| נשלח ב-15/12/2005 11:18 |
 |
| |
האם גדול או צדיק יכולים לטעות?
אם הם יכולים לטעות הם כמוני וכמוך, והם לא כאלה.
הם לא יכולים לטעות.
אם משהו לא "מסתדר" כמו שהם אמרו, הבעיה היא של המציאות, ולא שהם טעו במה תהיה המציאות.
האם הגדולים והצדיקים משנים את דעתם?
אם נאמר שכן, האם פירושו, שאמירתם הקודמת היתה בטעות.
אם יכול להתברר להם שהם טעו, למה לא יכול להתברר לאחרים?
האם הם לא טועים עד שהם אומרים כן?
ההיה מקרה שכזה?
תוקן על ידי - נישטאיך - 15/12/2005 11:17:43
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 11:32 |
|
| |
כדאי לעיין במסכת הוריות ...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 11:40 |
|
| |
משה רבנו הודה ולא בוש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 11:40 |
|
| |
.
מי לנו גדולים מאבות האומה ?
הגמרא (מסכת שבת ) מעבירה ביקורת על התנהגות אברהם אבינו, יצחק ויעקב (ביחוד על אברהם ויעקב). חז"ל כמעט "מתחרים" ביניהם במציאת העברה שבגינה לא נכנס משה רבנו ארצה, ואם היינו מצרפים את כל הדעות, עברות רבות היו בידינו...
אם משה רבנו טעה, ודאי שגם הגדול יכול.
וכאן צריך לבוא הציטוט שמיימוני כל כך אוהב להביא:
פעמיים טועים: פעם כשחושבים שגדול אינו יכול לטעות, ופעם שניה, כשחושבים שאם טעה - איננו גדול עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 11:43 |
|
| |
ספרן,
חז"ל היו לפני "החסידות" והם מדברים בטעות של ב"ד, שהמקבילה בדורינו, היא רבנים ודיינים, שאכן כו"ע מודו שהם עלולים לטעות,
אבל אנו דנים על "גדולים", שהם אדמורי"ם, וכן מקביליהם הליטאיים - ראשי הישיבות, והם אכן בודאי אינם יכולים לטעות...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 11:48 |
|
| |
האם לא למדו כאן מהדוגמה שהאפיפיור (להבדיל) אינו יכול לטעות?
תוקן על ידי - בעלבעמיו - 15/12/2005 11:57:27
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 12:03 |
|
| |
אולי תנוסח השאלה :
האם נביא או בעל רוח הקודש יכול לטעות .
התשובה ידועה . אולם אם יפרוס לעינינו פותח האשכול , ברוב בקיאותו , את המקורות בצורה מסודרת , יוכלו להשתכנע גם הללו שעדיין אינם יודעים את התשובה , או עושים עצמם כאינם יודעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 12:16 |
|
| |
הרבה פעמים אני חושב שהסיבה למה הגדולים טוענים שחז"ל לא טעו הוא מפני שהם לא טועים. וכעין זה איתא באור ישראל מכתב ל"ג.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 12:39 |
|
| |
[בכמה מהדורות "אור ישראל" שברשותי , לא נמצא מכתב/סימן ל"ג ]
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 13:04 |
|
| |
ספרן:
אני מתנצל. מכתב ל' בהערה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 13:12 |
|
| |
באחד הראשונים כתוב שמאמינים בקודמים כי טעויותיהם מועטות. אולי מישהו זוכר מי?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 13:55 |
|
| |
דומני שהרמב"ם כותב כך על הרי"ף , ומעריצו בכך שבכל ספרו יש לו 7 טעויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 14:37 |
|
| |
מנין שטעויות הראשונים מעטות?
אולי אנחנו רק מתרצים אותם כדי להקטין את מספר טעויותיהם.
מהי הסבה ומהו המסובב?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 14:38 |
|
| |
בר בי רב
<"אבל אנו דנים על "גדולים", שהם אדמורי"ם, וכן מקביליהם הליטאיים - ראשי הישיבות, והם אכן בודאי אינם יכולים לטעות''>
מה שהביאני לכתוב את האשכול היתה בקשת חברי לבדוק את מאמרו שעסק במהדורא בתרא של ארבעת הסימנים הראשונים של שו"ע אדמו"ר הזקן, ו"פסקי הסידור" שהוכנסו בהם שינויים וחזרות ממה שכתב בשו"ע שלו.
על החזרות כתב הר"ח נאה בהקדמתו לספרו "פסקי הסידור":
"שזה שחזר בו אדמוה"ז אין זה נוגע לכבוד קדושתו של אדמו"ר ז"ל אפילו כמלוא נימא, כי הרי הש"ס מלא מזה שתנאים ואמוראים חזרו בהם...".
הבאתו את "סיפור" המהדורא בתרא של השו"ע ""פסקי הסידור", לא היתה אלא כדי להגיע למסקנתו: מנהגם של אדמו"רי חב"ד מאז אדמו"ר הזקן, ועד לרבי האחרון, היה ל"השתנות עם הזמן".
כשאמרתי לאותו חבר, שבמקורות רבים אנו מוצאים את הביטוי "בימי חורפי", המתייחס לימי צעירותם, וכי דרכם של חכמי ישראל היתה לחזור בהם, כשהתברר להם שהם טעו,(אם כי מבלי להזכיר תמיד שהם טעו או חוזרים בהם), והאם לא חזר בו הרמב"ם ממה שכתב בצעירותו? ותשובת חברי היתה: אין ספק שאתה צודק, אלא שבחב"ד התקבלה הדעה שדעת הרבי היתה מושלמת מעיקרה, והוא מעולם הוא לא שינה את דעתו, ומה שהוא אמר לפני עשרות שנים, אקטואלי גם היום.
סוף פסוק:
חברי זה התקשר אלי לפני מספר דקות, להודיע לי, שהמערכת שהיתה צריכה לפרסם את מאמרו, הודיעה לו שמאמרו לא יפורסם, מפני שאין הם מוכנים לפרסם מאמר הטוען שהרבי שינה את דעתו "עם הזמן".
כנראה שבחב"ד עצר הזמן מלכת.
השאלה היא רק מתי.
עולם הפוך אני רואה 
תוקן על ידי - נישטאיך - 15/12/2005 14:39:09
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2005 14:43 |
|
| |
הרי המשיח יהיה גדול ממשה, והוא מורח ודאין, שאין בפסיקתו משום טעות, ומה ראיה מתנאים ואמוראים?
(ברור לי שהרבי עצמו לא היה מקבל את הטיעון הזה !)
|
|
|
|
|
