לשון הרע בין בני זוג

לא פעם ולא פעצים וצא לי לשמוע טענה שבין בני זוג איסור לשון הרע מפוחת כיון שחלק משמעותי בקשר הוא השיתוף בין בני הזוג.

האם מישהו יודע על היתר כזה מעבר להתיר הרגיל של דאגה בלב איש ישיחנה שמתירה לעיתים לספר את העובר על האדם?

ומה עם "ואל יבריחו ואל יעלימו". מושבע ועומד?

יש שאמרו שאין זו צורת בית, שהם מסתירים זה מזה, ואף פוגע בשלום הבית, ובכלל לא ייתכן שהתורה אסרה את זה. וגם נזקו של לשון הרע לא שייך כל כך כשהזוג מתנהל כמהות אחת. (אין כאן תוספת סיפור ואכ"מ).

בעניין זה התפרסם שר' אהרון ליכטנשטיין מתיר משום מה שכתוב "לא תלך רכיל בעמך", ואשתו היא לא בעמך.
אני יודע על אחד ששאל את ר' אהרון כיצד הוא דורש דרשות כאלו מפסוקים, ונטען שהוא ענה שהתורה נתנה כח לחכמי ישראל לדרוש דרשות.
הדבר היה לפלא גדול בעיני כל השומעים. - דו"ד

[בסוגרים -

אני חושבת שכבר הבאתי כאן בעבר, את דרשתו של מורי ורבי על החיוב הנלמד מן הפסוק "לא תלך רכיל בעמך" - "לא תלך" נאמר, ולכן אם הדברים מושמעים ונשמעים לא כבדרך אגב, תוך הליכה, אלא בישיבה נינוחה על כוס קפה (והמהדרין מוסיפין גם - סיגריה), אין כל איסור בדבר.]

אםשלום.
 שלא יהיה הדבר קל בעיניך.דבר אשר נחלקו בו גדולים. באם יש
להתיר רכילות, ולשון הרע. בימי השבת הארוכים. דנו ודינו ולכלל דין לא הגיעו.
מה המחלוקת הרי ההתר לכך מוסכם על כולם? אגלה רז זה מתוך כבודך.
החסידים רוצים להתיר רכילות בשבת בגלל עונג שבת. והליטאים בגלל
פיקוח נפש.
מודה ועוזב