| נשלח ב-23/12/2005 01:28 |
|
| |
י"ב שבטים משלשה אבות וארבע אמהות
לכאורה היה צריך להיות שלשה אבות ושש אמהות, שהרי הי"ב שבטים נולדו מד' נשים. למה לא נחשבו בלהה וזלפה כאמהות האומה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 09:01 |
|
| |
שוטנג, שני הסברים:
1. שרה אומרת לאברהם שיקח את הגר, "ואולי איבנה ממנה". משמע שילדי השפחה נחשבים כילדי הגבירה, וזוהי בחינת 'רחם מושאלת'.
השאלה היא מדוע התורה מכירה בכך. אולי בגלל שזה באמת היה המצב אז, ובפועל הילדים הם בני רחל ולאה, ואין בכך כדי לומר משהו ערכי.
בכל אופן, זוהי כנראה הסיבה לכך שכולנו בני רחל ולאה, ולא של בלהה וזלפה.
וכעין זה דין עבד עברי שרבו מוסר לו שפחה כנענית, ששם דווקא הגבר הוא 'רחם להשכיר', כלומר תפקידו ללדת ילדים לאדון. מיניה וביה רואים שילדיו הם ילדי האדון, ומסתבר שלא רק ממונית.
2. מעבר לכך, עליך לזכור שכיום אנחנו כולנו בני השבטים שיצאו מרחל ולאה (שבטי יהודה בנימין ולוי). לכן המינוח 'ארבע אימהות' נוגע אולי לדור שאחרי גלות עשרת השבטים.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 11:33 |
|
| |
מהגמ' בברכות מפורש כי השיכות למי מהאמהות אנו מתיחסים אינה רלונטית . ולמסקנת הגמ' משמע שמדובר על חשיבות .
הראבי"ה מסביר כי הכונה לגבי הזכרתם לבקש בזכותם. ויתכן שהאמהות לא ידוע לנו על היותן צדקניות שיש להזכירן בתפילה .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 12:12 |
|
| |
צ'וטנג
יישר כוח על השאלה היפה, שהציקה גם לי ומשום מה אף פעם לא העליתיה.
מיכי ותלמיד, אצבעות ירוקות על התשובות הממצות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 14:02 |
|
| |
ב"ה.
תלמיד,
אינני זוכר כרגע מקור, אך יש התייחסות גם לבלהה ולזלפה, ובראשי תיבות יחד עם רבקה ולאה, נרמזות במילה ברז"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2005 14:55 |
|
| |
כנראה שהמקור שלך קבלי או חבד"י . איני מתמצא בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 16:37 |
|
| |
בלהה וזלפה מופיעות בקינת הקליר לתשעה באב "אז בהלוך ירמיהו"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 16:41 |
|
| |
מיכי
תשובתך עולה מתוך הפסוקים בפרשת ויצא
ותאמר רחל דנני ...ויתן לי בן...וכן הלאה בכל קריאת שמותם של הנולדים לשפחות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 18:07 |
|
| |
בלהה וזילפה הן שפחות לא גבירות..שאנחנו אומרים "אמהות האומה" רצוננו לומר נשי יעקב,יצחק ואברהם.
ע"כ בלהה וזילפה אינן כלולות בהגדרה, ועוד שבניהם מיוחסים הישר אל גבירותיהן, רחל שולחת את שפחתה ע"מ שתלד ילד בשבילה ותהיה אם פונדקאית ותו לא.
יוסף.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 18:55 |
|
| |
mdabraham:
תשובתך הראשונה נראית לי נכונה. וכן נראה מסיפור ער ואונן, שעיקר אבהות אינו מתייחס לפי הנתונים הביולוגיים. וכעין זה, כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו.
באשר לתשובתך השנייה יש לציין שלעולם לא מצאנו שמתייחסים אל בלהה ואל זלפה כאמהות, אפילו כשמדברים על תקופת בית ראשון וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 20:49 |
|
| |
בדקתי היכן שמופיע הדיון בנושא זה בבבלי (ברכות ט"ז:). מה שתפס אותי הוא שהסידור של ה"תניא אידך", שמופיע מיד אחר כך, יכול להיות שיש לו לא רק קשר לשוני עם התנו רבנן, אלא הוא בא גם במידה מסויימת להסביר אותו:
ת"ר אין קורין אבות אלא לשלשה ואין קורין אמהות אלא לארבע אבות מאי טעמא אילימא משום דלא ידעינן אי מראובן קא אתינן אי משמעון קא אתינן אי הכי אמהות נמי לא ידעינן אי מרחל קא אתינן אי מלאה קא אתינן אלא עד הכא חשיבי טפי לא חשיבי
תניא אידך עבדים ושפחות אין קורין אותם אבא פלוני ואמא פלונית ושל ר"ג היו קורים אותם אבא פלוני ואמא פלונית מעשה לסתור משום דחשיבי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2005 21:23 |
|
| |
עצוב -
תודה!
|
|
|
|
|