| נשלח ב-21/12/2005 11:16 |
 |
| |
הסביבון הקלפים וחנוכה.
עד לפני 100 שנה לא היה ה"סביבון" קשור לחנוכה.
לא לחנוכה ולא לכל דבר אחר. כי לא היה "סביבון".
היה ה"דריידעל" והיה ה"כרכר"=לכרכר פירושו לקפץ ולרקוד, של"כבודו" חובר השיר הבא:
אבי הדליק נרות לי
ושמש לו אבוקה.
יודעים אתם לכבוד מי?
לכבוד החנוכה.
מורי הביא כרכר לי
בן עופרת יצוקה.
יודעים אתם לכבוד מי?
לכבוד החנוכה..
אלא שהמלה "כרכר" אותה המציא ביאליק שגם חיבר את השיר דלעיל, לא נקלטה, ובמקומה נקלטה המלה אותה המציא ילד בן חמש, (איתמר בן אב"י).
ה"סביבון".
מהו הקשר בין הסביבון ו"לכבוד חנוכה"?
אין ספק שהקשר ישנו, שהרי הסביבון הוא אחד מסמלי חג ה"חנוכה" לא פחות מהחנוכיה והסופגניות, והם הלא קשורים לחג החנוכה.
עורך ספר "אוצר כל מנהגי ישורון", לא מצא קשר בין הסביבון ונס החנוכה, אך הוא מצא "קשר" בינו לימים שהביאו לחנוכה.
הימים שלפני הנס.
לדבריו:
משחקי הסביבון הם זכר לימים שלפני המרד, שכאשר היו גזרות נגד תלמוד תורה, היו מתאספים ללמוד תורה במסווה של משחקי סביבון.
משהו כמו הסבר הקשר שבין הקשתות, היציאה לטבע ול"ג בעומר, ואשרי המאמין.
ומאחר ולא ייתכן שמקורו של המנהג הוא ב"סתם" היסטוריה, היה מי שנתן לסביבון טעם "רוחני-פנימי", וידע לספר שהטעם שנוהגים לרשום על הדריידיל/סביבון נגה"ש, הוא מפני שכל הנסים באים מהיכל המשיח, וגם בחנוכה יורד אור של משיח, וזה הרמז: נגה"ש בגימטריא משיח. (אמרי פנחס שער ד מובא בספר "נטעי גבריאל" חנוכה (תשנד) פרק נא הערה א).
משיח הוא מרכז העולם, וגם הסביבון מסצובב סביבו.
במשחק ה"קלפים", שהוא מנהג הימורים אחר הנהוג בחנוכה, ראה רבי צבי אלימלך מדינוב, לא את אורו של המשיח אלא את המצאת הקליפה מימי היוונים, וכ"ראיה", הוא חישב ומצא ש"קרטן"/קלפים הוא בגימטריא "שטן". ("בני יששכר" מאמר-כסלו טבת סימן כ), אם כי הוא גילה "רמזים נשגבים" בסביבון ובאותיות נגב"ש החקוקות בו:
"דהנה גשנ"ה מרמז לה' כחות שבאדם... וד' מלכיות רומי, בבל, יוון ומדי מנוגדים לכחות אלו, ויתבטלו ע"י משיח שהוא בגימטריא נשג"ה".
"אחרים" נתנו טעם אחד למשחקי הסביבון והקלפים בחנוכה, וטענו, שראשיתם במשחקי ההימורים שהיו מקובלים בקרב יהודי מזרח אירופה.
מנהג ההימורים בחנוכה הוא "עתיק" כפי שניתן להבין מהתשובה הבאה, המספרת, על אשה שטענה "נמאס לי מבעלי", מפני שהוא מאבד את כספו בהימורים, ואילו הבעל טען להגנתו:
"איני עושה שום שחוק שלא כהוגן, רק בחנוכה כמנהג". (שו"ת מהרי וייל סימן קל"ה, וייל גרמניה, 1400?) .
אני מהמר רק בחנוכה כפי שהוא מנהג ישראל הכשרים.
המהר"י וייל לא קיבל את טענת האשה, אביה והמורשה שלה, וכתב:
"אם כדברי ראובן ובתו ומורשה שלהם, שבדברים כאילו יכולה לטעון מאיס עלי ולכוף אותו שיתן לה כתובתה, א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו יושבת תחת בעלה".
מאחר ומשחקי המזל שהיו נפוצים באירופא גרמו לבעיות רבות, תוקנו בקהילות שונות תקנות שונות, בדרגות הגבלה שונות, מימים שאין אומרים בהם תחנון ועד לחנוכה ופורים.
היו קהילות שהתירו את משחקי הקלפים בכל ימות השנה מלבד בימי צום, (ראו ביאלר, מן הגנזים, ב עמוד 124, (ירושלים תשכ"ט).
ולעומתם היו קהילות שהתירו את המשחקים רק בימי צום. בקהילת פורלי שבאיטליה תיקנו בשנת 1418 ש"אסור לצחוק בשום צחוק מצחוקי הקוביאות מלבד בימי תענית, או לאדם חלוש, כדי להפיג צערם",
והיו קהילות שאסרו את משחקי הקלפים (רק) בתשעה באב:
"שלא יצחקו שום משחק בתשעה באב...". , (תקנת קנדיה (איטליה) משנת רצ"ג-1533).
הצורך בתקנה שלא לשחק קלפים בתשעה באב, יכול אולי לרמוז עד כמה היו המשחקים נפוצים או שאסרו את ההימורים בכלל, או שהגבילו את הימים המותרים בהימורים.
במעהרין (תקנות מדינת מעהרין סימן רפ) אסרו את ההימורים בחנוכה, יחד עם שאר הימים שאין אומרים בהם תחנון:
"כל אדם יהיה אשר יהיה אסור לו לשחק בקוביא ולא בכל שאר מיני שחוק, אפילו בראש חודש וחנוכה ופורים וחול המועד.
ואילו בפפד"מ תיקנו בשנת תל"ד איסור משחקים בכל השנה, מלבד חנוכה ופורים ואצל יולדת.
היו קהילות שהתירו את משחקי הקלפים בימים "מיוחדים".
ימי החנוכה מופיעים ברבות מהתקנות כימים המותרים במשחקי מזל, ומימים מותרים הם הפכו לימי חובה.
על תקנה קדומה להתיר את משחקי הקלפים בחנוכה, (אם כי לא רק בחנוכה) אנו מוצאים בדברי מהר"י מברונא, (תלמידו של בעל ה"תרומת הדשן", נולד בברונא בערך בשנת 1400), הכותב בספר תשובותיו סימן קלו:
"קהל שעשו תקנה שלא לשחוק, אלא א"כ [ביום] שאין אומרים תחנה, ובחנוכה וכה"ג מותר לשחוק, והלילה אחר חנוכה, שאלו את מוהר"י מרפורק יצ"ו והתיר להם לשחוק, שלא הגיע לכלל איסור עדיין, ולא חל התקנה, אלא א"כ הגיע היום שאומר תחילה".
גם היו שנזהרו שלא לשחק בקלפים, אף בימים שהיו מותרים למשחק, מטעם איסור שאינו קשור להימורים:
"יש מקצת מדינות שאין משחקין בקארטין בפסח שמא יתקלף וכו'". (ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים דיני הגעלה ולישה אות פ', אוסטריה המאה ה-14).
והיו מדינות שימי הפסח היו מהימים היחידים בהם הותר גם לנשים לשחק בקלפים, אף שנאסר עליהן המשחק בכל ימות השנה.
לפי תקנות קרקא (תקנות שרובן הן משנת 1595) נאסר על נשים ל"שחוק" אפילו דרך צחוק ובדיחותא, מלבד חוה"מ פסח וסוכות וחנוכה, ואשה שעברה על התקנה ושיחקה בקוביא או בקלפים דינה למאסר בבית הכלא ה"חדש", "אין נייען דודיק", משעות הבוקר- מאחרי היציאה מתפילת שחרית, עד אחרי מעריב, שאז היתה מוחזרת לביתה.
היו קהילות שצמצמו את הימים המותרים במשחק, כמו קהילת שנייטאך שבשנת ת"נ- 1690, תיקנה להגביל את הימים המותרים במשחקים לכל הימים שאין אומרים בהם תחנון וימי החנוכה, אך בשנת תע"ג צמצמה את ההיתר לימי החנוכה בלבד.
והיו קהילות שהרחיבו.
הרב חיים יאיר בכרך (נולד בליפציג גרמניה בשנת 1638), מספר בספרו "שו"ת חוות יאיר", (סימן קכו), על שינויים בימי ההימורים בקהלת וורמיישא:
"נהירנא כד הוינא טליא נמנו ורבו בעלי תקנות ובראשם א"א הגאון מוהרר"ש זצ"ל לשנות מנהג קדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה והרע בעיני א"א החסיד (שהיה רב העיר), שיהיו ימי נס הקבועים להודות ולהלל מיוחדים לשחוק וקלות וביקש לאסרם ולקבוע תחתיהם ח' ימי עידם /אידם/ שאין בהם ביטול משא ומתן שבני אדם נשארים בבתיהם ולא עלתה בידו כי לא הסכימו לשנות מנהג".
מה אתם רוצים מ"יקים", סיפרו להם שאסור לשנות מנהג, אז הם מסרבים לשנות.
אבותיהם שיחקו קלפים בחנוכה, גם הם ישחקו.
מאחר והרב שמילא את מקום אביו רצה להתיר לבני הקהילה ל"שחק" גם בימים נוספים (על ימי החנוכה), "באמרו כי גם בק"ק פלוני נוהגים כן" הוא כותב:
"אבל להתיר ולהוסיף ימים על ימים המותרים נ"ל שאין בכח הקהל כ"ש ביד הרב ואף כי נהג כך שם ק"ק שלנו חדש מקרוב בא והוסיף כמה ימים מדעתו באמרו כי גם בק"ק פלוני נוהגים כן ולא ירד בני עמו כי לא נהגו כזה במקומינו והיכא דנהג נהג מעיקרא. ...".
על ימי החנוכה כימים המותרים בהימורים, בתקופה מאוחרת יותר מספר בספר "נוהג כצאן יוסף" (נדפס לראשונה בחיי המחבר בשנת תעח1717), עמוד קפח:
"בכל הקהילות גזרו שלא לשחוק שום שחוק בכל השנה חוץ מחנוכה ופורים שהותר להם, והיינו כנגד היצה"ר, דמוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות".
הוא מספר על תקנות הקהילות להתיר משחקי מזל רק בחנוכה ובפורים, רק מפני שלא יכלו לאסור לגמרי.
רבי צבי הירש קידאנובר כותב בספר קב הישר - פרק צו:
"מכאן תראה הפגם הגדול הזה שראיתי בעו"ה שרוב העם נוהגים שלוקחים נר השמש מן הנרות ועושין לאורו עסקי חול, ומכל שכן עתידין ליתן את הדין מהעון פלילי שמשחקין באור השמש בקלפים שקורין קארטי"ן או בקבייאו"ת שקורין ווערפיל, ואינם יודעים שהשמשים הם קדושה יתירה יותר מנר חנוכה...".
איך (כך) נולד מנהג הסביבון והקלפים בחנוכה?
עולם הפוך אני רואה 
תוקן על ידי - נישטאיך - 21/12/2005 11:34:15
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2005 11:43 |
|
| |
המנהג הובא גם בספרי חסידות שנדפסו לפני למעלה ממאה שנה.
ולדוגמא: "בני יששכר" לר' צבי אלימלך שפירא מדינובת שנפטר ב1841, מאמרי חודש כסלו-טבת מאמר ב' (מו,ב).
תוקן על ידי - צמחיוסיפון - 21/12/2005 11:53:13
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2005 23:08 |
|
| |
ב"ה.
נישטאיך, יישר כח!
בהמשך לרמז באותיות הסביבון נגה"ש ובמילה גשנה: שמעתי שהדבר נרמז גם אצל משה עליו נאמר "וינהג את הצאן אחר המדבר". האותיות שאחר ה-מ'ד'ב'ר' הן שוב נ' (אחר מ'), ה' (אחר ד'), ג' (אחר ב') ו-ש' (אחר ר').
שאלה:
בילדותי, כשהיו מלמדים את ההבדלים בין חנוכה ופורים, והסבירו שבחנוכה הנס הי'ה גלוי - "מלמעלה", ובפורים הנס הי'ה נסתר - "למטה", היו קושרים את זה גם למשחקים: את הסביבון אוחזים מלמעלה ואת הרעשן מלמטה.
זה סתם הסתדר להם יפה או שיש לדברים מקור?
שאלה נוספת:
האם באחד המקורות לא נמצא ל'ניתל', שחל הרבה פעמים בחנוכה (לא כמו קביעות שנה זו), קשר למשחקי הקלפים בחנוכה?
צמחיוסיפון, יישר כח גם לך! (מזל"ט להולדת הבת כבר אמרתי?!)
בארץ ישראל הנהיגו, אינני יודע מי, לכתוב על הסביבון פ' במקום ש'. האם ידוע לך מהי הגימטרי' של אותיות הסביבון הארצישראלי?? מעניין!
(בביה"ס בו אני מלמד הצגתי כחידה:
שם המשחק - גואל עמו
פה המשחק - הוא שמו)
ומעניין לעניין:
נשאלתי פעם מהו הטעם ו/או המקור למנהג מעות חנוכה ("חנוכה געלט")? האם תוכלו לעזור לי בעניין?
חנוכה שמח ומאיר!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 05:37 |
|
| |
ירמיהו
<"זה סתם הסתדר להם יפה או שיש לדברים מקור?">
ממתי צריך מקור אם זה מסתדר יפה?
<"האם באחד המקורות לא נמצא ל'ניתל', שחל הרבה פעמים בחנוכה (לא כמו קביעות שנה זו), קשר למשחקי הקלפים בחנוכה? ">
לא מצאתי במקורות אלו כל זכר לניתל, אולם במקורת מאוחרים "ביותר" מצאתי שניסו לקשר בין משחקי הקלפים, חנוכה וניתל, ולפי הסברם, שיחקו בחנוכה שחל בניתל בקלפים מפני שהיה אסור לעסוק בתורה, אלא שברור שהוא לא יותר מהסבר ילדותי, שהרי כפי שהוכחתי באשכולי שיחקו קלפים בחנוכה, לפני שאפילו ידעו שאסור ללמוד תורה בניטל.
<"ומעניין לעניין: נשאלתי פעם מהו הטעם ו/או המקור למנהג מעות חנוכה ("חנוכה געלט")? האם תוכלו לעזור לי בעניין?
ההסבר המקובל: כדי לחבב את החג על הילדים.
ההסבר הפחות מקובל: הוא התשובה היהודית למתנות שקיבלו הילדים הנוצריים באותה תקופה של השנה.
האם נתינת "מעות חנוכה", היה נהוג או ידוע גם בין היהודים שבארצות המוסלמיות?
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 07:59 |
|
| |
ירמיהו,
בחנוכה הנס היה גלוי? הלא היו מלחמות קשות ועקובות מדם שחלק מבני חשמונאי נהרגו בהם? בפורים היתה נקמה חד צדדית.
אם אתה מתיחס לנס פך השמן, הסתכל באשכולות הסמוכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 08:26 |
|
| |
ירמיהו,
לגבי שינוי האותיות שעל הסביבון בא"י -
אם איני טועה, המקור לכך, הוא כפול ונובע מן הגישה הציונית-סוציאליסטית כנגד מייצגי ה"גלות" בעיני אלה - ה"בורגנות" ה"לא יצרנית" שמייצגיה (בין השאר) הם ההימורים ומשחקי הקלפים, והריחוק מן ה"אותנטיות" הארצישראלית שיש לה שורשים עמוקים באדמה וב"ישראליות".
כילדה, סיפרו לי שהאותיות ה"גלותיות" על הסביבון עמדו כנגד נס גדול היה שם, ואילו, בחזרתנו לארץ אבותינו, הגענו סוף סוף לשנותם ל- נס גדול היה פה.
(מזל גדול היה לי להתחנך להורים חתרניים במידה, ודוברי יידיש, שהסבירו לי את משמעותם המקורית של האותיות נגה"ש, כמייצגות "מחיר" במשחק הימורים...)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 09:16 |
|
| |
מסתובבים - אוסף הסביבונים של משה פוקס
http://www.mada.org.il/exhibitions/spinnings/tops.html
__________________
הסביבון – משחקי מזל
משחק הסביבון היה נפוץ בכל העמים הקדומים
בחורבות הבבלים ובקברות המצרים, כמו כן בחפירות יוון ורומא, מצאו קוביות שדמו במקצת לסביבון של ימינו. האותיות נ, ג, ה, ש אינן אלא ראשי תיבות בכתיב עברי של מילים גרמניות שהיו מסומנות על סביבונים, וזה פירושן:
STEEL - שים, הוסף לקופה
GANZ - הכל, כל הקופה שלך
HALB - חצי, קח חצי מהקופה
NIGHTS - לא כלום, הפסדת, לא קיבלת כלום .היה זה , בעצם, משחק מזל על קופה, על פי תוצאות נפילת הסביבון.
היהודים הפכו 4 אותיות אלו לנס גדול היה שם, בארץ-ישראל שינו אותן לנס גדול היה פה.
עולם הפוך אני רואה
תוקן על ידי - נישטאיך - 22/12/2005 9:48:27
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 10:31 |
|
| |
בק"ק סאטמר בא"י הוציאו "ועד מחזיקי חינוך הישן" סביבוני עץ מיוחדים עם הכיתוב הותיק נגה"ש "כדי שלא לשנות ח"ו ממנהג אבוה"ק"...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2005 10:41 |
|
| |
כדי לא לשנות ממנהגי אבותינו הקדושים אני מציע לארגן משחק קלפים בחנוכה לחברי הפורום.
ההצעה מאד נדיבה מצדי הואיל וברמת המשחק שלי כולכם תוכלו לעשות קופה על חשבוני.
תוקן על ידי - בעלבעמיו - 22/12/2005 10:39:53
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 00:25 |
|
| |
ב"ה.
תודה לכל המגיבים והמשיבים.
נישטאיך,
ברור שאם זה מסתדר יפה אין צורך במקור, אבל אם יש כזה מן הראוי לדעת אותו.
מעות חנוכה - הטעמים שהבאת מוכרים לי. מוכר לי גם הטעם הקושר את מעות חנוכה למנהג להרבות בצדקה בימי חנוכה. שמעתי אף טעם המקביל לאחד הטעמים שהבאת למשחק בסביבון. כחלק מהסוואת לימוד התורה היו משחקים במעות. כלומר: המשחק בסביבון אינו סתם משחק ילדים אלא משחק הימורים "על-אמת".
אמשלום,
בכתבי "אינני יודע מי" כיוונתי למשהו יותר ספציפי.
המרכיב הציוני בהסבר שהצעת, הוא מובן ופשוט. המרכיב הסוציאליסטי ששילבת בהסבר, הוא מבחינתי חידוש מעניין, ועל-כך תודתי.
< "משמעותם המקורית של האותיות נגה"ש, כמייצגות "מחיר" במשחק הימורים..." >
כולנו מכירים את תפקיד האותיות בוריאצי'ה כזו או אחרת במשחק הסביבון. השאלה היא אם אכן זו משמעותם המקורית של האותיות, או שמא שימוש שנעשה בהן לצורך המשחק.
גם לאחר ששונו האותיות לנגה"פ, הן קיבלו משמעות 'הימורית' ואפילו ביידיש. בילדותי שיחקנו לפי המפתח: נ' - נעם (קח את כל הקופה), ג' - גארנישט (כלום, התור עובר), ה' - האלב - (קח חצי קופה), פ' -"פייג" (אותה בוהן מציצה בין אצבע ואמה, שפירושה בשפת ימינו "אכלת אותה": שלם סכום השווה לסכום בקופה).
בעלבעמיו,
בחנוכה הנס הי'ה גלוי?
א. ציטטתי את המורים והמלמדים שלי.
ב. אשמח למקורות המכירים בהתרחשותו של נס פך השמן.
ג. כן. הנס הי'ה גלוי. היו גם דברים מכאיבים בכל המלחמה הזו, אך הנצחון בסופה הי'ה נס גלוי, עליו אנו מצווים להודות: "רבים ביד מעטים", "גבורים ביד חלשים" הוא נס גלוי.
אני דווקא מציע משחק סביבון. סוף סוף, עדיף משיח משטן, לא?
גם הצעתי מאוד נדיבה, שכן עם המזל שלי כולכם תוכלו לעשות קופה על חשבוני...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 01:32 |
|
| |
ירמיהו,
מה ששמעת על החילוק בין אחיזת הסביבון לאחיזת הרעשן כתוב בבני יששכר עצמו.
מה שהבאת שהנס היה נסתר - כך נמצא במגיד מישרים, וכונתו יותר לחלוקה של "מעלה" ו"מטה", ובזה יש המסבירים מה שאומרים בפורים "הרב את ריבנו" ובחנוכה "רבת את ריבם".
סיבות נוספות למשחק הסביבון יש בספרו של הרב מיימון (חגים ומועדים).
במגן אברהם בהקדמתו להלכות חנוכה, מביא שהיו נוהגים הנערים לסבב בבתי העיר. ואגב, נהגו גם לתת למורים "מעות חנוכה".
יש שראו במשחקי הקלפים קליפות מיוחדות לפי סמליהם. המשחק "שלשים ואחד" – סמל לקליפת השלשים ואחד מלכי כנען, והנקרא "ששים וששה" – סמל לקליפת "יון", שבגימטריא ששים וששה.
מכירים את המשחקים הנ"ל?..
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 06:03 |
|
| |
בר בי רב
<''בק"ק סאטמר בא"י הוציאו "ועד מחזיקי חינוך הישן" סביבוני עץ מיוחדים עם הכיתוב הותיק נגה"ש "כדי שלא לשנות ח"ו ממנהג אבוה"ק">
אכן, האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים" מוויזניץ והאדמו"ר מקלויזנבורג הקפידו לשחק בדריידל מעץ דווקא. (נטעי גבריאל עמוד ר"י הערה ב).
הם אולי לא רצו לשנות ממנהג אבותיהם, והבאים אחריהם אינם רוצים לשנות מהם.
עולם הפוך אני רואה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 09:20 |
|
| |
נישט,
מאיזה עץ? אשוח? רק שאני אדע מה לעשות בחנוכה הקרוב בלי לשנות ח"ו ממנהג אבותיי הקדושים (=אברהם אבינו).
אגב, דוד שלי טוען בתוקף שאביי ורבא למדו גמרא ביידיש, שכן אין ספק שלא ניתן ללמוד גמרא בעברית או ארמית. ספסנישט.
אוסיף כי בטח גם הם לא שינו ממנהג אבותיהם, ולכן גם אברהם אבינו כנראה למד תורה ביידיש (בעיקר בעת אמירת הנוסח כאשר הוא עסק בעירובי תבשילין. ואצ"ל שהוא גם אמר שבזה יהא מותר לכל בני העיר, שהרי קשה לסמוך על נמרוד שר"י שיעשה עירוב, וכיצד יוכל לבן הארמי לטלטל מעבר לגלעד בלא עירוב תבשילין?).
בכל אופן, טוב שגם היום יש המקפידים על לימוד גמרא ביידיש, שלא לסור ממסורת אבותינו הקדושים, אברהם יצחק ויעקב, ח"ו.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 10:26 |
|
| |
ירמיהו,
איזה נס גלוי היה במלחמות?
ואם תאמר נס פך השמן, שובב אני מפנה אותך ךאשכולות הסמוכים שבמקורות ארץ ישראל אין לכך זכר.
בקשתי לחכמי הפורום,
לפני שנים רבות ראיתי קרובה של הקליר לחנוכה וגם בה אין זכר לנס פך השמן. איני מצליח כעת לאתר אותה. אודה לכל מי שיעזור.
|
|
|
|
|
