הרודף הנעלם

מצורף קובץ

תקנות הקהל ?



תוקן על ידי - לעצטע_ניעס - 04/12/2005 17:38:09

תקנות הקהל כלפי הסרים מן הדרך

לצטע נייעס, זו לא הדרך לפתוח אשכול בפורום. צריך להתוות דיון.
האשכול הזה סגור עד להודעה חדשה.

נושא האשכול:

לפי הבנתי הדלה הנושא הוא, התפקיד שלקחו על עצמן הקהילות היהודיות כדי לשמור על אחידותן וצביונם. לצורך זה הם פתחו להן שיטות א הלכתיות שבהם הותר לרדוף עד חורמה כל מי שסר מהדרך, במקרה דנן החסידים הראשונים.
מנין שאבו הקהילות סמכות זו ומה מקורה בהלכה או בפרקטיקה ההלכתית?
והאם זה מיושם עד עצם היום הזה.


זה ממש מרתק ומענין מה יש למשתתפים להוסיף בזה ידיעות ופרטים.

מהיכן הצילום?

הקטע לקוח מתוך מאמרו של יהושע מונדשיין 'עיר וילנא - קריה נאמנה', שפורסם בכרם חב"ד, תשנ"ב.

מונדשיין עשה שימוש רב בסנקציה הפראית הזו של 'רודף הנעלם' שרווחה לדבריו בעיר וילנא, כדי להוכיח שהמאבק בחסידים בשנים תקל"ב-תקמ"א היה יוזמתם של פרנסי וילנא ולא יוזמתו של הגר"א. אטקס השיב לו בספרו 'יחיד בדורו' ולאחר מכן הם התפלמסו בקובץ 'מעגלי חסידים' שבעריכת דוד אסף.

http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=8793&sivug_id=5

הרודף הנעלם

המסתורין סביב דמותו של "הרודף הנעלם" נשארו כשהיו. "הרודף הנעלם" היה שייך לסקציה של פשעים ממוסדים שהתרחשו בקהילות היהודיות במזרח אירופה לפני 150 שנה. זהותו היתה הסודות השמורים ביותר של הקהילות. תפקידו היה לשכור רוצחים שכירים שיפעלו נגד אנשים שאיימו על הקהילה. הוא נבחר מתוך קבוצת הנהגה מצומצמת, ומלבד חבריה איש לא ידע מיהו. ההנהגה המקומית הפקידה בידו את השמירה על הביטחון הפנימי של הקהילה.

"הרודף הנעלם" השאיר אחריו מעט מאוד עקבות וכך הפך לאגדה יהודית מרתקת. "בכל קהילה אז היו מלשינים", אומר ד"ר מוטי זלקין, מרצה בכיר בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, "זה היה מקצוע, כמו שהיה רב וסנדלר, היה מלשין. כל עוד ההלשנה היתה רק על דברים 'קטנים' זה היה בסדר, המלשין הרוויח את כספו וכלום לא קרה. הבעיה נוצרה כשהמלשינים הסגירו לשלטונות מידע שהיה עלול לפגוע באופן ממשי בשלמות הקהילה". מהסיבה הזאת, הקימו הקהילות מנגנון אבטחה ובראשו בעל תפקיד שנקרא "הרודף הנעלם".

"יש לנו מעט מאוד תיעוד בעניין, אבל יש לנו", אומר ד"ר זלקין, "בקהילת סלונים ברוסיה הלבנה הכניסו בתקנון של הקהילה תקנות הקשורות לרודף הנעלם. גם בפנקס של קהילת מינסק, התפקיד של הרודף הנעלם מוזכר. ב-1836 נמצאה גופה של יהודי בנהר על יד העיירה אושיץ באוקראינה. בתחילת החקירה התברר ששמו יצחק אוקסמן. הוא היה מלשין, בעיקר הלשין על יהודים שהשתמטו מהשירות הצבאי ומתשלום מסים. בקהילה היה מי שהחליט שאוקסמן עבר את הגבול, ולכן יש לחסל אותו ויהודי נוסף, שמואל שוורצמן. חקירת המשטרה הגיעה בסופו של דבר למבוי סתום. איש בקהילה לא גילה מי נתן את ההוראה לרצוח את שני היהודים האלה, אבל ככל הנראה האחראי לכך הוא הרודף הנעלם".

במקרה אחר, אחד מאנשי הקהילה היהודית נשבר בחקירת המשטרה וחשף את המנגנון החשאי. הירש בן וולף, שאביו היה רב ידוע בעיר וילנה, עזב את ביתו והמיר את דתו לנצרות. התפישה היתה שמומר עלול לסכן את הקהילה שממנה יצא, ולכן הוחלט לחטוף את הירש בן וולף. "בחקירת המשטרה", אומר זלקין, "אחד היהודים שנחקרו העיד שבקהילה פועל מנגנון שיש לו סמכות לפגוע באנשים ואף לחסל אותם".




תוקן על ידי - נישטאיך - 05/12/2005 9:56:56

http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1703265

תאחזי,
אני לא יודע מה גרוע יותר, אידאליזיציה או השמצה, למרות שכמובן הרבה יותר נעים לשמוע אידיאליזציות.

על מחסלים בשרות קהילות בספרד מורביה וליטא, ראו ב"התקנות בישראל", (שציפאנסקי), בפרק "תקנות לקיום חיי הציבור", חלק ד עמודים תנח-תסג.


עולם הפוך אני רואה

עד כמה שזכור לי, מופיע בשו"ת זכרון יהודה לבנו של הרא"ש כיצד היה בעיר פלונית ושם בא לפניו מעשה באדם שציוו או להרגו או להטיל מום בגופו (לכרות ידיו?) כמדומה גם כן על מסירה.

למרות הזעזוע שנגרם לנו על ענישה חמורה זו, כנראה היה זה עונש מתאים בנסיבות מסויימות.

כמובן, אנו עוסקים בתקופה שבה לקהילות היהודיות היתה אוטונומיה. כלומר, בדור אחר.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

כלומר אתה מציע שלא נעשה את זה היום. הבנתי.
ואם הראשונים כבני אדם והם כרתו ידיים אנחנו החמורים ננשך את המויסרים או נבעט בהם. דרך אגב מיימוני זה לא רק נראה מזעזע זה באמת מזעזע ומה שהכי מזעזע אותי שאתה לא מוכן להודות שזה מזעזע. אני מזועזע.

רב ניק

כמדומה לי שאנו מגיעים לנושא שכבר עלה פעם ביני לבין אמשלום.

ענישה.

האם לשיטתך יש עונשים שהם כן מוצדקים?



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

כן. צליבה.