| נשלח ב-30/12/2005 13:57 |
 |
| |
חשמונאים על שום מה
מאיזה לשון המילה מגיעה ?
גם 'מכבים'
'ושושנים' לא כ"כ ברור , אבל במילה 'חשמונאים' נדמה כי טמון שורש מילה ברור שמענין אם אכן זה כך !
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2005 14:06 |
|
| |
שמעתי שהשם הנכון הוא 'מקבים' שנקבו באויב ולא מכבים.
מענין באמת איפה מוזכר ענין מי כמכה באלים ה' לראשונה בהקשר הזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2005 16:01 |
|
| |
סיום,
באשכול אחר, פירש מואדיב שהמילה "חשמונאים" נובעתמאותו מקור של המילה "חשמן" ( = כהן דת).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2006 17:22 |
|
| |
נאמר בתהלים "יאתיו חשמנים". חשמנים הוא לשון גדולה, שרים וחשובים. כמו שאומרים בפיוט "אזי בימי חשמנים".
מזה בא הביטוי "חשמונאים".
יש גם רמזים כמו שמן-ח (רמז לנס) ועוד.
(נכתב על פי הספר החדש מיכה והורקנוס נלחמים באנטיוכוס).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 02:11 |
|
| |
פנינה מהרב יצחק גינזבורג:
"חשמונאים" אותיות "משיח נאו".
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 15:40 |
|
| |
כמדומני ששמעתי מדרש בנושא
שהיו 2 משפחות - 1 . חשמואי ובניו
ו 2 . מתתיהו ובניו מישהו מכיר מדרש בנושא ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2006 22:42 |
|
| |
סיום הש"ס,
בספר הנ"ל שהזכרתי, ראיתי נידון על הענין הזה. מסתבר שיש במפורש מחלוקת, יש מדרשים שמשמע שהחשמונאים הם משפחת מתתיהו ובניו (חמשה). לעומת זאת יש מדרשים שמשמע להדיא שחשמונאי היה אדם אחר. וגם בראשונים נחלקו בזה, אם כי רובן ייחסו את המושג למתתיהו ובניו.
וכתבו שם שמן הסתם גם בני מתתיהו נקראו חשמונאים שהוא לשון חשיבות.
אגב, הביטוי "מקבים" נעשה על פי התירגומים מספרי החשמונאים מיוונית, תירגום בלבד, וכנראה שלפי האותיות היווניות ניתן לשער שמדובר ב"ק" ולא ב"כ". לפי זה הפירוש הוא מלשון גבורה או מלשון מקבת, גרזן, אי אפשר לדעת.
אולם הרוקח, ועוד כמה ספרים, כתבו "מכבים", וכך כתבו ברוב הספרים של היהודים, ונתנו גם רמזים כגון הר"ת מי כמוכה וכו', שלדבריהם היו כתובים על דגלם, ויש סמך לזה מלשון ספר החשמונאים שתמיד היה יהודה אומר לה' הישועה וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2006 18:10 |
|
| |
הכינוי "שושנים" הוא אחד הכינויים הסטריאוטיפיים לישראל בפיוט. הוא נובע ככל הנראה מהפסוק בשיה"ש: "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות (ב,2).
כבפיוט, כך נדרש הדבר גם בספרות חז"ל, למשל:
"רבי אליעזר פתר קרא בגאולת מצרים מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללוקטה כך היתה גאולתן של ישראל קשה לפני הקב"ה ליגאל" (ויק"ר כג, ב)
וגם -
"'ה' למבול ישב' (תהלים כט) ראה בו שושנה אחת של ורד אלו ישראל ונטלה והריחה בשעה שנתן להם עשרת הדברות ושבת נפשו עליו בשעה שאמרו נעשה ונשמע אמר הקב"ה בשביל שושנה זו ינצל הפרדס בזכות תורה וישראל ינצל העולם (שם, ג).
דימוי נחמד, לא? חבל רק שיש בו ריח ולא טעם (אלא אם כן מחשיבים טבליות שמפיקים מניצות ורדים כטעם).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2006 20:32 |
|
| |
שחרית,
בענין הטעם והריח - מעניין להשוות את שאומר האוהב לאהובתו "כשושנה בין החוחים", למה שאומרת האוהבת לאהובהּ "כתפוח בעצי היער"...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2006 21:24 |
|
| |
.
סילחו נא לי רגע בני שושנים ועצי תפוח, אם אחזור לרגע לסוגיית ה'ק' וה'כ':
הלכתי לבדוק משהו וצדה עיני כי:
אברהם שליט, בתרגומו את ספרי המקבים, מסביר בהערת שוליים ארוכה מדוע החליט לכתוב מקבי, והוא מקשרו ישירות ל"מקבת" - עד כדי לקשר בין הכינוי יהודה המקבי לבין כינוי המלך הצרפתי שארל מרטל (שארל הפטיש).
אברהם כהנא, בתרגומו את יוסף בן מתתיהו, כותב יהודה המכבי, בלי להעיר או להסביר.
שניהם, אגב, תרגמו מיוונית.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2006 21:27 |
|
| |
מואדיב,
אני מבינה (ואולי טעות בידי?) כי מי שתרגם "מקבי" תרגם מילולית מיוונית, אולם מי שתרגם "מכבי" מאיזו מילה יוונית תרגם? ואולי הכיר את המושג "מכבי" והניח שהיוונית הבינה אותו כ"מקבי" והביאה בלשונה את המקבילה לו?
תוקן על ידי - אמשלום - 12/01/2006 21:27:08
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2006 21:33 |
|
| |
.
לפי שליט, האות ביוונית לציון הצליל היא XX (כמו שני איקסים).
היוונית שלי לא מספיקה עד כדי להכריע בכך, דומני שהעיצור ק', השמי, המובדל מהכ', אינו קיים כלל ביוונית נכויה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2006 21:42 |
|
| |
כלומר, יכול להיות שכהנא הניח שהשם המקורי היה "מכבי", ושהוא הובן ביוונית כנובע מ"מקבת" ולכן הוצג כ"מקבי"?
אבל אז חייבים לשאול - מה משמעות "מכבי", והיכן מופיעה המילה הזו לראשונה?
תוקן על ידי - אמשלום - 12/01/2006 21:41:54
|
|
|
|
|
