי רק נושם חמצן.


הם ידעו כי "the human body carries the divine image"

איך ידעו?

כי הם למדו את פרשת בראשית, ושם כתוב:

"בצלם אלקים עשה את האדם" (בראשית פרק ט, פסוק ו).

מלשון המשנה באבות פרק ג, ניתו להבין שגם הגוי נברא בצלם:

"חביב אדם שנברא בצלם. חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר בצלם אלקים עשה את האדם. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום...".

כל אדם חביב, מפני שנברא בצלם, אך חביבין ישראל שנקראו בנים למקום...".

אולם בביאור משנה זו נחלקו המפרשים:

בתוס' יו"ט שם כתב, שעל כל אדם נאמר "חביב אדם שנברא בצלם", ולאו דוקא על ישראל. וכן פירש שם בתפארת-ישראל, שהמשנה מיירי אפי' בעכו"ם.

אולם ב"מדרש-שמואל" למהר"ש די אוזידא ז"ל (אבות שם) כתב, שהוא שאל בענין זה את מהרח"ו זיע"א (הלא הוא המקובל ה"ר חיים ויטאל): אם בכלל חביב אדם שנברא בצלם נכנסים בני נח? שהשיב לו:

שמה שנאמר בכתוב "בצלם אלקים עשה את האדם", אין הכוונה לבני נח, אלא לאדם הראשון שהוא שורש כל הנשמות, והוא העביר צלם זה לבני ישראל, ככתוב "שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון".

עד"ז כתב גם ב"דרך-החיים", למהר"ל מפראג (אבות שם):

"כי כאשר נברא האדם היה מעלה זאת לאדם ולנח, אף כי אינם בשם ישראל נקראים. ועם אחר שבחר ה' יתברך בישראל נתמעט הצלם הזה אצל האומות, מכל מקום הצלם האלקי הוא שייך לאדם במה שהוא אדם".

וראו גם בספרו "נצח ישראל" פרק יא.

ובאשר לטעמים האחרים:


ב. ניוול המת ובזיונו
איסור ניוול המת הוא מן התורה.וכן משמע מסוגיות אחדות בתלמוד. יסוד האיסור הוא מדין איסור הלנת המת, ויש מי שכתבו, שיסוד איסור ניוול המת הוא מדין 'ואהבת לרעך כמוך.

האם גוי הוא רעך?

האם יש בו "מצוות" קבורה?

האם יש בו איסור הלנת המת?

האם יש כאן גזל עכו"ם?


מה יש כאן כן?

יש כאן פסק דין רבני.





עולם הפוך אני רואה



תוקן על ידי - נישטאיך - 08/11/2005 11:21:00