| נשלח ב-23/1/2006 22:31 |
 |
| |
האם נענוע בתפילה מעורר הכוונה?
מעודי חשבתי, וכן הרגשתי בעצמי, שהנענועים בשעת התפילה מועילים לכוונה בה, מלבד מה דאסמכוה אקרא: "כל עצמותי תאמרנה".
כן מצאתי בספרי מוסר והנהגה ואביא לי תנא דמסייע מהרב אלכסנדר זיסקינד מהורדונא בספרו החשוב יסוה"ע דכתב (עצות לכוונה ומניעת מחשבות זרות בתפילת שמו"ע):
"ושלושה המה מיטיבי סעד לאדם ומועילים שינצל ממחשבות זרות ומבילבול הדעת בתפילה. אחת היא,ופירסומה נודע בגודל תועלתה אל כוונת התפילה - שיניע ראשו וגופו לפניו ולאחריו בכח גדול כל התפילה (ועל שמו"ע קאי) מראש ועד סוף. ומצאתי בשם המדרש וז"ל:"חייב אדם לנענע עצמו בתפילה ע"ש "כל עצמותי תאמרנה.." עכ"ל.
ראשית, אודה למי שיודיעני מקומו של מדרש זה.
שנית, לאח"ז עיינתי בשלה"ק (מסכת תמיד - עניני תפילה)שכתב דברים הפוכים בתכלית (גם הוא עוסק בעצות לכוונה בשעת התפילה).
וז"ל:"מצאתי כתוב בספר דרך חיים (אולי מישהו יודע מיהו מחברו)...יש עוד י' דברים שעוזרים על הכוונה והפכם גורמים ביטולה ואלו הן..נוע..הה'(הדבר החמישי)- נוע: המתנועע בתפילתו גורם ביטול הכוונה, והעמידה בלי התנועעות כלל עוזר אל הכוונה. ומה שאמר כל עצמותי..היינו בשירות ותשבחות, ק"ש ות"ת אבל לא בתפילה. ואם יש מי שאומר גם בתפילה, נ"ל שאין לחוש לדבריו כי כי הנסיון מוכיח שהעמידה בלי נענוע בתפילה גורם הכוונה. וראה בעיניך הישאל אדם שאלות ממלך ב"ו וגופו מתנועע כנוע עצי יער מפני רוח?" עכ"ל.
ותמהני על עצם המחלוקת במציאות. ועוד, פוק חזי מאי עמא דבר! גם קשה החילוק בין תפילה לק"ש ות"ת (הניחא שירות וכו' שהנענוע מלהיב לאהבת ד' אך ק"ש ות"ת קשיא).
ועו"ק הדוגמא ממלך התם בחוסר כבוד עסקינן ולא במיעוט הכוונה.
ואתם חבריי - אשאלה מכם מענה לשון!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2006 23:14 |
|
| |
כל עצמותי תאמרנה, גם הוא אינו לריבוי הכוונה אלא כדי להתפלל בכל הגוף (ולא רק בפה או בלב ובראש). וכך המשל של המלך אכן עוסק בחוסר כבוד.
ולק"מ, שכן הכוונה היא לצרף כמה נימוקים שונים, ולא לתאר את אותו נימוק: המצדדים בנענוע מביאים שני נימוקים: 1. שכל הגוף שותף בתפילה. 2. מגביר הכוונה. והמתנגדים מביאים גם הם שני נימוקים: 1. העמידה בלא נענוע מגבירה את הכוונה. 2. אין זה דרך כבוד למלך להתנועע.
ולסיכום אוסיף כי הסתירה בין הדעות, מה שכינית 'מחלוקת במציאות' אינה סתרה כלל ועיקר. יש כאלו שאצלם זה מגביר את הכוונה ויש כאלו שאצלם זה מפחית אותה. ואתה תעשה כפי ניסיונך והבנתך לגבי עצמך.
אם בכלל, אז הסתירה קיימת דווקא בנימוקים האחרים: האם עדיף שכל הגוף ישתתף בתפילה, או שדרך כבוד של עמידה ללא נוע עדיפה.
וגם כאן בהחלט ייתכן שאלו שני נימוקים ששניהם נכונים, מבחינות שונות. השאלה היא רק מי משניהם עדיף למעשה.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2006 23:42 |
|
| |
וינועו, ויעמדו מרחוק
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 02:09 |
|
| |
מיכי
ריב
אמנם יש לדון על המדרש הנאה שדרשת (וכמדומה שכבר קדמו לך בזה). האם זה רק כלפי אלו שמנידים עצמם בכוונה, או שהתנועות באות להן באופן "טבעי", בלא מחשבה, כחלק מהתפילה עצמה.
ודומה שעל האפשרות האחרונה דרשו גם כן "נר ה' נשמת אדם", שהנשמה מביאה לתנועת כשלהבת הנר.
ומסתבר שהדברים קשורים ומובילים לניתוח של חוויית התפילה.
לפיכך, דומה שיש לדון כאן בכמה מישורים:
א. הראוי, ההלכתי. מה מותר ומה אסור.
וכאן דומה שצדק מיכי, שאין בדבר כללים ברורים. אמנם כתב הרמב"ם שבתפילה יעמוד אדם כעבד לפני מלכו, אבל יתכן שזה רק תיאור אחד של מצב התפילה.
ב. המשמעות הפסיכולוגית של התנועה הספונטנית למול הקיפאון הגמור, וזה כחלק מחווית התפילה. דומה שדרוש לנו כאן, קודם כל, ניתוח פנומנולוגי (תיאור החוויה בפני עצמה בלא שיפוט) ואחר כך אפשר לנסות להסביר זאת בכלים אחרים, אולי פסיכולוגיים.
לאחרונה יצא ספר של ד"ר אורבך כמדומה לי, מאוניברסיטת באר שבע, על נושא התנועה בתפילה, ועל התפילה הלא מילולית, אבל איני מכירו (פרט לכותרת שלו). ואולי ירצה אי מי להביא את תוכן דבריו הלום.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 02:43 |
|
| |
מה לדביקות הבורא (תכליתה של תפלה) עם התנועעות?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 08:08 |
|
| |
מיימוני,
הספר הוא 'כל עצמותי תאמרנה' מאת ד"ר אורי ארליך.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 11:34 |
|
| |
בחושךאור,
יש הסבר פיזיקלי-פיזיולוגי פשוט לתועל של הנענועים בתפילה.
כשאדם עמד בלא תנועה, עליו להקדיש מאמצי תשומת לב לשמירת שיווי המשקל.
לעומת זאת בתנועות קצובות קדימה ואחורה (אינני דן כאן בתנועות מורכבות ומשונות הקיימות בשוליים) ניתן להכניס אותן "להילוך אוטומטי" (ר' ישראל מסלנט הביא את ההילוך האוטומטי שבצעידה כדוגמא לקיום תת-מודעות !),
ובכך לאפשר לתשומת הלב להתרכז אך ורק בתפילה ובכוונתה.
זו הסיבה גם להתנסות האישית שלך.
תוקן על ידי - דר_הלפרין - 24/01/2006 11:37:43
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 12:01 |
|
| |
כוזרי מאמר שני
עט) אמר הכוזרי: אשאלך כעת היודע אתה סבה לדבר שהיהודים מתנועעים בשעת קריאתם בספרים עבריים:
(פ) אמר החבר: אומרים כי דבר זה בא לעורר את החם הטבעי אולם אשר אחזה לי אני הדבר תלוי במה שדברנו עליו כעת מתוך שרבים מהם ידעו לקרא פה אחד יכלו עשרה מהם או יותר לקרא מתוך ספר אחד אשר על כן עושים היינו את ספרינו גדולים וכל אחד מן העשרה הצרך להתכופף משעה לשעה לשם עיון בתיבה אחת ולשוב ולהזדקף כי הספר היה מטל לפניהם על הארץ וכך היתה שם תנועת התכופפות והזדקפות מתמדת זאת היתה הסבה בראשונה לימים נעשה הדבר מנהג מתוך הסתכלות בנים במעשה אבות ומתוך חקוי כי זה טבע בני אדם אולם אצל אמות אחרות כל אדם קורא בספרו ומקרב את הספר אל עיניו או מקרב עצמו אל הספר בשעור הרצוי לו מבלי אשר יצר לו חברו בזה ולכן אינו זקוק להתכופפות ולהזדקפות
http://www.tsel.org/torah/kuzari/sheni.html
ויש מקומות שלא הורגלו אנשיהם להתנועע בתפילה, והעושה כך הרי הוא מן המתמיהים, וכי כך יעמוד לפני מלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 13:46 |
|
| |
דרום,
איזה תיזה מחקרית מרתקת של הכוזרי!!!
הוא יכול להתקבל לאוניברסיטת ת"א, למכון לחקר היווצרות המנהגים חסרי הטעם (זהו ביטוי ספרותי של השתאות. אני כמובן לא מכיר שום מכון כזה).
תמיד חשתי שקריאת חלקים נרחבים של הכוזרי יש בה משום ביטול תורה, וכעת התחזקתי בזאת.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 13:59 |
|
| |
מיכי,
מה יש לך נגד הכוזרי?
וא"כ מדוע שלא תטען אותו דבר על חלקים במו"נ, כגון טעמי המצוות שלו שאינם שונים באופן עקרוני?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 14:22 |
|
| |
מיכי - 
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 14:44 |
|
| |
אני אכן אטען גם אטען, ואפילו בפורומנו אנו ככבר כתבתי זאת.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 14:50 |
|
| |
מה תאמר על הדפים בש"ס שעוסקים ברפואות? האם מי שלומד אותם בדף היומי לא קיים מצוות תלמוד תורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 15:29 |
|
| |
דומני שגם על זה כתבתי. אכן יש לי ספק גדול. אמנם יש מקום ללמוד מדפים אלו את ההתייחסות לרפואות באשר הן ולרופאים ואמונות עממיות, אבל לא את תוכן הרפואות כשלעצמן.
במובן זה יש ערך גם לכוזרי ולמו"נ, שיש מקום ללמוד מהם צורת התייחסות.
הערה: פתאום השתנה לי (לטובה. יש פקדים לעריכה. וסו"ס אני רואה איך ווטו עשה את זר הפרחים עליו כתבתי אתמול) מסך התגובות. האם זה המסך הקבוע או שיש כאן איזו בעיה?
 זה להיידפרק.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2006 23:49 |
|
| |
חברים, נחזור נא לעניננו!
ד"ר הלפרין,
הסברך נאה כשלעצמו אך אין זה, כמדומני, הסברו של
היסוה"ע. כבודו טוען שהנענוע מונע מהאדם צורך להתעסק
באיזון ומאפשר לו לכוון בתפילתו. אמנם, היסוה"ע טוען שזה עצמו
מונע מחשבות זרות וגורם לכוונה. האם צדקתי בהבנתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2006 10:26 |
|
| |
יכול להיות שנענוע יעזור לאדם שנולד עם פגם מסויים בחוש שיווי המשקל שלו ויצטרך להיעזר בנענוע כדי לשמור עליו . אך בכל מקרה מדברי הרמב"ם בשמונה פרקים מסתבר שאפשר שאדם ישפר את 'פגמיו' שאיתם נולד כנקודת פתיחה, אם מסיבה גנטית או כל סיבה אחרת, על ידי תרגול ואימון "שירגיל עצמו בהן עד שיהפכו לו לטבע" - כך שמדבריו יוצא שאם אדם הורגל מקטנותו לעמוד מבלי להתנועע, ממילא, חוש שיווי המשקל שומר על איזונו, ואין הוא צריך לאמצעים נוספים כדי לשמור עליו.
תוקן על ידי - riv - 25/01/2006 10:28:29
|
|
|
|
|
