| נשלח ב-29/12/2005 09:54 |
|
| |
תרופה המצילה חיים
שלום ובוקר טוב
אני פונה לחברי הפורום בבקשה לעזור לי לפתור שאלות אלו
א) מה היחס של היהדות לגביי תרופה המצילה חיים שיוצרה אצל הגויים והצילה חיי יהודים?
ב) מהו היחס של היהודי הניצל במתן התרופה אל הגויים(איך הוא אמור להתייחס לאמונתם)?
הקצין ואומר, האם עליו להודות לאלוהיהם באשר הוא,שהקנה להם דרכי חשיבה נעלים ביותר?
אשמח למענה
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 10:07 |
|
| |
.
מדוע לדון דוקא בתרופות?
גויים המציאו שעונים מכניים, ולא נמנעו גדולי ישראל מלהשתמש בהם.
גויים המציאו את הברגים, וגדולי ישראל משתמשים בארונות בבתיהם, אף על פי שאלו נבנו כשברגים מחזיקים בחלקיהם.
גויים גילו כי יש מחזור דם בגוף, ולא נמנעו גדולי ישראל מלהשתמש במחזור הדם שבגופם.
חכמה בגויים תאמין. מדוע להקיש מכך משהו על אמונתם? ברוך אלוקינו שחלק מחכמתו לבשר ודם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 10:39 |
|
| |
מואדיב,
1.
2. אך במחכ"ת אנא דייק:
שנתן מחכמתו לבשר ודם
(שולחן ערוך אורח חיים סימן רכ"ד סעיף ז')
ומקורו בבריתא (ברכות נ"ח, א'):
ת"ר: הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם.
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 12:34 |
|
| |
מואדיב
אני מצטרף לרמבמזל בהרמת אצבע בהצדעה, אך למרות שההבדל בלשון קיים, עדיין אני תמה על קושיתו, מה בין "חלק, לבין "נתן".
אפשר שהלשון באה לבטא איזה הבדל בין אומות העולם לבין ישראל בחיבה שהקב"ה מחבב את עם ישראל.
ולגבי להשתמש בחכמת הגויים, מי לנו גדול מר' יוחנן שטרח ולמד אמנות מסויימת של תרופה מגויה פלונית שהיתה עוסקת במאגיה.
אך תמה אני על הצגת השאלה של וירטואלי (וברוך הבא אל הפורום!) - להודות לאלקי הגויים?
אתמהה.
ואסביר:
אם הכונה היא לאמונת הגויים, וכי בגלל שיש להם חכמה בדבר אחד יש להאמין באמונות הבל שלהם? למשל, אם מדען הודי פיתח איזו תרופה ותולה את חכמתו באליל פלוני, האם עלינו לדבוק באמונתו?
אך אם כוונתך להודות לאלקים שנתן את החכמה לאותו גוי, פשיטא! (=הדבר פשוט ואינו צריך להסבר). כפי שהאלקים נותן חכמה ליהודים, כך הוא נותן חכמה גם לגויים. וכבר אמרו חז"ל כי "חכמה בגויים תאמין". הרי כל אדם נברא בצלם אלקים, ולא רק היהודי.
***
תוקן בשל בלבול בין רמבמזל לבין תלמיד.
תוקן בידי מיימוני
תוקן על ידי - עצכח - 29/12/2005 17:44:54
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 12:40 |
|
| |
.
רמ_במזל:
תודה על התיקון.
מיימוני:
ודאי שיש הבדל, מבחינת העברית, בין מי שחלק מחכמתו ליראיו - חלק עמהם - לבין מי שנתן.
חלק, כולל עמו אלמנט של שיתוף, בניגוד לנתן.
למשל, אם אומר כי חלקתי את לחמי עם חברי הרעב, המנגינה העולה שונה מאשר לו אמרתי כי נתתי לו מלחמי.
ושוב, תודה למתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 13:04 |
|
| |
ברמב"ם (ברכות י, יא) הגירסה היא "שנתן" תמיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 15:33 |
|
| |
וגם אני תמה על השאלה וגם על מיימוני: "אלוקי הגוים"? חשבתי שיש רק "אלוקים" אחד לכל העולם
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 16:10 |
|
| |
.
רב_ניק:
מה לך כי תלין על מימוני, תלין ישירות על התנ"ך.
הביטוי אלוקי הגויים מופיע פעמים רבות מאד בתנ"ך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 16:17 |
|
| |
מואדיב:
הלנתי ואני מלין ובטח עוד אלין מיליון פעמים ומה זה עוזר לי?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 16:23 |
|
| |
לחילוק בין נתן לחלק רציתי לשאול איך נפרנס את הפסוק "אשר חלק ה' אלוקיך אותם לכל העמים תחת כל השמים"<דברים ד יט>
לפירוש הראשון ברש"י שם אשר חלק להאיר יש למצוא חילוק למה אור חלק ה' לעמים וחכמה נתן.
לפירוש השני הוא לשון החליק אך אין נראה שהוא פשט,
שאר המפרשים פירשו לשון נתן או הניח-עזב וחוזרת הקושיה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2019 20:20 |
|
| |
חלק זה משלו, נתן , לא בהכרח, יתכן משהו חיצוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2019 09:58 |
|
| |
אכן, כבר קדמו וכתבו זאת הכותבים באשכול
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2019 01:41 |
|
| |
התקשו בזה ולא הבהירו כראוי, ועפי"ז י"ל קושיית ymy33655, שרק בדבר רוחני שייך החילו'ק בין נתן לחלק, בדבר גשמי, גם כשכתוב חלק אין פירושו חלק משלו, כמו חלק מחכמתו, אלא נתן להם את החלק הראוי להם .
|
|
|
|
|