"מדגסקר" - עוד אשכול ביקורת סרטים

לאור הצלחתו של האשכול הקודם על "אושפיזין" (http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1635103), החלטתי לכתוב גם על סרט שראיתי לא מזמן (עכשיו יצא ב-DVD), "מדגסקר". הסיבה שאיני מצרף זאת לאשכול ההוא, זה משום שהוא יוחד כל כולו לאושפיזין, וחבל להרוס.

אני חושב שיסוד ההפתעה בסרט הוא לא דווקא מהדברים החשובים בו, ולכן מי שכן רוצה לשמור עליו וטרם ראה את הסרט, שלא יקרא את דבריי הבאים.

מדגסקר, סרט מצוייר מבית "Dreamworks", הוא סרט לילדים. אבל, כמו כל יצירה לילדים שמכבדת את עצמה, ניתן לראות בו גם מסרים קצת יותר עמוקים מסתם בדיחות מצויירות.

אתאר בקצרה את עלילת הסרט: אלכס האריה, מרטי הזברה, גלוריה ההיפופוטמית ומלמן הג'ירף, הם ארבעה חברים שחיים בגן החיות של ניו-יורק. כמובן, הם עירוניים לחלוטין (ניו-יורקרים), ואין להם מושג מה זה הטבע. כשמרטי הזברה מעלה ביום ההולדת שלו משאלה לצאת לטבע, חבריו חושבים שיצא מדעתו. ובכל זאת, הוא בורח מגן החיות, וחבריו המודאגים יוצאים למצוא אותו, ורודפים אחריו במרחבי ניו-יורק. בסופו של דבר הם נתפסים, אבל נשלחים לשמורת טבע בקניה, על גבי אניה (יחד עם ארבעה פינגוינים חמודים ושני קופים, שיצאו לעיר אתם). עקב נסיבות מצערות (הפינגוינים משתלטים על האניה כדי להגיע לאנטארקטיקה), הארגזים שבהם נמצאים ארבעת החברים נופלים לים, וכך הם מגיעים למדגסקר. כמובן, אין להם מושג שהם בטבע, והם חושבים שהגיעו לעוד גן חיות (מלמן בטוח שזה גן החיות של סן-דייגו), ומחפשים את האנשים האחראים. באי הם נתקלים באוכלוסיית למורים גדולה, שמכייפת לה במסיבות, פרט לבעיה קטנה מצד הפוסות (חיות טרף שדומות קצת לנמרים), שמנסות מדי פעם להפריע למסיבות שלהן ולקרוע אותן לגזרים. בואו של אלכס האריה מצליח לעורר פחד בקרב אוכלוסיית הפוסות, והלמורים חושבים לנצל אותו נגדן. אבל, מתעוררת בעיה. לאחר ההלם הראשוני כשמסתבר שהן בטבע, מתגלה שמרטי, מלמן וגלוריה מסתדרים לא רע עם האוכל הצמחוני שיש שם בשפע - אבל לאלכס האריה אין סטייקים. פעם אחת באמצע הלילה מתעורר אלכס באמצע חלום על סטייקים ומגלה שהוא נועץ את שיניו במרטי הזברה, חברו הטוב. אלכס לא מאמין לעצמו, והם חוזרים לישון וממשיכים הלאה. אבל גם אחר כך, אלכס הרעב מדי פעם מגלה שהוא מסתכל על כולם כמו על סטייקים, וגם על חברו הטוב מרטי. הוא לא מצליח לשלוט בעצמו, ויוצא לרדוף אחריו. הלמורים מצליחים לסכל את המרדף הזה, וכשאלכס מבין מה הוא עשה, הוא מבין שאין לו ברירה, עובר לצד של הפוסות, ובונה לעצמו כלא כך שלא יוכל לגרום נזק לאף אחד. מרטי, מלמן וגלוריה שרויים ביגון עמוק, והנה פתאום הם רואים את הספינה מגיעה לאי. בהתרגשות על הצלתם, מרטי הזברה רץ להגיד לאלכס שהם ניצלו, למרות הסכנות. אלכס לא מוכן לשמוע ממנו; הוא מפחד מעצמו, ומכך ששוב ינסה לטרוף את חברו הטוב. בינתיים, הפוסות מתחילות לרדוף אחרי מרטי, וגם שני חבריו, יחד עם הפינגוינים שהחזירו את הספינה (לאנשים שלום; הם נמצאים על ספינת הצלה אי-שם ליד סין), לא מצליחים לעמוד מול מאות הפוסות. ואז נכנס לתמונה אלכס, עושה את עצמו כאילו הוא עומד לטרוף את חבריו, וכטורף הראשי מבריח את כל הפוסות ומציל אותם. ששים ושמחים על הצלתם, מוצאים החברים פתרון לאלכס - הם מאכילים אותו בדגים, ובאושר רב עולים לספינה בדרכם חזרה לניו-יורק (חוץ מפרט שולי קטן - נגמר להם הדלק). וכאן מסתיים הסיפור.

קצת הרסתי את הסרט, אני יודע, אבל בכל זאת.
נראה לי שבין שאר התכנים שיש בסרט (הניו-יורקר מחוץ לעיר שלו, למשל), אחד המשמעותיים הוא תהליך התבגרות. החברים נמצאים בגן חיות - כולם דואגים להם, אין להם דאגות - אבל אז הם יוצאים לטבע, לעולם האמיתי. ומסתבר שבעולם האמיתי יש הרבה בעיות, אבל הבעיה המרכזית היא באדם עצמו - הוא מגלה את יצריו. נראה לי ברור שיצר הטרף של מרטי הוא בעצם יצר המין שמגלה הנער המתבגר. הוא מנסה לשלוט בעצמו, אבל הוא לא מצליח - פתאום כולם הופכים לסטייקים (או: כל הנערות הופכות לאובייקט מיני). אם שמים לב, אלכס נושך בסרט את חברו הטוב, בישבן (ומלך הלמורים מנסה להרגיע: מהי נשיכה בישבן בין חברים?...). הרמיזה היא די בולטת. אז מה עושים? הפתרון של אלכס הוא לכלוא את עצמו; לדכא את היצר שלו למוות. על רקע הפתרון הדכאוני הזה מושמע בסרט השיר "What a wonderful world", כשמדי פעם רואים עוד נחש טורף גוזל, וכיוצא באלה. המסר: העולם הוא לא כזה נפלא. הוא די אכזר, ואין מה לעשות. אבל, בהמשך מסתבר שלא זו הדרך. אפשר להגיע לפתרון אחר - הפניה של היצר לאפיקים מועילים, וסובלימציה שלו (אכילת דגים). כך, מגיע המתבגר לפתרון ההגיוני - לא התפרצות היצר ולא הדחקתו, אלא שימוש בו בצורה מושכלת.

...ומאז הם חיו באושר ובעושר עד היום הזה.

אמשלום,

ראשית, תודה. שנית, הפינגוינים הם אהוביי והנפלאים ביותר. אבל הם פשוט לא חלק מהעלילה, אלא סתם תוספת חמודה מאוד מאוד.

ולשאלותייך הרציניות יותר - לא יודע.