יתרו, האם יש הפי אנד, התגיירות/הליכה עם משה והעם?

בפרשת יתרו -  אנו קוראים על דמותו של יתרו - נעשה לו כבוד וייחדו לו פרשה משל עצמו. 



(ובפרשה יש את 10 הדיברות !! )



הפרטים שזכורים  לי (וזה לא הרבה)  - יתרו היה כהן מדיין, שביתו ציפורה נישאה למשה.



בניו של משה ואשתו של משה (הנכדים והבת של יתרו ) נשארו במדיין עד היציאה ממצרים ואז הבנים וציפורה מצטרפים למשה והם עושים את מסעם במדבר.

יתרו נשאר במדיין, יתרו לא מגיע לארץ ישראל. יתרו לא מתגייר, יתרו נשאר מדייני.



פרידה  עצובה לאדם מעניין. עצובה מדי.



אני רוצה לנתח את דמות יתרו (אם זה אפשרי כמובן..)



אני חושב על דמות יתרו ואני נורא מתרגש,

 

הוא מזכיר לי שילוב של מנהיג כריזמתי, בלי שחצנות, עם המון חוכמת חיים , בלי התנשאות , שופט (שלא מזכיר את השופטים "העליוניים" .....XXXX היושבים להם בכס המלכות ולא יורדים "לארץ גרר"... ) בחסד.  - "שופט שטח".



מזכיר לי את השילוב בין וונדל ג'ונסון (כומר שמאמין ב 7 מצוות בני נוח שלא התגייר ובניו התגיירו, והוא הגיע לארץ לפני כמה שבועות לכנס הסנהדרין , שעסק ב 7 מצוות  בני נוח ).



ל - טון קאנן (מאמן מכבי ת"א) (את זה שמעתי ברדיו 103FM - מפי סער פלסנר - תוכנית הספורט בימי חמישי עוסקת קצת בפרשת השבוע - שהשווה את יתרו לטון קאנן "כיועץ ארגוני") שהיה יועץ ארגוני שהובא לבית"ר - בחור כריזמטי ונאה עם יכול אבחון וניתוח גבוהות, יכולת ביטוי וקבלת החלטות  ואנגלית משובחת ..(שהלוואי והיה נשאר בבית"ר ירושלים*)



. (מזכיר לי דמות פוליטית - שאני רוצה להימנע מאיזכור שמה - כי נמנעים פה מפוליטיקה)..



שילוב של  הדלאי למה - החביב , איש העולם , שמטיף לשלום עולמי ולפתרון סכסוכים. מנהיג שקט וכריזמטי המקובל בכל העולם.



אני מתאר אותו כאדם גבוה , ושחום, עם שיער לבן וזקן ארוך, הולך בגלביה לבניה ועיטורי זהב עליה , יחף במדבר הלוהט .... אותות המדבר ניכרים בפניו, אך הוא שורד. את להט המדבר.



ממש דמות של מנהיג שאנחנו צריכים היום  , ויכול "בשקט" להחליף נשיאים ומנהיגים פוליטיים.



עכשיו, שאני רואה את דמותו ואת העזרה שלו למשה ולעם היהודי, שהוא בא ממדיין למשה, ליבי נחמץ..



השאלות או הבעיות שאני רוצה להעלות על דמותו של יתרו:



1. הפרידה כל כך עצובה - למה הוא אינו ממשיך עם משה הנכדים שלו וביתו במדבר? הרי זה היה ברור שבזמנם הוא נפרד לעולמים מהם ?



* האם אשתו של משה ובניו נשארו במדיין עשרות שנים , ומשה היה לבד במצרים והנהיג את העם? ורק אח"כ משפחת משה הצטרפה אל משה.



** לא הוזכרו משפחתו של אותו מנהיג - בניו / אשתו וכו'



2. מדוע הוא לא התגייר ? אם הוא האמין בה'  ובמשה חותנו ?



3. האם הוא הוזכר כנביא  - או שהנביאים הראשונים היו 3 האבות ולאחריהם משה ?



4. איך העדה הדרוזית מאמינים שהוא "הנביא" - איך הוא הגיע לכך ? ואיך הם מאמינים שהוא קבור "בנבי שועב" ליד כפר זיתים / כפר חיטין - ליד טבריה. ? האם הוא עלה לארץ? העלו את עצמותיו?

 

אני חושב שאין פה הפי אנד ...



תודה על התשובות - אני לא זוכר כל כך מדרשים / ורבנים ולכן העלתי את השאלה הזו.

קיצור הכותרת

דאזין

ראשית סתם הערה צדדית, ייתר פרשה בתורה אין הכוונה למנהגנו לכנות שמות לפרשיות השבוע, מנהג מאוחר יחסית, וגם השם 'פרשה' הוא מאוחר, הראשונים קראו לפרשת השבוע 'סדר' או 'סדרא', לכן אין עשרת הדברות שייכות לאותה פרשה שייתר יתרו בתורה, 
הפרשיות היינו צורת הכתיבה של המקרא בספר התורה כקטעים קטעים כאשר כל קטע מכונה פרשה, הפרשה המדוברת פותחת במילים וישמע יתרו ומסיימת וילך לו אל ארצו ותוכנה עצת יתרו למינוי שופטים.

כעת לשאלותך, יתרו ובניו מופיעים בתנ"ך לצד עם ישראל וכחלק בלתי נפרד לאורך מאות השנים של הישוב בארץ ישראל,
לדוגמא חבר הקיני אשר אשתו יעל היתה זו שהצילה את ישראל מיד סיסרא, וכן במלחמת עמלק הם מופיעים כשכניו (כלומר בארץ ישראל שם התגורר עמלק) כאשר שאול פונה אליהם בבקשה לפנות את השטח כדי שלא יפגעו, ועוד מופיעים הם בספר דברי הימים כתלמידים מצטיינים בלימוד התורה ע"פ פירוש חז"ל (במסכת תמורה) ודומני שלא מיציתי.
 
בדברי חכמינו יש עוד התייחסויות כמו 'נתנו להם דושנה של יריחו'

הרושם העולה הוא שהם אכן לא נטמעו בעם ישראל אלא המשיכו להתקיים כשבט נפרד אשר קשר את גורלו בגורל עמ"י, וראה משלו של בלעם על הקיני בפרשת בלק.

מימוני 

היכן חז"ל פירשו את הפסיכולוגיה של יתרו מעבר למה שנכתב בפסוק 'כי הוציא ה' את ישראל ממצרים' , דומני שחז"ל רק עסקו בשאלת התזמון למה דווקא אחר מלחמת עמלק,
 
פרשנותך להתפתחות הרעיון לתת תורה מתוך הלקח שלימד יתרו את משה הוא נועז ביותר בלשון המעטה,
דומני שמן הכתובים עולה (אם כי כנראה בעיקר ע"י פרשנות חז"ל) כי מטרתה של יציאת מצרים היתה לצורך מתן תורה.

תמהני עליך.        מאיר

מאיר א. אני סבור שחז"ל עסקו די הרבה באישיותו של יתרו, והדיון הזה משולב, או עומד ביסוד, סיפורי מדרש. למשל: הסכם כביכול בין יתרו לבין משה שמבין שני הבנים שנולדו לו, אחד יגדל קודם כל לעבודה זרה והשני היישר לעבודת השם. דיון על השאלה שכבר הזכרתי מה בשמועה ששמע יתרו שיכנע אותו להגיע. דיון בשאלה אם יתרו הצטרף לעם ישראל, או חזר לעמו, ואם עשה כן, הרי זה כדי "לגיירם". כלומר בשליחות הפצת המונותיאיזם. וכן המדרש על נטישת יתרו את דרך העבודה זרה קודם בואו של משה. יש לציין כי מדרשים אלו מונעים בידי שיקולים נוספים שאני משער: כמו להכין רקע נקי מעבודה זרה בבית יתרו לפני שמשה מגיע, (ובהסתמך על השאלה מדוע גורשו בנות יתרו אם היה אדם חשוב), או לתרץ כיצד יצא בן עובד עבודה זרה מבית משה (בגלל החינוך שתבע יתרו). אך עדיין יש בפירושים כאלו שירטוט של הפסיכולוגיה של יתרו. שלא להזכיר את ההערה הגדולה מכולן, שאין להזכיר בפני גר לשלילה גויים אחרים. ב. אני מסכים שההשערה שלי על תרומת יתרו למתן תורה היא נועזת מאד. היא נועזת גם באזני שלי, וכך כתבתי כמדומה בפעם הראשונה שהזכרתיה. על כל פנים, אפשר שזה רמזו חז"ל באמרם שפרשת מתן תורה נקראה על שם יתרו. כיון שגם אני מסתפק בדבר, אזי כדי להכריע את התיאוריה לשלילה אולי תוכל להפנותני למקור כלשהו במקרא לפני בוא יתרו שבו נאמר כי עם ישראל עתיד לקבל את התורה בשלב כלשהו. כוונתי כמובן למקרא בלבד ולא למדרשים. אשמח לקבל גם פירושים מאוחרים, אך רק תוך הצגת המקור שלהם, ברמה כזו או אחרת, בתוך הכתוב. וכמובן, העדר מקור שולל אינו הוכחה שצדקתי. *** אמשלום בעניותי, לא הבנתי היאך שירו המתחרז יפה של גפן שייך לאשכול זה. האם את סבורה שהדרוזים הם צאצאיו של יתרו? תודה על המקורות האחרים החשובים, שנעלמו ממני. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

מיימוני

כפי שכבר כתבתי פרשת מתן תורה לא נקראה על שם יתרו, עיין בהודעתי הקודמת.

באשר למקורות, ראשית 'בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה'

  מאיר

מיימוני,

לא אני סבורה כך, אלא הם עצמם סבורים כך, ורואים ביתרו את נביאם העיקרי (כפי שציין דאזין בהודעת הפתיחה שלו).

מאיר בעניותי לא הבנתי: כיצד "תעבדון את האלקים על ההר הזה" פירושו מתן תורה? אם כבר, אז הפוך. על ההר הזה בדווקא. מסתבר בקרבנות. ומהיכן נוציא עבודת השם לדורות? אמשלום בעניותי, עדיין איני מבין. אשתדל להמחיש. אילו היית מביאה שיר של משורר דרוזי אודות תפיסת יתרו בקרב עמו, הייתי סבור שזה נוגע גם נוגע לנושא האשכול, שכולל גם את הפן הדרוזי. אבל מה שייך שיר על היחס לדרוזי במדינת ישראל? יתכן שזה נושא מרתק, אבל לא בדיוק שייך לענין, עד כמה שיד שכלי מגעת. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

ומתי התקיימה הנבואה, בקרבנות של סוף פרשת משפטים שהוקרבו לצורך כריתת הברית סביב מתן תורה ? מאיר

לפניכם גם דעתו של  החתן משה . על חותנו:  הוא לא מזכיר אותו בכלל.                  

דברים פרק א

מיימוני,

בעניותי חשבתי שמדובר כאן על היחס של משה וישראל אל יתרו וצאצאיו. הפסוקים שהבאתי מציינים אל היחס המיוחד הזה ואל הקשר בין שני השבטים/עמים בתקופת השופטים והמלכים, והשיר מבטא (הבנה מסוימת של) היחס הזה בימינו.

ירוחם

לפניך מקור על התיחסות של החתן משה לחותנו

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹבָב בֶּן-רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה, נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְקוָה, אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם; לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ, כִּי-יְקוָה דִּבֶּר-טוֹב עַל-יִשְׂרָאֵל.  ל וַיֹּאמֶר אֵלָיו, לֹא אֵלֵךְ:  כִּי אִם-אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ.  לא וַיֹּאמֶר, אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ:  כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ, חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ, לְעֵינָיִם.  לב וְהָיָה, כִּי-תֵלֵךְ עִמָּנוּ:  וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא, אֲשֶׁר יֵיטִיב יְקוָה עִמָּנוּ--וְהֵטַבְנוּ לָךְ. 

כנראה שבעיצומו של משא כיבושין לפני העם לא ראה העניו מכל האדם מקום להזכיר את חותנו היקר =עיניהם של ישראל מאיר

אמשלום איקון ירוק על ההסבר ועל הסבלנות. מאיר איקון ירוק על תשובתך לירוחם. לגבי שאלתך, אין לי תשובה ברורה. אך יתכן שזה כך. שתחילה התוכנית היתה להקריב קרבנות ולכרות ברית בין ה' לבין עם ישראל. ואז, בעקבות עצת יתרו, חשב משה על מתן תורה. אבל, שוב, זו באמת הצעה מרחיקת לכת. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו

שאני אבין, אתה כבר החלטת שמתן תורה הוא מיזם של משה?

אז מה כל כך משכנע אותך, משה עשה עליך רושם כל כך חזק?

אם למשל לי יש סיבה לחשוב אחרת ממסקנתו של משה בשאלה הזו?

חשבתי שאתה אמור לקבל את התורה מן השמים.   

מאיר.                                          אלו  ואל                 הלכה כתנא בתריא. רק לשם החידוד.   משה אומר לו ברגע האחרון  לבא איתם. שלשה ימים לפני המועד המתוכנן. כך לא מזמינים מישהוא שרוצים שבאמת יבא. חוץ מזה איך הוא מזמין <נוסעים אנחנו ----ואתה לך עמנו> אנחנו ניסע   -   ואתה תלך. מודה ועוזב

מימוני: רעיון מרשים

בנוסף וורט ששמעתי: יתרו הציע: דבר גדול ודבר קטון - חשיבה כמותית
משה אמר - דבר קשה ודבר קטון - חשיבה איכותית
ואולי מכאן המשך לדבריך אך בסגנון מתון יותר:
תפקידו של יתרו לא נועד אלא לשמש כהכנה למשה ובעיקר לעם, כדי להבין את המשמעות הנורמטיבית של מתן תורה.
כמו כן ויש להעיר שמצוות ניתנו עוד קודם בואו של משה (ועיין מו"נ שהשבת בכללם - אף שאינה מצווה מוסרית במובן הפשוט של המלה, וכדמות ראיה, שהרי היא נתונה בחמשת הדברות הראשונות - ועל כבוד אב ואם יש לדון, ושמא בכלל החלוקה איננה חמש וחמש אלא באופן אחר ואכמל"ב), כגון במצרים ובעיקר במרה, ומכאן שיש לדון מבחינה מהותית (ולא סמכותית) על היחס בין אלו הראשונות למתן תורה.