ההכרח והמשמעות של הדימוי הקבלי- דורש אמת

אני סבור שהנושא שהעלה דורש אמת חשוב לדיון, וזו הזדמנות לברר מחשבות שיש לי בנושא זה מזמן רב. אין לי אלא לקוות שלמרות התמיהות הגדולות שאני מעלה נגד מושא אמונה מקובל ומפורסם, תהיה לקוראים סבלנות לקרוא ולשקול, גם אם נטייתם הראשונית היא לומר "מה לנו ולחוצפה הזו להפעיל הלך מחשבה עצמאי ופילוסופי כלפי ידיעה כל כך קדושה".

לפיכך, אני מעז בכל זאת לכתוב.

***
דורש אמת

אני חושב שהבאת כאן הסבר מעניין מאד. והוא מאפשר למקד בדיוק את נקודת אי ההסכמה אשר בינינו.

שנינו מסכימים שיש בורא ומנהיג לעולם. אך אתה סבור

א. שצריך לדעת איך הוא מנהיג את העולם.
ב. שהקבלה היא תיאור של הדרך הזו.

ואילו אני מסתפק בדבר. ואלו סיבותי:

א. לא צריך לדעת איך דבר נעשה כדי לדעת שהוא קיים.
ב. מי אומר שיש בכלל אופן מסויים או תיאור מסויים שהוא נכון לגבי ההנהגה.

אנסה להסביר יותר למה אני מתכוון.

הקבלה, עד כמה שאני מבין, לא מסתפקת בכך שהיא טוענת שהיא חושפת את הקשר בין הקב"ה לבין העולם. היא טוענת שהקשר הזה מתנהל בצורה מאד מסויימת, ויש לו תיאור, בשפה אנושית שיש לה מקבילות ב"עולמות עליונים", שהוא ורק הוא נכון.

ובכן

התיאור הזה אינו חד משמעי. יש כמה תיאורים שונים, ולמעשה לגבי חלקם יש מחלוקת, וניתן לראות שהם פרי התפתחות היסטורית.

אבל לא זו הבעיה הראשית שלו.

הבעיה הראשית לדעתי היא בעצם ההנחה שיש דרך לתאר את היחס הזה.

דוגמא אולי תבאר טוב יותר למה אני מתכוון.

אנו יודעים ומאמינים שהקב"ה שופט את כל העולם, וממילא כל אדם ואדם.

מצד המקורות שבידינו - יש מחלוקת תנאים אם הדין הזה נעשה בכל יום ובכל רגע, או פעם בשנה.

ויש לנו אמרה של ר' יוחנן כי נפתחים שלושה ספרים ביום הדין, לצדיקים, בינוניים ורשעים.

מצד הפילוסופיה - הצד שאני מבין כמותו - כל אלו אינם אלא משלים. הרעיון הבסיסי, עד כמה שניתן לבטא בשפה אנושית, הוא שניתן לייחס לה' פעולה מעין משפטו של שופט, או מנהיג מדיני. וכדי לצייר את הדבר משתמשים במשלים שונים, כמו משל הספרים או המשפט.

כלומר, המשל אינו עיקר, ולמעשה לאחר שמבינים אותו - יש לזרוק אותו! מפני שהוא כשלעצמו שקרי. רק הרעיון שמאחוריו נכון. אדרבה, צריך להיזהר שלא להיסחף אחרי המשל ולהניח שבכך למדנו משהו נסתר, מפני שבכך אנו גולשים לעבר עבודה זרה.

זוהי שיטתי.

לעומת זאת, ההנחה של הקבלה היא שהמשלים מדוייקים, ויש להם משמעות. הם מצביעים על משהו, כמו כל מילה בשפה. למשל, ה"טיקלא", שהינו מכשיר מדידה שמשמש בעולם העליון לפי " ספרא דצניעותא", הוא דבר ממשי מאד, אולי יותר ממשי מן העולם שלנו מפני שהוא קודם לו בסדר האונטולוגי של ההשתלשלות.

וחייבים להשתמש דווקא במשל זה, מפני שהוא אמת לאמיתה במובן הישותי של המילה.

זו היא אם כן נקודת אי ההסכמה החמורה ביותר בינינו, והיא אינה מיוחדת לדוגמא זו, אלא לגישה.

א. לפי הקבלה, יש מערכת של מלים וסמלים שיש לה מקבילה בעולם עליון כלשהו. (כמובן, ניתן לדון על מעמדו הישותי של העולם הזה, אם הוא עולם מעין זה שלנו, או שהוא א-להות, או שהוא מעמד בינים כלשהו, ובזה אולי שורש המחלוקת בין עצמות לכלים).

ב. לפי דעתי, לפי הגישה הפילוסופית שאני מוצא אצל הרמב"ם ואחרים, כל הלשונות שנמצא במקורות אודות דרך ההנהגה אינם אלא משל. אין שום צורך ואדרבה זה לא נכון להאחז בתיאורים האלו כאילו יש בהם ממש. הם רק סמל לכך שה' מנהיג את העולם ושופט אותו, אבל הדמיון בינינו לבינו הוא רק על דרך המטאפורה, ובוודאי שאין לו שום מקבילה במציאות, על כל הרבדים שלה.

אני מבקש להוסיף יותר מכך:

לדעתי השאיפה של הקבלה לדורותיה להגיע לידי הכרה ותיאור של היחס בין הקב"ה לעולם היא מוטעית מיסודה.

שאיפה זו נובעת, לדעתי, משני טעמים בנפש.

א. הרצון שמצוי בכולנו לגלות "סודות". ואילו סודות מרתקים יותר מאשר סודות "א-להיים"...

ב. ההנחה שהיתה מקובלת בעבר - והיום המדע ויתר עליה - כי לדברים יש מהות שצריך לחשפה.

כאן אנו עוברים מתחום הקבלה והניתוח הפילוסופי המקביל לה לשני נושאים אחרים, פילוסופיה של המדע ואולי גם אנתרופולוגיה פילוסופית (ואני מקווה שהשמות הטכניים האלו אינם מרתיעים, או שעל כל פנים ניתן עדיין להמשיך לקרוא).

מצד הפילוסופיה של המדע, המדע שוב אינו שואל "מה" אלא "איך". המדע התרגל לא לחפש את "ההסבר" לנתונים הראשוניים של הבריאה, אלא לקבל בפשטות שיש אותם, והמשימה שלו היא לזהותם, לא לתת להם "הסבר" פנימי יותר.

זו היתה התקדמות עצומה במדע, מפני שהוא השתחרר מחיפוש אחרי שאלות שלמעשה כנראה הן חסרות משמעות.

מהצד האנתרופולוגי, כלומר מצד הפסיכולוגיה של מנגנוני ההכרה והידיעה שלנו, אנו נוטים להציג את השאלות "למה" ו"מה". אך למעשה אנו למדים - לאחר מאות שנים של פילוסופיה ביקורתית - כי השאלות האלו פעמים שהן מחפשות מה שאינו ניתן לתיאור ואינו זקוק לתיאור. נכון שיש לנו נטיה קבועה להציג את השאלות. אך מתפקידה של הפילוסופיה, לפעמים, היא לבאר את הצורך ובכך לבטלו, כי הגישה אינה נכונה.

אסכם:

הקבלה מניחה שיש דרך מסויימת לתאר את היחס בין ה' לעולם ורק היא הדרך הנכונה. (וכמובן יש לדרך זו גם השפעה של מיטוב איכות המצוות והשפעתן על עולמות עליונים)

אני לעומת זאת סבור שאין שום צורך להזדקק לחיפוש הזה, שהוא מוטעה מיסודו, והוא נובע משימוש לא נכון ביכולת העיון שלנו.

לגבי הראיות שאפשר להביא מהגמרא ושאר מקורות לכאן ולכאן - זו שאלה בהרמנויטיקה, מפני שעם כלי פרשנות משוכללים אפשר לגלות כל מסר בכל משפט, ולהפוך כל מילה לסמל.

ולכן, למרות שמבחינות מסויימות איני אלא עפר תחת כפות רגלי הצדיקים כמו האר"י והרמ"ק, אני סבור בניגוד לרמ"ק שאין שום צורך לחפש תשובה לשאלה "איך הקב"ה מנהל את עולמו" כדי לדעת שהוא אכן מנהל אותו. וכפי שניסיתי לבאר, אדרבה, החיפוש הזה מעיקרו מוטעה ומהווה חיפוש אחרי דבר מיותר שהוא מעבר להכרה האנושית.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מימוני

שמחתי שפתחת אשכול זה, רציתי להעיר על דברי דורש האמת, וכעת יש אשכול לומר את הדברים.

וכך הוא כתב

< אם לא משיגים את ההנהגה איך אפשר להאמין שהוא אחד>

כלומר לדעתו הוא השיג את ה'.

< וע"כ האמונה היא לא אקסיומה שאין להבין אותה כי אם כך התורה היתה צריכה לאמר "ותאמין">

גם כאן הוא השיג את ה', והבין היטב את השגתו.

< ואם כן אם יש לך ידיעה שהבורא אחד בכל העולמות >

כאן הוא כבר ביאר מהי השגתו, שה' נמצא בכל העולמות. (ע"כ דברי דורש האמת + הסבר)

מכיוון שהאדם לא מסוגל להשיג דברים שאינם גשמיים, חוששני שלדעתו של דורש האמת, ה' הוא מציאות גשמית הממלאת את העולם.

אבל כמובן זאת אי אפשר לומר שה' הוא גשמי, וגם דורש האמת לא חושב כך, אז עליו לבאר, כיצד הוא מבין את מהות האל, והרי לדעתו

1- ה' ממלא את כל העולם.
2- ה' איננו גשמי.
3- אנחנו מבינים את מהות ה'.

אשמח לקבל הסבר לסתירה מובנית זו.

דרום חוקר

א. יש מהות ויש פעולות.
ב. ננסה להבין מהו גשמי ומהו רוחני.

א.
בכל דבר בעולם בין גשמי בין רוחני שי מהות ויש את הנראה לנו , לדוגמא "אדם" אנו אין אנו משיגים את מהותו של האדם אנו רואים את האדם דרך פעולותיו , אנו איננו יכולים להשיג את מהות החכמה אלא את דרך פעולתה , כלומר אנו חיים במציאות של אי הכרת המהות יום יום , ואנו מסתדרים עם זה מצוין.


ב. נכון שדבר גשמי זו בראיה יש מאין וכאן יש להסביר נקודה מסוימת שתקל עלינו להבין איך שהדבר הגשמי אינו סותר את אחדות הבורא.

גשמי הוא בעצם בעל גבול , רוחני הוא ללא גבול , וע"כ נוצר מצב חדש מהאלוקים מצב של בעל גבול , המצב הזה אינו קשור לקבלה זו מציאות , הקבלה אומרת שהגבול הוא גם אלוקי , השאלה היא איפה בשני מישורים
1, איך נוצר גבול מבלי גבול , וע"ז הקבלה אומרת שהאלוקים יש לו כוחות נוגדניים , וההנחה הזאת אין לה אפשרות אחרת אלא ע"י אמונה, בין עם הקבלה ובין בלי הקבלה.

2, ממה נובעת הבחירה אם הכל אלוקות ונושא זה גם חייבים להאמין שהאלוקים יש בו כוחות נוגדניים .

מה שנשאר להסביר איך הקבלה מסבירה את ענין הספירות ,

הקבלה אומרת (ע"פ החסידות) שהאלוקים ברא את האדם בכוחות רוחניים אלוקיים , כלומר שהצורה שפועלת המחשבה אצל האדם היא אלוקות גמורה , וע"כ אין אנו יכולים להשיג את מהות עצמינו.

ולשאלה אם כך איך אנו יכולים לעבור על רצון האלוקים מסבירה הקבלה , שכשעלה ברצונו להיות מלך , והיות ואין מלך בלא עם , ע"כ נוצר הצורך שיהיה בריאה שנראית שכאילו זה לא אלוקים , לדוגמא אבא אומר לילדו מבחינתי אין לי בעיה מה תחליט, אבל דע לך א = החלטה טובה , ב= החלטה שגויה וכי למה אבא עושה זאת , היות והוא רוצה שהילד יפעיל את שכלו , ויעשה את הדבר הטוב מתוך רצון ולא מתוך כפיה , והנמשל שגם האלוקים היות ורצה שנעשה את רצונו מתוך בחירה ע"ע היה צריך לאפשר את הרצון לעבור על רצונו "כביכול" , ובתוספת הסבר יש את הרצון כמטרה ורצון כאמצעי , ולכן כל הפנימיות (תורה מצוות עבודת המידות ) והתאוות הוא אמצעי , כלומר "יתרון האור מן החושך " מסבירה הקבלה שכל היתרון של האור כשיש חושך , בלי החושך לא היה לאור יתרון .

השתלדתי להסביר עד כמה שאפר במסגרת זו, אם כל זה שאני כחי בפה יותר מבכתב.


קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת

דורש,
אם רבש"ע הוא בלי גבול, ז"א שהוא מופקע גם מהמושגים הגבוללים שלנו, וממילא כל קושיה הגיונית עליו אינה קיימת.
אם השאלות קיימות צריך לבדוק האם התשובות באמת עונות על השאלות.

אריק

האלוקים הוא בלי גבול , והוא בעל גבול , היות והא בלי גבול הוא יכול גם להיות בעל גבול,

כמובן שהיות ואנו לא אלוקיים אין לנו תפיסה בענין , איך בלי גבול ובעל גבול מתאחד.

בא נבנה נוסחא לוגית.

אלוקים אחד = אמת .

העולם נראה גבולי = אמת

ואם שתיהם אמת מוכרח להיות שאלוקים יכול להיראות עם גבול .

אם יש לך פתרון אחר לאמת הזאת בבקשה אמור זאת.

קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת

דורש,
כתבת:
<הבה נבנה נוסחא לוגית.
אלוקים אחד = אמת .
העולם נראה גבולי = אמת
ואם שתיהם אמת מוכרח להיות שאלוקים יכול להיראות עם גבול . >
מה זאת אומרת: מוכרח להיות שאלוקים יכול להיראות עם גבול .
איפה הוא נראה, ואם הוא נראה מה מעכב בעדו להראות?

דורש האמת יקר

ראשית, אני מודה לך שהקדשת מזמנך להשיב לי.
שנית, אני מחבב תרשימי זרימה לוגים, כך הדברים מתבררים, ולכן נתפוס שיטה זאת גם כאן.

בהתחלה כתבתי סיכום לדבריך
1- ה' ממלא את כל העולם.
2- ה' איננו גשמי.
3- אנחנו מבינים את מהות ה'.

ושאלתי אותך על הסתירה שבדבר, כעת נראה לי שהוספת עוד סעיף.

1- ה' ממלא את כל העולם.
2- ה' איננו גשמי.
3- אנחנו מבינים את מהות ה'.
4- איננו מבינים את מהות האדם (או העולם).
5- ולכן כאשר אנחנו אומרים שה' ממלא את העולם אין הגשמה, כי גם העולם איננו מוחשי.

אבל אם נחבר את הסעיפים, 1 2 4 5 , כי אז סעיף 3 יפול ויעלם, לא רק שאת מהות ה' איננו מבינים, כעת הוספת לסבור שגם את מהות העולם איננו מבינים, ומה מקום יש לסעיף 3, לטעון שיש בידינו אמונה ברורה, שהגדרת מהות ה' ידועה וברורה לנו.
אם ה' ממלא את העולם, ואת העולם איננו מבינים, הרי שגם את ה' איננו מבינים, ושוב הפכה האמונה ללא מובנת, אין כאן ידיעה, ומספקני אם ניתן להחיל שם אמונה על כזאת הגדרה.

ציטוטים מדבריך להוכיח שכך אתה סובר

< אנו אין אנו משיגים את מהותו של האדם אנו רואים את האדם דרך פעולותיו >

כלומר איננו יודעים את מהות האדם.

< אנו חיים במציאות של אי הכרת המהות יום יום >

כלומר כל המציאות איננה ברורה ומוגדרת.

בהמשך כתבת
< הקבלה אומרת שהגבול הוא גם אלוקי>

כאן הגדלת עשות, השתמשת במילים גשמיות כלפי הבורא, אין לי בעיה אם תרצה להגדיר את הקב"ה עם הגדרות של דבר והיפוכו, אם כך אתה חושב שאתה מבין את ה', אבל בטוח שאין כאן שום הבנת מהות, כי אם תוספת חוסר הבנה על דברים שיכלנו להגדירם בצורה ברורה ופשוטה, כי לדעתי עדיף לומר "ה' הוא רוחני ושום מושג גשמי לא שייך בו", כך שבשיטה זו, לא ידיעה קיבלנו, כי אם חוסר הבנה קיבלנו.

ולבסוף שאלת
< האיך נוצר גבול (העולם הגשמי המוגבל) מבלי גבול (מעם ה'), וע"ז הקבלה אומרת שהאלוקים יש לו כוחות נוגדניים , >

תסלח לי ידידי, אבל יש תשובה הרבה יותר פשוטה והגיונית על שאלה זו, זאת היא גדולתו של ה', שלמרות שהוא רוחני, הוא יכול לברוא עולם גשמי, כך שמכאן ועד להסיק שיש בו יתברך הפכים הדרך רחוקה.

לאחר מכן כתבת
< הקבלה אומרת (ע"פ החסידות) שהאלוקים ברא את האדם בכוחות רוחניים אלוקיים , כלומר שהצורה שפועלת המחשבה אצל האדם היא אלוקות גמורה , וע"כ אין אנו יכולים להשיג את מהות עצמינו. >

כאן כתבת מגמה הפוכה ממה שכתבת קודם, למעלה השתמשת במילים גשמיות כלפי הבורא, וכאן אתה משתמש במילים אלהיות כלפי האדם, אני מתנצל שאינני מבין זאת, ובטח שיטה זו איננה תורמת להבנה בשכל האדם כי אם לערפול ולערבוב מושגים.

כאן גם כתבת שאיננו משיגים את מהות עצמינו, וכבר כתבתי זאת למעלה כדעתך בסעיף 4.

סוף דבר דורש אמת יקר, נמצאו בדבריך הרבה סתירות לוגיות, וגם הבנת מהות ה', ידיעתו, הבנת האמונה, לא התבררה בעקבות שיטה זו שהצגת.





תוקן על ידי - דרום_חוקר - 17/11/2005 14:36:05

אריק

כנראה לא הסברתי את עצמ די מספיק.

האלוקים יש לו את כל הכוחות גם בגבול וגם בלי גבול.

הרי את עצמותו של אלוקים איננו יכולים להשיג אנו יכולים להשיג רק את פעולותיו , היות ואלוקים הוא לא בעל גוף .

אם נבדוק לעומק נבחין שגם את הבריאה איננו רואים את הפנמיות אנו רק רואים גוף , אנו לא רואים שכל אנו לא רואים דעת , אנו לא רואים גבורה , אמו כן רואים פעולות גבורה פעולות של חכמה .

ספירת המלכות היא הספירה שנותנת צורה גשמית לבריאה כדי להשלים את תכלית הבריאה , ולכן רק הנבראים יכולים להיראות בכלים גשמיים .



קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת

דרום חוקר

אם הבנת ממני שאני מבין את מהות הבורא כנראה טעיתי בניסוח , אנו משיגים רק את פעולות הבורא.

כתבת
<תסלח לי ידידי, אבל יש תשובה הרבה יותר פשוטה והגיונית על שאלה זו, זאת היא גדולתו של ה', שלמרות שהוא רוחני, הוא יכול לברוא עולם גשמי, כך שמכאן ועד להסיק שיש בו יתברך הפכים הדרך רחוקה.
>

מה הפירוש לברוא עולם גשמי האם הבריאה מחוץ אליו או לא?

א. הרי הרמב"ם כבר כתב שבידיעת עצמו יודע כל הנבראים.
ב. מה ההבדל בין יחיד לאחד?
ג. מה צריל לכווין בקריאת שמע ?


***
היות ואנו יכולים להשיג את פעולותיו על כן כל מה שנראה לנו כגשמי הם רק פעולותיו אבל לא עצמותו.


קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת

תוקן על ידי - דורש_אמת - 17/11/2005 14:47:43

תוקן על ידי - דורש_אמת - 17/11/2005 14:50:48

דורש אמת

הנושא החדש הוא מעניין מאד, ודווקא בזה אני מסכים איתך. יכולת התפיסה שלנו בה' היא מוגבלת, ולכן אנו נתקלים בסתירות בשעה שאנו באים לדבר עליו. ואכן זו שיטתי תמיד.

אני מאד מבקש שתואיל להתייחס לשאלות בתחילת האשכול, על ההכרחיות בציורי וסמלי הקבלה. שם טענתי כי למעשה אין צורך בסמלים כדי להבין כיצד ה' משגיח על עולמנו, כי אין צורך להבין איך זה נעשה ודי לנו בעובדה שזה כך. ושנית טענתי שגם אם משתמשים במשלים, המשלים אינם חייבים לשקף משהו ישותי.

אשמח על תגובתך לנקודות מהותיות אלו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו